על אסטרטגיית הטרור התקשורתית מבית טהראן, אנקרה ודמשק

האם מנהיגי טורקיה ואיראן עושים לנו בי"ס? איתן הרשקו יוצא נגד הנהירה התקשורתית המערבית אחרי אחמדינג'אד וארדואן; ויש לו גם ביקורת על התקשורת המקומית
איתן הרשקו |

האם התקשורת המערבית אכן תמימה או סתם סתומה? או שמא היא באמת חסרת הבנה וקשת תפיסה, המגויסת בעל כורחה לצורך הקמת פרויקט הפצצה הגרעינית של מעצמת הטרור העולמי של אחמדינג'אד, אסד וארדואן המתפקד כחלוץ מרכזי המבקיע שערים רבים ומוציא לפועל את אסטרטגיית הטרור התקשורתי מבית מדרשו של האסלאם הפונדמנטליסטי?

עבדו עליכם שוב. כלל ראשון בתקשורת - אם ברצונך להסית את תשומת הלב ממך וממעשייך, מצא דרכים להעסיק את התקשורת בעיסוק מתמיד בעניינים אחרים, וייצר חדשות בעלות עניין תקשורתי שיובילו אותה להיות מגויסת לצורך הגשמת מטרותיך.

זוהי אסטרטגיה תקשורתית מתוכננת ומתוזמנת, המסיתה את העניין מהעיקר. באמצעות ייצור אירועים שכל מטרתם הרדמת העולם המערבי בכלל והמעצמה הגדולה בעולם ארה"ב בפרט. זוהי טקטיקה תקשורתית מושלמת בדרך להגשמת המטרה הסופית, טרור גרעיני שישתלט על העולם.

זה לא עוד סרט אמריקני, זוהי התגלמותה של המציאות בעידן ריבוי ערוצי התקשורת של המשטרים הדמוקרטים, שמהווים כר פעולה נוח, למשטרים טוטליטריים אפלים, שהם ולא אחרים, רומסים בצורה גסה את זכויות האדם.

גם ארה"ב, המכנה את עצמה כמעצמה היחידה בעולם, בראשה עומד נשיא אמריקני כריזמטי שבא ללמד אותנו מהם זכויות אדם, מזו הגינות ומהן צביעות ודו פרצופיות.

אנו עדים לאחת התקופות שיכנסו להיסטוריה כשלומיאליות מערבית תקשורתית. כן שמעתם נכון, בעוד אמצעי התקשורת המערביים והישראלים בראשם, מלקים אותנו הישראלים, האסטרטגיה התקשורתית האיראנית-טורקית- סורית עובדת במלוא עוצמתה ומסיתה את האש רחוק מהבית.

גם גורמים רבים בתקשורת הישראלית משחקים לידיהם של הטרוריסטים האלה. ברוב כסילותם הם ממשיכים להפוך אבן על אבן, להלקות אותנו ואת מנהיגנו יום אחר, יום שעה אחר שעה, במקום להתגייס למען עצמם, מדינתם ועתידם, לחשוף את המזימה השטנית של ציר הטרור והרשע המשווע להשמדת מדינת ישראל.

אני פונה אליכם - עורכים וכתבים - בבקשה, עשו חשבון נפש ובדק בית לעצמכם, בדקו אם אתם אכן חפים מכל טעות והשלכותיה, האם אתם מספיק לויאליים למדינתכם.

הרי הדיווח העובדתי היבש עבר כבר מזמן מהעולם התקשורתי שלכם, והוא מטובל היום במאות שעות של פרשנויות סתמיות המציגות אותנו הישראלים כאשמים בכל דבר המתרחש בעולם. קצת צניעות וזהירות לא תזיק גם לכם. נסו להסתכל על תמונה רחבה יותר בטרם הנכם שופטים ומוציאים לפועל.

ואגב, לא יקרה דבר אם תביעו קצת גילויי אהדה תמיכה והזדהות במדינתכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.