מפחדים מהמניות? הנה 6 האלטרנטיבות, מדריך לחוששים

מדד המעו"ף נסחר ברמות שיא, עבור חלק מהמשקיעים - זה מעלה את רמת הפחד. אלו האלטרנטיבות שלכם
סיון ליימן |

בעוד שיחת היום בשוק ההון היא השיאים החדשים ששובר לאחרונה מדד המעוף -הייתי מעוניין הפעם להתייחס דווקא לאלטרנטיבות ההשקעה באפיקים הסולידיים. אין זה סוד שהסיבה העיקרית לעליית שערי המניות היא כי אפיקי ההשקעות הסולידיים משיאים תשואות נמוכות - ולאו דווקא בהתאוששותה של הכלכלה העולמית.

על רקע השיא במדד המעו"ף ישנם, באופן טבעי, משקיעים החוששים כעת מהשקעה במניות -ומעוניינים להשקיע באפיקים הסולידיים.

הבה נבחן את היתרונות והחסרונות באפשרויות שצוינו לעיל ונראה עד כמה אטרקטיבית כל אחת מהן:

פיקדון בבנק -

יתרון: אין עמלות ניירות-ערך (קנייה ומכירה ודמי שמירת ני"ע).

חיסרון: גם לאחר שעלתה מ- 0.5% ל- 2% ממשיכה ריבית בנק ישראל להיות נמוכה.

הבנקים נוהגים לתת על פקדונות ריבית על בסיס ריבית הפריים העומדת כיום על רמה של 3.5%, ומריבית זו מפחיתים הבנקים אחוז מסוים. המדיניות המקובלת היא כי פיקדונות של מאות אלפי או מיליוני שקלים יקבלו ריבית של פריים מינוס 2%, ופיקדונות קטנים יותר יקבלו ריבית של פריים מינוס 3% (!). המשך העלאת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל עשויה להעלות את הריבית על הפיקדונות ובכך להחזיר את הציבור בהדרגה לפיקדונות הבנקאיים.

קרן כספית -

יתרון: משיגה תשואה ברוטו גבוהה יותר מפיקדון בנקאי היות ומוחזקים בה ניירות-ערך שזמן פדיונם עד שנה, ואף מקבלת ריבית ג'מבו על פיקדונותיה בבנק בשל גודלה. כמו-כן ישולם המס במסגרתה על הרווח הריאלי בלבד.

חיסרון: קיימות עמלות ניירות-ערך, ובחלק מהקרנות אף נגבים דמי ניהול.

מלווה קצר-מועד (מק"מ) -

יתרון: מעניק תשואה ברוטו גבוהה יותר ביחס לפיקדון בנקאי.

חיסרון: אינו מעניק פיצוי לעליית הריבית במשק והחזקתו אף כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

גילון -

יתרון: כמכשיר בעל ריבית משתנה - מעניק פיצוי על עליית הריבית במשק.

חיסרון: התשואה נמוכה היום מתשואת המק"מ לשנה והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

ממשלתי שקלי (שחר) -

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל, המעניק תשואה גבוהה יותר משאר האפיקים הסולידיים.

חיסרון: אינו מעניק הגנה מפני אינפלציה צפויה ואף עלול להסב הפסדי הון כתוצאה מעליית ריבית במשק.

גליל -

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל המעניק הגנה מפני אינפלציה.

חיסרון: תשואה שלילית (!) ולפיכך אינו מהווה אלטרנטיבה כדאית, והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

מה משתלם יותר - אלטרנטיבת השקעה סולידית או רכישת מניות?

כפי שהדגמתי, התשואות ברוטו באפיקים הסולידיים נמוכות מאוד (ונמוכות אף יותר במונחי נטו לאחר תשלום עמלות ני"ע ומס) ואינן אטרקטיביות דיין.

אף-על-פי שמדד המעו"ף אכן נמצא כרגע ברמת שיא הוא עשוי להמשיך ולעלות על רקע שיפור המצב הכלכלי בעולם והמשך פרסום נתונים חיוביים במשק הישראלי (על-פי נתוני הלמ"ס צפויה במשק צמיחה של כ- 4% בשנת 2010). פרסום דו"חות טובים של החברות הציבוריות עשוי אף הוא להוביל להמשך "ראלי" סוף השנה בבורסה.

יש לזכור כי "שיא" הוא סוג של נקודת ציון המגלמת מספר מסוים ותו לא. מעבר להיבט הפסיכולוגי שהמילה "שיא" נושאת בחובה - אין לשיא, כשלעצמו, כל משמעות מיוחדת ובשל כך אין סיבה להירתע כעת מהשקעה במניות. דעתי היא כי גם כעת עדיפה השקעה במניות על פני השקעה באפיקים הסולידיים.

להלן טבלה ובה נתונים לגבי מספר אלטרנטיבות השקעה סולידיות:

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".