גיל בלוטרייך: "יש יזמים שמנהלים בשלט רחוק, אנחנו רוצים לראות את 'הלבן בעיניים' של הלקוחות"
מניות הנדל"ן ספגו בשנה האחרונה ירידות חדות מאוד, השוק לא היה סבלני לכל מי שעסקיו תלויים במכירת קרקעות במחירים יקרים, או מממן את עסקאותיו בשיעורי מינוף גבוהים. ואם מניות הנדל"ן חטפו חזק, מניות היתר (ובינהן נדלניות לא מעטות) חטפו אף חזק יותר. המשקיעים סולדים ממניות היתר בבורסה ומחזורי המסחר בהן ירדו משמעותית. המגמה השלילית בבורסה בתל אביב הביאה את השחקנים להתרחק מהמניות הקטנות ולהאחז במניות הבלו צ'יפ המקומיות.
השבוע רכש גיל בלוטרייך, בעל השליטה בחברת "מישורים", 200,000 ממניות החברה בעסקה שמחוץ לבורסה, במחיר של 16 שקל למניה, בשווי כולל של 3.2 מיליון שקל, מחיר המשקף 40% מעל מחיר המניה בבורסה. הצעד על פי ההצהרה הרשמית של החברה, בוצע כאקט של אמון בחברה.
העסקאות האחרונות של החברה
לאחרונה, רכשה "מישורים", שני נכסי נדל"ן אשר הוערכו במחיר גבוה משמעותית מעלות רכישתם. האחד הוא אתר סקי וגולף מצפון לטורנטו כאשר מחיר הרכישה כ- 36.8 מיליון דולר. הבנק המממן העריך את שווי הנכס בכ- 51 מיליון דולר ואישר מימון בגובה 25 מיליון דולר. הורס שוו וולי' - אתר סקי וגולף הנחשב לאחד משלושת אתרי הסקי הגדולים בסביבת טורונטו.
המתחם נרכש באמצעות חברת סקייליין הקנדית אשר השליטה בה מתחלקת בין מישורים, המחזיקה ב-67%, חברת הכשרת היישוב 28% וגיל בלוטרייך שמחזיק באופן פרטי ב-5% נוספים.
העסקה השניה הינה רכישת 'סקייליין טאואר'. מדובר ברכישת המגרש האחרון שנותר פנוי לבניית מגדל גורד שחקים בלב הדאון טאון בטורונטו. החברה שילמה 24.1 מיליון דולר עבור המגרש.
המגרש, המשמש כיום כמגרש חנייה, ממוקם ברחוב 66 טמפרנס, בליבו של המרכז הפיננסי של טורונטו. בסמוך למגרש בונה דולנד טרמפ מגדל מגורים ומלון אשר נמכר ברובו. המגרש ממוקם בין מגדל 'פירסט קנידיאן פלייס ' בן 72 הקומות שבנו האחים רייכמן בשנות ה-8 למגדל השרתון סנטר, בית המשפט העליון ובית העירייה של טורונטו.
כיום מאושרות זכויות הבנייה ל -42 אלף מטר בגובה מקסימלי של 55 קומות. בכוונת החברה להגיש בחודשים הקרובים בקשה להיתר בנייה למגדל משולב של משרדים ומגורים יוקרתי בן כ-60 אלף מטר מרובע בגובה של 62 קומות.
על רקע העסקאות האחרונות של החברה והמשבר בשוק הנדל"ן שוחחנו על גיל בלוטרייך, בעל השליטה בחברה, ורמי שריקי, מנכ"ל החברה, בשיחה משותפת על שוק הנדל"ן בכלל ושוק הנדל"ן בקנדה בפרט.
דיווחתם על עסקאות רבות, חרף משבר הנדל"ן. מהן הנסיבות שהובילו אתכם לבצע דווקא את אותן עסקאות?
רכשנו לאחרונה אתר סקי וגולף מאוד גדול ואנו מתכוונים ליצור את מגרש המשחקים שיהיה בין הגדולים ביותר בקנדה. זיהינו טרנד או מגמה - החל מהשנה הבאה מתחילים לפרוש הרבה אנשים מדור הבייבי-בום, אלה שנולדו אחרי מלחמת העולם. הדור הזה מחזיק יותר מ-40% מהעושר של משקי הבית בקנדה. אותו דור מתכוון למכור את הבתים הפשוטים ולעבור לחיות במגדלים איכותיים ולממש את החלום הקנדי - הם רוצים לגור באיכות חיים. כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה - לאפשר להם לממש את החלום.
אנחנו רכשו את אתר פורט מקניקול כ-90 קילומטר של חופי ים וספורט עם נמל היסטורי, לידו מתרחשת כל פעילות הרכבות של קנדה. בגלל שפיתחו באזור רכבות, סגרו את הנמל למשך כ-50 שנה. אנחנו רכשנו את הנמל בכדי לפתוח אותו שוב.
בנוסף קנינו את המגרש הכי גדול לפיתוח בחופי טורונטו ואישרנו תוכניות ראשונות להקמה של 650 יחידות דיור, בכוונתינו להגיש תוכניות נוספות.
