מהפך במדד הדמוקלס: ישראל ירדה למקום ה-12 לאחר 5 שנים בצמרת
בית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסם היום את העדכון ב-12 במספר הנוגע למדד דמוקלס, מדד הבוחן את יציבותן הכלכלית של 28 מדינות, ובהן ישראל, כאשר התמונה אפורה יותר מבעבר וישראל הידרדרה בדירוג.
"בשלהי שנת 2007, מדד הדמוקלס הזהיר שישנו סיכון מתון לשווקים ועננים מתעבים באופק", אומרים בליהמן ברדרס. "העדכון האחרון שלנו מראה שהעננים הללו הפכו לשמיים אפורים. שערי הריביות ושוקי המניות ירדו בחודשים האחרונים וכמו כן התנאים הכלכליים נחלשו בשלב זה של משבר האשראי. הזינוק במחירי הסחורות החליש את כלכלות השווקים המתעוררים. התנאים הידרדרו בעיקר בחצי השנה האחרונה בשל הבעיות במגזר הפיננסים שהתפתחו לכדי איום מהותי על הצמיחה הכלכלית - והשווקים נעשו חסרי מנוחה".
דירוגן של 19 מדינות במדד דמוקלס השתנה מאז העדכון האחרון לפני 3 חודשים, ובהן, כאמור, הדירוג של ישראל.
ישראל ממוקמת היום במקום ה-12 עם דירוג של 28 לעומת 0 בעדכון הקודם (דירוג גבוה יותר במדד דמוקלס משקף מצב כלכלי רע יותר, להיפך). זו הפעם הראשונה מזה 5 שנים שישראל מקבלת דירוג חיובי, וזאת כתוצאה מהתחזקות השקל והירידות בבורסה המאיימות לפגוע בצמיחה הכלכלית. בנוסף, העודף בחשבון השוטף יהפוך ככל הנראה לגירעון לכל היותר בשנה הבא.
הכלכלנים מציינים לחיוב את הביקוש הפנימי החזק בישראל אך מצד שני הם מזהירים כי ההאטה בארה"ב, התחזקות השקל ופגיעה במאזן התשלומים מהווים סכנה לכלכלה. לדברי הכלכלנים, "פער הריביות בין ישראל וארה"ב משחק תפקיד מפתח בתהנהגות השקל, כך שפעולות הפדרל ריזרב במחצית השנייה של השנה יהיו בעלות חשיבות מכרעת עבור הדולר-שקל".
ליהמן ברדרס צופה צמיחה של 3.7% השנה בישראל ו-4.5% בשנה הבאה, בניגוד לתחזיות בנק ישראל שצופה צמיחה של 4.2% השנה ו-3.1% ב-2009.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
