לבחור את המניה הנכונה - הבסיס

בחירת המניה הנכונה להשקעה היא תהליך הכולל מספר שלבים ותוצאתו היא רווח משמעותי. לגזור ולשמור
אייל גורביץ |

מטבע הדברים עולה כעת השאלה כיצד נראית המניה הנכונה? מה הם המאפיינים שלה וכיצד מאתרים אותה בקלות וביעילות. כפי שהסברתי בפרק הקודם, המניה הנכונה חייבת להיות בראש ובראשונה קלה ופשוטה לניתוח. בפרק הנוכחי, אביא דוגמה ראשונה, בסיסית ופשוטה למניה נכונה. אגדיר את המונח "פריצה" ואת החישוב הבסיסי של יחס סיכוי סיכון. מכאן, תוכל להמשיך האלה. אם אינך מבין פרק זה עד תומו, אנא קרא אותו בשנית ובשלישית.

אם נחזור למימד הידע ולתהליך הכולל מספר בדיקות, כדאי שנתחיל בדוגמאות. ההתנהגות הבסיסית והראשונה, ואולי גם החשובה מכולן היא הדשדוש. ואם להיות ספציפי יותר, הרי שהבסיס למסחר רווחי מתחיל בבניית רשימות מעקב. הבה נתחיל מניתוח מניות המדשדשות לפחות שנה. כל סוחר המבין את החשיבות והפוטנציאל הטמון במסחר לטווחים ארוכים של שנה ומעלה, יחל את תהליך הלימוד ממניות מסוג זה. כל מניה המדשדשת לפחות שנה תיכנס לרשימת מעקב.

דשדוש - בתצורה הבסיסית שלו, מוגדר כאשר ישנן לפחות שתי נגיעות באותה רמת שיא, ושתי נגיעות באותה רמת שפל. גרף 5.1 מציג דשדוש ברמה התיאורטית שלו.

כפי שאפשר לראות, מוגדר הדשדוש רק אחרי שתי נגיעות ברורות סביב אותה רמת שפל, ושתי נגיעות ברורות סביב אותה רמת שיא. נקודת ההתחלה של דשדוש המגיע לאחר מגמת ירידה היא מנקודת השפל הנמוכה ביותר. לעומת זאת, דשדוש המגיע לאחר מגמת עלייה החל מנקודת השיא הגבוהה ביותר.

מבט על גרף מנית אפל בתקופה שבין דצמבר 2000 - פברואר 2004.

כפי שאפשר לראות על גבי גרף 5.2 מדשדשת מניית אפל AAPL במשך תקופה ארוכה. אפשר לראות את שתי הנגיעות המינימליות הדרושות במחיר של 6.8 דולר למניה ולעומת זאת את שתי הנגיעות המגדירות את דרישת המינימום לדשדוש במחיר של 13.55 דולר למניה. אפשר לראות את הנגיעות הברורות המצויות, פחות או יותר, באותו גובה. כאשר הינך מחפש מניות מדשדשות, אפל אמורה לשמש עבורך כדוגמה הטובה ביותר.

המשמעות - הדשדוש מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע. כאשר מניה מדשדשת פרק זמן ארוך, לפחות שנה, עובדתית קיים גוף גדול המוכן לרכוש כל כמות במחיר קבוע מראש. אפשר לראות זאת במבט חטוף על גבי הגרף. לולא אותו גוף שהיה מוכן לרכוש כל כמות במחיר של 6.8 דולר למניה, סביר להניח שאפל הייתה נסוגה למחירים נמוכים יותר. מה מניע גוף גדול לרכוש באדיקות כמויות כה גדולות? בדרך כלל, מדובר בגוף שביצע ניתוח מקיף ועמוק של החברה והגיע למסקנה במחיר האמור היא משקפת מחיר נמוך, מחיר כלכלי, מחיר מציאה. כל מונח שיבחר הוא נכון. כלומר, הניתוח הכלכלי מגולם כבר במחיר המניה. אותו גוף אוסף סחורה משום שהוא יודע משהו שאנו, המשקיעים הקטנים, לא יודעים.

העיתוי - מרבית המשקיעים חיים תחת הרושם שרווחים ממסחר בניירות ערך מחייבים לקנות בזול ולמכור ביוקר. ולא כך הוא. לפחות זה לא מדויק. בכל פעם שנחפוץ לרכוש נכס או למוכרו בחסר, נידרש לאתר נקודה אותה אני מכנה "נקודת אל חזור". נקודה זו היא רמה מוגדרת על גבי הגרף, שחצייתה מעלה או מטה אמורה לסמן את השינוי. את המעבר למגמת עלייה או ירידה. או במילים אחרות, מרגע שבירתה של נקודה זו, אינה אמורה להתרחש שבירה בחזרה.

