צילום: Istock

בעלות של מיליארד שקל: מערך אשראי לעסקים קטנים ובינוניים

"העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 54% מהתוצר העסקי אך נהנים רק מכ-25% מהאשראי לעסקים במשק"

מורן ישעיהו | 04/02/2018 10:15

נושאים בכתבה אשראי עסקים קטנים ובינוניים

בשבועות הקרובים תצא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה במכרז לגופים שאינם בנקים, להקמת מערך אשראי לעסקים, בו יינתן סיוע בהיקף כולל של 50 מיליון שקל לגופים שיקימו חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. זאת בהתאם לסיכום בין שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן וסגן שר האוצר, איציק כהן.

במכרז, יוכלו לזכות שתי חברות אשר התחייבו להעמיד את היקף האשראי הגבוה ביותר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולא פחות ממיליארד שקל (חצי מיליארד כל גוף).

על פי משרד הכלכלה, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 54% מהתוצר העסקי, אך נהנים רק מכ-25% מהאשראי לעסקים במשק. עובדה זו נובעת בין היתר בשל העובדה שכיום שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים נשלט באופן כמעט בלעדי על ידי המערכת הבנקאית, כאשר שני הבנקים הגדולים שולטים ביותר משני שליש מהאשראי לעסקים.

ניתוח שביצעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מראה כי בהשוואה בין לאומית היחס בין הריבית לסיכון במגזר העסקים הקטנים והבינוניים הינו פי 15 מהממוצע במדינות ה-OECD. כלומר, המחיר שמשלמים עסקים קטנים ובינוניים על הלוואות הינו גבוה משמעותית בישראל ביחס למדינות ה-OECD.

נתונים אלו מצביעים בבירור על הצורך בקידום התחרות מול המערכת הבנקאית בכל הנוגע לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים. החשיבות של קידום התחרות עלתה בשורה של וועדות ציבוריות, החל מועדת זקן בשנת 2013 בהיותו המפקח על הבנקים ועד ועדת שטרום בשנת 2016 שעמדו על כך ש"התלות הגדולה של העסקים הקטנים והבינוניים במקורות האשראי של הבנקים מאפשרת לבנקים לנצל את כוח השוק שלהם במגזר זה.

ממשרד הכלכלה נמסר כי "על מנת לקדם את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, יש לעודד את הגופים המוסדיים לפעול באופן משמעותי בתחום זה ,הגופים המוסדיים יוכלו לענות על המכרז שתוציא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שיתמרץ גופים לפתח להקים חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. מערך זה יוכל להוות תחרות משמעותית למערכת הבנקאית".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "מסלולי האשראי החוץ בנקאי החדשים יוזילו את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, ירחיבו את היקפי האשראי ויגדילו את התחרות באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שיקל על פתיחתם וצמיחתם. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה ואנו כאן בכדי להעניק להם את מגוון התמיכה והסיוע להם הם זקוקים בכדי להצליח".

שר האוצר, משה כחלון: "העסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק הישראלי ואנחנו פועלים כל הזמן בכדי להקל עליהם. הסיכום אליו הגענו ממשיך את מדיניות הממשלה לגיוון מקורות האשראי והוזלת העלויות המושתות עליהם, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחייה".

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.