דחיית טענת רכישה בנאמנות לצורך פטור ממס רכישה

רו"ח אליק גנדלמן

תקציר ו"ע 1180/09 1. אירו סיטי השקעות בע"מ; 2. רון פלד; 3. אברהם נמדר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

תקציר ו"ע 1180/09

1. אירו סיטי השקעות בע"מ; 2. רון פלד;

3. אברהם נמדר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

ועדת הערר דחתה טענה כי מכירת מקרקעין על ידי בעלי מניות לחברה היא מכירה מנאמן לנהנה, ולכן במקרה זה לא יחול פטור ממס רכישה הקבוע בסעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). הוועדה קבעה כי לא התקיימה החזקה בנאמנות כפי שנדרש בסעיף 69 לחוק.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

עוררים 2 ו-3 הם בעלי שליטה בעוררת 1. ביום 29.1.2006 רכשו עוררים 2 ו-3 נכס מקרקעין (להלן: "הנכס") מכונס הנכסים מטעם בנק דיסקונט, תמורת סך של כ-15 מיליון דולר. בית המשפט המחוזי אישר את העסקה.

ביום 19.2.2006 אישרו הדירקטוריון וועדת ביקורת של עוררת 1 את תנאי רכישת הנכס מאת העוררים 2 ו-3, בהיותה עסקה בין חברה לבעלי השליטה בה. ביום 28.2.2006 הצהירו עוררים 2 ו-3 בפני המשיב על רכישת הנכס בנאמנות בעבור עוררת 1, ועוררת 1 ביקשה פטור ממס רכישה על פי סעיף 69 לחוק. המשיב לא קיבל את טענת העוררים 2 ו-3, וקבע כי הנכס נרכש על ידי העוררים 2 ו-3 ולא על ידי החברה. מסיבה זו דחה המשיב את הבקשה.

ביום 16.3.2006 אישרה אסיפת בעלי מניות החברה את עסקת רכישת הנכס.

דיון

ביום 26.1.2006 כתבו העוררים 2 ו-3 מכתב לעוררת 1 שבו התחייבו לשפות את החברה (עוררת 1) על כל הוצאה, אם לא תאושר העסקה ורכישת הזכויות בנכס לא תמומש על ידי החברה. ביום 29.1.2006 בוצעה הרכישה על ידי העוררים 2 ו-3, ורק לאחר מכן אישרו הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה את העסקה.

להלן נוסח סעיף 69 לחוק:

"(א) מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, יהיו פטורות ממס.

(ב) לענין סעיף זה -

'נאמן' - אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד;

'נהנה' - אדם שבשבילו מוחזקת הזכות האמורה.

(ג) לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי סעיף 73(ו), 74 או 119, הכל לפי הענין, ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור."

על סמך העובדות הבאות קבעה ועדת הערר כי "אין אנו עוסקים בנאמנים שהשאילו את שמם לאחרים בלא שהיו להם הנאה או אינטרס כלכלי אישי בעסקה":

● בעת אישור רכישת הנכס על ידי העוררים 2 ו-3 מכונס הנכסים, הודיעו העוררים 2 ו-3 כי הם פועלים בנאמנות בעבור עוררת 1.

● עוררים 2 ו-3 הודיעו לחברה כי אם לא תאשר את רכישת הנכס - הם יהיו אחראים על קיום הסכם רכישת הנכס באופן אישי. כלומר, העוררים 2 ו-3 הבטיחו לעצמם זכויות בנכס אם החברה לא תאשר את רכישתו.

● הכספים לרכישת הנכס יצאו מכיסם של העוררים 2 ו-3 ולא מהחברה.

● בהודעה מיידית לבורסה שהוציאה החברה נאמר כי החברה תכיר בעוררים 2 ו-3 כבעלי הנכס אם רכישתו על ידי החברה לא תאושר באסיפה הכללית.

חבר הוועדה דן מרגליות הוסיף כי כדי ליהנות מהפטור לפי סעיף 69 לחוק יש להוכיח שבשעת המכירה היה נהנה מסוים, דהיינו היה צריך לבסס קשר נאמנות בין החברה לבין העוררים 2 ו-3 קודם לביצוע העסקה.

תוצאה

הערר נדחה.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופטת רות שטרנברג אליעז והחברים דן מרגליות ויהושע ביליצקי

ניתן ב-11.2.2013

הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".