הודעה בדבר היערכות המשק לתיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 לעניין האכיפה הפלילית
ביום 11.2.2009 פרסם משרד התמ"ת הודעה בדבר האכיפה הפלילית של תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר.
להלן ההודעה במלואה:
משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מודיע כי על מנת לאפשר למשק להיערך לתיקון 24 לחוק הגנת השכר, אשר תחילתו ביום 01/02/2009 , מיום 01/02/2009 ועד 01/05/2009 יבוצעו ביקורות ע"י מפקחי העבודה במינהל ההסדרה ואכיפה ובמידת הצורך יינתנו התראות בלבד.
מעבידים אשר לא ימלאו את הוראות סעיפים 24, 25 ו-25ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יהיו חשופים החל מיום 01/05/2009 להעמדה לדין פלילי על פי העונשים הקבועים בחוק.
תיקון 24 לחוק הגנת השכר מסדיר מחדש את חובת המעסיק לנהל פנקס שכר ואת חובתו לתת תלוש שכר לעובדו. התיקון דן בפירוט רכיבי השכר שמעביד חייב לכלול במסמכים אלה וכן קובע כי ניכויים אסורים משכר העובדים יהוו עבירה פלילית.
מעבידים שלא ימלאו את הוראות סעיפים 24, 25 ו-25ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יהיו חשופים החל מיום 01/05/2009 להעמדה לדין פלילי על פי העונשים הקבועים בחוק.
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
