דחיית טענת רכישה בנאמנות לצורך פטור ממס רכישה

רו"ח אליק גנדלמן

תקציר ו"ע 1180/09 1. אירו סיטי השקעות בע"מ; 2. רון פלד; 3. אברהם נמדר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

תקציר ו"ע 1180/09

1. אירו סיטי השקעות בע"מ; 2. רון פלד;

3. אברהם נמדר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

ועדת הערר דחתה טענה כי מכירת מקרקעין על ידי בעלי מניות לחברה היא מכירה מנאמן לנהנה, ולכן במקרה זה לא יחול פטור ממס רכישה הקבוע בסעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). הוועדה קבעה כי לא התקיימה החזקה בנאמנות כפי שנדרש בסעיף 69 לחוק.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

עוררים 2 ו-3 הם בעלי שליטה בעוררת 1. ביום 29.1.2006 רכשו עוררים 2 ו-3 נכס מקרקעין (להלן: "הנכס") מכונס הנכסים מטעם בנק דיסקונט, תמורת סך של כ-15 מיליון דולר. בית המשפט המחוזי אישר את העסקה.

ביום 19.2.2006 אישרו הדירקטוריון וועדת ביקורת של עוררת 1 את תנאי רכישת הנכס מאת העוררים 2 ו-3, בהיותה עסקה בין חברה לבעלי השליטה בה. ביום 28.2.2006 הצהירו עוררים 2 ו-3 בפני המשיב על רכישת הנכס בנאמנות בעבור עוררת 1, ועוררת 1 ביקשה פטור ממס רכישה על פי סעיף 69 לחוק. המשיב לא קיבל את טענת העוררים 2 ו-3, וקבע כי הנכס נרכש על ידי העוררים 2 ו-3 ולא על ידי החברה. מסיבה זו דחה המשיב את הבקשה.

ביום 16.3.2006 אישרה אסיפת בעלי מניות החברה את עסקת רכישת הנכס.

דיון

ביום 26.1.2006 כתבו העוררים 2 ו-3 מכתב לעוררת 1 שבו התחייבו לשפות את החברה (עוררת 1) על כל הוצאה, אם לא תאושר העסקה ורכישת הזכויות בנכס לא תמומש על ידי החברה. ביום 29.1.2006 בוצעה הרכישה על ידי העוררים 2 ו-3, ורק לאחר מכן אישרו הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה את העסקה.

להלן נוסח סעיף 69 לחוק:

"(א) מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, יהיו פטורות ממס.

(ב) לענין סעיף זה -

'נאמן' - אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד;

'נהנה' - אדם שבשבילו מוחזקת הזכות האמורה.

(ג) לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי סעיף 73(ו), 74 או 119, הכל לפי הענין, ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור."

על סמך העובדות הבאות קבעה ועדת הערר כי "אין אנו עוסקים בנאמנים שהשאילו את שמם לאחרים בלא שהיו להם הנאה או אינטרס כלכלי אישי בעסקה":

● בעת אישור רכישת הנכס על ידי העוררים 2 ו-3 מכונס הנכסים, הודיעו העוררים 2 ו-3 כי הם פועלים בנאמנות בעבור עוררת 1.

● עוררים 2 ו-3 הודיעו לחברה כי אם לא תאשר את רכישת הנכס - הם יהיו אחראים על קיום הסכם רכישת הנכס באופן אישי. כלומר, העוררים 2 ו-3 הבטיחו לעצמם זכויות בנכס אם החברה לא תאשר את רכישתו.

● הכספים לרכישת הנכס יצאו מכיסם של העוררים 2 ו-3 ולא מהחברה.

● בהודעה מיידית לבורסה שהוציאה החברה נאמר כי החברה תכיר בעוררים 2 ו-3 כבעלי הנכס אם רכישתו על ידי החברה לא תאושר באסיפה הכללית.

חבר הוועדה דן מרגליות הוסיף כי כדי ליהנות מהפטור לפי סעיף 69 לחוק יש להוכיח שבשעת המכירה היה נהנה מסוים, דהיינו היה צריך לבסס קשר נאמנות בין החברה לבין העוררים 2 ו-3 קודם לביצוע העסקה.

תוצאה

הערר נדחה.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופטת רות שטרנברג אליעז והחברים דן מרגליות ויהושע ביליצקי

ניתן ב-11.2.2013

הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.