על אסטרטגיית הטרור התקשורתית מבית טהראן, אנקרה ודמשק
האם התקשורת המערבית אכן תמימה או סתם סתומה? או שמא היא באמת חסרת הבנה וקשת תפיסה, המגויסת בעל כורחה לצורך הקמת פרויקט הפצצה הגרעינית של מעצמת הטרור העולמי של אחמדינג'אד, אסד וארדואן המתפקד כחלוץ מרכזי המבקיע שערים רבים ומוציא לפועל את אסטרטגיית הטרור התקשורתי מבית מדרשו של האסלאם הפונדמנטליסטי?
עבדו עליכם שוב. כלל ראשון בתקשורת - אם ברצונך להסית את תשומת הלב ממך וממעשייך, מצא דרכים להעסיק את התקשורת בעיסוק מתמיד בעניינים אחרים, וייצר חדשות בעלות עניין תקשורתי שיובילו אותה להיות מגויסת לצורך הגשמת מטרותיך.
זוהי אסטרטגיה תקשורתית מתוכננת ומתוזמנת, המסיתה את העניין מהעיקר. באמצעות ייצור אירועים שכל מטרתם הרדמת העולם המערבי בכלל והמעצמה הגדולה בעולם ארה"ב בפרט. זוהי טקטיקה תקשורתית מושלמת בדרך להגשמת המטרה הסופית, טרור גרעיני שישתלט על העולם.
זה לא עוד סרט אמריקני, זוהי התגלמותה של המציאות בעידן ריבוי ערוצי התקשורת של המשטרים הדמוקרטים, שמהווים כר פעולה נוח, למשטרים טוטליטריים אפלים, שהם ולא אחרים, רומסים בצורה גסה את זכויות האדם.
גם ארה"ב, המכנה את עצמה כמעצמה היחידה בעולם, בראשה עומד נשיא אמריקני כריזמטי שבא ללמד אותנו מהם זכויות אדם, מזו הגינות ומהן צביעות ודו פרצופיות.
אנו עדים לאחת התקופות שיכנסו להיסטוריה כשלומיאליות מערבית תקשורתית. כן שמעתם נכון, בעוד אמצעי התקשורת המערביים והישראלים בראשם, מלקים אותנו הישראלים, האסטרטגיה התקשורתית האיראנית-טורקית- סורית עובדת במלוא עוצמתה ומסיתה את האש רחוק מהבית.
גם גורמים רבים בתקשורת הישראלית משחקים לידיהם של הטרוריסטים האלה. ברוב כסילותם הם ממשיכים להפוך אבן על אבן, להלקות אותנו ואת מנהיגנו יום אחר, יום שעה אחר שעה, במקום להתגייס למען עצמם, מדינתם ועתידם, לחשוף את המזימה השטנית של ציר הטרור והרשע המשווע להשמדת מדינת ישראל.
אני פונה אליכם - עורכים וכתבים - בבקשה, עשו חשבון נפש ובדק בית לעצמכם, בדקו אם אתם אכן חפים מכל טעות והשלכותיה, האם אתם מספיק לויאליים למדינתכם.
הרי הדיווח העובדתי היבש עבר כבר מזמן מהעולם התקשורתי שלכם, והוא מטובל היום במאות שעות של פרשנויות סתמיות המציגות אותנו הישראלים כאשמים בכל דבר המתרחש בעולם. קצת צניעות וזהירות לא תזיק גם לכם. נסו להסתכל על תמונה רחבה יותר בטרם הנכם שופטים ומוציאים לפועל.
ואגב, לא יקרה דבר אם תביעו קצת גילויי אהדה תמיכה והזדהות במדינתכם.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
