מיופה כוחו של גאידמק: "עלו בפני מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של גאידמק"
אוסיף לא יורדת מהכותרות: יום לאחר שבנק מזרחי טפחות הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה דחופה לאכיפת שיעבוד ולמינוי כונס נכסים זמני לחברת אוסיף, מודיעה היום החברה, כי קיבלה מכתב דרישה מבעל מניות בחברה, בה הוא מבקש כי אוסיף תפעל להגשת תביעה נגזרת כנגד חברי דירקטוריון החברה ומנהלה הכללי במועד כריתת ההסכם עם א. ארנסון.
ישנן מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של גאידמק
בהודעה נפרדת מודיעה היום אוסיף, כי עורך דין ד"ר יוסי שגב, מיופה כוחו של ארקדי גאידמק, בעל השליטה באוסיף, אמר לה, כי "עלו בפני מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של מר גאידמק בכלל ומניות אוסיף בפרט".
תגובתו של ד"ר שגב, נשלחה אמש בשעה 20:00 לאוסיף, כתגובה לאי קבלת ערבות בנקאית על סך של 30 מיליון דולר, אותה היה אמור גאידמק להחזיר לאוסיף בגין עסקת וונוקובו. מדובר בעסקה שחתמה עם חברת Stroylider, חברה הנמצאת בבעלותו של גאידמק (65.9%), מוכרת של המקרקעין בעסקת וונוקובו. ערבות אשר ניתנה על ידי אוסיף כמקדמה על חשבון הרכישה.
מדובר בעסקה לרכישת 876 דונם בפרברי מוסקבה תמורת 100 מיליון דולר שקיבלה את הכינוי "גאידמק מוכר לגאידמק". Stroylider הייתה אמורה לרשום תשואה של 300%, שכן רכשה את הקרקע ברוסיה במחיר הנמוך פי 4.
עו"ד שגב טוען שמאז שהועברו לידיו ב-14 בספטמבר זכויות ההצבעה של מניות אוסיף הנמצאות בידי מר ארקדי גאידמק, הועלו בפניו מספר גדול של בעיות הקשורות באחזקותיו של מר גאידמק בכלל ומניות אוסיף בפרט. אי לזאת, מבקש ד"ר שגב לדחות את המועד, היום ה-17 בספטמבר, להעברת הערבות, לתקופה של 10 ימים נוספים.
מאוסיף נמסר, כי "בקשת ד"ר שגב אינה מקובלת על החברה אשר פועלת לקבלת בטוחה להחזר הכספים כאמור".
בעל מניות באוסיף: תתבעו את המנהל הכללי של החברה
כאמור, במקביל קיבלה אוסיף פנייה מבעל מניות באוסיף בנוגע ל"עסקת ארנסון". מדובר בעסקה בה הייתה אמורה אוסיף לרכוש 90% ממניות חברת ארנסון של הקבלן אברהם ארנסון תמורת 145 מיליון שקלים. העסקה שהוכרזה באוקטובר 2007 קיבלה את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, אך עלתה על שרטון בדצמבר 2007.
כתוצאה מפיצוץ העסקה נוצרה לאוסיף עלות עודפת בשיעור העולה על סך של 17 מליון שקל – הפיצוי המוסכם אותו שילמה החברה כתוצאה מאי השלמת העסקה.
בא כוחו של בעל 5 (חמש) מניות בחברה פונה לחברי הדירקטוריון הנוכחיים בדרישה כי החברה תפעל להגשת תביעה נגזרת כנגד חברי דירקטוריון החברה ומנהלה הכללי במועד העסקה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
