נוהל חדש לגילוי מרצון - חלון הזדמנויות

במסגרת הוראת השעה תינתן אפשרות לתושבי ישראל המחזיקים מחוץ לישראל כספים, רכוש, הון וכדומה (להלן: "נכסי חוץ"), לבצע הליך של גילוי מרצון שיקנה באותם מקרים חסינות מנקיטה בהליך פלילי (בהיבטי המסים בלבד) וכן יעניק הקלות במישור הגבייה

מאת: עו"ד ורו"ח אברהם שהבזי ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס

ביום 15.11.2011 פרסמה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל לתקופה שבין 15.11.2011 ועד 30.6.2012" (להלן: "הוראת השעה"). הוראת שעה זו ניתנה נוסף על נוהל גילוי מרצון משנת 2005 שפרסמה רשות המסים בעבר (להלן: "הנוהל הרגיל").

הוראת השעה חלה על תושב ישראל המחזיק נכסי חוץ. הוראת השעה לא תחול אם עניינו של הגילוי מרצון הוא כספים, הון, רכוש וכדומה הנמצאים בישראל (במקרה כזה יש לפעול על פי הנוהל הרגיל).

ההטבה שבהוראת השעה (להבדיל מהנוהל הרגיל) היא שהמס המחויב בהתאם לשומה האזרחית אשר תיערך - לא יצבור ריבית וקנסות. לעניין הפרשי הצמדה על המס המחויב - קיימת אפשרות שיינתנו הקלות, עד לביטולם המוחלט של הפרשי ההצמדה.

נציין כי בשנה האחרונה במסגרת הטיפול האזרחי, הוטל בד בבד לנוהל הרגיל קנס גירעון בשיעורים של 30%-15% מהמס החל על מרבית הפניות ל"גילוי מרצון"! למיטב הבנתנו יבוטל גם קנס זה במסגרת הוראת השעה.

מטרת הוראת השעה להביא לידיעת רשות המסים על הכנסות מנכסי חוץ בידי תושבי ישראל אשר טרם דיווחו עליהן בישראל, בעיקר נוכח "קיומם של סממנים להתערערות מעטה החיסיון הבנקאי הנהוג במדינות שונות".

בקשות להפעלת הוראת השעה ייבחנו על ידי ועדה בראשות היועץ המשפטי, סמנכ"ל לחקירות ומודיעין, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים וסמנכ"ל לשומה וביקורת. הוועדה תטפל תחת קורת גג אחת הן בהיבטים הפליליים והן בהיבטים האזרחיים (להבדיל מהנוהל הרגיל שלפיו כל חטיבה מטפלת בבקשה באופן נפרד).

חשוב לציין כי נוהל הוראת השעה קובע כלהלן:

"בקשה שאינה עומדת בקריטריונים... לא תטופל במסגרת הוראת השעה. יחד עם זאת, לא יעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי, באותו מידע שנמסר בבקשה."

נציין להלן כמה חסרונות ושאלות העולים מפרסום הוראת שעה זו:

- כידוע, אדם המבצע הליך של גילוי מרצון חייב לדווח על כל מחדליו ומעלליו שנעשו בניגוד לדיני המסים. עולה השאלה מה דין בקשה מעורבת, כלומר מקרה שבו אדם לא דיווח על הכנסותיו הנובעות מנכסי חוץ ועל הכנסותיו הנובעות מכספים, מרכוש, מהון וכדומה המוחזקים בישראל?

- הקלות הוראת השעה יינתנו רק לתושבי ישראל - מתעוררת שאלה לעניין אופן הפעולה במקרה שבו לתושב חוץ הכנסות אשר לא דווחו בישראל. כפי הנראה ולטעמנו יחולו הוראות הנוהל הרגיל, כלומר תושב חוץ לא יזכה להקלות האמורות בהוראת השעה.

- הוראת השעה קובעת כי ההקלה תחול על הכנסות שאינן מדווחות מנכסי חוץ אשר התקבלו בירושה או במתנה מתושב חוץ - מה דין ירושה או מתנה מתושב ישראל?

- בעניין אי תחולת הנוהל במקרה שבו החלה "חקירה או בדיקה" - מהי "בדיקה", והאם כל פנייה של הרשות לאזרח נחשבת "בדיקה"?

- בבקשה שאינה עומדת בתנאי הנוהל לא ייעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי - מדובר בהבטחה שלטונית משמעותית, היכולה להסיר חששות רבים.

למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בסוגיות בנושא גילוי מרצון. אנו ממליצים לכל מי שנושא זה רלוונטי לעניינו לנצל את "חלון ההזדמנויות", וליהנות מהקלות משמעותיות במיסוי ההכנסות שטרם דווחו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.