במניה המדשדשת לפחות שנה, או למעשה בכל מניה מדשדשת, קל לאתר את נקודת האל חזור. הרף העליון של הדשדוש, כמו גם הרף התחתון, מוגדרים כנקודות מסוג זה. ההנחה היא ששבירתו של הרף העליון תהווה את הסימן ליציאתה לדרך של מגמת עלייה. אז מתי נרכוש? כדי לרכוש את המניה עלינו להמתין לפריצה מעלה של רמת 13.55 דולר למניה תוך מחזור מסחר גבוה. את הפריצה מאתרים על גבי הגרף היומי המשמש לתזמון. כלומר, עלינו לראות יום מסר בודד הפורץ מעלה את רמת 13.55 דולר למניה וביום זה, לקראת הסגירה, לבצע את פעולה הקנייה.

מהי פריצה מובהקת? פריצה מובהקת מתרחשת על גבי הגרף היומי. כלומר, מרגע איתור המניה המדשדשת, מתבצע מעבר לגרף יומי במטרה לזהות את יום הפריצה של הרף העליון. וכאן נשאלת השאלה כיצד נוכל להיות בטוחים עד כמה שניתן, שהמדובר הוא בפריצה אמיתית ולא באיתות שווא. פריצה אמיתית ומובהקת מחייבת שלושה מרכיבים לפחות אותם אפשר לראות בבירור בסמוך לסיום יום המסחר:

א. מחזור מסחר גבוה - מחזור גבוה מייצג מפגש גדול בין קונים לבין מוכרים. שבירתו מעלה של הרף העליון מעיד שעל כל מוכר סביב רמת 13.55 דולר למניה היה קונה. ולא רק זאת אלא שבניגוד לעבר, הקונים, מסיבה כלשהיא, מוכנים לשלם עבור המניה מחירים אותם לא היו מוכנים לשלם בעבר. מחזור מסחר גבוה מזוהה לפי העין. הוא חייב להיות גבוה משמעותית ממחזורי המסחר הסמוכים לו. אישית, איני איש של נוסחאות ואינו מאמין בחישובים מתמטיים של ממוצעי מחזורים וכדומה. מחזור גבוה, גבירותיי ורבותי, חייב לבלוט הרבה מעבר למחזורי המסחר הסמוכים לו.

ב. רוב העמודה היומית מעל לרף העליון - פריצה מובהקת מחייבת שרובה של העמודה היומית תהיה מעל לרף העליון. נקודת האמצע של כל עמודה מייצגת את מרכז הכובד שלה. מעבר של הרף העליון על ידי חצי עמודה ומעלה, מעיד על סבירות גבוהה ולפיה הפריצה אמיתית.

ג. שער סגירה - מאחר והפעילות מתבצעת לקראת תום יום המסחר, הכרחי לבדוק שמחירה של המניה בשעה האחרונה של המסחר, נותר גבוה משמעותית מעל לרף העליון של הדשדוש.

קיומם של שלושת המרכיבים הללו יחד, והדגש הוא על "יחד", מעלה את הסבירות ולפיה מדובר בפריצה אמיתית ולא באיתות שווא. בגרף 5.3 אפשר לראות את הפריצה במניית אפל.

בגרף 5.3 אפשר לראות את הקו השחור המייצג את הרף העליון של הדשדוש. עוד אפשר לראות שהיו מספר ניסיונות פריצה אך אף אחד מהם לא קיים את שלושת המרכיבים הנדרשים. רק ביום האחרון המוצג בגרף, אפשר לראות את המחזור הגבוה, את העובדה שרב העמודה מצויה מעל לרך העליות ואת שער הסגירה המקיים את התנאי השלישי. זהו יום הפריצה ולמעשה זה היום בו ניתן איתות הקנייה.

רגע עוד לא... לפני שנבצע את הפעולה חסרים עוד מספר מרכיבים דוגמת פוטנציאל הרווח וההוראה לקטיעת הפסד.

חישוב פוטנציאל הרווח - במניות המדשדשות לפחות שנה, חישוב פוטנציאל הרווח המינימאלי מתבצע באופן שפוט וקל. ההיסטוריה לימדה אותנו שכאשר מניה המדשדשת לפחות שנה פורצת מעלה או מטה, היא תיטה לבצע לפחות מהלך הזהה באורכו לעומק הדשדוש. במקרה של אפל עומק הדשדוש הוא בין 6.8 - 13.55 דולר למניה. עומק הדשדוש בחישוב פשוט הוא 6.75 דולר. כלומר, מרגע הפריצה צפויה המניה להגיע לפחות למחיר של 20.3 דולר למניה. באחוזים, מדובר בפוטנציאל רווח מינימאלי של כ-50%. לא רע.

