הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

העסקים הקטנים בצפון קורסים והמדינה שותקת

מנתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה כי מאז מלחמת חרבות ברזל ההתאוששות הכלכלית פוסחת על הצפון המפונה, והפערים בין העסקים הקטנים לגדולים ממשיכים להתרחב

אביחי טדסה | (3)
נושאים בכתבה הכלכלן הראשי משרד האוצר

סקירה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציגה תמונה מטרידה של הפעילות הכלכלית בצפון הארץ מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ועד לסוף שנת 2024. לפי הדו"ח, המבוסס על ניתוח של נתוני מע"מ מרשות המסים, הפגיעה הכלכלית באזורי הצפון המפונה מתמשכת וללא סימני התאוששות, בניגוד לחלקים בדרום. הסקירה מצביעה על פערים עמוקים בפעילות העסקית לפי אזורים, גודל עסקים וענפים. בעוד שבדרום המפונה נראית התאוששות חלקית, ובקרב עסקים גדולים אף נרשמה צמיחה, עסקים קטנים ובינוניים מציגים מגמה של התכווצות מתמשכת, במיוחד באזורים הסמוכים לגבול הצפון.


העסקים הקטנים מקרטעים, הגדולים שורדים ואף צומחים


לפי משרד האוצר, עסקים קטנים ובינוניים היו הראשונים להיפגע עם תחילת הלחימה, והם עדיין לא שבו לפעילות רגילה. בשנת 2024 לבדה נרשמה בקרבם ירידה של כ־1% במחזורי המכירות, לאחר ירידה חדה יותר של כ־4% בשנת 2023. מנגד, עסקים גדולים המשיכו לצמוח עם עלייה ממוצעת של כ־5% בשנה החולפת. הסיבות לכך כוללות תזרים מוגבל, קושי בגיוס אשראי, היעדרות בעלי עסקים עקב שירות מילואים ותלות גבוהה בלקוחות מקומיים. ברמה הענפית, המגמות הללו מתחדדות: בתעשייה למשל, הצמיחה בשנת 2024 התבססה כולה על עסקים גדולים (שזינקו בכ־22%), בעוד הקטנים והבינוניים לא צמחו כלל. בענפי האירוח והאוכל, דווקא נרשמה ירידה כוללת של כ־11%, שבה הובילו שוב העסקים הקטנים בירידה של כ־8%.


אחת ממסקנות הדו"ח הבולטות היא הפער בין אזורים שונים בצפון. באזור הצפון המפונה, נרשמה התכווצות של כ־19% בפעילות העסקית, וההתאוששות טרם נראית. הדרום המפונה, לעומת זאת, סבל בשיא המשבר מהתכווצות של כ־22%, אך עד סוף 2024 התאושש חלקית, עם עלייה של כ־13%.


באזור הצפון שלא פונה, התמונה הראשונית נראית חיובית: צמיחה כוללת של כ־6% בשנת 2024. אך ניתוח פנימי לפי נפות מגלה כי עיקר הצמיחה נובע ממוקד אחד – נפת יזרעאל, הכוללת את יקנעם והסביבה,  שרשמה זינוק חריג של כ־11%. ללא נפה זו, שאר נפות הצפון הלא-מפונה סבלו מקיפאון ואף מירידה. לדוגמה, נפת גולן ונפת צפת התכווצו בכ־5% וב־4% בהתאמה לעומת 2022.


גם בבחינה של נקודת השפל בזמן המלחמה, עולה כי נפת יזרעאל הייתה החריגה היחידה שרשמה צמיחה דווקא בתקופה הקשה ביותר. בעוד מרבית הנפות האחרות רשמו ירידה של 3%-5%, יזרעאל דווקא התרחבה בשיעור של 18%.


