ניסקו חשמל ממשיכה לצמוח: הרווח התפעולי זינק ברבעון השלישי ב-28% ל-8.1 מיליון שקל
חברת ניסקו חשמל דיווחה היום על תוצאות טובות לרבעון השלישי. החברה מסיימת רבעון נוסף של צמיחה.
החברה סיימה את הרבעון השלישי של 2008 עם הכנסות של 74.2 מיליון שקל, גידול של כ-12% ביחס להכנסות ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-23 מיליון שקל ושיעורו מהווה כ-31% מהכנסות החברה. זאת לעומת רווח גולמי של 19.5 מיליון שקל שהיווה 29% מסך ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי של ניסקו חשמל הסתכם ברבעון השלישי ב-8.1 מיליון שקל זינוק של 28% ביחס לרווח התפעולי המקביל שהסתכם ב-6.4 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם ב-5.4 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 5.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הנקי למרות השיפור במאפיינים התפעוליים נבע בעיקר מגידול בהוצאות המס.
בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו הכנסות ניסקו חשמל ב-200 מיליון שקל – גידול של כ-14%. הרווח התפעולי הסתכם בתקופה זו ב-22.7 מיליון שקל – זינוק של 66%, ואילו הרווח הנקי הסתכם ב-15.5 מיליון שקל גם כן זינוק של 67%. מרבית מכירות החברה (79%) היו בתחום רכיבי החשמל בו נרשם רווח תפעולי של 20.3 מיליון שקל. בתחום גופי התאורה רשמה החברה הכנסות של 38 מיליון שקל ורווח תפעולי של מיליון וחצי שקל – לעומת הפסד תפעולי בתקופה המקבילה אשתקד.
מניסקו חשמל נמסר, כי "החברה ממשיכה להוכיח את עוצמתה ואיתנותה שבאה לידי ביטוי בצמיחה ממקורות פנמיים בלבד. התוצאות הכספיות הטובות שלנו נובעות מהרחבת הפעילות השיווקית של הקבוצה בתחום רכיבי החשמל וגופי תאורה, וכן, מגידול בהיקף ההשקעות במשק ומגידול בצריכה הפרטית".
במהלך הרבעון השלישי השלימה החברה רכישת פעילות בתחום ייבוא, שיווק והפצה של סוללות, רכיבי חשמל ומוצרי צריכה, שהינו תחום משלים לתחום הפעילות של החברה. בכוונת החברה להמשיך לנצל את מעמדה המוביל ואיתנותה הפיננסית של החברה על מנת להרחיב את עסקיה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
