מפחדים מהמניות? הנה 6 האלטרנטיבות, מדריך לחוששים

מדד המעו"ף נסחר ברמות שיא, עבור חלק מהמשקיעים - זה מעלה את רמת הפחד. אלו האלטרנטיבות שלכם
סיון ליימן |

בעוד שיחת היום בשוק ההון היא השיאים החדשים ששובר לאחרונה מדד המעוף -הייתי מעוניין הפעם להתייחס דווקא לאלטרנטיבות ההשקעה באפיקים הסולידיים. אין זה סוד שהסיבה העיקרית לעליית שערי המניות היא כי אפיקי ההשקעות הסולידיים משיאים תשואות נמוכות - ולאו דווקא בהתאוששותה של הכלכלה העולמית.

על רקע השיא במדד המעו"ף ישנם, באופן טבעי, משקיעים החוששים כעת מהשקעה במניות -ומעוניינים להשקיע באפיקים הסולידיים.

הבה נבחן את היתרונות והחסרונות באפשרויות שצוינו לעיל ונראה עד כמה אטרקטיבית כל אחת מהן:

פיקדון בבנק -

יתרון: אין עמלות ניירות-ערך (קנייה ומכירה ודמי שמירת ני"ע).

חיסרון: גם לאחר שעלתה מ- 0.5% ל- 2% ממשיכה ריבית בנק ישראל להיות נמוכה.

הבנקים נוהגים לתת על פקדונות ריבית על בסיס ריבית הפריים העומדת כיום על רמה של 3.5%, ומריבית זו מפחיתים הבנקים אחוז מסוים. המדיניות המקובלת היא כי פיקדונות של מאות אלפי או מיליוני שקלים יקבלו ריבית של פריים מינוס 2%, ופיקדונות קטנים יותר יקבלו ריבית של פריים מינוס 3% (!). המשך העלאת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל עשויה להעלות את הריבית על הפיקדונות ובכך להחזיר את הציבור בהדרגה לפיקדונות הבנקאיים.

קרן כספית -

יתרון: משיגה תשואה ברוטו גבוהה יותר מפיקדון בנקאי היות ומוחזקים בה ניירות-ערך שזמן פדיונם עד שנה, ואף מקבלת ריבית ג'מבו על פיקדונותיה בבנק בשל גודלה. כמו-כן ישולם המס במסגרתה על הרווח הריאלי בלבד.

חיסרון: קיימות עמלות ניירות-ערך, ובחלק מהקרנות אף נגבים דמי ניהול.

מלווה קצר-מועד (מק"מ) -

יתרון: מעניק תשואה ברוטו גבוהה יותר ביחס לפיקדון בנקאי.

חיסרון: אינו מעניק פיצוי לעליית הריבית במשק והחזקתו אף כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

גילון -

יתרון: כמכשיר בעל ריבית משתנה - מעניק פיצוי על עליית הריבית במשק.

חיסרון: התשואה נמוכה היום מתשואת המק"מ לשנה והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

ממשלתי שקלי (שחר) -

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל, המעניק תשואה גבוהה יותר משאר האפיקים הסולידיים.

חיסרון: אינו מעניק הגנה מפני אינפלציה צפויה ואף עלול להסב הפסדי הון כתוצאה מעליית ריבית במשק.

גליל -

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל המעניק הגנה מפני אינפלציה.

חיסרון: תשואה שלילית (!) ולפיכך אינו מהווה אלטרנטיבה כדאית, והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

מה משתלם יותר - אלטרנטיבת השקעה סולידית או רכישת מניות?

כפי שהדגמתי, התשואות ברוטו באפיקים הסולידיים נמוכות מאוד (ונמוכות אף יותר במונחי נטו לאחר תשלום עמלות ני"ע ומס) ואינן אטרקטיביות דיין.

אף-על-פי שמדד המעו"ף אכן נמצא כרגע ברמת שיא הוא עשוי להמשיך ולעלות על רקע שיפור המצב הכלכלי בעולם והמשך פרסום נתונים חיוביים במשק הישראלי (על-פי נתוני הלמ"ס צפויה במשק צמיחה של כ- 4% בשנת 2010). פרסום דו"חות טובים של החברות הציבוריות עשוי אף הוא להוביל להמשך "ראלי" סוף השנה בבורסה.

יש לזכור כי "שיא" הוא סוג של נקודת ציון המגלמת מספר מסוים ותו לא. מעבר להיבט הפסיכולוגי שהמילה "שיא" נושאת בחובה - אין לשיא, כשלעצמו, כל משמעות מיוחדת ובשל כך אין סיבה להירתע כעת מהשקעה במניות. דעתי היא כי גם כעת עדיפה השקעה במניות על פני השקעה באפיקים הסולידיים.

להלן טבלה ובה נתונים לגבי מספר אלטרנטיבות השקעה סולידיות:

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.