פיצויי פיטורים: למי זה טוב ולמה?
אי קבלת פיצוי הפיטורים במקרה של התפטרות מהווים לעיתים את השיקול של העובד האם לעזוב את מקום עבודתו או לא. על פי חוקי העבודה זכאי עובד שפוטר לפיצוי פיטורים בגובה שכרו האחרון כפול מספר שנות עבודתו בחברה.
כך לדוגמא עובד אשר עבד במקום עבודה מסויים במשך 5 שנים ושכרו האחרון עמד על 10,000 ש"ח יהיה זכאי לפיצויים, במקרה שיפוטר, בגובה של 50,000ש"ח. עובד שיתפטר מיוזמתו אינו זכאי לסכום זה ועל כן אך טבעי ששיקול זה נכנס כחלק משיקוליו.
אין בכונתי לדון בהיבט הארגוני של הישארות עובד כזה בניגוד לרצונו ומשיקולים שאינם מהענין במקום עבודה אלא לדון במקומם של המכשירים הפנסיונים בהיבט של פיצויי הפיטורים ובפתרון אותו הם נותנים הן למעביד והן לעובד.
בהערת אגב אציין כי כיום קיימת פתיחות גבוהה יותר אצל מעבידים לשחרר את פיצוי הפיטורים לעובד במידה והם מופקדים בתוכנית פנסיונית.
חוק פיצוי פיטורים- תשכ"ג 1963 מציין במפורש כי ניתן לצבור פיצויי פיטורים על ידי הפקדה לתוכנית פנסיונית ובהתאם לאישור. בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 כחלק מסעיף 19 קיימת הכרה במס למעביד בהפקדה זו ובתנאי שהפקיד על פי האחוזים המצויינים בתקנות.
היתרון לעובד הוא ברור, במידה והמעביד הפקיד כבר את הכספים הרי יהיה לו קל יותר לשחרר אותם לעובד גם במקרה של התפטרות אבל איפה היתרון למעביד?
היתרון הראשון נובע מהעובדה כי על ידי הפקדה כזו כיסה המעביד חלק מחובתו לעובד, כסף שהעובד כאמור זכאי לו על פי חוק במידה ויפוטר. היתרון השני למעביד הינו כמובן שהפקדה מלאה לביטוח פנסיוני נתפסת כהטבה וכל מעביד מעוניין בעובדים מרוצים. היתרון השלישי יכול לנבוע למעסיק במידה וידע ליישם כחוק סעיף מחוק פיצוי פיטורים- סעיף 14 לחוק.
מהו סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים?
סעיף 14 לחוק מאפשר למעסיק בתנאים מסוימים ובהפקדה למכשירים פנסיונים לצבור את מלוא מחויבותו לפיצויים לעובד. מדובר בהטבה גדולה מאד.
לדוגמא עובד שעבד 10 שנים במקום עבודה ובתחילה היה שכרו 5,000 ש"ח ולאחר 5 שנים נוספות עלה השכר ל-10,000 ש"ח ופוטר יהיה מעבידו חייב לו פיצויים בגובה של 100,000 ש"ח.
אבל במידה ופעל המעסיק על פי האמור בסעיף ועל פי אישורים מתאימים לצאת ידי חובתו לעובד בשחרור הקופה הפנסיונית בלבד ולא לבצע השלמה לסכום של 100,000 ש"ח גם אם בקופה לא צבור הסכום כאמור.
כלומר על ידי הפקדה למכשירים פנסיונים (שצריכים להיות מסוג מסויים ובאחוזים רלונטים) יכול המעסיק לחסוך בכסף.
והיכן ההטבה לעובד?
ההטבה לעובד גלומה בנקודה כי האישור הכללי לסעיף 14 שהוצא על ידי שר העבודה והרוחה קובע כי גם במידה של התפטרות (בה העובד כאמור לא זכאי לפיצויים) תשוחרר הקופה לטובתו.
שימוש נכון בסעיף ימנע מהעובד להשאר בעבודתו עקב החשש לאבד את הפיצויים ומצד שני יתן למעביד שקט תקציבי לגבי חובותיו לעובדיו.
נציין כי המגמה של שחרור פיצויים לעובד דרך סעיף 14 באה לידי ביטוי גם בהסכם הקיבוצי בדבר פנסיית חובה במשק שהכיל באופן אוטומטי את הסעיף על ההפקדות לפנסיית החובה.
הערה חשובה לסיום
בכדי להנות מההטבות על פי הסעיף יש לבצע את האמור באישור הכללי או בהסכם הקיבוצי באופן מלא. לכן טוב יעשו המעסיקים אשר מחליטים להחיל את הסעיף אם יתיעצו עם איש מקצוע אשר יסביר להם את כל המשמעויות של ההחלטה.
*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול , עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.