מפחדים מהמניות? הנה 6 האלטרנטיבות, מדריך לחוששים
בעוד שיחת היום בשוק ההון היא השיאים החדשים ששובר לאחרונה מדד המעוף -הייתי מעוניין הפעם להתייחס דווקא לאלטרנטיבות ההשקעה באפיקים הסולידיים. אין זה סוד שהסיבה העיקרית לעליית שערי המניות היא כי אפיקי ההשקעות הסולידיים משיאים תשואות נמוכות - ולאו דווקא בהתאוששותה של הכלכלה העולמית.
על רקע השיא במדד המעו"ף ישנם, באופן טבעי, משקיעים החוששים כעת מהשקעה במניות -ומעוניינים להשקיע באפיקים הסולידיים.
הבה נבחן את היתרונות והחסרונות באפשרויות שצוינו לעיל ונראה עד כמה אטרקטיבית כל אחת מהן:
פיקדון בבנק -
יתרון: אין עמלות ניירות-ערך (קנייה ומכירה ודמי שמירת ני"ע).
חיסרון: גם לאחר שעלתה מ- 0.5% ל- 2% ממשיכה ריבית בנק ישראל להיות נמוכה.
הבנקים נוהגים לתת על פקדונות ריבית על בסיס ריבית הפריים העומדת כיום על רמה של 3.5%, ומריבית זו מפחיתים הבנקים אחוז מסוים. המדיניות המקובלת היא כי פיקדונות של מאות אלפי או מיליוני שקלים יקבלו ריבית של פריים מינוס 2%, ופיקדונות קטנים יותר יקבלו ריבית של פריים מינוס 3% (!). המשך העלאת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל עשויה להעלות את הריבית על הפיקדונות ובכך להחזיר את הציבור בהדרגה לפיקדונות הבנקאיים.
קרן כספית -
יתרון: משיגה תשואה ברוטו גבוהה יותר מפיקדון בנקאי היות ומוחזקים בה ניירות-ערך שזמן פדיונם עד שנה, ואף מקבלת ריבית ג'מבו על פיקדונותיה בבנק בשל גודלה. כמו-כן ישולם המס במסגרתה על הרווח הריאלי בלבד.
חיסרון: קיימות עמלות ניירות-ערך, ובחלק מהקרנות אף נגבים דמי ניהול.
מלווה קצר-מועד (מק"מ) -
יתרון: מעניק תשואה ברוטו גבוהה יותר ביחס לפיקדון בנקאי.
חיסרון: אינו מעניק פיצוי לעליית הריבית במשק והחזקתו אף כרוכה בעמלות ניירות-ערך.
גילון -
יתרון: כמכשיר בעל ריבית משתנה - מעניק פיצוי על עליית הריבית במשק.
חיסרון: התשואה נמוכה היום מתשואת המק"מ לשנה והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.
ממשלתי שקלי (שחר) -
יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל, המעניק תשואה גבוהה יותר משאר האפיקים הסולידיים.
חיסרון: אינו מעניק הגנה מפני אינפלציה צפויה ואף עלול להסב הפסדי הון כתוצאה מעליית ריבית במשק.
גליל -
יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל המעניק הגנה מפני אינפלציה.
חיסרון: תשואה שלילית (!) ולפיכך אינו מהווה אלטרנטיבה כדאית, והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.
מה משתלם יותר - אלטרנטיבת השקעה סולידית או רכישת מניות?
כפי שהדגמתי, התשואות ברוטו באפיקים הסולידיים נמוכות מאוד (ונמוכות אף יותר במונחי נטו לאחר תשלום עמלות ני"ע ומס) ואינן אטרקטיביות דיין.
אף-על-פי שמדד המעו"ף אכן נמצא כרגע ברמת שיא הוא עשוי להמשיך ולעלות על רקע שיפור המצב הכלכלי בעולם והמשך פרסום נתונים חיוביים במשק הישראלי (על-פי נתוני הלמ"ס צפויה במשק צמיחה של כ- 4% בשנת 2010). פרסום דו"חות טובים של החברות הציבוריות עשוי אף הוא להוביל להמשך "ראלי" סוף השנה בבורסה.
יש לזכור כי "שיא" הוא סוג של נקודת ציון המגלמת מספר מסוים ותו לא. מעבר להיבט הפסיכולוגי שהמילה "שיא" נושאת בחובה - אין לשיא, כשלעצמו, כל משמעות מיוחדת ובשל כך אין סיבה להירתע כעת מהשקעה במניות. דעתי היא כי גם כעת עדיפה השקעה במניות על פני השקעה באפיקים הסולידיים.
להלן טבלה ובה נתונים לגבי מספר אלטרנטיבות השקעה סולידיות:
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
