מהפך במדד הדמוקלס: ישראל ירדה למקום ה-12 לאחר 5 שנים בצמרת

המדד של ליהמן ברדרס, הבוחן את סיכוני ההשקעה ב-28 מדינות, מעיד על שינויים דרמטיים. האנליסטים: פעולות ה'פד' במחצית השנייה של 2008 יסמנו לשקל את הכיוון
עדי בן ישראל |

בית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסם היום את העדכון ב-12 במספר הנוגע למדד דמוקלס, מדד הבוחן את יציבותן הכלכלית של 28 מדינות, ובהן ישראל, כאשר התמונה אפורה יותר מבעבר וישראל הידרדרה בדירוג.

"בשלהי שנת 2007, מדד הדמוקלס הזהיר שישנו סיכון מתון לשווקים ועננים מתעבים באופק", אומרים בליהמן ברדרס. "העדכון האחרון שלנו מראה שהעננים הללו הפכו לשמיים אפורים. שערי הריביות ושוקי המניות ירדו בחודשים האחרונים וכמו כן התנאים הכלכליים נחלשו בשלב זה של משבר האשראי. הזינוק במחירי הסחורות החליש את כלכלות השווקים המתעוררים. התנאים הידרדרו בעיקר בחצי השנה האחרונה בשל הבעיות במגזר הפיננסים שהתפתחו לכדי איום מהותי על הצמיחה הכלכלית - והשווקים נעשו חסרי מנוחה".

דירוגן של 19 מדינות במדד דמוקלס השתנה מאז העדכון האחרון לפני 3 חודשים, ובהן, כאמור, הדירוג של ישראל.

ישראל ממוקמת היום במקום ה-12 עם דירוג של 28 לעומת 0 בעדכון הקודם (דירוג גבוה יותר במדד דמוקלס משקף מצב כלכלי רע יותר, להיפך). זו הפעם הראשונה מזה 5 שנים שישראל מקבלת דירוג חיובי, וזאת כתוצאה מהתחזקות השקל והירידות בבורסה המאיימות לפגוע בצמיחה הכלכלית. בנוסף, העודף בחשבון השוטף יהפוך ככל הנראה לגירעון לכל היותר בשנה הבא.

הכלכלנים מציינים לחיוב את הביקוש הפנימי החזק בישראל אך מצד שני הם מזהירים כי ההאטה בארה"ב, התחזקות השקל ופגיעה במאזן התשלומים מהווים סכנה לכלכלה. לדברי הכלכלנים, "פער הריביות בין ישראל וארה"ב משחק תפקיד מפתח בתהנהגות השקל, כך שפעולות הפדרל ריזרב במחצית השנייה של השנה יהיו בעלות חשיבות מכרעת עבור הדולר-שקל".

ליהמן ברדרס צופה צמיחה של 3.7% השנה בישראל ו-4.5% בשנה הבאה, בניגוד לתחזיות בנק ישראל שצופה צמיחה של 4.2% השנה ו-3.1% ב-2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.