לא ניתן לקזז הפסד הון הנובע משינוי שער מטבע החוץ של נייר ערך

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"מ 53703/12 עודד ושולמית מוזס ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ע"מ 53703/12

עודד ושולמית מוזס ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי לא ניתן לקזז הפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר ערך. נפסק כי בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קיימת הבחנה בין רווח הנובע מעליית שער נייר הערך לבין רווח הנובע מעליית שער מטבע החוץ, וכי ניתן לראות בנייר הערך ובמטבע החוץ שבו נסחר נייר הערך שני נכסים נפרדים. לפיכך, ומשיקולי סימטריה מיסויית, משעה שרווח ההון הנובע מעליית שער מטבע החוץ הופטר ממס, אין לתת זכות קיזוז להפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר הערך.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

בשנות המס שבערעור החזיקו המערערים בתיקי השקעות הכוללים ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, ובדיווחיהם קיזזו המערערים הפסדים שנבעו מירידת שער החליפין. מנגד קבע המשיב כי אין לקזז את הפסד ההון בגובה ירידת המדד ובכלל זה שער החליפין, משום שאילו היה ההפסד האמור רווח, הוא לא היה מתחייב במס לפי סעיף 92(א)(1) לפקודה.

דיון

השאלה שבמחלוקת בין הצדדים התעוררה בעניין כלל פיננסים (ע"מ 13485/13), ואין מקום לסטות כאן ממסקנות פסק הדין האמור. סעיף 92(א)(1) לפקודה יוצר הקבלה בין הפסד הון ורווח הון לצורך קביעת הזכאות לקיזוז הפסד הון, וקובע כי במקום שהפסד הון - אילו היה רווח היה חייב במס, ניתן יהיה לקזז את הפסד ההון. נראה כי נוכח ההגדרה של המונח "נכס" ולפיה "כל זכות או טובת הנאה" יכולים לבוא בגדרו של נכס, ניתן לקבל את גישת המשיב, ולפיה במכירת נייר ערך גלומים למעשה שני נכסים: נכס אחד הוא נייר ערך החוץ שרכש הנישום לפי שער ידוע ביום הרכישה, וביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינויי שער נייר הערך בבורסה שבה הוא נסחר. נכס שני, הוא מטבע החוץ אשר גם ביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינוי שער מטבע החוץ.

תמיכה למסקנה שלעיל ניתן למצוא בעובדה שהמחוקק מצא לנכון להבחין באופן מפורש בין נייר ערך לבין מטבע החוץ שבו הוא נקוב, כאשר קבע את הסיפה להגדרת "מדד" הקובעת: "...על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד". מהאמור עד כה עולה כי בהתחשב בהגדרות שלעיל הרלוונטיות לסעיף 92(א)(1) לפקודה ניתן להבחין בין רכיב נייר ערך חוץ לבין מטבע החוץ שבו הוא נקוב, ולראות בכל אחד מהמרכיבים הללו נכס נפרד. יצוין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי כאשר נוצר ללקוחות המערערת רווח הנובע מעלייה בשער מטבע החוץ הוגדר רווח זה כ"סכום אינפלציוני" שבגינו לא חויבו לקוחות המערערת במס. הגישה למיסוי צריכה להיות מאוזנת וסימטרית. סימטריה ואיזון ניתן למצוא בהקבלה בין הפטור ממס על רווחי הון הנובעים מהפרשי שער של מטבע חוץ שבו נקוב נייר ערך לבין אי מתן זכות קיזוז להפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר הערך.

תוצאה

הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

 

בבית המשפט: המחוזי תל אביב

לפני: כב' השופט מ' אלטוביה

ניתן ביום: 30.03.2015

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.