נוהל חדש לגילוי מרצון - חלון הזדמנויות

במסגרת הוראת השעה תינתן אפשרות לתושבי ישראל המחזיקים מחוץ לישראל כספים, רכוש, הון וכדומה (להלן: "נכסי חוץ"), לבצע הליך של גילוי מרצון שיקנה באותם מקרים חסינות מנקיטה בהליך פלילי (בהיבטי המסים בלבד) וכן יעניק הקלות במישור הגבייה

מאת: עו"ד ורו"ח אברהם שהבזי ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס

ביום 15.11.2011 פרסמה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל לתקופה שבין 15.11.2011 ועד 30.6.2012" (להלן: "הוראת השעה"). הוראת שעה זו ניתנה נוסף על נוהל גילוי מרצון משנת 2005 שפרסמה רשות המסים בעבר (להלן: "הנוהל הרגיל").

הוראת השעה חלה על תושב ישראל המחזיק נכסי חוץ. הוראת השעה לא תחול אם עניינו של הגילוי מרצון הוא כספים, הון, רכוש וכדומה הנמצאים בישראל (במקרה כזה יש לפעול על פי הנוהל הרגיל).

ההטבה שבהוראת השעה (להבדיל מהנוהל הרגיל) היא שהמס המחויב בהתאם לשומה האזרחית אשר תיערך - לא יצבור ריבית וקנסות. לעניין הפרשי הצמדה על המס המחויב - קיימת אפשרות שיינתנו הקלות, עד לביטולם המוחלט של הפרשי ההצמדה.

נציין כי בשנה האחרונה במסגרת הטיפול האזרחי, הוטל בד בבד לנוהל הרגיל קנס גירעון בשיעורים של 30%-15% מהמס החל על מרבית הפניות ל"גילוי מרצון"! למיטב הבנתנו יבוטל גם קנס זה במסגרת הוראת השעה.

מטרת הוראת השעה להביא לידיעת רשות המסים על הכנסות מנכסי חוץ בידי תושבי ישראל אשר טרם דיווחו עליהן בישראל, בעיקר נוכח "קיומם של סממנים להתערערות מעטה החיסיון הבנקאי הנהוג במדינות שונות".

בקשות להפעלת הוראת השעה ייבחנו על ידי ועדה בראשות היועץ המשפטי, סמנכ"ל לחקירות ומודיעין, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים וסמנכ"ל לשומה וביקורת. הוועדה תטפל תחת קורת גג אחת הן בהיבטים הפליליים והן בהיבטים האזרחיים (להבדיל מהנוהל הרגיל שלפיו כל חטיבה מטפלת בבקשה באופן נפרד).

חשוב לציין כי נוהל הוראת השעה קובע כלהלן:

"בקשה שאינה עומדת בקריטריונים... לא תטופל במסגרת הוראת השעה. יחד עם זאת, לא יעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי, באותו מידע שנמסר בבקשה."

נציין להלן כמה חסרונות ושאלות העולים מפרסום הוראת שעה זו:

- כידוע, אדם המבצע הליך של גילוי מרצון חייב לדווח על כל מחדליו ומעלליו שנעשו בניגוד לדיני המסים. עולה השאלה מה דין בקשה מעורבת, כלומר מקרה שבו אדם לא דיווח על הכנסותיו הנובעות מנכסי חוץ ועל הכנסותיו הנובעות מכספים, מרכוש, מהון וכדומה המוחזקים בישראל?

- הקלות הוראת השעה יינתנו רק לתושבי ישראל - מתעוררת שאלה לעניין אופן הפעולה במקרה שבו לתושב חוץ הכנסות אשר לא דווחו בישראל. כפי הנראה ולטעמנו יחולו הוראות הנוהל הרגיל, כלומר תושב חוץ לא יזכה להקלות האמורות בהוראת השעה.

- הוראת השעה קובעת כי ההקלה תחול על הכנסות שאינן מדווחות מנכסי חוץ אשר התקבלו בירושה או במתנה מתושב חוץ - מה דין ירושה או מתנה מתושב ישראל?

- בעניין אי תחולת הנוהל במקרה שבו החלה "חקירה או בדיקה" - מהי "בדיקה", והאם כל פנייה של הרשות לאזרח נחשבת "בדיקה"?

- בבקשה שאינה עומדת בתנאי הנוהל לא ייעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי - מדובר בהבטחה שלטונית משמעותית, היכולה להסיר חששות רבים.

למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בסוגיות בנושא גילוי מרצון. אנו ממליצים לכל מי שנושא זה רלוונטי לעניינו לנצל את "חלון ההזדמנויות", וליהנות מהקלות משמעותיות במיסוי ההכנסות שטרם דווחו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן ב-1.5%; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו".