פיטורים בסמיכות ליציאה לשירות מילואים -פיטורים שלא כדין
העובדות
-----------
שי טלמור (להלן: "העובד") הועסק כעורך דין אצל סולר ביי יור סלפ בע"מ (להלן: "המעסיקה"), חברה העוסקת בהקמה והתקנה של מערכות לייצור חשמל פוטו-וולטאיות.
סמוך לתחילת עבודתו זומן העובד לשירות מילואים ועדכן מבעוד מועד את מנהלו הישיר.
כשלושה ימים לפני תחילת שירות המילואים, זומן העובד לשיחה עם מנכ"ל המעסיקה באמצעות מסרון (הודעת SMS) בזו הלשון: "בוא למשרד", שם הודיעו לו, כי הוא מפוטר בשל היותו "עו"ד בינוני".
העובד העיר, כי לא ניתן לפטרו ערב צאתו לשירות המילואים אך נענה, כי: "העניין נבדק ואין כל מניעה חוקית לפיטוריו".
העובד דרש לקבל לידיו מכתב פיטורים, אלא שאז הוצע לפטרו בתום 30 יום לאחר שישוב משירות המילואים. העובד סרב ועמד על קבלת מכתב הפיטורים לידיו באותו היום.
במכתב צוין, שהפיטורים נעשו "בשל שינוי ארגוני בפעילות החברה ובעקבות שינוי מכסות".
הפיטורים נכנסו לתוקפם בדיוק ביום בו החל את שירות המילואים. העובד טען, כי פוטר לאלתר כדי שלא ייכנס לתקופה המוגנת מפני פיטורים על פי חוק, במהלך שירות המילואים.
העובד הגיש תביעה בה עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע.
פסק הדין
------------
נקבע, כי סמיכות הזמנים בין ההודעה על הפיטורים לשירות המילואים יוצרת חזקה שבעובדה, לפיה הפיטורים נעשו עקב היציאה לשירות המילואים ועל המעסיקה נטל ההוכחה להראות שלא כך הדבר.
לטענות המעסיקה, לפיהן פוטר העובד עקב צמצום בכוח אדם אין אחיזה במציאות וזאת משום שבשיחה בה הודיעו לעובד על פיטוריו נמסר לו, כי הוא מפוטר עקב היותו "עו"ד בינוני" ולא נאמר דבר בנוגע לפטורי צמצום. בנוסף לכך, סמוך לפיטורי העובד גייסה המעסיקה עובדים חדשים.
בית הדין לא שוכנע, כי פיטורי העובד נבעו מצמצום אמיתי, או למצער ללא כל קשר לשירות המילואים, לכן קבע כי מדובר בהתנהגות פסולה מצד המעסיקה וכי פיטוריו של העובד מנוגדים לתכלית חוק חיילים משוחררים(החזרה לעבודה), התש"ט-1949.
משכך, נפסק כי על המעסיקה לשלם לעובד 20,000ש"ח.
באשר לעריכת השימוע והליך הפיטורים, אין חולק כי למעסיק שמורה הפררוגטיבה הניהולית לרבות הזכות לפטר עובדים. עם זאת, על המעסיק לשמוע את העובד טרם פיטוריו כחלק מחובת ההגינות, חובת תום הלב וכבודו של העובד. לצורך כך אין חובה לקיים "כללי טקס" צורניים, ולא כל פגם בשימוע יצדיק מתן פיצוי. אולם, במקרה זה לא קוים שימוע כנדרש, לא מבחינה מהותית, לא מבחינת כלליו הצורניים, ואף לא למראית עין.
במקרה שלפנינו מדובר בעובד, עו"ד בהשכלתו, שהועסק תקופה קצרה של חודשיים וחצי, שלא ביקש למצות את זכות לשימוע, אלא ביקש לדעת בית הדין למצות את זכותו לתבוע.
לאור האמור נפסק, כי המעסיקה תשלם לעובד 10,000 ש"ח בגין פיטורים ללא שימוע.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
