שמואל אברמזון הכלכלן הראשי
צילום: שלומי יוסף

העסקים הקטנים בצפון קורסים והמדינה שותקת

מנתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה כי מאז מלחמת חרבות ברזל ההתאוששות הכלכלית פוסחת על הצפון המפונה, והפערים בין העסקים הקטנים לגדולים ממשיכים להתרחב

אביחי טדסה | (2)

סקירה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציגה תמונה מטרידה של הפעילות הכלכלית בצפון הארץ מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ועד לסוף שנת 2024. לפי הדו"ח, המבוסס על ניתוח של נתוני מע"מ מרשות המסים, הפגיעה הכלכלית באזורי הצפון המפונה מתמשכת וללא סימני התאוששות, בניגוד לחלקים בדרום. הסקירה מצביעה על פערים עמוקים בפעילות העסקית לפי אזורים, גודל עסקים וענפים. בעוד שבדרום המפונה נראית התאוששות חלקית, ובקרב עסקים גדולים אף נרשמה צמיחה, עסקים קטנים ובינוניים מציגים מגמה של התכווצות מתמשכת, במיוחד באזורים הסמוכים לגבול הצפון.


העסקים הקטנים מקרטעים, הגדולים שורדים ואף צומחים


לפי משרד האוצר, עסקים קטנים ובינוניים היו הראשונים להיפגע עם תחילת הלחימה, והם עדיין לא שבו לפעילות רגילה. בשנת 2024 לבדה נרשמה בקרבם ירידה של כ־1% במחזורי המכירות, לאחר ירידה חדה יותר של כ־4% בשנת 2023. מנגד, עסקים גדולים המשיכו לצמוח עם עלייה ממוצעת של כ־5% בשנה החולפת. הסיבות לכך כוללות תזרים מוגבל, קושי בגיוס אשראי, היעדרות בעלי עסקים עקב שירות מילואים ותלות גבוהה בלקוחות מקומיים. ברמה הענפית, המגמות הללו מתחדדות: בתעשייה למשל, הצמיחה בשנת 2024 התבססה כולה על עסקים גדולים (שזינקו בכ־22%), בעוד הקטנים והבינוניים לא צמחו כלל. בענפי האירוח והאוכל, דווקא נרשמה ירידה כוללת של כ־11%, שבה הובילו שוב העסקים הקטנים בירידה של כ־8%.


אחת ממסקנות הדו"ח הבולטות היא הפער בין אזורים שונים בצפון. באזור הצפון המפונה, נרשמה התכווצות של כ־19% בפעילות העסקית, וההתאוששות טרם נראית. הדרום המפונה, לעומת זאת, סבל בשיא המשבר מהתכווצות של כ־22%, אך עד סוף 2024 התאושש חלקית, עם עלייה של כ־13%.


באזור הצפון שלא פונה, התמונה הראשונית נראית חיובית: צמיחה כוללת של כ־6% בשנת 2024. אך ניתוח פנימי לפי נפות מגלה כי עיקר הצמיחה נובע ממוקד אחד – נפת יזרעאל, הכוללת את יקנעם והסביבה,  שרשמה זינוק חריג של כ־11%. ללא נפה זו, שאר נפות הצפון הלא-מפונה סבלו מקיפאון ואף מירידה. לדוגמה, נפת גולן ונפת צפת התכווצו בכ־5% וב־4% בהתאמה לעומת 2022.


גם בבחינה של נקודת השפל בזמן המלחמה, עולה כי נפת יזרעאל הייתה החריגה היחידה שרשמה צמיחה דווקא בתקופה הקשה ביותר. בעוד מרבית הנפות האחרות רשמו ירידה של 3%-5%, יזרעאל דווקא התרחבה בשיעור של 18%.


הדו"ח של משרד האוצר מדגיש כי הנתונים המצטברים עלולים להטעות: צמיחה אזורית ממוצעת אינה משקפת את המציאות עבור רוב העסקים, במיוחד בפריפריה. במקרים רבים, אזור שלם נראה כצומח, כאשר בפועל מדובר בביצועים חריגים של תת-אזור אחד בלבד. על כן, ממליצים באוצר להחיל ניתוחים מרחביים ודיפרנציאליים על בסיס נתוני אמת שוטפים, ולגבש מדיניות שמבוססת על מיפוי פרטני ולא על ממוצעים ארציים.


מנתוני משרד האוצר עולה כי העסקים הקטנים והבינוניים במיוחד בצפון, לא רק שעדיין סובלים מפגיעה מתמשכת, אלא גם לא מצליחים להדביק את קצב ההתאוששות של שאר המשק. במקביל, הרווחים ממשיכים להתרכז בעסקים הגדולים, כפי שמצוין בדו"ח - ברמה הענפית, בענפים כמו תעשייה, אירוח ותיירות, הפער בין עסקים גדולים לקטנים ובינוניים התחדד: הצמיחה בענף לרוב נבעה מעסקים גדולים בלבד, בעוד העסקים הקטנים המשיכו להיחלש. הדו"ח המתבסס על מקורות מנהליים מדויקים כמו דיווחי מע”מ, מספק למקבלי ההחלטות כלים למיפוי אזורי הפגיעה האמיתיים ואמור לשמש כקריאה לפעולה. אם לא תיושם מדיניות ממוקדת, שמבדילה בין אזור לאזור ובין מגזר למגזר, ההתאוששות הכלכלית של הצפון עלולה להתארך עוד שנים רבות.

קיראו עוד ב"בארץ"


יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים, המעניקה אשראי ומימון חוץ בנקאי לאלפי עסקים קטנים ובינוניים: "הטעות הכי גדולה שאנחנו עושים כמדינה היא לחשוב שעסקים קטנים ובינוניים הם קהל יעד לסיוע, בזמן שבפועל, הם הקטר האמיתי של המשק. כשמדברים על צפון קורס לא מדובר רק על נתונים של ירידה במכירות, אלא על סגירה של מוסך שהחזיק שלושה עובדים, על מסעדה משפחתית שנלחמה לשרוד, על קליניקה שהייתה עוגן בשכונה. אלה לא נתונים - אלה חיים שלמים שנכבים בשקט. ובזמן שהמערכת הבנקאית מצמצמת חשיפה, המדינה ממשיכה לתפקד כאילו 'המשק מתאושש'. אבל המשק לא מתאושש, הוא מתפצל. יש משק אחד של חברות גדולות שיודעות להרים טלפון למנכ"ל הבנק, ויש משק שני של עצמאים שצריכים למכור ציוד כדי לשרוד את החודש. כשאתה מדבר איתם אתה מבין: הם לא מחפשים הנחות אלא הזדמנות. המדינה צריכה להפסיק לחשוב עליהם כעל מקרה סוציאלי ולהתחיל לחשוב עליהם כעל מנוע צמיחה. כל שקל שיזרים אותם קדימה, יחזור עם ריבית לכלכלה כולה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חשי 24/06/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
    בטח לא את הממשלה
  • 1.
    אנונימי 24/06/2025 12:14
    הגב לתגובה זו
    כל איזור הגליל צריך מעמ 0 לתקופה של 5 שנים לפחות להזרים פה אוויר לנשימה ולגרום לאנשים להגר לגליל. המקום זקוק לכל עידוד ואנשים מוכרים בתים פה בקצב מסחרר ובורחים למרכז. הממשלה שמה רגליים לראש העיר קרית שמונה כי הוא לא ליכודניק אז איך מצפים בכלל שהגליל יחזור להיות כמו שהיה