אסיה ננעלה בעליות: העלייה במחירי הסחורות ודוחות כספיים טובים תרמו לאווירה החיובית
בורסות אסיה התעלמו היום מהמגמה השלילית שנרשמה אמש בוול סטריט וננעלו בעליות שערים על רקע העלייה במחירי הנפט והסחורות שדחפה מעלה את מניות המשאבים. כמו כן, דוחות טובים מצד חברות מובילות סייעו למדדים להתרומם
מדד הניקיי ביפן עלה ב-1.7%, מדד ה-CSI בסין זינק 4.5% ומדד ה-MSCI Asia Pacific העוקב אחר השווקים באסיה הוסיף 0.5%.
למרות האווירה החיובית היום, חלק מהשחקנים בשוק עדיין ספקנים באשר להתפתחות מגמת עליות רצינית, שכן לדעתם משבר האשראי והטלטלה בענף הפיננסים ימשיכו להעיב על השווקים במזרח.
"נראה שהונג קונג מתעלמת מכל החדשות הרעות", אמר אנדרו קלארק, ברוקר ב-SG Securities, תוך שהוא מדגיש כי העליות מגיעות היום במחזורי מסחר קלים, קרי אין לראות בהן מגמה ראשית.
חדשות רעות הגיעו הבוקר מיפן, שם דווח כי האינפלציה דהרה בקצב המהיר מזה כעשור, והאבטלה עלתה בפעם הראשונה מזה 5 חודשים. נתונים אלו מגבירים את החשש מפני גלישת הכלכלה היפנית למיתון. ליבת מדד המחירים לצרכן (השינויים במחירים להוציא את מוצרי הפירות, הירקות והדגים) עלתה ב-1% בפברואר, ושיעור האבטלה עלה באופן מפתיע ל-3.9%.
גם ניקול סז, אנליסטית בבית ההשקעות Bank Julius Baer & Co, ממליצה ללקוחותיה להיזהר בבחירת המניות. "בהינתנו תנאי השוק הנוכחיים, יש להיצמד למניות איתנות עם נתונים כלכליים טובים", אומרת סז. "עד כה ראינו את עיקר הבעיות בענף הפיננסים והן לא התפשטו משם לאזורים אחרים".
מניות במרכז
התחדשות העליות במחירי הסחורות מיטיבות עם מניות המשאבים. מניית Inpex Holdings עלתה ב-3.5% ומניית פטרוצ'יינה קפצה 4.5%. ענקית הנפט הסינית Cnooc קפצה 5.9% בהונג קונג לאחר שדיווחה כי הרווח הנקי שלה במחצית השנייה של 2007 עלה ב-14%.
סמסונג הוסיפה 1.3% לאחר שהעלתה את תחזית המכירות שלה לשנת 2008 ב-10% על רקע מהלכי ההתרחבות שלה בשווקים המתעוררים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