הדו"ח של משרד האוצר מדגיש כי הנתונים המצטברים עלולים להטעות: צמיחה אזורית ממוצעת אינה משקפת את המציאות עבור רוב העסקים, במיוחד בפריפריה. במקרים רבים, אזור שלם נראה כצומח, כאשר בפועל מדובר בביצועים חריגים של תת-אזור אחד בלבד. על כן, ממליצים באוצר להחיל ניתוחים מרחביים ודיפרנציאליים על בסיס נתוני אמת שוטפים, ולגבש מדיניות שמבוססת על מיפוי פרטני ולא על ממוצעים ארציים.


מנתוני משרד האוצר עולה כי העסקים הקטנים והבינוניים במיוחד בצפון, לא רק שעדיין סובלים מפגיעה מתמשכת, אלא גם לא מצליחים להדביק את קצב ההתאוששות של שאר המשק. במקביל, הרווחים ממשיכים להתרכז בעסקים הגדולים, כפי שמצוין בדו"ח - ברמה הענפית, בענפים כמו תעשייה, אירוח ותיירות, הפער בין עסקים גדולים לקטנים ובינוניים התחדד: הצמיחה בענף לרוב נבעה מעסקים גדולים בלבד, בעוד העסקים הקטנים המשיכו להיחלש. הדו"ח המתבסס על מקורות מנהליים מדויקים כמו דיווחי מע”מ, מספק למקבלי ההחלטות כלים למיפוי אזורי הפגיעה האמיתיים ואמור לשמש כקריאה לפעולה. אם לא תיושם מדיניות ממוקדת, שמבדילה בין אזור לאזור ובין מגזר למגזר, ההתאוששות הכלכלית של הצפון עלולה להתארך עוד שנים רבות.

קיראו עוד ב"בארץ"


יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים, המעניקה אשראי ומימון חוץ בנקאי לאלפי עסקים קטנים ובינוניים: "הטעות הכי גדולה שאנחנו עושים כמדינה היא לחשוב שעסקים קטנים ובינוניים הם קהל יעד לסיוע, בזמן שבפועל, הם הקטר האמיתי של המשק. כשמדברים על צפון קורס לא מדובר רק על נתונים של ירידה במכירות, אלא על סגירה של מוסך שהחזיק שלושה עובדים, על מסעדה משפחתית שנלחמה לשרוד, על קליניקה שהייתה עוגן בשכונה. אלה לא נתונים - אלה חיים שלמים שנכבים בשקט. ובזמן שהמערכת הבנקאית מצמצמת חשיפה, המדינה ממשיכה לתפקד כאילו 'המשק מתאושש'. אבל המשק לא מתאושש, הוא מתפצל. יש משק אחד של חברות גדולות שיודעות להרים טלפון למנכ"ל הבנק, ויש משק שני של עצמאים שצריכים למכור ציוד כדי לשרוד את החודש. כשאתה מדבר איתם אתה מבין: הם לא מחפשים הנחות אלא הזדמנות. המדינה צריכה להפסיק לחשוב עליהם כעל מקרה סוציאלי ולהתחיל לחשוב עליהם כעל מנוע צמיחה. כל שקל שיזרים אותם קדימה, יחזור עם ריבית לכלכלה כולה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נבון 24/06/2025 15:48
    הגב לתגובה זו
    העיקר שהחרדים יקבלו את כספי הביזה ויתמכו בממשלה
  • 2.
    חשי 24/06/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
    בטח לא את הממשלה
  • 1.
    אנונימי 24/06/2025 12:14
    הגב לתגובה זו
    כל איזור הגליל צריך מעמ 0 לתקופה של 5 שנים לפחות להזרים פה אוויר לנשימה ולגרום לאנשים להגר לגליל. המקום זקוק לכל עידוד ואנשים מוכרים בתים פה בקצב מסחרר ובורחים למרכז. הממשלה שמה רגליים לראש העיר קרית שמונה כי הוא לא ליכודניק אז איך מצפים בכלל שהגליל יחזור להיות כמו שהיה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן