העסקים הקטנים בצפון קורסים והמדינה שותקת
מנתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה כי מאז מלחמת חרבות ברזל ההתאוששות הכלכלית פוסחת על הצפון המפונה, והפערים בין העסקים הקטנים לגדולים ממשיכים להתרחב
סקירה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציגה תמונה מטרידה של הפעילות הכלכלית בצפון הארץ מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ועד לסוף שנת 2024. לפי הדו"ח, המבוסס על ניתוח של נתוני מע"מ מרשות המסים, הפגיעה הכלכלית באזורי הצפון המפונה מתמשכת וללא סימני התאוששות,
בניגוד לחלקים בדרום. הסקירה מצביעה על פערים עמוקים בפעילות העסקית לפי אזורים, גודל עסקים וענפים. בעוד שבדרום המפונה נראית התאוששות חלקית, ובקרב עסקים גדולים אף נרשמה צמיחה, עסקים קטנים ובינוניים מציגים מגמה של התכווצות מתמשכת, במיוחד באזורים הסמוכים לגבול
הצפון.
העסקים הקטנים מקרטעים, הגדולים שורדים ואף צומחים
לפי משרד האוצר, עסקים קטנים ובינוניים היו הראשונים להיפגע עם תחילת הלחימה, והם עדיין לא שבו לפעילות רגילה. בשנת 2024 לבדה נרשמה בקרבם ירידה של כ־1% במחזורי
המכירות, לאחר ירידה חדה יותר של כ־4% בשנת 2023. מנגד, עסקים גדולים המשיכו לצמוח עם עלייה ממוצעת של כ־5% בשנה החולפת. הסיבות לכך כוללות תזרים מוגבל, קושי בגיוס אשראי, היעדרות בעלי עסקים עקב שירות מילואים ותלות גבוהה בלקוחות מקומיים. ברמה הענפית, המגמות הללו
מתחדדות: בתעשייה למשל, הצמיחה בשנת 2024 התבססה כולה על עסקים גדולים (שזינקו בכ־22%), בעוד הקטנים והבינוניים לא צמחו כלל. בענפי האירוח והאוכל, דווקא נרשמה ירידה כוללת של כ־11%, שבה הובילו שוב העסקים הקטנים בירידה של כ־8%.
אחת ממסקנות
הדו"ח הבולטות היא הפער בין אזורים שונים בצפון. באזור הצפון המפונה, נרשמה התכווצות של כ־19% בפעילות העסקית, וההתאוששות טרם נראית. הדרום המפונה, לעומת זאת, סבל בשיא המשבר מהתכווצות של כ־22%, אך עד סוף 2024 התאושש חלקית, עם עלייה של כ־13%.
באזור הצפון שלא פונה, התמונה הראשונית נראית חיובית: צמיחה כוללת של כ־6% בשנת 2024. אך ניתוח פנימי לפי נפות מגלה כי עיקר הצמיחה נובע ממוקד אחד – נפת יזרעאל, הכוללת את יקנעם והסביבה, שרשמה זינוק חריג של כ־11%. ללא נפה זו, שאר נפות הצפון הלא-מפונה סבלו מקיפאון
ואף מירידה. לדוגמה, נפת גולן ונפת צפת התכווצו בכ־5% וב־4% בהתאמה לעומת 2022.
- מלאי ענק של דירות בתל אביב - סקירת הכלכלן הראשי באוצר על שוק הדירות
- ירידה במחירים, גידול במלאי ועסקאות של מאות מיליונים - סיכום השבוע בנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בבחינה של נקודת השפל בזמן המלחמה, עולה כי נפת יזרעאל הייתה החריגה היחידה שרשמה צמיחה דווקא בתקופה הקשה ביותר. בעוד מרבית הנפות האחרות רשמו ירידה של 3%-5%,
יזרעאל דווקא התרחבה בשיעור של 18%.
