דנקנר לא מסתפק במכירה של 2.34% מסלקום, מוכר עוד 1%: המניה מאבדת 3.2%

לפי ההערכות: הרוכש הוא שוב דויטשה בנק. המניה מרכזת כעת מחזור אדיר של 265 מיליון שקל המימוש האחרון של דנקנר היה בחודש מאי וקודם לכן בינואר
יוסי פינק |

חברת דיסקונט השקעות, מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, הודיעה הבוקר כי תמכור 2.34% ממניות סלקום לפי מחיר מניה של 86.5 שקל ובתמורה ל-199 מיליון שקל במזומן. מדובר במכירה לפי מחיר הנמוך ב-5.5% ממחיר הבסיס הבוקר. בשעה 12:20 פרסמה דסק"ש הודעה נוספת לפיה תמכור 1% נוסף ממניות החברה לפי אותו מחיר למניה.

בהסכם נקבע כי דסק"ש לא תמכור מניות סלקום במשך 55 ימים ממועד השלמת העסקה אלא בהסכמת הרוכש הנ"ל. הרוכש הודיע לדסק"ש כי בכוונתו להעמיד את המניות האמורות למכירה מחוץ לארה"ב למשקיעים שאינם אזרחי או תושבי ארה"ב.

בקשר לכך נקבע בהסכם כי במקרה שהרוכש ימכור את המניות האמורות או חלקן במחיר למניה העולה על 87 שקל, וזאת במהלך 72 שעות ממועד חתימת ההסכם, ישלם הרוכש לדסק"ש עבור המניות שירכוש ממנה כאמור תמורה נוספת בגובה 80% מאותו חלק מהמחיר הכולל העולה על 87 שקל למניה בגין מניות שתמכרנה על ידי הרוכש במחיר כאמור.

לאחר ביצוע עסקת המכירה האמורה יירד שיעור האחזקה של דסק"ש בסלקום לכ-47.9% מהון המניות המונפק של סלקום ולכ-53.3% מזכויות ההצבעה בה. עם השלמת העסקה תרשום דסק"ש בגינה רווח נקי בסכום של כ-110 מיליון שקל עם זאת, בהודעה נמסר, כי "דסק"ש רואה באחזקתה בסלקום כהשקעה לטווח ארוך ובכוונתה להמשיך לשלוט בסלקום".

מוכרים עוד 1%

בשעה 12:20 פרסמה דסק"ש הודעה לפיה תמכור עוד 1.02% ממניות החברה לפי שער של 86.5 שקל לאותו מוסד פיננסי מההודעה מהבוקר. בהסכם נקבע כי העסקה תושלם היום. עם השלמת העסקה תרשום דסק"ש בגינה רווח נקי בסכום של כ-48 מיליון שקל, שיתווסף לרווח מהמכירה הקודמת עליו דיווחה דסק"ש הבוקר.

עם ביצוע עסקת המכירה האמורה ועסקת המכירה הקודמת עליה דיווחה דסק"ש הבוקר, יירד שיעור האחזקה של דסק"ש בסלקום לכ-46.9% מהון המניות המונפק של סלקום ולכ-52.3% מזכויות ההצבעה בה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

אחד הנכסים המרכזיים של הפועלים נשאר ביט. האפליקציה שפותחה בתוך הבנק לפני כעשור משרתת מעל 3.3 מיליון משתמשים, אך היא עדיין הפסדית, וענתבי מתחיל לטפל במודל הכלכלי שלה. הוא מאפשר גם צבירת יתרות בארנק הדיגיטלי, מהלך שמגדיל שימושיות ומנסה להרחיב פעילות בתוך המערכת של ביט.

בקיץ האחרון הפועלים יוצא ביוזמת מניה במתנה ומחלק שתי מניות ללקוחות, מהלך שמחבר בין הטבה לבין חינוך פיננסי והנגשת כלים להתנהלות כלכלית, והוא גם מייצר שיח ציבורי רחב. במקביל ענתבי מפרסם יעדים פיננסיים לשנתיים הקרובות, משיק מודל לעשיית שוק במניית הבנק בשיתוף הבורסה לניירות ערך ומנפיק אג"ח ל-25 שנים.

בצד התפעולי ענתבי מנסה לקדם תוכנית קיצוצים שכללה כוונה לצמצם 770 משרות, אך התוכנית לא מתקדמת. ועד העובדים משבית את סניפי הבנק חמש פעמים, ובשלב זה התוכנית מוקפאת לטובת משא ומתן. ענתבי, שרץ מרתון, מזוהה בתוך הבנק כאיש שנכנס לפרטים הקטנים ומנסה לחבר בין זה לבין כיוון אסטרטגי רחב.


משה לארי במזרחי טפחות נשען על שירות ומנהל גם את סוגיית השכר


השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

משה לארי מזרחי טפחות
כיתוב תמונה המהווה ברירת מחדל


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.