מהפך במדד הדמוקלס: ישראל ירדה למקום ה-12 לאחר 5 שנים בצמרת

המדד של ליהמן ברדרס, הבוחן את סיכוני ההשקעה ב-28 מדינות, מעיד על שינויים דרמטיים. האנליסטים: פעולות ה'פד' במחצית השנייה של 2008 יסמנו לשקל את הכיוון
עדי בן ישראל |

בית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסם היום את העדכון ב-12 במספר הנוגע למדד דמוקלס, מדד הבוחן את יציבותן הכלכלית של 28 מדינות, ובהן ישראל, כאשר התמונה אפורה יותר מבעבר וישראל הידרדרה בדירוג.

"בשלהי שנת 2007, מדד הדמוקלס הזהיר שישנו סיכון מתון לשווקים ועננים מתעבים באופק", אומרים בליהמן ברדרס. "העדכון האחרון שלנו מראה שהעננים הללו הפכו לשמיים אפורים. שערי הריביות ושוקי המניות ירדו בחודשים האחרונים וכמו כן התנאים הכלכליים נחלשו בשלב זה של משבר האשראי. הזינוק במחירי הסחורות החליש את כלכלות השווקים המתעוררים. התנאים הידרדרו בעיקר בחצי השנה האחרונה בשל הבעיות במגזר הפיננסים שהתפתחו לכדי איום מהותי על הצמיחה הכלכלית - והשווקים נעשו חסרי מנוחה".

דירוגן של 19 מדינות במדד דמוקלס השתנה מאז העדכון האחרון לפני 3 חודשים, ובהן, כאמור, הדירוג של ישראל.

ישראל ממוקמת היום במקום ה-12 עם דירוג של 28 לעומת 0 בעדכון הקודם (דירוג גבוה יותר במדד דמוקלס משקף מצב כלכלי רע יותר, להיפך). זו הפעם הראשונה מזה 5 שנים שישראל מקבלת דירוג חיובי, וזאת כתוצאה מהתחזקות השקל והירידות בבורסה המאיימות לפגוע בצמיחה הכלכלית. בנוסף, העודף בחשבון השוטף יהפוך ככל הנראה לגירעון לכל היותר בשנה הבא.

הכלכלנים מציינים לחיוב את הביקוש הפנימי החזק בישראל אך מצד שני הם מזהירים כי ההאטה בארה"ב, התחזקות השקל ופגיעה במאזן התשלומים מהווים סכנה לכלכלה. לדברי הכלכלנים, "פער הריביות בין ישראל וארה"ב משחק תפקיד מפתח בתהנהגות השקל, כך שפעולות הפדרל ריזרב במחצית השנייה של השנה יהיו בעלות חשיבות מכרעת עבור הדולר-שקל".

ליהמן ברדרס צופה צמיחה של 3.7% השנה בישראל ו-4.5% בשנה הבאה, בניגוד לתחזיות בנק ישראל שצופה צמיחה של 4.2% השנה ו-3.1% ב-2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.