המלחמה של בן ברננקי בדיפלציה
ה'פד' מפחד מדפלציה. תקופה ארוכה חווינו ירידת מחירים בניסיון להניע את הצרכן לקנות. במקביל מתרחשת ירידה ביצור ובצריכה. עסקים שרוצים לשרוד יהיו חייבים להוריד מחירים ולהתמודד עם רווחיות נמוכה בשביל להישאר ברמת מכירות זהה.
צרכנים מפחדים לאבד את מקומות העבודה שלהם, זה יוצר מחסום פסיכולוגי. נפילת הערך של הנכסים המשפחתיים דוחים כל קנייה לא הכרחית בעיקר של בתים ומכוניות. עסקים עם רווחיות נמוכה מפטרים עובדים, שקונים פחות, התהליך מוריד עוד הילוך ממחזור הכלכלה.
דפלציה זהו מצב נדיר בכלכלה שמציין התכווצות קשה במחזור הכלכלה. מילטון פרידמן אמר, כי דפלציה היא תמיד ובכל מצב תופעה מוניטארית. במידה וזה נכון, החטא הגדול של המשבר הזה היה מצד הבנקים אשר לא סיפקו נזילות. בן ברננקי לא מתכוון לחזור על טעות זו.
השותף הסמוי של הדפלציה הוא הנכסים הלא-נזילים. מחירי הבתים בארה"ב נפלו ב-20% ובחלקים מסוימים אף יותר. ההפסד היה רק על הנייר מכיוון שרוב האנשים בפועל לא מכרו את הבתים שלהם. איבוד ערך הנכס החשוב ביותר כיבה את מנוע הצריכה לרוב האנשים. אך מה משפיע על הצריכה יותר אינפלציה או דפלציה? הדפלציה לוקחת כאן הובלה רצינית.
הבעיה המרכזית של ה'פד' היא פשוטה: איך לייצור מספיק אינפלציה (מספיק כסף) כדי למנוע דפלציה? האיחוד האירופי הצהיר שהיעד שלהם הוא 2% אינפלציה ואני מאמין שזה גם רצון ה'פד'.
ב-2007 בן ברננקי צפה מיתון חמור, הזרים כספים לתוך השווקים והוריד ריביות. הוא הצהיר כי ימשיך גם בעתיד, אחרי שיסיים את הורדת הריביות. וכך גם עשה. הזרים לתוך ארה"ב ושאר העולם כספים דרך הבנק המרכזי.
בפגישת הריבית האחרונה בן ברננקי לא הוריד ריביות כי כבר לא היה לו לאן, אבל הצהיר שימשיך להזרים כספים לתוך השוק. ההפתעה הייתה חזקה למרות שאמר כבר מההתחלה שהוא ימשיך להזרים כספים גם אחרי סיום הורדות הריבית. הדולר איבד מול היורו 4% בזמן מאוד קצר ועוד 2% עד סוף היממה.
לסוחרים ששוריים על הדולר הדאגה הייתה כפולה, למה עכשיו? האם המצב הכלכלי יותר גרוע ממה שאנו חושבים? ודבר שני כמה עוד ה'פד' יעשה וישקע לגירעון?
הגירעון של ארה"ב נמצא בשיא כל הזמנים וכנראה שהוא עוד יעמיק בהמשך. הגירעון יכביד על שווקי האשראי, האם נגיד הבנק הולך לקחת את החוב על הארגון שבראשו הוא עומד? בן ברננקי אמר שהכספים שהוזרמו לשוק עצרו את הדפלציה שעמדה להתפרץ. ירידת מחירים ואבטלה יותר חמורה וכמובן טיפל בייצור. אבל קיים ספק האם המהלך של ברננקי כלל גם גירעון עמוק שייקח דור שלם לכסות אותו.
השפן האחרון שנשלף מהכובע האחרון של ה'פד' בארה"ב הוא אג"חים רעילים ואג"חים ממשלתיים לטווח קצר. זמן קצר לאחר ההודעה נשמעו קולות רבים של נביאי זעם בהצהרות כי המצב הולך ליצור אינפלציה נוראית. ההסבר לכך הוא שקנייה של אג"חים לטווח קצר פודה את הלוואות של הממשלה וגורמת להזרמת כסף רב לשוק ולכן ערך הכסף עולה (יותר כסף במחזור הערך נשחק).
נקודה מעניינת נוספת הינה כי ה'פד' לא יכול להוריד יותר ריביות לכן הפעולה שהוא עושה ברכישת האג"חים זה לחייב את הבנקים ולהוריד את המרווח על הריביות. הורדת ריבית מעוררת את שוק הדיור.
הצעקה כתוצאה מההכרזה על רכישת אג"חים רעילים (בשל חשש מאינפלציה נוראית) לא נראית כל כך קשורה למה שקורה בשווקים. צריך להבין שהמצב של הממשל ישתפר במידה ותהיה אינפלציה. ככל שתהיה יותר גבוהה, כך יהיה יותר טוב, הם יוכלו לקנות את ההתחייבויות שלהם חזרה במחיר זול יותר. (אינפלציה מקביל למיסים מבחינת הממשלה).

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.