הוט מדווחת על עלייה בהכנסות: הגידול במספר המנויים תמך

רווחי החברה צנחו ברקע לרווח חד פעמי שנרשם ברבעון המקביל אשתקד מביטול הפרשה לתביעה. מספר מנויי הטלוויזיה ירד בכ- 3,000 לקוחות, בהתאם למגמת הרבעון הקודם

חברת הטלוויזיה בכבלים הישראלית, הוט, דיווחה הבוקר על עלייה של 8.1% בהכנסות וכמו כן, שיפור ברווח מתקשורת פנים ארצית נייחת.

בשורה העליונה דיווחה הוט על עלייה בהכנסות ברבעון הראשון לסך של 769 מיליון שקל מ-711 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה בעיקר מגידול של 26% בהכנסות מתקשורת פנים ארצית נייחת.

ה- EBITDA של החברה (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות), הסתכם ברבעון ראשון 2009 לכ-מיליון שקל בהשוואה לכ-232 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ 8%. ביחס לרבעון קודם חלה ירידה ב EBITDA של כ- 4 מיליון שקל.

הרווח הגולמי של החברה, ברבעון ראשון 2009 הסתכם לכ-150 מיליון שקל (כ- 20% מההכנסות) בהשוואה לכ-147 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (כ- 21% מההכנסות), ומהווה גידול של כ- 2%.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון ראשון 2009 הסתכם לכ-69 מיליון שקל בהשוואה לרווח של כ- 140 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, אשר כוללת כ- 76 מיליון שקל הכנסות חד פעמית בעקבות פס"ד Warner.

השקעות החברה ברבעון ראשון 2009 הסתכמו בכ- 149 מיליון שקל (ציוד קצה, רשת והשקעה במוקדים) והוצאות הפחת לתקופה הסתכמו בכ-175 מיליון שקל.

תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת לרבעון ראשון 2009 של כ-212 מיליון שקל בהשוואה לכ-123 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה החברה ירידה חדה ברווח שהסתכם בכ-31 מיליון שקל לעומת רווח של כ-74 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בתוך כך, נציין כי ברבעון המקביל נכלל בתוצאות הוט רווח מביטול הפרשה לתביעות בסך של כ-76 מיליון שקל.

הוצאות החברה

גידול של כ- 55 מיליון שקל בהוצאות תפעול ברבעון ראשון 2009 בהשוואה לתקופה המקבילה עקב גידול בהוצאות הפחת (25 מיליון שקל), בהוצאות התוכן (13 מיליון שקל) כתוצאה מגידול בשידורי הפקות מקור ומעליית שער הדולר, בהוצאות שכר (9 מיליון שקל) בשל עיבוי מערך השירות, ובהוצאות הכרוכות בהשלמת שיחה במגזר שירותי תקשורת פנים ארצית נייחת ( 7 מיליון שקל) ביחס ישר לגידול בהכנסות הטלפוניה.

הוצאות המימון, נטו של החברה ברבעון ראשון 2009 הסתכמו לכ- 35 מיליון שקל בהשוואה לכ-65 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. קיטון של כ- 30 מיליון שקל. ברבעון ראשון 2009 לחברה הכנסות מעסקאות פורוורד בסך של כ- 25 מיליון שקל לעומת הוצאות מעסקאות פורוורד בתקופה המקבילה אשתקד בסך של כ- 10 מיליון שקל.

פירוט הכנסות

הכנסות מגזר הטלוויזיה בכבלים הסתכמו בכ- 548 מיליון שקל לעומת כ-536 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של כ- 2%. העלייה נבעה בעיקר מעליה בהכנסה הממוצעת למנוי טלוויזיה בכבלים כתוצאה מהעמקת השימוש בשירותים בתשלום ומהעלאות מחירים שבוצעו במהלך 2008.

הכנסות מגזר שירותי תקשורת פנים ארצית נייחת רשמו עלייה חדה יותר לסך של 221 מיליון שקל לעומת כ-175 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברקע לעלייה עמד גידול במספר המנויים הבוחרים בחבילה הכוללת שידורי טלוויזיה רב ערוצית בכבלים ושרותי גישה לאינטרנט וטלפוניה (טריפל פליי). כמו כן בתחום הטלפוניה קיים גידול במספר השיחות הנכנסות ובתחום האינטרנט קיימת עליה בהכנסה הממוצעת למנוי כתוצאה משדרוג רוחבי הפס.

הכנסות אחרות ברבעון ראשון 2009 הסתכמו בכ 20 מיליון שקל לעומת 80 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, אשר כללה רווח מביטול הפרשה לתביעות בסך של כ-76 מיליון שקל.

ניוד המספרים וגידול בתחום שירותי הגישה לאינטרנט תרמו לגידול של כ-26% בהכנסות מגזר שירותי תקשורת

חל המשך גידול ב- ARPU , הנובע מגידול במספר המנויים המשדרגים לטלוויזיה הדיגיטלית, ומעלייה בשימוש ב- HOT VOD.

הוט מדווחת על המשך עלייה במספר המנויים לשרותי גישה לאינטרנט והטלפוניה. ברבעון הראשון הסתכם מספר המנויים לטלפוניה בסך של 502 לעומת 470 מנויים בסוף 2008. המנויים בשרותי גישה לאינטרנט גם עלו ל-692 מ-679 מנויים.

