גיל בלוטרייך: "יש יזמים שמנהלים בשלט רחוק, אנחנו רוצים לראות את 'הלבן בעיניים' של הלקוחות"

בראיון מיוחד מדברים גיל בלוטרייך ורמי שריקי על משבר הנדל"ן בעולם ואומרים: "בקנדה אין סאב-פריים הבנקים מאוד שמרנים - כל המבנה שונה מארה"ב"
שהם לוי |

מניות הנדל"ן ספגו בשנה האחרונה ירידות חדות מאוד, השוק לא היה סבלני לכל מי שעסקיו תלויים במכירת קרקעות במחירים יקרים, או מממן את עסקאותיו בשיעורי מינוף גבוהים. ואם מניות הנדל"ן חטפו חזק, מניות היתר (ובינהן נדלניות לא מעטות) חטפו אף חזק יותר. המשקיעים סולדים ממניות היתר בבורסה ומחזורי המסחר בהן ירדו משמעותית. המגמה השלילית בבורסה בתל אביב הביאה את השחקנים להתרחק מהמניות הקטנות ולהאחז במניות הבלו צ'יפ המקומיות.

השבוע רכש גיל בלוטרייך, בעל השליטה בחברת "מישורים", 200,000 ממניות החברה בעסקה שמחוץ לבורסה, במחיר של 16 שקל למניה, בשווי כולל של 3.2 מיליון שקל, מחיר המשקף 40% מעל מחיר המניה בבורסה. הצעד על פי ההצהרה הרשמית של החברה, בוצע כאקט של אמון בחברה.

העסקאות האחרונות של החברה

לאחרונה, רכשה "מישורים", שני נכסי נדל"ן אשר הוערכו במחיר גבוה משמעותית מעלות רכישתם. האחד הוא אתר סקי וגולף מצפון לטורנטו כאשר מחיר הרכישה כ- 36.8 מיליון דולר. הבנק המממן העריך את שווי הנכס בכ- 51 מיליון דולר ואישר מימון בגובה 25 מיליון דולר. הורס שוו וולי' - אתר סקי וגולף הנחשב לאחד משלושת אתרי הסקי הגדולים בסביבת טורונטו.

המתחם נרכש באמצעות חברת סקייליין הקנדית אשר השליטה בה מתחלקת בין מישורים, המחזיקה ב-67%, חברת הכשרת היישוב 28% וגיל בלוטרייך שמחזיק באופן פרטי ב-5% נוספים.

העסקה השניה הינה רכישת 'סקייליין טאואר'. מדובר ברכישת המגרש האחרון שנותר פנוי לבניית מגדל גורד שחקים בלב הדאון טאון בטורונטו. החברה שילמה 24.1 מיליון דולר עבור המגרש.

המגרש, המשמש כיום כמגרש חנייה, ממוקם ברחוב 66 טמפרנס, בליבו של המרכז הפיננסי של טורונטו. בסמוך למגרש בונה דולנד טרמפ מגדל מגורים ומלון אשר נמכר ברובו. המגרש ממוקם בין מגדל 'פירסט קנידיאן פלייס ' בן 72 הקומות שבנו האחים רייכמן בשנות ה-8 למגדל השרתון סנטר, בית המשפט העליון ובית העירייה של טורונטו.

כיום מאושרות זכויות הבנייה ל -42 אלף מטר בגובה מקסימלי של 55 קומות. בכוונת החברה להגיש בחודשים הקרובים בקשה להיתר בנייה למגדל משולב של משרדים ומגורים יוקרתי בן כ-60 אלף מטר מרובע בגובה של 62 קומות.

על רקע העסקאות האחרונות של החברה והמשבר בשוק הנדל"ן שוחחנו על גיל בלוטרייך, בעל השליטה בחברה, ורמי שריקי, מנכ"ל החברה, בשיחה משותפת על שוק הנדל"ן בכלל ושוק הנדל"ן בקנדה בפרט.

דיווחתם על עסקאות רבות, חרף משבר הנדל"ן. מהן הנסיבות שהובילו אתכם לבצע דווקא את אותן עסקאות?

רכשנו לאחרונה אתר סקי וגולף מאוד גדול ואנו מתכוונים ליצור את מגרש המשחקים שיהיה בין הגדולים ביותר בקנדה. זיהינו טרנד או מגמה - החל מהשנה הבאה מתחילים לפרוש הרבה אנשים מדור הבייבי-בום, אלה שנולדו אחרי מלחמת העולם. הדור הזה מחזיק יותר מ-40% מהעושר של משקי הבית בקנדה. אותו דור מתכוון למכור את הבתים הפשוטים ולעבור לחיות במגדלים איכותיים ולממש את החלום הקנדי - הם רוצים לגור באיכות חיים. כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה - לאפשר להם לממש את החלום.

אנחנו רכשו את אתר פורט מקניקול כ-90 קילומטר של חופי ים וספורט עם נמל היסטורי, לידו מתרחשת כל פעילות הרכבות של קנדה. בגלל שפיתחו באזור רכבות, סגרו את הנמל למשך כ-50 שנה. אנחנו רכשנו את הנמל בכדי לפתוח אותו שוב.

בנוסף קנינו את המגרש הכי גדול לפיתוח בחופי טורונטו ואישרנו תוכניות ראשונות להקמה של 650 יחידות דיור, בכוונתינו להגיש תוכניות נוספות.

