על אסטרטגיית הטרור התקשורתית מבית טהראן, אנקרה ודמשק
האם התקשורת המערבית אכן תמימה או סתם סתומה? או שמא היא באמת חסרת הבנה וקשת תפיסה, המגויסת בעל כורחה לצורך הקמת פרויקט הפצצה הגרעינית של מעצמת הטרור העולמי של אחמדינג'אד, אסד וארדואן המתפקד כחלוץ מרכזי המבקיע שערים רבים ומוציא לפועל את אסטרטגיית הטרור התקשורתי מבית מדרשו של האסלאם הפונדמנטליסטי?
עבדו עליכם שוב. כלל ראשון בתקשורת - אם ברצונך להסית את תשומת הלב ממך וממעשייך, מצא דרכים להעסיק את התקשורת בעיסוק מתמיד בעניינים אחרים, וייצר חדשות בעלות עניין תקשורתי שיובילו אותה להיות מגויסת לצורך הגשמת מטרותיך.
זוהי אסטרטגיה תקשורתית מתוכננת ומתוזמנת, המסיתה את העניין מהעיקר. באמצעות ייצור אירועים שכל מטרתם הרדמת העולם המערבי בכלל והמעצמה הגדולה בעולם ארה"ב בפרט. זוהי טקטיקה תקשורתית מושלמת בדרך להגשמת המטרה הסופית, טרור גרעיני שישתלט על העולם.
זה לא עוד סרט אמריקני, זוהי התגלמותה של המציאות בעידן ריבוי ערוצי התקשורת של המשטרים הדמוקרטים, שמהווים כר פעולה נוח, למשטרים טוטליטריים אפלים, שהם ולא אחרים, רומסים בצורה גסה את זכויות האדם.
גם ארה"ב, המכנה את עצמה כמעצמה היחידה בעולם, בראשה עומד נשיא אמריקני כריזמטי שבא ללמד אותנו מהם זכויות אדם, מזו הגינות ומהן צביעות ודו פרצופיות.
אנו עדים לאחת התקופות שיכנסו להיסטוריה כשלומיאליות מערבית תקשורתית. כן שמעתם נכון, בעוד אמצעי התקשורת המערביים והישראלים בראשם, מלקים אותנו הישראלים, האסטרטגיה התקשורתית האיראנית-טורקית- סורית עובדת במלוא עוצמתה ומסיתה את האש רחוק מהבית.
גם גורמים רבים בתקשורת הישראלית משחקים לידיהם של הטרוריסטים האלה. ברוב כסילותם הם ממשיכים להפוך אבן על אבן, להלקות אותנו ואת מנהיגנו יום אחר, יום שעה אחר שעה, במקום להתגייס למען עצמם, מדינתם ועתידם, לחשוף את המזימה השטנית של ציר הטרור והרשע המשווע להשמדת מדינת ישראל.
אני פונה אליכם - עורכים וכתבים - בבקשה, עשו חשבון נפש ובדק בית לעצמכם, בדקו אם אתם אכן חפים מכל טעות והשלכותיה, האם אתם מספיק לויאליים למדינתכם.
הרי הדיווח העובדתי היבש עבר כבר מזמן מהעולם התקשורתי שלכם, והוא מטובל היום במאות שעות של פרשנויות סתמיות המציגות אותנו הישראלים כאשמים בכל דבר המתרחש בעולם. קצת צניעות וזהירות לא תזיק גם לכם. נסו להסתכל על תמונה רחבה יותר בטרם הנכם שופטים ומוציאים לפועל.
ואגב, לא יקרה דבר אם תביעו קצת גילויי אהדה תמיכה והזדהות במדינתכם.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
