מיופה כוחו של גאידמק: "עלו בפני מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של גאידמק"
אוסיף לא יורדת מהכותרות: יום לאחר שבנק מזרחי טפחות הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה דחופה לאכיפת שיעבוד ולמינוי כונס נכסים זמני לחברת אוסיף, מודיעה היום החברה, כי קיבלה מכתב דרישה מבעל מניות בחברה, בה הוא מבקש כי אוסיף תפעל להגשת תביעה נגזרת כנגד חברי דירקטוריון החברה ומנהלה הכללי במועד כריתת ההסכם עם א. ארנסון.
ישנן מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של גאידמק
בהודעה נפרדת מודיעה היום אוסיף, כי עורך דין ד"ר יוסי שגב, מיופה כוחו של ארקדי גאידמק, בעל השליטה באוסיף, אמר לה, כי "עלו בפני מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של מר גאידמק בכלל ומניות אוסיף בפרט".
תגובתו של ד"ר שגב, נשלחה אמש בשעה 20:00 לאוסיף, כתגובה לאי קבלת ערבות בנקאית על סך של 30 מיליון דולר, אותה היה אמור גאידמק להחזיר לאוסיף בגין עסקת וונוקובו. מדובר בעסקה שחתמה עם חברת Stroylider, חברה הנמצאת בבעלותו של גאידמק (65.9%), מוכרת של המקרקעין בעסקת וונוקובו. ערבות אשר ניתנה על ידי אוסיף כמקדמה על חשבון הרכישה.
מדובר בעסקה לרכישת 876 דונם בפרברי מוסקבה תמורת 100 מיליון דולר שקיבלה את הכינוי "גאידמק מוכר לגאידמק". Stroylider הייתה אמורה לרשום תשואה של 300%, שכן רכשה את הקרקע ברוסיה במחיר הנמוך פי 4.
עו"ד שגב טוען שמאז שהועברו לידיו ב-14 בספטמבר זכויות ההצבעה של מניות אוסיף הנמצאות בידי מר ארקדי גאידמק, הועלו בפניו מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של מר גאידמק בכלל ומניות אוסיף בפרט. אי לזאת, מבקש ד"ר שגב לדחות את המועד, היום ה-17 בספטמבר, להעברת הערבות, לתקופה של 10 ימים נוספים.
מאוסיף נמסר, כי "בקשת ד"ר שגב אינה מקובלת על החברה אשר פועלת לקבלת בטוחה להחזר הכספים כאמור".
בעל מניות באוסיף: תתבעו את המנהל הכללי של החברה
כאמור, במקביל קיבלה אוסיף פנייה מבעל מניות באוסיף בנוגע ל"עסקת ארנסון". מדובר בעסקה בה הייתה אמורה אוסיף לרכוש 90% ממניות חברת ארנסון של הקבלן אברהם ארנסון תמורת 145 מיליון שקלים. העסקה שהוכרזה באוקטובר 2007 קיבלה את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, אך עלתה על שרטון בדצמבר 2007.
כתוצאה מפיצוץ העסקה נוצרה לאוסיף עלות עודפת בשיעור העולה על סך של 17 מליון שקל – הפיצוי המוסכם אותו שילמה החברה כתוצאה מאי השלמת העסקה.
בא כוחו של בעל 5 (חמש) מניות בחברה פונה לחברי הדירקטוריון הנוכחיים בדרישה כי החברה תפעל להגשת תביעה נגזרת כנגד חברי דירקטוריון החברה ומנהלה הכללי במועד העסקה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