הדו"ח של משרד האוצר מדגיש כי הנתונים המצטברים עלולים להטעות: צמיחה אזורית ממוצעת אינה משקפת את המציאות עבור רוב העסקים, במיוחד בפריפריה. במקרים רבים, אזור שלם נראה כצומח, כאשר בפועל מדובר בביצועים
חריגים של תת-אזור אחד בלבד. על כן, ממליצים באוצר להחיל ניתוחים מרחביים ודיפרנציאליים על בסיס נתוני אמת שוטפים, ולגבש מדיניות שמבוססת על מיפוי פרטני ולא על ממוצעים ארציים.
מנתוני משרד האוצר עולה כי העסקים הקטנים והבינוניים במיוחד
בצפון, לא רק שעדיין סובלים מפגיעה מתמשכת, אלא גם לא מצליחים להדביק את קצב ההתאוששות של שאר המשק. במקביל, הרווחים ממשיכים להתרכז בעסקים הגדולים, כפי שמצוין בדו"ח - ברמה הענפית, בענפים כמו תעשייה, אירוח ותיירות, הפער בין עסקים גדולים לקטנים ובינוניים התחדד:
הצמיחה בענף לרוב נבעה מעסקים גדולים בלבד, בעוד העסקים הקטנים המשיכו להיחלש. הדו"ח המתבסס על מקורות מנהליים מדויקים כמו דיווחי מע”מ, מספק למקבלי ההחלטות כלים למיפוי אזורי הפגיעה האמיתיים ואמור לשמש כקריאה לפעולה. אם לא תיושם מדיניות ממוקדת, שמבדילה בין אזור
לאזור ובין מגזר למגזר, ההתאוששות הכלכלית של הצפון עלולה להתארך עוד שנים רבות.
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים, המעניקה אשראי ומימון חוץ בנקאי לאלפי עסקים קטנים ובינוניים: "הטעות הכי גדולה שאנחנו עושים כמדינה היא לחשוב שעסקים קטנים
ובינוניים הם קהל יעד לסיוע, בזמן שבפועל, הם הקטר האמיתי של המשק. כשמדברים על צפון קורס לא מדובר רק על נתונים של ירידה במכירות, אלא על סגירה של מוסך שהחזיק שלושה עובדים, על מסעדה משפחתית שנלחמה לשרוד, על קליניקה שהייתה עוגן בשכונה. אלה לא נתונים - אלה חיים
שלמים שנכבים בשקט. ובזמן שהמערכת הבנקאית מצמצמת חשיפה, המדינה ממשיכה לתפקד כאילו 'המשק מתאושש'. אבל המשק לא מתאושש, הוא מתפצל. יש משק אחד של חברות גדולות שיודעות להרים טלפון למנכ"ל הבנק, ויש משק שני של עצמאים שצריכים למכור ציוד כדי לשרוד את החודש. כשאתה מדבר
איתם אתה מבין: הם לא מחפשים הנחות אלא הזדמנות. המדינה צריכה להפסיק לחשוב עליהם כעל מקרה סוציאלי ולהתחיל לחשוב עליהם כעל מנוע צמיחה. כל שקל שיזרים אותם קדימה, יחזור עם ריבית לכלכלה כולה".
- 3.נבון 24/06/2025 15:48הגב לתגובה זוהעיקר שהחרדים יקבלו את כספי הביזה ויתמכו בממשלה
- 2.חשי 24/06/2025 14:51הגב לתגובה זובטח לא את הממשלה
- 1.אנונימי 24/06/2025 12:14הגב לתגובה זוכל איזור הגליל צריך מעמ 0 לתקופה של 5 שנים לפחות להזרים פה אוויר לנשימה ולגרום לאנשים להגר לגליל. המקום זקוק לכל עידוד ואנשים מוכרים בתים פה בקצב מסחרר ובורחים למרכז. הממשלה שמה רגליים לראש העיר קרית שמונה כי הוא לא ליכודניק אז איך מצפים בכלל שהגליל יחזור להיות כמו שהיה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
