מיופה כוחו של גאידמק: "עלו בפני מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של גאידמק"
אוסיף לא יורדת מהכותרות: יום לאחר שבנק מזרחי טפחות הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה דחופה לאכיפת שיעבוד ולמינוי כונס נכסים זמני לחברת אוסיף, מודיעה היום החברה, כי קיבלה מכתב דרישה מבעל מניות בחברה, בה הוא מבקש כי אוסיף תפעל להגשת תביעה נגזרת כנגד חברי דירקטוריון החברה ומנהלה הכללי במועד כריתת ההסכם עם א. ארנסון.
ישנן מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של גאידמק
בהודעה נפרדת מודיעה היום אוסיף, כי עורך דין ד"ר יוסי שגב, מיופה כוחו של ארקדי גאידמק, בעל השליטה באוסיף, אמר לה, כי "עלו בפני מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של מר גאידמק בכלל ומניות אוסיף בפרט".
תגובתו של ד"ר שגב, נשלחה אמש בשעה 20:00 לאוסיף, כתגובה לאי קבלת ערבות בנקאית על סך של 30 מיליון דולר, אותה היה אמור גאידמק להחזיר לאוסיף בגין עסקת וונוקובו. מדובר בעסקה שחתמה עם חברת Stroylider, חברה הנמצאת בבעלותו של גאידמק (65.9%), מוכרת של המקרקעין בעסקת וונוקובו. ערבות אשר ניתנה על ידי אוסיף כמקדמה על חשבון הרכישה.
מדובר בעסקה לרכישת 876 דונם בפרברי מוסקבה תמורת 100 מיליון דולר שקיבלה את הכינוי "גאידמק מוכר לגאידמק". Stroylider הייתה אמורה לרשום תשואה של 300%, שכן רכשה את הקרקע ברוסיה במחיר הנמוך פי 4.
עו"ד שגב טוען שמאז שהועברו לידיו ב-14 בספטמבר זכויות ההצבעה של מניות אוסיף הנמצאות בידי מר ארקדי גאידמק, הועלו בפניו מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של מר גאידמק בכלל ומניות אוסיף בפרט. אי לזאת, מבקש ד"ר שגב לדחות את המועד, היום ה-17 בספטמבר, להעברת הערבות, לתקופה של 10 ימים נוספים.
מאוסיף נמסר, כי "בקשת ד"ר שגב אינה מקובלת על החברה אשר פועלת לקבלת בטוחה להחזר הכספים כאמור".
בעל מניות באוסיף: תתבעו את המנהל הכללי של החברה
כאמור, במקביל קיבלה אוסיף פנייה מבעל מניות באוסיף בנוגע ל"עסקת ארנסון". מדובר בעסקה בה הייתה אמורה אוסיף לרכוש 90% ממניות חברת ארנסון של הקבלן אברהם ארנסון תמורת 145 מיליון שקלים. העסקה שהוכרזה באוקטובר 2007 קיבלה את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, אך עלתה על שרטון בדצמבר 2007.
כתוצאה מפיצוץ העסקה נוצרה לאוסיף עלות עודפת בשיעור העולה על סך של 17 מליון שקל – הפיצוי המוסכם אותו שילמה החברה כתוצאה מאי השלמת העסקה.
בא כוחו של בעל 5 (חמש) מניות בחברה פונה לחברי הדירקטוריון הנוכחיים בדרישה כי החברה תפעל להגשת תביעה נגזרת כנגד חברי דירקטוריון החברה ומנהלה הכללי במועד העסקה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
