משרד הפנים: יש ליצור הגנות פיזיות על מצוקים באורך כולל של 11-13 ק"מ
המועצה הארצית לתכנון ולבניה הורתה היום על הכנת תוכנית מתאר ארצית, אשר תעסוק בהתמודדות עם התמוטטות המצוק לאורך חופי הים התיכון.
המועצה הארצית הורתה על הכנת התוכנית בעקבות החלטת הממשלה לאמץ את עקרונות מסמך המדיניות בנושא התמודדות עם התמוטטות המצוקים לאורך הים התיכון, שהוכן במשרד ראש הממשלה .
לאורך חופי הים התיכון מצויים כ-45 ק"מ של מצוקים בגובה העולה על 10 מ'. המצוקים מצויים ברצועה שבין חדרה לאשקלון. לאורך השנים מתמוטט המצוק ונסוג מזרחה, כתוצאה מהרכבו הפריך ומיקומו המיוחד המושפע מאנרגית הגלים, רוחות ונגר עילי הזורם לראשו. התמוטטות המצוק הינה תופעת טבע אך מקבלת חיזוק, מפעילות אנושית ביבשה ובים.
בשנת 2005 החליטה הממשלה על הקמת צוות ביו-משרדי אשר יכין מסמך מדיניות להתמודדות עם התמוטטות המצוק. בשנת 2010 הציג הצוות את המסמך המסכם לאחר מחקר גיאולוגי, הידרולוגי והנדסי, וכן בחינה משפטית של משמעויות הטיפול במצוק.
הצוות קבע כי קצב הנסיגה של המצוק הינו בין 0.5 ל-1 מ' בשנה, כאשר ההתמוטטות אינה צפויה. מכאן, שקיימת סכנה של התמוטטות 50 המטרים הראשונים של המצוק בטווח של 50 שנה. הצוות זיהה את האזורים הבעייתיים ביותר של התמוטטות המצוק כאזורים העירוניים, וקבע כי המצוקים המסוכנים ביותר הינם המצוקים שבעורפם מצויים אזורים עירוניים.
הצוות המליץ על הקמת מערך של שוברי גלים לצורך הגנה על המצוק החופי. נעשה סיווג לחופים הסמוכים לבניה עירונית, בניה צמודת קרקע, שטחים פתוחים, אתרים ייחודיים ושטחים המיועדים להסבה לבינוי עירוני ומלונאות, קבע הצוות את סדרי העדיפויות בפיתוח ההגנות הימיות: המלצה ליישם הגנות פיזיות על מצוקים באורך כולל של 11-13 ק"מ שבעורפם שטחי בניה עירונית, בניה צמודת קרקע ובאתרים ארכיאולוגיים ייחודיים בעלי ערך לאומי ובינלאומי.
