מדד המעו"ף - שינוי מגמה או תיקון?
פריצה לשיא כל הזמנים מביאה איתה, בדרך כלל, המשך ניכר של העליות. בסופו של דבר, אין התנגדויות היסטוריות העומדות ותלויות מעל שוק ומאיימות לבלום את שיוטו. מחד, מדובר בתהליך חיובי. מנגד, הבעיה היא שהתנגדויות ועודפי היצע מתפתחים על בסיס ספונטני להפליא וקשה להעריך את עוצמתם ומשכם.
אחרי שכבש פסגה והעפיל לשיא של 1,280 נקודות וקצת, החל מדד המעו"ף בתיקון, נגרר בקלות אחר הדינאמיקה הכלל עולמית. וכמו תמיד, כאשר המניות כושלות בזו אחר זו, ומה שנראה כמובן מאליו הופך לערפל קרב, צצה ועולה השאלה הנצחית: תיקון זמני או שינוי מגמה? אנסה לענות על סוגיה זו במהלך הסקירה.
היום אהיה זמין לשאלותיכם המעניינות. אשמח לענות לכל שאלה שהיא ואשתדל לעשות זאת באריכות ובפירוט. לצערי אין ביכולתי לענות לשאלות אודות מניות ספציפיות. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ופשוט.
המגמה הארוכה
בדרך כלל. תשובות לשאלות הנוגעות לפרק זמן הקצר, מצויות בפרקי הזמן הארוכים יותר. אחד מכללי המסחר הבסיסיים גורס "שאין לנתח את פרק הזמן בו אתה מעוניין לסחור". באותה מידה, התשובות לפרק הזמן המעניין אותך, מצויות כמעט תמיד בפרק זמן ארוך יותר. כל שמי שמעוניין לדעת מה טיבו של התיקון הנחשף בגרף היומי, מוזמן לעלות בראש ובראשונה לגרף השבועי ולעיתים גם לחודשי.
ארבעה פרמטרים קובעים מגמה:
1. כיוונן של נקודות השיא והשפל.
2. מחזורי המסחר החייבים להתרחב בכיוון המגמה.
3. יכולתן של רמות ההתנגדות הנשברות מעלה להפוך תפקיד ולשמש כרמות תמיכה.
4. ממוצעים נעים.
מבט על גרף הנרות השבועי המצורף מעיד שלמעט בהיבט מחזורי המסחר הרי שמגמת העלייה במדד המעו"ף עונה על מלוא הקריטריונים. המשמעות היא שקיימת מגמת עלייה ברורה אם כי לא מושלמת מבחינת עוצמתה. בדרך כלל, מגמות עלייה, כאשר מרבית הקריטריונים מתקיימים, אינן נוטות לסיים את חייהן ללא ניסיון נוסף לבחון את רמת השיא הגבוהה ביותר אליה הגיעו.
לעיתים, ניסיון עליות זה מגיע בדיוק עד לשיא ולעיתים הוא נופל נמוך ממנו. אך במרבית המקרים מתקיים ניסיון עליות נוסף. לכן, בכל הקשור להנחת העבודה לטווח הבינוני הרי שהמגמה טרם הסתיימה וכי הירידות האחרונות מייצגות תיקון טכני.
המגמה הקצרה
1. השאלה המרכזית שמצצה בכל פעם שמפציע לו מהלך הנוגד את כיוון המגמה היא "איזה מהלך עומד לתיקון". תשובה לשאלה זו תאפשר לחשב את יעדי התיקון, למצוא את רמות התמיכה הרלוונטיות, לאתר מחירים המייצגים מצבי קיצון של "מכירות יתר" ולבנות תוכנית מסחר.
2. לעניות דעתי, המהלך העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 1,125 הנקודות ותם ברמת 1,280 הנקודות. כלומר, מדד המעו"ף מתקן מהלך שאורכו 155 נקודות. ההערכה הראשונית שעשויה לעבור שינוי לפי התנהגות השוק היא שיעדי התיקון מצויים בין 1,185 - 1,220 הנקודות.
3. בתוך טווח זה ישנן רמות תמיכה משמעותיות שיחד עם יעדי התיקון עשויות לבלום את נסיגתו של השוק. בנוסף, המשך ההתדרדרות לטווח הנקוב תיצור מצב של "מכירות יתר" אותו אפשר יהיה לזהות על נקלה במדדים טכניים מתאימים כגון rsi והמדד הסטוקסטי.
הנחת העבודה
ולכן ברמת הנחת העבודה, ירידות המחירים האחרונות הן תיקון הטכני האמור להסתיים לכל המאוחר בין 1,185 - 1,220 הנקודות.
סיכום
המגמה היא מגמת עלייה וסביר להניח שמהלך הירידות הנוכחי מייצג תיקון טכני. סיומו בטווח שבו נקבתי אמור להוביל לגל עליות נוסף.
המעו"ף יומי 14.11.10
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
