בעלות של מיליארד שקל: מערך אשראי לעסקים קטנים ובינוניים
"העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 54% מהתוצר העסקי אך נהנים רק מכ-25% מהאשראי לעסקים במשק"
בשבועות הקרובים תצא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה במכרז לגופים שאינם בנקים, להקמת מערך אשראי לעסקים, בו יינתן סיוע בהיקף כולל של 50 מיליון שקל לגופים שיקימו חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. זאת בהתאם לסיכום בין שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן וסגן שר האוצר, איציק כהן.
במכרז, יוכלו לזכות שתי חברות אשר התחייבו להעמיד את היקף האשראי הגבוה ביותר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולא פחות ממיליארד שקל (חצי מיליארד כל גוף).
על פי משרד הכלכלה, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 54% מהתוצר העסקי, אך נהנים רק מכ-25% מהאשראי לעסקים במשק. עובדה זו נובעת בין היתר בשל העובדה שכיום שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים נשלט באופן כמעט בלעדי על ידי המערכת הבנקאית, כאשר שני הבנקים הגדולים שולטים ביותר משני שליש מהאשראי לעסקים.
ניתוח שביצעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מראה כי בהשוואה בין לאומית היחס בין הריבית לסיכון במגזר העסקים הקטנים והבינוניים הינו פי 15 מהממוצע במדינות ה-OECD. כלומר, המחיר שמשלמים עסקים קטנים ובינוניים על הלוואות הינו גבוה משמעותית בישראל ביחס למדינות ה-OECD.
נתונים אלו מצביעים בבירור על הצורך בקידום התחרות מול המערכת הבנקאית בכל הנוגע לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים. החשיבות של קידום התחרות עלתה בשורה של וועדות ציבוריות, החל מועדת זקן בשנת 2013 בהיותו המפקח על הבנקים ועד ועדת שטרום בשנת 2016 שעמדו על כך ש"התלות הגדולה של העסקים הקטנים והבינוניים במקורות האשראי של הבנקים מאפשרת לבנקים לנצל את כוח השוק שלהם במגזר זה.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממשרד הכלכלה נמסר כי "על מנת לקדם את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, יש לעודד את הגופים המוסדיים לפעול באופן משמעותי בתחום זה ,הגופים המוסדיים יוכלו לענות על המכרז שתוציא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שיתמרץ גופים לפתח להקים חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. מערך זה יוכל להוות תחרות משמעותית למערכת הבנקאית".
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "מסלולי האשראי החוץ בנקאי החדשים יוזילו את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, ירחיבו את היקפי האשראי ויגדילו את התחרות באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שיקל על פתיחתם וצמיחתם. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה ואנו כאן בכדי להעניק להם את מגוון התמיכה והסיוע להם הם זקוקים בכדי להצליח".
שר האוצר, משה כחלון: "העסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק הישראלי ואנחנו פועלים כל הזמן בכדי להקל עליהם. הסיכום אליו הגענו ממשיך את מדיניות הממשלה לגיוון מקורות האשראי והוזלת העלויות המושתות עליהם, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחייה".
- מיליוני ילדים על כדורים: וזה רק הולך וגדל
- כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
