חזקיהו לבנקים: תאמצו מדיניות חדשה שתגביל את הבונוסים לעובדים

המפקח על הבנקים שלח חוזר לבנקים בו הפציר בהם לגבש מדיניות חדשה, שתגביל את רמות השכר והמענקים שבהם נהגו עד כה לתגמל את המנהלים והעובדים בבונוסים שנתיים
אריאל אטיאס |

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, שלח אמש (ד') חוזר לראשי הבנקים בו הפציר בהם לגבש מדיניות חדשה, שתגביל את רמות השכר והמענקים שבהם נהגו עד כה לתגמל את המנהלים והעובדים, דרך קבע או בבונוסים שנתיים. תאריך היעד לגיבוש המדיניות נקבע ל-30 ביוני.

"הסדרי תגמול בלתי הולמים הם אחד הגורמים הבולטים שהובילו להיווצרותו של המשבר הנוכחי בשוקי ההון והכלכלה בעולם. הם עודדו לעיתם נטילת סיכון חסרת פרופורציות, תוך התחשבות מועטה בסיכונים ארוכי טווח", אמר חזקיהו בחוזר.

חזקיהו ביקש מראשי הבנקים להחליט בהקדם על שינוי כיוון, שיתחיל להביא בחשבון את הסכנות החדשות המאיימות על יציבות המוסדות הפיננסיים בעקבות המשבר הגלובלי. בתוך כך, הוא לא חייב את ראשי הבנקים לבטל את הבונוסים או לבצע קיצוץ דרמטי בשכר, וגם לא קבע מגבלות מירביות להיקף התגמולים.

מכתבו של המפקח על הבנקים נשלח בעקבות אזהרת הרווח חסרת התקדים של בנק הפועלים על ההפסד הצפוי לו בשנה שעברה בהיקף של כחצי מיליארד שקל. לדברי חזקיהו, מדובר ב"סנונית ראשונה", זאת לנוכח התחזית שלו שאזהרות רווח דומות צפויות בקרוב גם מצד הבנקים האחרים עקב ההאטה במשק, שמובילה לירידה תלולה ברווחיותם.

כמו כן, ניתן להניח שהחקיקה בארה"ב עליה הודיע בשבוע שעבר נשיא ארה"ב, ברק אובמה, גם דחפה לביצוע המהלך. אובמה הודיע על תקנה חדשה הקובעת תקרה לשכר המנהלים במוסדות הפיננסיים המקבלים סיוע מהממשל האמריקני. על פי התקנה לא יוכלו לקבל הבכירים משכורת ובונוסים העולים על 500 אלף דולר לשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר קליין
צילום: יחצ

"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים

הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"

רן קידר |

נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים שטובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל" כלשונו.

"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."

במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."

מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח

השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.

"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."