פיטורים בסמיכות ליציאה לשירות מילואים -פיטורים שלא כדין
העובדות
-----------
שי טלמור (להלן: "העובד") הועסק כעורך דין אצל סולר ביי יור סלפ בע"מ (להלן: "המעסיקה"), חברה העוסקת בהקמה והתקנה של מערכות לייצור חשמל פוטו-וולטאיות.
סמוך לתחילת עבודתו זומן העובד לשירות מילואים ועדכן מבעוד מועד את מנהלו הישיר.
כשלושה ימים לפני תחילת שירות המילואים, זומן העובד לשיחה עם מנכ"ל המעסיקה באמצעות מסרון (הודעת SMS) בזו הלשון: "בוא למשרד", שם הודיעו לו, כי הוא מפוטר בשל היותו "עו"ד בינוני".
העובד העיר, כי לא ניתן לפטרו ערב צאתו לשירות המילואים אך נענה, כי: "העניין נבדק ואין כל מניעה חוקית לפיטוריו".
העובד דרש לקבל לידיו מכתב פיטורים, אלא שאז הוצע לפטרו בתום 30 יום לאחר שישוב משירות המילואים. העובד סרב ועמד על קבלת מכתב הפיטורים לידיו באותו היום.
במכתב צוין, שהפיטורים נעשו "בשל שינוי ארגוני בפעילות החברה ובעקבות שינוי מכסות".
הפיטורים נכנסו לתוקפם בדיוק ביום בו החל את שירות המילואים. העובד טען, כי פוטר לאלתר כדי שלא ייכנס לתקופה המוגנת מפני פיטורים על פי חוק, במהלך שירות המילואים.
העובד הגיש תביעה בה עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע.
פסק הדין
------------
נקבע, כי סמיכות הזמנים בין ההודעה על הפיטורים לשירות המילואים יוצרת חזקה שבעובדה, לפיה הפיטורים נעשו עקב היציאה לשירות המילואים ועל המעסיקה נטל ההוכחה להראות שלא כך הדבר.
לטענות המעסיקה, לפיהן פוטר העובד עקב צמצום בכוח אדם אין אחיזה במציאות וזאת משום שבשיחה בה הודיעו לעובד על פיטוריו נמסר לו, כי הוא מפוטר עקב היותו "עו"ד בינוני" ולא נאמר דבר בנוגע לפטורי צמצום. בנוסף לכך, סמוך לפיטורי העובד גייסה המעסיקה עובדים חדשים.
בית הדין לא שוכנע, כי פיטורי העובד נבעו מצמצום אמיתי, או למצער ללא כל קשר לשירות המילואים, לכן קבע כי מדובר בהתנהגות פסולה מצד המעסיקה וכי פיטוריו של העובד מנוגדים לתכלית חוק חיילים משוחררים(החזרה לעבודה), התש"ט-1949.
משכך, נפסק כי על המעסיקה לשלם לעובד 20,000ש"ח.
באשר לעריכת השימוע והליך הפיטורים, אין חולק כי למעסיק שמורה הפררוגטיבה הניהולית לרבות הזכות לפטר עובדים. עם זאת, על המעסיק לשמוע את העובד טרם פיטוריו כחלק מחובת ההגינות, חובת תום הלב וכבודו של העובד. לצורך כך אין חובה לקיים "כללי טקס" צורניים, ולא כל פגם בשימוע יצדיק מתן פיצוי. אולם, במקרה זה לא קוים שימוע כנדרש, לא מבחינה מהותית, לא מבחינת כלליו הצורניים, ואף לא למראית עין.
במקרה שלפנינו מדובר בעובד, עו"ד בהשכלתו, שהועסק תקופה קצרה של חודשיים וחצי, שלא ביקש למצות את זכות לשימוע, אלא ביקש לדעת בית הדין למצות את זכותו לתבוע.
לאור האמור נפסק, כי המעסיקה תשלם לעובד 10,000 ש"ח בגין פיטורים ללא שימוע.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
