מהפך במדד הדמוקלס: ישראל ירדה למקום ה-12 לאחר 5 שנים בצמרת

המדד של ליהמן ברדרס, הבוחן את סיכוני ההשקעה ב-28 מדינות, מעיד על שינויים דרמטיים. האנליסטים: פעולות ה'פד' במחצית השנייה של 2008 יסמנו לשקל את הכיוון
עדי בן ישראל |

בית ההשקעות ליהמן ברדרס פרסם היום את העדכון ב-12 במספר הנוגע למדד דמוקלס, מדד הבוחן את יציבותן הכלכלית של 28 מדינות, ובהן ישראל, כאשר התמונה אפורה יותר מבעבר וישראל הידרדרה בדירוג.

"בשלהי שנת 2007, מדד הדמוקלס הזהיר שישנו סיכון מתון לשווקים ועננים מתעבים באופק", אומרים בליהמן ברדרס. "העדכון האחרון שלנו מראה שהעננים הללו הפכו לשמיים אפורים. שערי הריביות ושוקי המניות ירדו בחודשים האחרונים וכמו כן התנאים הכלכליים נחלשו בשלב זה של משבר האשראי. הזינוק במחירי הסחורות החליש את כלכלות השווקים המתעוררים. התנאים הידרדרו בעיקר בחצי השנה האחרונה בשל הבעיות במגזר הפיננסים שהתפתחו לכדי איום מהותי על הצמיחה הכלכלית - והשווקים נעשו חסרי מנוחה".

דירוגן של 19 מדינות במדד דמוקלס השתנה מאז העדכון האחרון לפני 3 חודשים, ובהן, כאמור, הדירוג של ישראל.

ישראל ממוקמת היום במקום ה-12 עם דירוג של 28 לעומת 0 בעדכון הקודם (דירוג גבוה יותר במדד דמוקלס משקף מצב כלכלי רע יותר, להיפך). זו הפעם הראשונה מזה 5 שנים שישראל מקבלת דירוג חיובי, וזאת כתוצאה מהתחזקות השקל והירידות בבורסה המאיימות לפגוע בצמיחה הכלכלית. בנוסף, העודף בחשבון השוטף יהפוך ככל הנראה לגירעון לכל היותר בשנה הבא.

הכלכלנים מציינים לחיוב את הביקוש הפנימי החזק בישראל אך מצד שני הם מזהירים כי ההאטה בארה"ב, התחזקות השקל ופגיעה במאזן התשלומים מהווים סכנה לכלכלה. לדברי הכלכלנים, "פער הריביות בין ישראל וארה"ב משחק תפקיד מפתח בתהנהגות השקל, כך שפעולות הפדרל ריזרב במחצית השנייה של השנה יהיו בעלות חשיבות מכרעת עבור הדולר-שקל".

ליהמן ברדרס צופה צמיחה של 3.7% השנה בישראל ו-4.5% בשנה הבאה, בניגוד לתחזיות בנק ישראל שצופה צמיחה של 4.2% השנה ו-3.1% ב-2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.