עיריית תל אביב בצעד חריג: כיסתה את הבנות החשופות של קמפיין 'ארנה'

ויצו שיגרה מכתב ל'מנופים פיננסים' ולעירייה בעניין הקמפיין הפרובוקטיבי. בעירייה הבינו שנחצה קו אדום והחליטו לכסות את התמונות בבדים שחורים
משה בנימין |

עיריית תל אביב החליטה להיענות לפניית ויצו ישראל ששיגרה אליה מכתב זועם בעניין הקמפיין הפרסומי של קניון ארנה שהציג נשים בתמונות פרובוקטביות שהציגו לטענתם פורנוגרפיה אלימה ובעלת מאפיינים פדופיליים.

בעירייה החליטו לכסות בבדים שחורים את שילוט החוצות של קמפיין קניון ארנה שעלה באזור עזריאלי והציג תמונות של נשים קשורות כחלק מהקמפיין שהתבסס על צילומי אופנה מפורסמים שעלו ברחבי העולם בשנים האחרונות.

קמפיין ארנה אחרי שכוסה בבדים שחורים

במכתב ששלחו ויצו לעירייה ו'מנופים פיננסים' נכתב בין השאר: "שלטים אלה מציגים פורנוגרפיה אלימה ובעלת מאפיינים פדופילית ברמה שלא נראתה מעל שלטי חוצות במרחב הציבורי, אפילו 'במדינת תל אביב'.

בחירתכם בקמפיין פרסומי פורנוגראפי, בעל טעם רע, והמעביר מסר חברתי מזעזע מנוגדת לחוק, עומדת בסתירה לכללי האתיקה בפרסום ומהווה פגיעה ברגשות הציבור".

"מדוע נתתם הסכמתכם לקמפיין נורא שכזה? קמפיין אשר פוגע ברגשות הציבור ופוגע בתדמית של קניון שאמור לשרת משפחות, ואין מטרתו להידמות למועדון חשפנות שבו מתבצע מין אלים בנערות ונשים. במידה שהקמפיין לא יוסר לאלתר מעל שלטי החוצות, אנו נשקול את כל האמצעים המשפטיים האזרחיים והפליליים העומדים בפנינו".

לאחר החלטת העירייה נמסר מרונית ארנפרוינד כהן, מנהלת אגף לקידום מעמד האישה בוויצו ישראל: "אנחנו מברכים על ההחלטה של עיריית תל אביב להוריד את השלטים בסמוך לעזריאלי. עובדה זו מלמדת שהקמפיין חצה את כל הקווים האדומים, שהציבור יכול לשאת ונמשיך להיאבק כנגד כל ביטוי של החפצת גוף האישה אשר משפיל את כלל הנשים ובמקרה הזה מרמז ומעודד אלימות כלפי נשים וילדות".

יו"ר האגף לקידום מעמד האישה, גילה אשרת, הוסיפה כי "יש להוריד לאלתר את שלט החוצות הממוקם בין מחלף קיבוץ גלויות ולגורדיה, שכן שלט זה מעורר דחייה ופלצות כנגד כל מי שחשב שהתמונה הזאת היא אמנותית ומעצימה נשים".

מקניון ארנה נמסר: "מדובר בקמפיין אופנה מיוחד וראשון מסוגו בהשתתפות צלמי האופנה המובילים של ישראל. באומנות כמו באומנות יש חילוקי דעות. הקמפיין הפרסומי שעלה בשבוע שעבר הוא הזמנה לתערוכת צילומים ייחודית ויוצאת דופן שתעלה בקניון החל מ-30 באוגוסט, תחת הכותרת ARENA LOVES FASHION. כחלק מהיותנו קניון אופנה, מצאנו לנכון לתת במה לתערוכה שהיא מחווה לבתי אופנה בינלאומיים אשר פתחו עבור חובבי האופנה והאומנות את הדלת לחשיבה שהיא מחוץ לקופסא.

"הצילומים בתערוכה הם הומאז' לקמפיינים של מותגי אופנה מובילים בעולם לרבות: Sisley, Calvin Klein, Diesel, BENETTON, MOSCHINO ועוד. אנו מעריכים את הדרך שבה המותגים בנו את עצמם תוך כדי שימוש באמצעים אומנותיים ולא פרובוקציה. אופנה ואומנות בודקים את הגבולות ואנו החלטנו לאפשר לצלמי האופנה הטובים ביותר בישראל את חופש הביטוי והאומנות.

"התגובות מפתיעות מכיוון שמדובר בהצגה של נשים וגברים באופן זהה, שוויוני ולא פוגעני, אלא הומוריסטית בעיקרה. אנו מאמינים שאומנות היא בעיניי המתבונן, אנו מהווים גג לרשתות והחנויות הטובות והמובילות בעולם באופנה ומדברים בשפתם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.