בתחום הטלוויזיה, לחברה 915 אלף מנויים, קצב הנטישה נבלם, והוא מתמקד רק בשירותי הטלוויזיה האנלוגית. בקרב הלקוחות הדיגיטלים ישנה עליה. החברה מחזיקה בנתח שוק של 63% מכלל מנויי הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל. מספר מנויי שירות ה-VOD חצה את רף ה-400,000, ובכך הגיעה החברה לשיעור חדירה מבין הגבוהים בעולם בשירותי VOD.

בתחום האינטרנט לחברה 692 אלף מנויים - המשך גידול במספר המנויים לשירותי האינטרנט של החברה, והמשך מעבר לגלישה בקצבים גבוהים. החברה נערכת לשדרוג הרשת ל UFI, במהירויות גלישה של עד 100 מגה.

בתחום הטלפוניה, לחברה 502 אלף קווים ונמצאת בגידול מתמיד במצבת המנויים.

ניוד המספרים וגידול בתחום שירותי הגישה לאינטרנט בעקבות עלייה במספר לקוחות תרמו לגידול של כ-26% בהכנסות מגזר שירותי תקשורת פנים ארצית נייחת ( 221 מליון שקללעומת כ-175 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד). נרשם גידול של כ- 5% ביחס לרבעון קודם.

הרצל עוזר, מנכ"ל HOT, "סיימנו ברבעון זה את השלב הראשון במהפכת השירות, אשר הביטוי המיידי שלה הוא צמצום ניכר במספר הנוטשים בעולם הטלוויזיה. במקביל להמשך השיפור העקבי והמתמיד בכל הפרמטרים הנוגעים לחוויית השירות, אנו נמשיך למקסם את המובילות שלנו בעולם התוכן והטכנולוגיה".

ישראל לדרברג, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים בHOT, "למרות ההאטה במשק ופיחות בשער הדולר בתקופה, הצליחה החברה לשמור על יציבות בתוצאותיה הכספיות, תוך שיפור משמעותי בהוצאות המימון בהשוואה לרבעון רביעי בשנת 2008. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד הצליחה החברה להגדיל את הכנסותיה בעיקר בשל גידול ההכנסות במגזר התקשורת בשיעור של 26%".

אמיר אדר, הראל פיננסים: "הוט פרסמה תוצאות סבירות יחסית לרבעון"

אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר בהראל פיננסים, לתוצאות הוט לרבעון הראשון, "מספר מנויי הטלוויזיה ירד בכ- 3,000 לקוחות, בהתאם למגמת הרבעון הקודם, ה- ARPU משידורים הסתכם בכ- 199, עליה של כ- 4.5% מהרבעון המקביל. אנו צפינו עלייה של כ-6% על כן ההכנסות משידורים הסתכמו בכ- 548 מיליון שקל לעומת הערכותינו לכ- 555 מיליון שקל".

עוד אומר אדר, "אנו מופתעים לטובה מקצב ההצטרפות לפס הרחב כ-13 אלף מנויים לעומת צפי שלנו לכ-8,000, פתרון הטריפל של הוט עושה את שלו ולהערכתנו בזק תתקשה להשיג כמות מנויים שכזו ברבעון. להערכתנו ההכנסות מפעילות זו הסתכמה בכ- 93 מיליון שקל, עליה של כ- 14% לעומת אשתקד".

בנוסף לכך, אומר אדר, "החברה צרפה כ-33 אלף קווי טלפוניה ברבעון, זאת לעומת תחזית שלנו לגיוס של כ-30 אלף קווים. להערכתנו מספר המנויים ברבעון, לא קווים עמד על כ- 455 אלף. להערכתנו ההכנסות מפעילות זו הסתכמה בכ-128 מיליון שקל, עליה של כ- 37% לעומת אשתקד".

אדר סבור, כי "העליה בהפקות המקור לצד עליה בשער הדולר הובילו לגידול של כ-13 מיליון שקל בהוצאות התוכן לעומת אשתקד זאת לצד עליה בהוצאות שכר (בין היתר בגין קליטת עובדים) של כ-9 מיליון שקל הובילו את החברה לרשום EBITDA של כ-250 מיליון שקל, לעומת צפי שלנו לכ- 256 מיליון שקל", בנוסף לכך, "החברה רשמה הכנסות חד פעמיות בהיקף של כ- 20 מיליון שקל כך שבושרה התחתונה רשמה רווח של כ- 32 שקל מעל הצפי שלנו לכ- 6 מליון שקל".

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עלה לכ- 212 מיליון שקל לעומת 123 מיליון שקל אשתקד. "כצפוי", אומר אדר, "החברה הגבירה את השקעותיה לקראת השקתה של הרשת המהירה והם התסכמו בכ- 182 מיליון שקל לעומת 141 מליון שקל אשתקד. כך שהתזרים התפעולי בניכוי השקעה הסתכם בכ- 30 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי של 18 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד".

אדר מסכם ואומר, "קצב ההצטרפות לשירותי הטלפוניה והפס הרחב של חברה מרשים ואינו מובן מאליו, אנו מעודדים מתזרים מזומנים החיובי מפעילות שוטפת גם לאחר ההשקעה ברשת החדשה, יכולת זו מאפשרת לה שלא להפחית הוצאות בתחום התוכן בכדי ליצור בידול ממתחרתה וכן להגדיל הוצאות בתחום שירות הלקוחות בכך להוביל להקטנת הנטישה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.