מפחדים מהמניות? הנה 6 האלטרנטיבות, מדריך לחוששים

מדד המעו"ף נסחר ברמות שיא, עבור חלק מהמשקיעים - זה מעלה את רמת הפחד. אלו האלטרנטיבות שלכם
סיון ליימן |

בעוד שיחת היום בשוק ההון היא השיאים החדשים ששובר לאחרונה מדד המעוף -הייתי מעוניין הפעם להתייחס דווקא לאלטרנטיבות ההשקעה באפיקים הסולידיים. אין זה סוד שהסיבה העיקרית לעליית שערי המניות היא כי אפיקי ההשקעות הסולידיים משיאים תשואות נמוכות - ולאו דווקא בהתאוששותה של הכלכלה העולמית.

על רקע השיא במדד המעו"ף ישנם, באופן טבעי, משקיעים החוששים כעת מהשקעה במניות -ומעוניינים להשקיע באפיקים הסולידיים.

הבה נבחן את היתרונות והחסרונות באפשרויות שצוינו לעיל ונראה עד כמה אטרקטיבית כל אחת מהן:

פיקדון בבנק -

יתרון: אין עמלות ניירות-ערך (קנייה ומכירה ודמי שמירת ני"ע).

חיסרון: גם לאחר שעלתה מ- 0.5% ל- 2% ממשיכה ריבית בנק ישראל להיות נמוכה.

הבנקים נוהגים לתת על פקדונות ריבית על בסיס ריבית הפריים העומדת כיום על רמה של 3.5%, ומריבית זו מפחיתים הבנקים אחוז מסוים. המדיניות המקובלת היא כי פיקדונות של מאות אלפי או מיליוני שקלים יקבלו ריבית של פריים מינוס 2%, ופיקדונות קטנים יותר יקבלו ריבית של פריים מינוס 3% (!). המשך העלאת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל עשויה להעלות את הריבית על הפיקדונות ובכך להחזיר את הציבור בהדרגה לפיקדונות הבנקאיים.

קרן כספית -

יתרון: משיגה תשואה ברוטו גבוהה יותר מפיקדון בנקאי היות ומוחזקים בה ניירות-ערך שזמן פדיונם עד שנה, ואף מקבלת ריבית ג'מבו על פיקדונותיה בבנק בשל גודלה. כמו-כן ישולם המס במסגרתה על הרווח הריאלי בלבד.

חיסרון: קיימות עמלות ניירות-ערך, ובחלק מהקרנות אף נגבים דמי ניהול.

מלווה קצר-מועד (מק"מ) -

יתרון: מעניק תשואה ברוטו גבוהה יותר ביחס לפיקדון בנקאי.

חיסרון: אינו מעניק פיצוי לעליית הריבית במשק והחזקתו אף כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

גילון -

יתרון: כמכשיר בעל ריבית משתנה - מעניק פיצוי על עליית הריבית במשק.

חיסרון: התשואה נמוכה היום מתשואת המק"מ לשנה והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

ממשלתי שקלי (שחר) -

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל, המעניק תשואה גבוהה יותר משאר האפיקים הסולידיים.

חיסרון: אינו מעניק הגנה מפני אינפלציה צפויה ואף עלול להסב הפסדי הון כתוצאה מעליית ריבית במשק.

גליל -

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל המעניק הגנה מפני אינפלציה.

חיסרון: תשואה שלילית (!) ולפיכך אינו מהווה אלטרנטיבה כדאית, והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

מה משתלם יותר - אלטרנטיבת השקעה סולידית או רכישת מניות?

כפי שהדגמתי, התשואות ברוטו באפיקים הסולידיים נמוכות מאוד (ונמוכות אף יותר במונחי נטו לאחר תשלום עמלות ני"ע ומס) ואינן אטרקטיביות דיין.

אף-על-פי שמדד המעו"ף אכן נמצא כרגע ברמת שיא הוא עשוי להמשיך ולעלות על רקע שיפור המצב הכלכלי בעולם והמשך פרסום נתונים חיוביים במשק הישראלי (על-פי נתוני הלמ"ס צפויה במשק צמיחה של כ- 4% בשנת 2010). פרסום דו"חות טובים של החברות הציבוריות עשוי אף הוא להוביל להמשך "ראלי" סוף השנה בבורסה.

יש לזכור כי "שיא" הוא סוג של נקודת ציון המגלמת מספר מסוים ותו לא. מעבר להיבט הפסיכולוגי שהמילה "שיא" נושאת בחובה - אין לשיא, כשלעצמו, כל משמעות מיוחדת ובשל כך אין סיבה להירתע כעת מהשקעה במניות. דעתי היא כי גם כעת עדיפה השקעה במניות על פני השקעה באפיקים הסולידיים.

להלן טבלה ובה נתונים לגבי מספר אלטרנטיבות השקעה סולידיות:

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.