המלחמה של בן ברננקי בדיפלציה
ה'פד' מפחד מדפלציה. תקופה ארוכה חווינו ירידת מחירים בניסיון להניע את הצרכן לקנות. במקביל מתרחשת ירידה ביצור ובצריכה. עסקים שרוצים לשרוד יהיו חייבים להוריד מחירים ולהתמודד עם רווחיות נמוכה בשביל להישאר ברמת מכירות זהה.
צרכנים מפחדים לאבד את מקומות העבודה שלהם, זה יוצר מחסום פסיכולוגי. נפילת הערך של הנכסים המשפחתיים דוחים כל קנייה לא הכרחית בעיקר של בתים ומכוניות. עסקים עם רווחיות נמוכה מפטרים עובדים, שקונים פחות, התהליך מוריד עוד הילוך ממחזור הכלכלה.
דפלציה זהו מצב נדיר בכלכלה שמציין התכווצות קשה במחזור הכלכלה. מילטון פרידמן אמר, כי דפלציה היא תמיד ובכל מצב תופעה מוניטארית. במידה וזה נכון, החטא הגדול של המשבר הזה היה מצד הבנקים אשר לא סיפקו נזילות. בן ברננקי לא מתכוון לחזור על טעות זו.
השותף הסמוי של הדפלציה הוא הנכסים הלא-נזילים. מחירי הבתים בארה"ב נפלו ב-20% ובחלקים מסוימים אף יותר. ההפסד היה רק על הנייר מכיוון שרוב האנשים בפועל לא מכרו את הבתים שלהם. איבוד ערך הנכס החשוב ביותר כיבה את מנוע הצריכה לרוב האנשים. אך מה משפיע על הצריכה יותר אינפלציה או דפלציה? הדפלציה לוקחת כאן הובלה רצינית.
הבעיה המרכזית של ה'פד' היא פשוטה: איך לייצור מספיק אינפלציה (מספיק כסף) כדי למנוע דפלציה? האיחוד האירופי הצהיר שהיעד שלהם הוא 2% אינפלציה ואני מאמין שזה גם רצון ה'פד'.
ב-2007 בן ברננקי צפה מיתון חמור, הזרים כספים לתוך השווקים והוריד ריביות. הוא הצהיר כי ימשיך גם בעתיד, אחרי שיסיים את הורדת הריביות. וכך גם עשה. הזרים לתוך ארה"ב ושאר העולם כספים דרך הבנק המרכזי.
בפגישת הריבית האחרונה בן ברננקי לא הוריד ריביות כי כבר לא היה לו לאן, אבל הצהיר שימשיך להזרים כספים לתוך השוק. ההפתעה הייתה חזקה למרות שאמר כבר מההתחלה שהוא ימשיך להזרים כספים גם אחרי סיום הורדות הריבית. הדולר איבד מול היורו 4% בזמן מאוד קצר ועוד 2% עד סוף היממה.
לסוחרים ששוריים על הדולר הדאגה הייתה כפולה, למה עכשיו? האם המצב הכלכלי יותר גרוע ממה שאנו חושבים? ודבר שני כמה עוד ה'פד' יעשה וישקע לגירעון?
הגירעון של ארה"ב נמצא בשיא כל הזמנים וכנראה שהוא עוד יעמיק בהמשך. הגירעון יכביד על שווקי האשראי, האם נגיד הבנק הולך לקחת את החוב על הארגון שבראשו הוא עומד? בן ברננקי אמר שהכספים שהוזרמו לשוק עצרו את הדפלציה שעמדה להתפרץ. ירידת מחירים ואבטלה יותר חמורה וכמובן טיפל בייצור. אבל קיים ספק האם המהלך של ברננקי כלל גם גירעון עמוק שייקח דור שלם לכסות אותו.
השפן האחרון שנשלף מהכובע האחרון של ה'פד' בארה"ב הוא אג"חים רעילים ואג"חים ממשלתיים לטווח קצר. זמן קצר לאחר ההודעה נשמעו קולות רבים של נביאי זעם בהצהרות כי המצב הולך ליצור אינפלציה נוראית. ההסבר לכך הוא שקנייה של אג"חים לטווח קצר פודה את הלוואות של הממשלה וגורמת להזרמת כסף רב לשוק ולכן ערך הכסף עולה (יותר כסף במחזור הערך נשחק).
נקודה מעניינת נוספת הינה כי ה'פד' לא יכול להוריד יותר ריביות לכן הפעולה שהוא עושה ברכישת האג"חים זה לחייב את הבנקים ולהוריד את המרווח על הריביות. הורדת ריבית מעוררת את שוק הדיור.
הצעקה כתוצאה מההכרזה על רכישת אג"חים רעילים (בשל חשש מאינפלציה נוראית) לא נראית כל כך קשורה למה שקורה בשווקים. צריך להבין שהמצב של הממשל ישתפר במידה ותהיה אינפלציה. ככל שתהיה יותר גבוהה, כך יהיה יותר טוב, הם יוכלו לקנות את ההתחייבויות שלהם חזרה במחיר זול יותר. (אינפלציה מקביל למיסים מבחינת הממשלה).
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
