גיל בלוטרייך: "יש יזמים שמנהלים בשלט רחוק, אנחנו רוצים לראות את 'הלבן בעיניים' של הלקוחות"
מניות הנדל"ן ספגו בשנה האחרונה ירידות חדות מאוד, השוק לא היה סבלני לכל מי שעסקיו תלויים במכירת קרקעות במחירים יקרים, או מממן את עסקאותיו בשיעורי מינוף גבוהים. ואם מניות הנדל"ן חטפו חזק, מניות היתר (ובינהן נדלניות לא מעטות) חטפו אף חזק יותר. המשקיעים סולדים ממניות היתר בבורסה ומחזורי המסחר בהן ירדו משמעותית. המגמה השלילית בבורסה בתל אביב הביאה את השחקנים להתרחק מהמניות הקטנות ולהאחז במניות הבלו צ'יפ המקומיות.
השבוע רכש גיל בלוטרייך, בעל השליטה בחברת "מישורים", 200,000 ממניות החברה בעסקה שמחוץ לבורסה, במחיר של 16 שקל למניה, בשווי כולל של 3.2 מיליון שקל, מחיר המשקף 40% מעל מחיר המניה בבורסה. הצעד על פי ההצהרה הרשמית של החברה, בוצע כאקט של אמון בחברה.
העסקאות האחרונות של החברה
לאחרונה, רכשה "מישורים", שני נכסי נדל"ן אשר הוערכו במחיר גבוה משמעותית מעלות רכישתם. האחד הוא אתר סקי וגולף מצפון לטורנטו כאשר מחיר הרכישה כ- 36.8 מיליון דולר. הבנק המממן העריך את שווי הנכס בכ- 51 מיליון דולר ואישר מימון בגובה 25 מיליון דולר. הורס שוו וולי' - אתר סקי וגולף הנחשב לאחד משלושת אתרי הסקי הגדולים בסביבת טורונטו.
המתחם נרכש באמצעות חברת סקייליין הקנדית אשר השליטה בה מתחלקת בין מישורים, המחזיקה ב-67%, חברת הכשרת היישוב 28% וגיל בלוטרייך שמחזיק באופן פרטי ב-5% נוספים.
העסקה השניה הינה רכישת 'סקייליין טאואר'. מדובר ברכישת המגרש האחרון שנותר פנוי לבניית מגדל גורד שחקים בלב הדאון טאון בטורונטו. החברה שילמה 24.1 מיליון דולר עבור המגרש.
המגרש, המשמש כיום כמגרש חנייה, ממוקם ברחוב 66 טמפרנס, בליבו של המרכז הפיננסי של טורונטו. בסמוך למגרש בונה דולנד טרמפ מגדל מגורים ומלון אשר נמכר ברובו. המגרש ממוקם בין מגדל 'פירסט קנידיאן פלייס ' בן 72 הקומות שבנו האחים רייכמן בשנות ה-8 למגדל השרתון סנטר, בית המשפט העליון ובית העירייה של טורונטו.
כיום מאושרות זכויות הבנייה ל -42 אלף מטר בגובה מקסימלי של 55 קומות. בכוונת החברה להגיש בחודשים הקרובים בקשה להיתר בנייה למגדל משולב של משרדים ומגורים יוקרתי בן כ-60 אלף מטר מרובע בגובה של 62 קומות.
על רקע העסקאות האחרונות של החברה והמשבר בשוק הנדל"ן שוחחנו על גיל בלוטרייך, בעל השליטה בחברה, ורמי שריקי, מנכ"ל החברה, בשיחה משותפת על שוק הנדל"ן בכלל ושוק הנדל"ן בקנדה בפרט.
דיווחתם על עסקאות רבות, חרף משבר הנדל"ן. מהן הנסיבות שהובילו אתכם לבצע דווקא את אותן עסקאות?
רכשנו לאחרונה אתר סקי וגולף מאוד גדול ואנו מתכוונים ליצור את מגרש המשחקים שיהיה בין הגדולים ביותר בקנדה. זיהינו טרנד או מגמה - החל מהשנה הבאה מתחילים לפרוש הרבה אנשים מדור הבייבי-בום, אלה שנולדו אחרי מלחמת העולם. הדור הזה מחזיק יותר מ-40% מהעושר של משקי הבית בקנדה. אותו דור מתכוון למכור את הבתים הפשוטים ולעבור לחיות במגדלים איכותיים ולממש את החלום הקנדי - הם רוצים לגור באיכות חיים. כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה - לאפשר להם לממש את החלום.
אנחנו רכשו את אתר פורט מקניקול כ-90 קילומטר של חופי ים וספורט עם נמל היסטורי, לידו מתרחשת כל פעילות הרכבות של קנדה. בגלל שפיתחו באזור רכבות, סגרו את הנמל למשך כ-50 שנה. אנחנו רכשנו את הנמל בכדי לפתוח אותו שוב.
בנוסף קנינו את המגרש הכי גדול לפיתוח בחופי טורונטו ואישרנו תוכניות ראשונות להקמה של 650 יחידות דיור, בכוונתינו להגיש תוכניות נוספות.
