לבחור את המניה הנכונה - הבסיס
מטבע הדברים עולה כעת השאלה כיצד נראית המניה הנכונה? מה הם המאפיינים שלה וכיצד מאתרים אותה בקלות וביעילות. כפי שהסברתי בפרק הקודם, המניה הנכונה חייבת להיות בראש ובראשונה קלה ופשוטה לניתוח. בפרק הנוכחי, אביא דוגמה ראשונה, בסיסית ופשוטה למניה נכונה. אגדיר את המונח "פריצה" ואת החישוב הבסיסי של יחס סיכוי סיכון. מכאן, תוכל להמשיך האלה. אם אינך מבין פרק זה עד תומו, אנא קרא אותו בשנית ובשלישית.
אם נחזור למימד הידע ולתהליך הכולל מספר בדיקות, כדאי שנתחיל בדוגמאות. ההתנהגות הבסיסית והראשונה, ואולי גם החשובה מכולן היא הדשדוש. ואם להיות ספציפי יותר, הרי שהבסיס למסחר רווחי מתחיל בבניית רשימות מעקב. הבה נתחיל מניתוח מניות המדשדשות לפחות שנה. כל סוחר המבין את החשיבות והפוטנציאל הטמון במסחר לטווחים ארוכים של שנה ומעלה, יחל את תהליך הלימוד ממניות מסוג זה. כל מניה המדשדשת לפחות שנה תיכנס לרשימת מעקב.
דשדוש - בתצורה הבסיסית שלו, מוגדר כאשר ישנן לפחות שתי נגיעות באותה רמת שיא, ושתי נגיעות באותה רמת שפל. גרף 5.1 מציג דשדוש ברמה התיאורטית שלו.
כפי שאפשר לראות, מוגדר הדשדוש רק אחרי שתי נגיעות ברורות סביב אותה רמת שפל, ושתי נגיעות ברורות סביב אותה רמת שיא. נקודת ההתחלה של דשדוש המגיע לאחר מגמת ירידה היא מנקודת השפל הנמוכה ביותר. לעומת זאת, דשדוש המגיע לאחר מגמת עלייה החל מנקודת השיא הגבוהה ביותר.
מבט על גרף מנית אפל בתקופה שבין דצמבר 2000 - פברואר 2004.
כפי שאפשר לראות על גבי גרף 5.2 מדשדשת מניית אפל AAPL במשך תקופה ארוכה. אפשר לראות את שתי הנגיעות המינימליות הדרושות במחיר של 6.8 דולר למניה ולעומת זאת את שתי הנגיעות המגדירות את דרישת המינימום לדשדוש במחיר של 13.55 דולר למניה. אפשר לראות את הנגיעות הברורות המצויות, פחות או יותר, באותו גובה. כאשר הינך מחפש מניות מדשדשות, אפל אמורה לשמש עבורך כדוגמה הטובה ביותר.
המשמעות - הדשדוש מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע. כאשר מניה מדשדשת פרק זמן ארוך, לפחות שנה, עובדתית קיים גוף גדול המוכן לרכוש כל כמות במחיר קבוע מראש. אפשר לראות זאת במבט חטוף על גבי הגרף. לולא אותו גוף שהיה מוכן לרכוש כל כמות במחיר של 6.8 דולר למניה, סביר להניח שאפל הייתה נסוגה למחירים נמוכים יותר. מה מניע גוף גדול לרכוש באדיקות כמויות כה גדולות? בדרך כלל, מדובר בגוף שביצע ניתוח מקיף ועמוק של החברה והגיע למסקנה במחיר האמור היא משקפת מחיר נמוך, מחיר כלכלי, מחיר מציאה. כל מונח שיבחר הוא נכון. כלומר, הניתוח הכלכלי מגולם כבר במחיר המניה. אותו גוף אוסף סחורה משום שהוא יודע משהו שאנו, המשקיעים הקטנים, לא יודעים.
העיתוי - מרבית המשקיעים חיים תחת הרושם שרווחים ממסחר בניירות ערך מחייבים לקנות בזול ולמכור ביוקר. ולא כך הוא. לפחות זה לא מדויק. בכל פעם שנחפוץ לרכוש נכס או למוכרו בחסר, נידרש לאתר נקודה אותה אני מכנה "נקודת אל חזור". נקודה זו היא רמה מוגדרת על גבי הגרף, שחצייתה מעלה או מטה אמורה לסמן את השינוי. את המעבר למגמת עלייה או ירידה. או במילים אחרות, מרגע שבירתה של נקודה זו, אינה אמורה להתרחש שבירה בחזרה.
