בעלות של מיליארד שקל: מערך אשראי לעסקים קטנים ובינוניים
"העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 54% מהתוצר העסקי אך נהנים רק מכ-25% מהאשראי לעסקים במשק"
בשבועות הקרובים תצא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה במכרז לגופים שאינם בנקים, להקמת מערך אשראי לעסקים, בו יינתן סיוע בהיקף כולל של 50 מיליון שקל לגופים שיקימו חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. זאת בהתאם לסיכום בין שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן וסגן שר האוצר, איציק כהן.
במכרז, יוכלו לזכות שתי חברות אשר התחייבו להעמיד את היקף האשראי הגבוה ביותר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולא פחות ממיליארד שקל (חצי מיליארד כל גוף).
על פי משרד הכלכלה, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 54% מהתוצר העסקי, אך נהנים רק מכ-25% מהאשראי לעסקים במשק. עובדה זו נובעת בין היתר בשל העובדה שכיום שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים נשלט באופן כמעט בלעדי על ידי המערכת הבנקאית, כאשר שני הבנקים הגדולים שולטים ביותר משני שליש מהאשראי לעסקים.
ניתוח שביצעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מראה כי בהשוואה בין לאומית היחס בין הריבית לסיכון במגזר העסקים הקטנים והבינוניים הינו פי 15 מהממוצע במדינות ה-OECD. כלומר, המחיר שמשלמים עסקים קטנים ובינוניים על הלוואות הינו גבוה משמעותית בישראל ביחס למדינות ה-OECD.
נתונים אלו מצביעים בבירור על הצורך בקידום התחרות מול המערכת הבנקאית בכל הנוגע לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים. החשיבות של קידום התחרות עלתה בשורה של וועדות ציבוריות, החל מועדת זקן בשנת 2013 בהיותו המפקח על הבנקים ועד ועדת שטרום בשנת 2016 שעמדו על כך ש"התלות הגדולה של העסקים הקטנים והבינוניים במקורות האשראי של הבנקים מאפשרת לבנקים לנצל את כוח השוק שלהם במגזר זה.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממשרד הכלכלה נמסר כי "על מנת לקדם את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, יש לעודד את הגופים המוסדיים לפעול באופן משמעותי בתחום זה ,הגופים המוסדיים יוכלו לענות על המכרז שתוציא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שיתמרץ גופים לפתח להקים חברות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. מערך זה יוכל להוות תחרות משמעותית למערכת הבנקאית".
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "מסלולי האשראי החוץ בנקאי החדשים יוזילו את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, ירחיבו את היקפי האשראי ויגדילו את התחרות באשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שיקל על פתיחתם וצמיחתם. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה ואנו כאן בכדי להעניק להם את מגוון התמיכה והסיוע להם הם זקוקים בכדי להצליח".
שר האוצר, משה כחלון: "העסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק הישראלי ואנחנו פועלים כל הזמן בכדי להקל עליהם. הסיכום אליו הגענו ממשיך את מדיניות הממשלה לגיוון מקורות האשראי והוזלת העלויות המושתות עליהם, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחייה".
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- צעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
