מסכמים עשור: איזה אפיק השקעה הוא המנצח בממשלתי?
דצמבר זה עת לסיכומים, ודצמבר של סוף עשור, על אחת כמה וכמה. כמה מהעיתונים כבר הזרדרזו לסכם את תשואות העשור על פני ערוצי ההשקעה השונים.
בסדרת הסקירות הבאות, ננסה להיות להיות מתוחכמים יותר, ומלבד לבחון את התשואות בדיעבד, נשתמש גם במדד במדד נדודי השינה שגרמו לנו, כל אחד מערוצי ההשקעה, ונבחן מתי, ואם השתלם לדאוג.
הנחת המוצא שלנו תהיה של השקעה בנכסים סחירים בלבד, ששמרו על אותה רמת סיכון לאורך כל העשור. מכאן מתבקש לקנות מדדים של מוצרים כולל אג"ח, ולא השקעה מסוג "קנה והחזק ל-10 שנים".
סטיית התקן היא מדד הסיכון המוכר ביותר, היא גם הפשוטה ביותר לשימוש. האם היא משמשת גם מדד נכון לדאגה? לא בהכרח. אף אחד לא מפסיק לישון בלילה בגלל שהנכסים שלו ירדו בחצי אחוז. לא פשוט לבחור מספר למדד נדודי השינה. לאחר בחינות של הספרות המימונית והפסיכולגית בתחום, בחרתי בירידה של 5% כמספר הסף לנדודי שינה. השאלה שתישאל היא, "מה הסיכוי שהנכס שנחזיק בו ירד ראלית ב5% בחודש?"
להשוואה, נשתמש גם במדד סטיות התקן המקובל. כדי לפתור עצמנו משיקולי עמלות טרחניים, נניח שהחזקנו בתעודת סל על כל נכס מאז ה-1.1.2000, גם אם לא היתה קיימת באותה עת עתיקה תעודה כזאת.
הנכס ה"בטוח" ביותר הוא אג"ח ממשלתי צמוד לשנה. הוא ישמש לנו כבסיס. אחזקה באג"ח צמוד לשנה מבטיחה לנו גם הגנה אינפלציונית, וגם הגנה כמעט מוחלטת מפני שינויי ריבית.
אחזקה מתגלגלת באג"ח צמוד לשנה הניבה תשואה שנתית של חמישה וחצי אחוזים. הסיכוי לאי שינה בלילה הוא אפס. בחינה היסטורית מעלה שמעולם לא קרה שהאג"ח הצמוד לשנה ירד ביותר מ-2% בחודש, גם לא בשנות ה-90. סטיית התקן השנתית היא 8%. ציון מאד גבוה. ומה אם היינו מעט יותר נועזים והחזקנו אג"ח ארוך יותר?
אם החזקנו אג"ח צמוד, מתגלגל, ל-3 שנים במקום לשנה, התשואה השנתי היא כבר 6.4%, אבל גם שילמנו יותר, גם בסיכון במונחי סטיית תקן וגם במונחי הירידה המקסימלית בחודש. אבל, קל לראות, שגם באג"ח עם מח"מ ארוך של עשר שנים לא הגענו אפילו פעם אחת לגבול נדודי השינה.
מסקנה: יש יותר משיטה אחת למדוד סיכון. אם מודדים בדרך אלטרנטיבית וכנראה נכונה יותר, מסתבר שאפשר לקבל תשואה גבוהה יותר בלי סיכון אמיתי, והדגש הוא על סיכון אמיתי נוסף. המנצח בסקירת העשור הראשונה שלנו הוא, אם כן, האג"ח הצמוד הארוך. תשואה עודפת ברורה, סיכון עודף - לא בטוח.
עדו קאליר, מומחה למימון, אג"ח, חיסכון ארוך טווח ורגולציה של שוק ההון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.33% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית
תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל.
יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות.
אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות.
צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 - החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.
