דחיית טענת רכישה בנאמנות לצורך פטור ממס רכישה

רו"ח אליק גנדלמן

תקציר ו"ע 1180/09 1. אירו סיטי השקעות בע"מ; 2. רון פלד; 3. אברהם נמדר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

תקציר ו"ע 1180/09

1. אירו סיטי השקעות בע"מ; 2. רון פלד;

3. אברהם נמדר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

ועדת הערר דחתה טענה כי מכירת מקרקעין על ידי בעלי מניות לחברה היא מכירה מנאמן לנהנה, ולכן במקרה זה לא יחול פטור ממס רכישה הקבוע בסעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). הוועדה קבעה כי לא התקיימה החזקה בנאמנות כפי שנדרש בסעיף 69 לחוק.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

עוררים 2 ו-3 הם בעלי שליטה בעוררת 1. ביום 29.1.2006 רכשו עוררים 2 ו-3 נכס מקרקעין (להלן: "הנכס") מכונס הנכסים מטעם בנק דיסקונט, תמורת סך של כ-15 מיליון דולר. בית המשפט המחוזי אישר את העסקה.

ביום 19.2.2006 אישרו הדירקטוריון וועדת ביקורת של עוררת 1 את תנאי רכישת הנכס מאת העוררים 2 ו-3, בהיותה עסקה בין חברה לבעלי השליטה בה. ביום 28.2.2006 הצהירו עוררים 2 ו-3 בפני המשיב על רכישת הנכס בנאמנות בעבור עוררת 1, ועוררת 1 ביקשה פטור ממס רכישה על פי סעיף 69 לחוק. המשיב לא קיבל את טענת העוררים 2 ו-3, וקבע כי הנכס נרכש על ידי העוררים 2 ו-3 ולא על ידי החברה. מסיבה זו דחה המשיב את הבקשה.

ביום 16.3.2006 אישרה אסיפת בעלי מניות החברה את עסקת רכישת הנכס.

דיון

ביום 26.1.2006 כתבו העוררים 2 ו-3 מכתב לעוררת 1 שבו התחייבו לשפות את החברה (עוררת 1) על כל הוצאה, אם לא תאושר העסקה ורכישת הזכויות בנכס לא תמומש על ידי החברה. ביום 29.1.2006 בוצעה הרכישה על ידי העוררים 2 ו-3, ורק לאחר מכן אישרו הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה את העסקה.

להלן נוסח סעיף 69 לחוק:

"(א) מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, יהיו פטורות ממס.

(ב) לענין סעיף זה -

'נאמן' - אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד;

'נהנה' - אדם שבשבילו מוחזקת הזכות האמורה.

(ג) לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי סעיף 73(ו), 74 או 119, הכל לפי הענין, ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור."

על סמך העובדות הבאות קבעה ועדת הערר כי "אין אנו עוסקים בנאמנים שהשאילו את שמם לאחרים בלא שהיו להם הנאה או אינטרס כלכלי אישי בעסקה":

● בעת אישור רכישת הנכס על ידי העוררים 2 ו-3 מכונס הנכסים, הודיעו העוררים 2 ו-3 כי הם פועלים בנאמנות בעבור עוררת 1.

● עוררים 2 ו-3 הודיעו לחברה כי אם לא תאשר את רכישת הנכס - הם יהיו אחראים על קיום הסכם רכישת הנכס באופן אישי. כלומר, העוררים 2 ו-3 הבטיחו לעצמם זכויות בנכס אם החברה לא תאשר את רכישתו.

● הכספים לרכישת הנכס יצאו מכיסם של העוררים 2 ו-3 ולא מהחברה.

● בהודעה מיידית לבורסה שהוציאה החברה נאמר כי החברה תכיר בעוררים 2 ו-3 כבעלי הנכס אם רכישתו על ידי החברה לא תאושר באסיפה הכללית.

חבר הוועדה דן מרגליות הוסיף כי כדי ליהנות מהפטור לפי סעיף 69 לחוק יש להוכיח שבשעת המכירה היה נהנה מסוים, דהיינו היה צריך לבסס קשר נאמנות בין החברה לבין העוררים 2 ו-3 קודם לביצוע העסקה.

תוצאה

הערר נדחה.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופטת רות שטרנברג אליעז והחברים דן מרגליות ויהושע ביליצקי

ניתן ב-11.2.2013

הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.