על אסטרטגיית הטרור התקשורתית מבית טהראן, אנקרה ודמשק

האם מנהיגי טורקיה ואיראן עושים לנו בי"ס? איתן הרשקו יוצא נגד הנהירה התקשורתית המערבית אחרי אחמדינג'אד וארדואן; ויש לו גם ביקורת על התקשורת המקומית
איתן הרשקו |

האם התקשורת המערבית אכן תמימה או סתם סתומה? או שמא היא באמת חסרת הבנה וקשת תפיסה, המגויסת בעל כורחה לצורך הקמת פרויקט הפצצה הגרעינית של מעצמת הטרור העולמי של אחמדינג'אד, אסד וארדואן המתפקד כחלוץ מרכזי המבקיע שערים רבים ומוציא לפועל את אסטרטגיית הטרור התקשורתי מבית מדרשו של האסלאם הפונדמנטליסטי?

עבדו עליכם שוב. כלל ראשון בתקשורת - אם ברצונך להסית את תשומת הלב ממך וממעשייך, מצא דרכים להעסיק את התקשורת בעיסוק מתמיד בעניינים אחרים, וייצר חדשות בעלות עניין תקשורתי שיובילו אותה להיות מגויסת לצורך הגשמת מטרותיך.

זוהי אסטרטגיה תקשורתית מתוכננת ומתוזמנת, המסיתה את העניין מהעיקר. באמצעות ייצור אירועים שכל מטרתם הרדמת העולם המערבי בכלל והמעצמה הגדולה בעולם ארה"ב בפרט. זוהי טקטיקה תקשורתית מושלמת בדרך להגשמת המטרה הסופית, טרור גרעיני שישתלט על העולם.

זה לא עוד סרט אמריקני, זוהי התגלמותה של המציאות בעידן ריבוי ערוצי התקשורת של המשטרים הדמוקרטים, שמהווים כר פעולה נוח, למשטרים טוטליטריים אפלים, שהם ולא אחרים, רומסים בצורה גסה את זכויות האדם.

גם ארה"ב, המכנה את עצמה כמעצמה היחידה בעולם, בראשה עומד נשיא אמריקני כריזמטי שבא ללמד אותנו מהם זכויות אדם, מזו הגינות ומהן צביעות ודו פרצופיות.

אנו עדים לאחת התקופות שיכנסו להיסטוריה כשלומיאליות מערבית תקשורתית. כן שמעתם נכון, בעוד אמצעי התקשורת המערביים והישראלים בראשם, מלקים אותנו הישראלים, האסטרטגיה התקשורתית האיראנית-טורקית- סורית עובדת במלוא עוצמתה ומסיתה את האש רחוק מהבית.

גם גורמים רבים בתקשורת הישראלית משחקים לידיהם של הטרוריסטים האלה. ברוב כסילותם הם ממשיכים להפוך אבן על אבן, להלקות אותנו ואת מנהיגנו יום אחר, יום שעה אחר שעה, במקום להתגייס למען עצמם, מדינתם ועתידם, לחשוף את המזימה השטנית של ציר הטרור והרשע המשווע להשמדת מדינת ישראל.

אני פונה אליכם - עורכים וכתבים - בבקשה, עשו חשבון נפש ובדק בית לעצמכם, בדקו אם אתם אכן חפים מכל טעות והשלכותיה, האם אתם מספיק לויאליים למדינתכם.

הרי הדיווח העובדתי היבש עבר כבר מזמן מהעולם התקשורתי שלכם, והוא מטובל היום במאות שעות של פרשנויות סתמיות המציגות אותנו הישראלים כאשמים בכל דבר המתרחש בעולם. קצת צניעות וזהירות לא תזיק גם לכם. נסו להסתכל על תמונה רחבה יותר בטרם הנכם שופטים ומוציאים לפועל.

ואגב, לא יקרה דבר אם תביעו קצת גילויי אהדה תמיכה והזדהות במדינתכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).