מתוך ה-650 יחידות דיור, החברה התחילה למכור מגרשים לבנייה והמחיר הממוצע עמד על 400 אלף דולר למגרש. על ידי מכירת המגרשים בלבד החזרנו לעצמנו את כל ההשקעה. רמי מדגיש בהקשר שהמגרשים שנמכרו היוו רק 5% מהקרקעות.
יש ירידות של מחירי נדל"ן ברחבי העולם, בעוד שבישראל הכל פורח עדיין - מה דעתך?
אני יכול להגיד דבר כזה, אם אנחנו משווים את קנדה לישראל, אז ההכנסה לנפש גבוהה יותר בקנדה משמעותית. אולם, אם משווים את טורנטו לתל אביב, אז אני לפחות שמעתי שמוכרים בת"א גם דירות במחירים של עשרות אלפי שקלים למטר. במגדל הכי יוקרתי בקנדה על המגרש האחרון לגורד השחקים הכי נחשק אנחנו מכרנו דירות במחירים של 7,000 דולר למטר נטו.
השוק הגיב באדישות לעסקה השבוע, מה מייחד אותה מהקודמות?
השבוע דיווחנו על סגירת עסקה של 37 מיליון דולר. רכשנו את אחד מאתרי הסקי הגדולים ביותר בטורונטו. בנוסף קנינו אתר סקי שמושך אליו 100,000 מבקרים בשנה. ההכנסות מכל העסקה הן 4.2 מיליון דולר נטו (N.O.I), כלומר 11% תשואה בשנה. בתוך העסקה קיבלנו זכויות לבנייה של עוד מאות קוטג'ים דירות ומספר של מלונות. כבר אנחנו מתחילים לפתח את המוצרים. אם מסתכלים על כל העסקה יחד אז יש לנו את הקומפלקס הכי גדול בקנדה.
איך החברה מתמודדת עם משבר האשראי והסיכונים בענף הנדל"ן?
המקצוע שלי הוא ניהול סיכונים, אם בפורט מקניקול הוצאנו את הסיכון לאחר המימושים (מכרנו חלק מהמגרשים והחזרנו את הסכום ששילמנו על כל השטח). גם ב'הורס שוו וולי' לא קנינו אדמה לפיתוח מגרשים אלא נכס מניב, בנוסף יש לנו בונוס של מגרשים. חשוב להזכיר שההכנסות תלויות במזג האוויר, וגם ברצון העם לעשות פעילויות ספורט. אבל מי שמכיר את העם הקנדי יודע שהוא לא הולך להדיר רגליו מאתרי הספורט.
המדינה מאוד מוטת סחורות והם היוו חלק גדול מהצמיחה שלה, במידה ויירדו מחירי הסחורות המדינה תיפגע ויכולה גם להיכנס למיתון מה דעתך?
צריך לזכור שקנדה נחשבת על ידי כלכלנים בכל העולם לאי של יציבות, והיא נחשבת כמחסן של העולם מבחינת סחורות. היא מחזיקה בשטחיה כ-52% ממקורות האנרגיה בעולם.
בקנדה בניגוד לארה"ב יש סה"כ חמישה בנקים. הבנקים הקנדים מאוד שמרניים - אין הלוואות סאב-פריים. כל המבנה של ההלוואות הוא שונה מאוד מארה"ב.
למרות הנתונים החיוביים בנתוני המאקרו, ככל שמתפרסמות יותר ההערכות שליליות - אז הצפי לעתיד של הכלכלנים הוא שלילי.
המניה ירדה מתחת למחיר בו הונפקה, למרות שכפי שאמרת משבר הנדל"ן לא הגיע לקנדה - מדוע?
כמו בכל דבר צריך להסתכל בצורה סלקטיבית - אי אפשר להסתכל על חברות הנדל"ן ולהגיד שהן לא טובות. המקצוענות זה שם המשחק צריך לדעת להוציא את 'המוץ מן התבן'. אנחנו פועלים להקטין את המינוף של החברה שגם כרגע הוא לא נחשב גבוה.
מכיוון שאנחנו אנשי נדל"ן אנחנו רואים את הנכסים בעין של שחקנים מקומיים. אנחנו נמצאים תמיד בשטח מנהלים את הנכסים שלנו. יש אולי יזמי נדל"ן ישראלים שלא תמיד נוכחים פיזית - אבל אנחנו משקיעים פיזית רק במקומות שבהם אנחנו יושבים. בדיוק בגלל זה לא תקענו יתד בארצות אחרות - אנחנו רוצים לראות את הלבן בעיניים של האנשים שאיתם אנחנו עושים עסקים.
מה השתנה בחברה מאז ההנפקה?
אני חושב שמישורים ערב ההנפקה ב-2007 מול מישורים של היום הן שתי חברות שונות. מישורים גייסה כ-45 מיליון שקל במניות, יש לנו כ-120 מיליון שקל של אג"ח בריבית (קופון) של 7.25%. החברה רכשה מאז ההנפקה שלושה נכסים מניבים. יש לנו תשואות גבוהות מאוד על ההון העצמי הבניין שרכשנו ברחובות מניב לנו 30% על ההון העצמי, בכפר סבא מעל ל-22% על ההון העצמי. חשוב לציין שהתשואה מאוד גבוהה מתשלומי הריבית על האג"ח.
מה המסר שלך למשקיעים בבורסה באופן כללי בתקופה זו?

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
