פיטורים בסמיכות ליציאה לשירות מילואים -פיטורים שלא כדין

ס"ע 16411-07-11 שי טלמור נגד סולר ביי יור סלפ בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בת"א- יפו, ניתן ב- 15.8.13 תקציר פסק הדין מאת עו"ד נטע סלע

העובדות

-----------

שי טלמור (להלן: "העובד") הועסק כעורך דין אצל סולר ביי יור סלפ בע"מ (להלן: "המעסיקה"), חברה העוסקת בהקמה והתקנה של מערכות לייצור חשמל פוטו-וולטאיות.

סמוך לתחילת עבודתו זומן העובד לשירות מילואים ועדכן מבעוד מועד את מנהלו הישיר.

כשלושה ימים לפני תחילת שירות המילואים, זומן העובד לשיחה עם מנכ"ל המעסיקה באמצעות מסרון (הודעת SMS) בזו הלשון: "בוא למשרד", שם הודיעו לו, כי הוא מפוטר בשל היותו "עו"ד בינוני".

העובד העיר, כי לא ניתן לפטרו ערב צאתו לשירות המילואים אך נענה, כי: "העניין נבדק ואין כל מניעה חוקית לפיטוריו".

העובד דרש לקבל לידיו מכתב פיטורים, אלא שאז הוצע לפטרו בתום 30 יום לאחר שישוב משירות המילואים. העובד סרב ועמד על קבלת מכתב הפיטורים לידיו באותו היום.

במכתב צוין, שהפיטורים נעשו "בשל שינוי ארגוני בפעילות החברה ובעקבות שינוי מכסות".

הפיטורים נכנסו לתוקפם בדיוק ביום בו החל את שירות המילואים. העובד טען, כי פוטר לאלתר כדי שלא ייכנס לתקופה המוגנת מפני פיטורים על פי חוק, במהלך שירות המילואים.

העובד הגיש תביעה בה עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע.

פסק הדין

------------

נקבע, כי סמיכות הזמנים בין ההודעה על הפיטורים לשירות המילואים יוצרת חזקה שבעובדה, לפיה הפיטורים נעשו עקב היציאה לשירות המילואים ועל המעסיקה נטל ההוכחה להראות שלא כך הדבר.

לטענות המעסיקה, לפיהן פוטר העובד עקב צמצום בכוח אדם אין אחיזה במציאות וזאת משום שבשיחה בה הודיעו לעובד על פיטוריו נמסר לו, כי הוא מפוטר עקב היותו "עו"ד בינוני" ולא נאמר דבר בנוגע לפטורי צמצום. בנוסף לכך, סמוך לפיטורי העובד גייסה המעסיקה עובדים חדשים.

בית הדין לא שוכנע, כי פיטורי העובד נבעו מצמצום אמיתי, או למצער ללא כל קשר לשירות המילואים, לכן קבע כי מדובר בהתנהגות פסולה מצד המעסיקה וכי פיטוריו של העובד מנוגדים לתכלית חוק חיילים משוחררים(החזרה לעבודה), התש"ט-1949.

משכך, נפסק כי על המעסיקה לשלם לעובד 20,000ש"ח.

באשר לעריכת השימוע והליך הפיטורים, אין חולק כי למעסיק שמורה הפררוגטיבה הניהולית לרבות הזכות לפטר עובדים. עם זאת, על המעסיק לשמוע את העובד טרם פיטוריו כחלק מחובת ההגינות, חובת תום הלב וכבודו של העובד. לצורך כך אין חובה לקיים "כללי טקס" צורניים, ולא כל פגם בשימוע יצדיק מתן פיצוי. אולם, במקרה זה לא קוים שימוע כנדרש, לא מבחינה מהותית, לא מבחינת כלליו הצורניים, ואף לא למראית עין.

במקרה שלפנינו מדובר בעובד, עו"ד בהשכלתו, שהועסק תקופה קצרה של חודשיים וחצי, שלא ביקש למצות את זכות לשימוע, אלא ביקש לדעת בית הדין למצות את זכותו לתבוע.

לאור האמור נפסק, כי המעסיקה תשלם לעובד 10,000 ש"ח בגין פיטורים ללא שימוע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.