במניה המדשדשת לפחות שנה, או למעשה בכל מניה מדשדשת, קל לאתר את נקודת האל חזור. הרף העליון של הדשדוש, כמו גם הרף התחתון, מוגדרים כנקודות מסוג זה. ההנחה היא ששבירתו של הרף העליון תהווה את הסימן ליציאתה לדרך של מגמת עלייה. אז מתי נרכוש? כדי לרכוש את המניה עלינו להמתין לפריצה מעלה של רמת 13.55 דולר למניה תוך מחזור מסחר גבוה. את הפריצה מאתרים על גבי הגרף היומי המשמש לתזמון. כלומר, עלינו לראות יום מסר בודד הפורץ מעלה את רמת 13.55 דולר למניה וביום זה, לקראת הסגירה, לבצע את פעולה הקנייה.
מהי פריצה מובהקת? פריצה מובהקת מתרחשת על גבי הגרף היומי. כלומר, מרגע איתור המניה המדשדשת, מתבצע מעבר לגרף יומי במטרה לזהות את יום הפריצה של הרף העליון. וכאן נשאלת השאלה כיצד נוכל להיות בטוחים עד כמה שניתן, שהמדובר הוא בפריצה אמיתית ולא באיתות שווא. פריצה אמיתית ומובהקת מחייבת שלושה מרכיבים לפחות אותם אפשר לראות בבירור בסמוך לסיום יום המסחר:
א. מחזור מסחר גבוה - מחזור גבוה מייצג מפגש גדול בין קונים לבין מוכרים. שבירתו מעלה של הרף העליון מעיד שעל כל מוכר סביב רמת 13.55 דולר למניה היה קונה. ולא רק זאת אלא שבניגוד לעבר, הקונים, מסיבה כלשהיא, מוכנים לשלם עבור המניה מחירים אותם לא היו מוכנים לשלם בעבר. מחזור מסחר גבוה מזוהה לפי העין. הוא חייב להיות גבוה משמעותית ממחזורי המסחר הסמוכים לו. אישית, איני איש של נוסחאות ואינו מאמין בחישובים מתמטיים של ממוצעי מחזורים וכדומה. מחזור גבוה, גבירותיי ורבותי, חייב לבלוט הרבה מעבר למחזורי המסחר הסמוכים לו.
ב. רוב העמודה היומית מעל לרף העליון - פריצה מובהקת מחייבת שרובה של העמודה היומית תהיה מעל לרף העליון. נקודת האמצע של כל עמודה מייצגת את מרכז הכובד שלה. מעבר של הרף העליון על ידי חצי עמודה ומעלה, מעיד על סבירות גבוהה ולפיה הפריצה אמיתית.
ג. שער סגירה - מאחר והפעילות מתבצעת לקראת תום יום המסחר, הכרחי לבדוק שמחירה של המניה בשעה האחרונה של המסחר, נותר גבוה משמעותית מעל לרף העליון של הדשדוש.
קיומם של שלושת המרכיבים הללו יחד, והדגש הוא על "יחד", מעלה את הסבירות ולפיה מדובר בפריצה אמיתית ולא באיתות שווא. בגרף 5.3 אפשר לראות את הפריצה במניית אפל.
בגרף 5.3 אפשר לראות את הקו השחור המייצג את הרף העליון של הדשדוש. עוד אפשר לראות שהיו מספר ניסיונות פריצה אך אף אחד מהם לא קיים את שלושת המרכיבים הנדרשים. רק ביום האחרון המוצג בגרף, אפשר לראות את המחזור הגבוה, את העובדה שרב העמודה מצויה מעל לרך העליות ואת שער הסגירה המקיים את התנאי השלישי. זהו יום הפריצה ולמעשה זה היום בו ניתן איתות הקנייה.
רגע עוד לא... לפני שנבצע את הפעולה חסרים עוד מספר מרכיבים דוגמת פוטנציאל הרווח וההוראה לקטיעת הפסד.
חישוב פוטנציאל הרווח - במניות המדשדשות לפחות שנה, חישוב פוטנציאל הרווח המינימאלי מתבצע באופן שפוט וקל. ההיסטוריה לימדה אותנו שכאשר מניה המדשדשת לפחות שנה פורצת מעלה או מטה, היא תיטה לבצע לפחות מהלך הזהה באורכו לעומק הדשדוש. במקרה של אפל עומק הדשדוש הוא בין 6.8 - 13.55 דולר למניה. עומק הדשדוש בחישוב פשוט הוא 6.75 דולר. כלומר, מרגע הפריצה צפויה המניה להגיע לפחות למחיר של 20.3 דולר למניה. באחוזים, מדובר בפוטנציאל רווח מינימאלי של כ-50%. לא רע.