מתוך ה-650 יחידות דיור, החברה התחילה למכור מגרשים לבנייה והמחיר הממוצע עמד על 400 אלף דולר למגרש. על ידי מכירת המגרשים בלבד החזרנו לעצמנו את כל ההשקעה. רמי מדגיש בהקשר שהמגרשים שנמכרו היוו רק 5% מהקרקעות.

יש ירידות של מחירי נדל"ן ברחבי העולם, בעוד שבישראל הכל פורח עדיין - מה דעתך?

אני יכול להגיד דבר כזה, אם אנחנו משווים את קנדה לישראל, אז ההכנסה לנפש גבוהה יותר בקנדה משמעותית. אולם, אם משווים את טורנטו לתל אביב, אז אני לפחות שמעתי שמוכרים בת"א גם דירות במחירים של עשרות אלפי שקלים למטר. במגדל הכי יוקרתי בקנדה על המגרש האחרון לגורד השחקים הכי נחשק אנחנו מכרנו דירות במחירים של 7,000 דולר למטר נטו.

השוק הגיב באדישות לעסקה השבוע, מה מייחד אותה מהקודמות?

השבוע דיווחנו על סגירת עסקה של 37 מיליון דולר. רכשנו את אחד מאתרי הסקי הגדולים ביותר בטורונטו. בנוסף קנינו אתר סקי שמושך אליו 100,000 מבקרים בשנה. ההכנסות מכל העסקה הן 4.2 מיליון דולר נטו (N.O.I), כלומר 11% תשואה בשנה. בתוך העסקה קיבלנו זכויות לבנייה של עוד מאות קוטג'ים דירות ומספר של מלונות. כבר אנחנו מתחילים לפתח את המוצרים. אם מסתכלים על כל העסקה יחד אז יש לנו את הקומפלקס הכי גדול בקנדה.

איך החברה מתמודדת עם משבר האשראי והסיכונים בענף הנדל"ן?

המקצוע שלי הוא ניהול סיכונים, אם בפורט מקניקול הוצאנו את הסיכון לאחר המימושים (מכרנו חלק מהמגרשים והחזרנו את הסכום ששילמנו על כל השטח). גם ב'הורס שוו וולי' לא קנינו אדמה לפיתוח מגרשים אלא נכס מניב, בנוסף יש לנו בונוס של מגרשים. חשוב להזכיר שההכנסות תלויות במזג האוויר, וגם ברצון העם לעשות פעילויות ספורט. אבל מי שמכיר את העם הקנדי יודע שהוא לא הולך להדיר רגליו מאתרי הספורט.

המדינה מאוד מוטת סחורות והם היוו חלק גדול מהצמיחה שלה, במידה ויירדו מחירי הסחורות המדינה תיפגע ויכולה גם להיכנס למיתון מה דעתך?

צריך לזכור שקנדה נחשבת על ידי כלכלנים בכל העולם לאי של יציבות, והיא נחשבת כמחסן של העולם מבחינת סחורות. היא מחזיקה בשטחיה כ-52% ממקורות האנרגיה בעולם.

בקנדה בניגוד לארה"ב יש סה"כ חמישה בנקים. הבנקים הקנדים מאוד שמרניים - אין הלוואות סאב-פריים. כל המבנה של ההלוואות הוא שונה מאוד מארה"ב.

למרות הנתונים החיוביים בנתוני המאקרו, ככל שמתפרסמות יותר ההערכות שליליות - אז הצפי לעתיד של הכלכלנים הוא שלילי.

המניה ירדה מתחת למחיר בו הונפקה, למרות שכפי שאמרת משבר הנדל"ן לא הגיע לקנדה - מדוע?

כמו בכל דבר צריך להסתכל בצורה סלקטיבית - אי אפשר להסתכל על חברות הנדל"ן ולהגיד שהן לא טובות. המקצוענות זה שם המשחק צריך לדעת להוציא את 'המוץ מן התבן'. אנחנו פועלים להקטין את המינוף של החברה שגם כרגע הוא לא נחשב גבוה.

מכיוון שאנחנו אנשי נדל"ן אנחנו רואים את הנכסים בעין של שחקנים מקומיים. אנחנו נמצאים תמיד בשטח מנהלים את הנכסים שלנו. יש אולי יזמי נדל"ן ישראלים שלא תמיד נוכחים פיזית - אבל אנחנו משקיעים פיזית רק במקומות שבהם אנחנו יושבים. בדיוק בגלל זה לא תקענו יתד בארצות אחרות - אנחנו רוצים לראות את הלבן בעיניים של האנשים שאיתם אנחנו עושים עסקים.

מה השתנה בחברה מאז ההנפקה?

אני חושב שמישורים ערב ההנפקה ב-2007 מול מישורים של היום הן שתי חברות שונות. מישורים גייסה כ-45 מיליון שקל במניות, יש לנו כ-120 מיליון שקל של אג"ח בריבית (קופון) של 7.25%. החברה רכשה מאז ההנפקה שלושה נכסים מניבים. יש לנו תשואות גבוהות מאוד על ההון העצמי הבניין שרכשנו ברחובות מניב לנו 30% על ההון העצמי, בכפר סבא מעל ל-22% על ההון העצמי. חשוב לציין שהתשואה מאוד גבוהה מתשלומי הריבית על האג"ח.

מה המסר שלך למשקיעים בבורסה באופן כללי בתקופה זו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.