דנקנר לא מסתפק במכירה של 2.34% מסלקום, מוכר עוד 1%: המניה מאבדת 3.2%
חברת דיסקונט השקעות, מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, הודיעה הבוקר כי תמכור 2.34% ממניות סלקום לפי מחיר מניה של 86.5 שקל ובתמורה ל-199 מיליון שקל במזומן. מדובר במכירה לפי מחיר הנמוך ב-5.5% ממחיר הבסיס הבוקר. בשעה 12:20 פרסמה דסק"ש הודעה נוספת לפיה תמכור 1% נוסף ממניות החברה לפי אותו מחיר למניה.
בהסכם נקבע כי דסק"ש לא תמכור מניות סלקום במשך 55 ימים ממועד השלמת העסקה אלא בהסכמת הרוכש הנ"ל. הרוכש הודיע לדסק"ש כי בכוונתו להעמיד את המניות האמורות למכירה מחוץ לארה"ב למשקיעים שאינם אזרחי או תושבי ארה"ב.
בקשר לכך נקבע בהסכם כי במקרה שהרוכש ימכור את המניות האמורות או חלקן במחיר למניה העולה על 87 שקל, וזאת במהלך 72 שעות ממועד חתימת ההסכם, ישלם הרוכש לדסק"ש עבור המניות שירכוש ממנה כאמור תמורה נוספת בגובה 80% מאותו חלק מהמחיר הכולל העולה על 87 שקל למניה בגין מניות שתמכרנה על ידי הרוכש במחיר כאמור.
לאחר ביצוע עסקת המכירה האמורה יירד שיעור האחזקה של דסק"ש בסלקום לכ-47.9% מהון המניות המונפק של סלקום ולכ-53.3% מזכויות ההצבעה בה. עם השלמת העסקה תרשום דסק"ש בגינה רווח נקי בסכום של כ-110 מיליון שקל עם זאת, בהודעה נמסר, כי "דסק"ש רואה באחזקתה בסלקום כהשקעה לטווח ארוך ובכוונתה להמשיך לשלוט בסלקום".
מוכרים עוד 1%
בשעה 12:20 פרסמה דסק"ש הודעה לפיה תמכור עוד 1.02% ממניות החברה לפי שער של 86.5 שקל לאותו מוסד פיננסי מההודעה מהבוקר. בהסכם נקבע כי העסקה תושלם היום. עם השלמת העסקה תרשום דסק"ש בגינה רווח נקי בסכום של כ-48 מיליון שקל, שיתווסף לרווח מהמכירה הקודמת עליו דיווחה דסק"ש הבוקר.
עם ביצוע עסקת המכירה האמורה ועסקת המכירה הקודמת עליה דיווחה דסק"ש הבוקר, יירד שיעור האחזקה של דסק"ש בסלקום לכ-46.9% מהון המניות המונפק של סלקום ולכ-52.3% מזכויות ההצבעה בה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