מאחר ויש לשמור על יחס סיכוי סיכון של 3:1, אמורה ההוראה לקטיעת הפסד לא לעלות על שיעור של כ-16.5%, פחות או יותר. היכן ממקמים במדוייק את ההוראה לקטיעת הפסד נלמד מאוחר יותר.
בגרף 5.4 אפשר לראות את המשך דרכה של אפל עד יולי 2007:
גרף 5.5 מציג את מניית אודיוקודס בתקופה שבין אוקטובר 2001 ליולי 2007. כאשר אפשר לראות בבירור כיצד במשך פרק הזמן שבין ינואר 2004 לפברואר 2007 דשדשה המניה בין רמות של 74.90 - 39.10 שקלים למניה. במארס 2007 פרצה המניה מטה כאשר במקרה זה עומק הדשדוש נמדד באחוזים ולא בנקודות. עומק הדשדוש כפי שנמדד באחוזים עמד על 47% לערך. המשמעות היא שמנקודת הפריצה אמורה המניה לרדת 47% נוספים. לפחות עד למחיר של כ-20.6 שקלים למניה. כפי שאפשר לראות, היעד הושג.
גרף 5.6 מציג את מניית אלעל בתקופה שבין יוני 2003 לדצמבר 2008. אפשר לראות בבירור כיצד במשך פרק הזמן שבין ספטמבר 2006 למארס 2008 דשדשה המניה בין רמות של 2.77 - 1.91 שקלים למניה. באפריל 2007 פרצה המניה מטה כאשר עומק הדשדוש עמד על 30% לערך. המשמעות היא שמנקודת הפריצה אמורה המניה לרדת 30% נוספים. לפחות עד למחיר של כ-1.35 שקלים למניה. כפי שאפשר לראות, היעד הושג.
גרף 5.7 מציג את מדד ניקיי בתקופה שבין ינואר 2002 לנובמבר 2007. אפשר לראות בבירור כיצד במשך פרק הזמן שבין אפריל 2004 ליולי 2005 דשדש מדד ניקיי בין רמות של 12,196 - 10,490 שקלים למניה. באוגוסט 2005 פרץ המדד מעלה כאשר עומק הדשדוש כפי שהוא נמדד בנקודות עמד על 1,706 נקודות. כלומר, מנקודת הפריצה אמור היה מדד ניקיי להשיג יעד מינימאלי של 13,902. כפי שאפשר לראות, גם במקרה זה היעד הושג.
מן הדוגמאות שהובאו לעיל אפשר ללמוד על חשיבותן של המניות המדשדשות לפחות שנה. אלא שמציאת מניות כאלה היא עבודה סיזיפית כאשר היא מתבצעת באופן ידני ובחיפוש מתמשך אחר מניות מסוג זה.
כיצד מוצאים מניות מדשדשות?
בתוכנת בורסהגרף, אותה אפשר להוריד מאתר
לחיצה על המשקפת תפתח את הסורק. מעבר למסך "אירועים ואיתותים - איתור נקודתי". תאפשר לאתר בקלות ובמהירות מניות שמגמת ארוכת הטווח אינה מגמת עלייה. מבין אלו, נוכל לאתר את המדשדשות המתאימות לצרכים שלנו. כדי לאתר את המניות הללו יש לעבור מספר שלבים:
1. פתיחה ראשונה של הסורק מחייבת לחיצה על הכפתור המצוי בתחתית המסך "עדכון מאגר אירועים"/
2. לאחר ביצוע העדכון יש לזמן בטור הימני ביותר את רשימת המניות מהן אנו מעוניינים לאתר את המניות הרלוונטיות. לצורך הדוגמה, סומנו הרשימות הבאות בו זמנית: תל אביב 100, דאו ג'ונס, נאסד"ק, S&P 500. אפשר לסמן רשימות נוספות כמובן.
3. בשלב זה ניגשים לטור השני מימין לכותרת "זיהוי מגמה". מתחת לכותרת אפשר לראות שלוש מגמות: ראשית, משנית ומינורית. כדי לאתר מניות המדשדשות לפחות שנה, נסמן במגמה הראשית את האפשרות "חסר מגמה".
4. כעת, לחיצה על כפתור "סריקה" הממוקם בצידו השמאלי התחתון של הסורק, תבצע את הפעולה הנדרשת.
תרשים 5.9 מציג את התוצאות כפי שהן באות לידי ביטוי במסך:

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
המניות המומלצות
דיסקונט חושבים שנגמר העידן של "שגר ושכח" בשנה הבאה צריכים להיות הרבה יותר סלקטיבים, אפילו אקטיביים עם הפעילות שלכם בשוק.
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
