נוהל חדש לגילוי מרצון - חלון הזדמנויות

במסגרת הוראת השעה תינתן אפשרות לתושבי ישראל המחזיקים מחוץ לישראל כספים, רכוש, הון וכדומה (להלן: "נכסי חוץ"), לבצע הליך של גילוי מרצון שיקנה באותם מקרים חסינות מנקיטה בהליך פלילי (בהיבטי המסים בלבד) וכן יעניק הקלות במישור הגבייה

מאת: עו"ד ורו"ח אברהם שהבזי ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס

ביום 15.11.2011 פרסמה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל לתקופה שבין 15.11.2011 ועד 30.6.2012" (להלן: "הוראת השעה"). הוראת שעה זו ניתנה נוסף על נוהל גילוי מרצון משנת 2005 שפרסמה רשות המסים בעבר (להלן: "הנוהל הרגיל").

הוראת השעה חלה על תושב ישראל המחזיק נכסי חוץ. הוראת השעה לא תחול אם עניינו של הגילוי מרצון הוא כספים, הון, רכוש וכדומה הנמצאים בישראל (במקרה כזה יש לפעול על פי הנוהל הרגיל).

ההטבה שבהוראת השעה (להבדיל מהנוהל הרגיל) היא שהמס המחויב בהתאם לשומה האזרחית אשר תיערך - לא יצבור ריבית וקנסות. לעניין הפרשי הצמדה על המס המחויב - קיימת אפשרות שיינתנו הקלות, עד לביטולם המוחלט של הפרשי ההצמדה.

נציין כי בשנה האחרונה במסגרת הטיפול האזרחי, הוטל בד בבד לנוהל הרגיל קנס גירעון בשיעורים של 30%-15% מהמס החל על מרבית הפניות ל"גילוי מרצון"! למיטב הבנתנו יבוטל גם קנס זה במסגרת הוראת השעה.

מטרת הוראת השעה להביא לידיעת רשות המסים על הכנסות מנכסי חוץ בידי תושבי ישראל אשר טרם דיווחו עליהן בישראל, בעיקר נוכח "קיומם של סממנים להתערערות מעטה החיסיון הבנקאי הנהוג במדינות שונות".

בקשות להפעלת הוראת השעה ייבחנו על ידי ועדה בראשות היועץ המשפטי, סמנכ"ל לחקירות ומודיעין, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים וסמנכ"ל לשומה וביקורת. הוועדה תטפל תחת קורת גג אחת הן בהיבטים הפליליים והן בהיבטים האזרחיים (להבדיל מהנוהל הרגיל שלפיו כל חטיבה מטפלת בבקשה באופן נפרד).

חשוב לציין כי נוהל הוראת השעה קובע כלהלן:

"בקשה שאינה עומדת בקריטריונים... לא תטופל במסגרת הוראת השעה. יחד עם זאת, לא יעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי, באותו מידע שנמסר בבקשה."

נציין להלן כמה חסרונות ושאלות העולים מפרסום הוראת שעה זו:

- כידוע, אדם המבצע הליך של גילוי מרצון חייב לדווח על כל מחדליו ומעלליו שנעשו בניגוד לדיני המסים. עולה השאלה מה דין בקשה מעורבת, כלומר מקרה שבו אדם לא דיווח על הכנסותיו הנובעות מנכסי חוץ ועל הכנסותיו הנובעות מכספים, מרכוש, מהון וכדומה המוחזקים בישראל?

- הקלות הוראת השעה יינתנו רק לתושבי ישראל - מתעוררת שאלה לעניין אופן הפעולה במקרה שבו לתושב חוץ הכנסות אשר לא דווחו בישראל. כפי הנראה ולטעמנו יחולו הוראות הנוהל הרגיל, כלומר תושב חוץ לא יזכה להקלות האמורות בהוראת השעה.

- הוראת השעה קובעת כי ההקלה תחול על הכנסות שאינן מדווחות מנכסי חוץ אשר התקבלו בירושה או במתנה מתושב חוץ - מה דין ירושה או מתנה מתושב ישראל?

- בעניין אי תחולת הנוהל במקרה שבו החלה "חקירה או בדיקה" - מהי "בדיקה", והאם כל פנייה של הרשות לאזרח נחשבת "בדיקה"?

- בבקשה שאינה עומדת בתנאי הנוהל לא ייעשה שימוש במישור הפלילי והאזרחי - מדובר בהבטחה שלטונית משמעותית, היכולה להסיר חששות רבים.

למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בסוגיות בנושא גילוי מרצון. אנו ממליצים לכל מי שנושא זה רלוונטי לעניינו לנצל את "חלון ההזדמנויות", וליהנות מהקלות משמעותיות במיסוי ההכנסות שטרם דווחו.

הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.