פיטורים בסמיכות ליציאה לשירות מילואים -פיטורים שלא כדין

ס"ע 16411-07-11 שי טלמור נגד סולר ביי יור סלפ בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בת"א- יפו, ניתן ב- 15.8.13 תקציר פסק הדין מאת עו"ד נטע סלע

העובדות

-----------

שי טלמור (להלן: "העובד") הועסק כעורך דין אצל סולר ביי יור סלפ בע"מ (להלן: "המעסיקה"), חברה העוסקת בהקמה והתקנה של מערכות לייצור חשמל פוטו-וולטאיות.

סמוך לתחילת עבודתו זומן העובד לשירות מילואים ועדכן מבעוד מועד את מנהלו הישיר.

כשלושה ימים לפני תחילת שירות המילואים, זומן העובד לשיחה עם מנכ"ל המעסיקה באמצעות מסרון (הודעת SMS) בזו הלשון: "בוא למשרד", שם הודיעו לו, כי הוא מפוטר בשל היותו "עו"ד בינוני".

העובד העיר, כי לא ניתן לפטרו ערב צאתו לשירות המילואים אך נענה, כי: "העניין נבדק ואין כל מניעה חוקית לפיטוריו".

העובד דרש לקבל לידיו מכתב פיטורים, אלא שאז הוצע לפטרו בתום 30 יום לאחר שישוב משירות המילואים. העובד סרב ועמד על קבלת מכתב הפיטורים לידיו באותו היום.

במכתב צוין, שהפיטורים נעשו "בשל שינוי ארגוני בפעילות החברה ובעקבות שינוי מכסות".

הפיטורים נכנסו לתוקפם בדיוק ביום בו החל את שירות המילואים. העובד טען, כי פוטר לאלתר כדי שלא ייכנס לתקופה המוגנת מפני פיטורים על פי חוק, במהלך שירות המילואים.

העובד הגיש תביעה בה עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע.

פסק הדין

------------

נקבע, כי סמיכות הזמנים בין ההודעה על הפיטורים לשירות המילואים יוצרת חזקה שבעובדה, לפיה הפיטורים נעשו עקב היציאה לשירות המילואים ועל המעסיקה נטל ההוכחה להראות שלא כך הדבר.

לטענות המעסיקה, לפיהן פוטר העובד עקב צמצום בכוח אדם אין אחיזה במציאות וזאת משום שבשיחה בה הודיעו לעובד על פיטוריו נמסר לו, כי הוא מפוטר עקב היותו "עו"ד בינוני" ולא נאמר דבר בנוגע לפטורי צמצום. בנוסף לכך, סמוך לפיטורי העובד גייסה המעסיקה עובדים חדשים.

בית הדין לא שוכנע, כי פיטורי העובד נבעו מצמצום אמיתי, או למצער ללא כל קשר לשירות המילואים, לכן קבע כי מדובר בהתנהגות פסולה מצד המעסיקה וכי פיטוריו של העובד מנוגדים לתכלית חוק חיילים משוחררים(החזרה לעבודה), התש"ט-1949.

משכך, נפסק כי על המעסיקה לשלם לעובד 20,000ש"ח.

באשר לעריכת השימוע והליך הפיטורים, אין חולק כי למעסיק שמורה הפררוגטיבה הניהולית לרבות הזכות לפטר עובדים. עם זאת, על המעסיק לשמוע את העובד טרם פיטוריו כחלק מחובת ההגינות, חובת תום הלב וכבודו של העובד. לצורך כך אין חובה לקיים "כללי טקס" צורניים, ולא כל פגם בשימוע יצדיק מתן פיצוי. אולם, במקרה זה לא קוים שימוע כנדרש, לא מבחינה מהותית, לא מבחינת כלליו הצורניים, ואף לא למראית עין.

במקרה שלפנינו מדובר בעובד, עו"ד בהשכלתו, שהועסק תקופה קצרה של חודשיים וחצי, שלא ביקש למצות את זכות לשימוע, אלא ביקש לדעת בית הדין למצות את זכותו לתבוע.

לאור האמור נפסק, כי המעסיקה תשלם לעובד 10,000 ש"ח בגין פיטורים ללא שימוע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.