מתוך ה-650 יחידות דיור, החברה התחילה למכור מגרשים לבנייה והמחיר הממוצע עמד על 400 אלף דולר למגרש. על ידי מכירת המגרשים בלבד החזרנו לעצמנו את כל ההשקעה. רמי מדגיש בהקשר שהמגרשים שנמכרו היוו רק 5% מהקרקעות.
יש ירידות של מחירי נדל"ן ברחבי העולם, בעוד שבישראל הכל פורח עדיין - מה דעתך?
אני יכול להגיד דבר כזה, אם אנחנו משווים את קנדה לישראל, אז ההכנסה לנפש גבוהה יותר בקנדה משמעותית. אולם, אם משווים את טורנטו לתל אביב, אז אני לפחות שמעתי שמוכרים בת"א גם דירות במחירים של עשרות אלפי שקלים למטר. במגדל הכי יוקרתי בקנדה על המגרש האחרון לגורד השחקים הכי נחשק אנחנו מכרנו דירות במחירים של 7,000 דולר למטר נטו.
השוק הגיב באדישות לעסקה השבוע, מה מייחד אותה מהקודמות?
השבוע דיווחנו על סגירת עסקה של 37 מיליון דולר. רכשנו את אחד מאתרי הסקי הגדולים ביותר בטורונטו. בנוסף קנינו אתר סקי שמושך אליו 100,000 מבקרים בשנה. ההכנסות מכל העסקה הן 4.2 מיליון דולר נטו (N.O.I), כלומר 11% תשואה בשנה. בתוך העסקה קיבלנו זכויות לבנייה של עוד מאות קוטג'ים דירות ומספר של מלונות. כבר אנחנו מתחילים לפתח את המוצרים. אם מסתכלים על כל העסקה יחד אז יש לנו את הקומפלקס הכי גדול בקנדה.
איך החברה מתמודדת עם משבר האשראי והסיכונים בענף הנדל"ן?
המקצוע שלי הוא ניהול סיכונים, אם בפורט מקניקול הוצאנו את הסיכון לאחר המימושים (מכרנו חלק מהמגרשים והחזרנו את הסכום ששילמנו על כל השטח). גם ב'הורס שוו וולי' לא קנינו אדמה לפיתוח מגרשים אלא נכס מניב, בנוסף יש לנו בונוס של מגרשים. חשוב להזכיר שההכנסות תלויות במזג האוויר, וגם ברצון העם לעשות פעילויות ספורט. אבל מי שמכיר את העם הקנדי יודע שהוא לא הולך להדיר רגליו מאתרי הספורט.
המדינה מאוד מוטת סחורות והם היוו חלק גדול מהצמיחה שלה, במידה ויירדו מחירי הסחורות המדינה תיפגע ויכולה גם להיכנס למיתון מה דעתך?
צריך לזכור שקנדה נחשבת על ידי כלכלנים בכל העולם לאי של יציבות, והיא נחשבת כמחסן של העולם מבחינת סחורות. היא מחזיקה בשטחיה כ-52% ממקורות האנרגיה בעולם.
בקנדה בניגוד לארה"ב יש סה"כ חמישה בנקים. הבנקים הקנדים מאוד שמרניים - אין הלוואות סאב-פריים. כל המבנה של ההלוואות הוא שונה מאוד מארה"ב.
למרות הנתונים החיוביים בנתוני המאקרו, ככל שמתפרסמות יותר ההערכות שליליות - אז הצפי לעתיד של הכלכלנים הוא שלילי.
המניה ירדה מתחת למחיר בו הונפקה, למרות שכפי שאמרת משבר הנדל"ן לא הגיע לקנדה - מדוע?
כמו בכל דבר צריך להסתכל בצורה סלקטיבית - אי אפשר להסתכל על חברות הנדל"ן ולהגיד שהן לא טובות. המקצוענות זה שם המשחק צריך לדעת להוציא את 'המוץ מן התבן'. אנחנו פועלים להקטין את המינוף של החברה שגם כרגע הוא לא נחשב גבוה.
מכיוון שאנחנו אנשי נדל"ן אנחנו רואים את הנכסים בעין של שחקנים מקומיים. אנחנו נמצאים תמיד בשטח מנהלים את הנכסים שלנו. יש אולי יזמי נדל"ן ישראלים שלא תמיד נוכחים פיזית - אבל אנחנו משקיעים פיזית רק במקומות שבהם אנחנו יושבים. בדיוק בגלל זה לא תקענו יתד בארצות אחרות - אנחנו רוצים לראות את הלבן בעיניים של האנשים שאיתם אנחנו עושים עסקים.
מה השתנה בחברה מאז ההנפקה?
אני חושב שמישורים ערב ההנפקה ב-2007 מול מישורים של היום הן שתי חברות שונות. מישורים גייסה כ-45 מיליון שקל במניות, יש לנו כ-120 מיליון שקל של אג"ח בריבית (קופון) של 7.25%. החברה רכשה מאז ההנפקה שלושה נכסים מניבים. יש לנו תשואות גבוהות מאוד על ההון העצמי הבניין שרכשנו ברחובות מניב לנו 30% על ההון העצמי, בכפר סבא מעל ל-22% על ההון העצמי. חשוב לציין שהתשואה מאוד גבוהה מתשלומי הריבית על האג"ח.
מה המסר שלך למשקיעים בבורסה באופן כללי בתקופה זו?

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
