דנקנר לא מסתפק במכירה של 2.34% מסלקום, מוכר עוד 1%: המניה מאבדת 3.2%
חברת דיסקונט השקעות, מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, הודיעה הבוקר כי תמכור 2.34% ממניות סלקום לפי מחיר מניה של 86.5 שקל ובתמורה ל-199 מיליון שקל במזומן. מדובר במכירה לפי מחיר הנמוך ב-5.5% ממחיר הבסיס הבוקר. בשעה 12:20 פרסמה דסק"ש הודעה נוספת לפיה תמכור 1% נוסף ממניות החברה לפי אותו מחיר למניה.
בהסכם נקבע כי דסק"ש לא תמכור מניות סלקום במשך 55 ימים ממועד השלמת העסקה אלא בהסכמת הרוכש הנ"ל. הרוכש הודיע לדסק"ש כי בכוונתו להעמיד את המניות האמורות למכירה מחוץ לארה"ב למשקיעים שאינם אזרחי או תושבי ארה"ב.
בקשר לכך נקבע בהסכם כי במקרה שהרוכש ימכור את המניות האמורות או חלקן במחיר למניה העולה על 87 שקל, וזאת במהלך 72 שעות ממועד חתימת ההסכם, ישלם הרוכש לדסק"ש עבור המניות שירכוש ממנה כאמור תמורה נוספת בגובה 80% מאותו חלק מהמחיר הכולל העולה על 87 שקל למניה בגין מניות שתמכרנה על ידי הרוכש במחיר כאמור.
לאחר ביצוע עסקת המכירה האמורה יירד שיעור האחזקה של דסק"ש בסלקום לכ-47.9% מהון המניות המונפק של סלקום ולכ-53.3% מזכויות ההצבעה בה. עם השלמת העסקה תרשום דסק"ש בגינה רווח נקי בסכום של כ-110 מיליון שקל עם זאת, בהודעה נמסר, כי "דסק"ש רואה באחזקתה בסלקום כהשקעה לטווח ארוך ובכוונתה להמשיך לשלוט בסלקום".
מוכרים עוד 1%
בשעה 12:20 פרסמה דסק"ש הודעה לפיה תמכור עוד 1.02% ממניות החברה לפי שער של 86.5 שקל לאותו מוסד פיננסי מההודעה מהבוקר. בהסכם נקבע כי העסקה תושלם היום. עם השלמת העסקה תרשום דסק"ש בגינה רווח נקי בסכום של כ-48 מיליון שקל, שיתווסף לרווח מהמכירה הקודמת עליו דיווחה דסק"ש הבוקר.
עם ביצוע עסקת המכירה האמורה ועסקת המכירה הקודמת עליה דיווחה דסק"ש הבוקר, יירד שיעור האחזקה של דסק"ש בסלקום לכ-46.9% מהון המניות המונפק של סלקום ולכ-52.3% מזכויות ההצבעה בה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
