נוהל חדש לגילוי מרצון - חלון הזדמנויות
מאת: עו"ד ורו"ח אברהם שהבזי ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס
ביום 15.11.2011 פרסמה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל לתקופה שבין 15.11.2011 ועד 30.6.2012" (להלן: "הוראת השעה"). הוראת שעה זו ניתנה נוסף על נוהל גילוי מרצון משנת 2005 שפרסמה רשות המסים בעבר (להלן: "הנוהל הרגיל").
הוראת השעה חלה על תושב ישראל המחזיק נכסי חוץ. הוראת השעה לא תחול אם עניינו של הגילוי מרצון הוא כספים, הון, רכוש וכדומה הנמצאים בישראל (במקרה כזה יש לפעול על פי הנוהל הרגיל).
ההטבה שבהוראת השעה (להבדיל מהנוהל הרגיל) היא שהמס המחויב בהתאם לשומה האזרחית אשר תיערך - לא יצבור ריבית וקנסות. לעניין הפרשי הצמדה על המס המחויב - קיימת אפשרות שיינתנו הקלות, עד לביטולם המוחלט של הפרשי ההצמדה.
נציין כי בשנה האחרונה במסגרת הטיפול האזרחי, הוטל בד בבד לנוהל הרגיל קנס גירעון בשיעורים של 30%-15% מהמס החל על מרבית הפניות ל"גילוי מרצון"! למיטב הבנתנו יבוטל גם קנס זה במסגרת הוראת השעה.
מטרת הוראת השעה להביא לידיעת רשות המסים על הכנסות מנכסי חוץ בידי תושבי ישראל אשר טרם דיווחו עליהן בישראל, בעיקר נוכח "קיומם של סממנים להתערערות מעטה החיסיון הבנקאי הנהוג במדינות שונות".
בקשות להפעלת הוראת השעה ייבחנו על ידי ועדה בראשות היועץ המשפטי, סמנכ"ל לחקירות ומודיעין, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים וסמנכ"ל לשומה וביקורת. הוועדה תטפל תחת קורת גג אחת הן בהיבטים הפליליים והן בהיבטים האזרחיים (להבדיל מהנוהל הרגיל שלפיו כל חטיבה מטפלת בבקשה באופן נפרד).
חשוב לציין כי נוהל הוראת השעה קובע כלהלן:
"בקשה שאינה עומדת בקריטריונים... לא תטופל במסגרת הוראת השעה. יחד עם זאת, לא יעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי, באותו מידע שנמסר בבקשה."
נציין להלן כמה חסרונות ושאלות העולים מפרסום הוראת שעה זו:
- כידוע, אדם המבצע הליך של גילוי מרצון חייב לדווח על כל מחדליו ומעלליו שנעשו בניגוד לדיני המסים. עולה השאלה מה דין בקשה מעורבת, כלומר מקרה שבו אדם לא דיווח על הכנסותיו הנובעות מנכסי חוץ ועל הכנסותיו הנובעות מכספים, מרכוש, מהון וכדומה המוחזקים בישראל?
- הקלות הוראת השעה יינתנו רק לתושבי ישראל - מתעוררת שאלה לעניין אופן הפעולה במקרה שבו לתושב חוץ הכנסות אשר לא דווחו בישראל. כפי הנראה ולטעמנו יחולו הוראות הנוהל הרגיל, כלומר תושב חוץ לא יזכה להקלות האמורות בהוראת השעה.
- הוראת השעה קובעת כי ההקלה תחול על הכנסות שאינן מדווחות מנכסי חוץ אשר התקבלו בירושה או במתנה מתושב חוץ - מה דין ירושה או מתנה מתושב ישראל?
- בעניין אי תחולת הנוהל במקרה שבו החלה "חקירה או בדיקה" - מהי "בדיקה", והאם כל פנייה של הרשות לאזרח נחשבת "בדיקה"?
- בבקשה שאינה עומדת בתנאי הנוהל לא ייעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי - מדובר בהבטחה שלטונית משמעותית, היכולה להסיר חששות רבים.
למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בסוגיות בנושא גילוי מרצון. אנו ממליצים לכל מי שנושא זה רלוונטי לעניינו לנצל את "חלון ההזדמנויות", וליהנות מהקלות משמעותיות במיסוי ההכנסות שטרם דווחו.
הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