מאחר ויש לשמור על יחס סיכוי סיכון של 3:1, אמורה ההוראה לקטיעת הפסד לא לעלות על שיעור של כ-16.5%, פחות או יותר. היכן ממקמים במדוייק את ההוראה לקטיעת הפסד נלמד מאוחר יותר.

בגרף 5.4 אפשר לראות את המשך דרכה של אפל עד יולי 2007:

גרף 5.5 מציג את מניית אודיוקודס בתקופה שבין אוקטובר 2001 ליולי 2007. כאשר אפשר לראות בבירור כיצד במשך פרק הזמן שבין ינואר 2004 לפברואר 2007 דשדשה המניה בין רמות של 74.90 - 39.10 שקלים למניה. במארס 2007 פרצה המניה מטה כאשר במקרה זה עומק הדשדוש נמדד באחוזים ולא בנקודות. עומק הדשדוש כפי שנמדד באחוזים עמד על 47% לערך. המשמעות היא שמנקודת הפריצה אמורה המניה לרדת 47% נוספים. לפחות עד למחיר של כ-20.6 שקלים למניה. כפי שאפשר לראות, היעד הושג.

גרף 5.6 מציג את מניית אלעל בתקופה שבין יוני 2003 לדצמבר 2008. אפשר לראות בבירור כיצד במשך פרק הזמן שבין ספטמבר 2006 למארס 2008 דשדשה המניה בין רמות של 2.77 - 1.91 שקלים למניה. באפריל 2007 פרצה המניה מטה כאשר עומק הדשדוש עמד על 30% לערך. המשמעות היא שמנקודת הפריצה אמורה המניה לרדת 30% נוספים. לפחות עד למחיר של כ-1.35 שקלים למניה. כפי שאפשר לראות, היעד הושג.

גרף 5.7 מציג את מדד ניקיי בתקופה שבין ינואר 2002 לנובמבר 2007. אפשר לראות בבירור כיצד במשך פרק הזמן שבין אפריל 2004 ליולי 2005 דשדש מדד ניקיי בין רמות של 12,196 - 10,490 שקלים למניה. באוגוסט 2005 פרץ המדד מעלה כאשר עומק הדשדוש כפי שהוא נמדד בנקודות עמד על 1,706 נקודות. כלומר, מנקודת הפריצה אמור היה מדד ניקיי להשיג יעד מינימאלי של 13,902. כפי שאפשר לראות, גם במקרה זה היעד הושג.

מן הדוגמאות שהובאו לעיל אפשר ללמוד על חשיבותן של המניות המדשדשות לפחות שנה. אלא שמציאת מניות כאלה היא עבודה סיזיפית כאשר היא מתבצעת באופן ידני ובחיפוש מתמשך אחר מניות מסוג זה.

כיצד מוצאים מניות מדשדשות?

בתוכנת בורסהגרף, אותה אפשר להוריד מאתר או מאתר אפשר למצוא סורק במסומן כמשקפת. תרשים 5.8 מצביע על האייקון המתאים

לחיצה על המשקפת תפתח את הסורק. מעבר למסך "אירועים ואיתותים - איתור נקודתי". תאפשר לאתר בקלות ובמהירות מניות שמגמת ארוכת הטווח אינה מגמת עלייה. מבין אלו, נוכל לאתר את המדשדשות המתאימות לצרכים שלנו. כדי לאתר את המניות הללו יש לעבור מספר שלבים:

1. פתיחה ראשונה של הסורק מחייבת לחיצה על הכפתור המצוי בתחתית המסך "עדכון מאגר אירועים"/

2. לאחר ביצוע העדכון יש לזמן בטור הימני ביותר את רשימת המניות מהן אנו מעוניינים לאתר את המניות הרלוונטיות. לצורך הדוגמה, סומנו הרשימות הבאות בו זמנית: תל אביב 100, דאו ג'ונס, נאסד"ק, S&P 500. אפשר לסמן רשימות נוספות כמובן.

3. בשלב זה ניגשים לטור השני מימין לכותרת "זיהוי מגמה". מתחת לכותרת אפשר לראות שלוש מגמות: ראשית, משנית ומינורית. כדי לאתר מניות המדשדשות לפחות שנה, נסמן במגמה הראשית את האפשרות "חסר מגמה".

4. כעת, לחיצה על כפתור "סריקה" הממוקם בצידו השמאלי התחתון של הסורק, תבצע את הפעולה הנדרשת.

תרשים 5.9 מציג את התוצאות כפי שהן באות לידי ביטוי במסך:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.