פישר: "הצעת החוק בעניין הריבית היא פופוליסטית ולא רצינית"

נגיד בנק ישראל התייחס במסיבת עיתונאים לאפשרות של הורדת הריבית בארץ, להצעת החוק מצד התעשיינים ולאינפלציה. "לא מתכוון להוריד את הריבית כדי להעלות אותה תוך זמן קצר"
ישראל הס |

נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפרופסור סטנלי פישר, כינס היום מסיבת עיתונאים מיוחדת והתייחס לאפשרות של הורדת הריבית בארץ, להצעת החוק מצד התעשיינים ולאינפלציה.

"הצעת החוק היא פופוליסטית ולא רצינית", כך אמר היום הנגיד בהתייחסו לחוק שמנסים להעביר נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר ההסתדרות עופר עיני בניסיון לאלץ את פישר להוריד ריבית - למרות התנגדותו.

השניים מתכננים לעשות זאת בעזרת החתמת עשרות חברי כנסת על הצעת חוק חדשה שהכינו: "חוק בנק ישראל החדש". ההצעה אמורה לשנות את תפקידיו ההיסטוריים של הבנק, כך שהנגיד ייאלץ להוריד מיד את הריבית, מה שיגרום, לדעתם, לפיחות השקל ולהצלת היצוא, התעסוקה והצמיחה.

פישר: "אנחנו לא מטפלים כעת בכל הקשור בשער החליפין כיוון שהאינפלציה נמצאת נכון להיום מחוץ לגבול העליון (עמדה על 3.4%) ואנחנו עדיין לא רואים סימנים ברורים של האטה במשק".

"אם נכנע ללחץ ונוריד את הריבית, נצטרך להעלות אותה תוך זמן קצר וראינו את המקרה הזה קורה לפחות 3 פעמים בעבר (ציין את 2001-2002 כדוגמה) ואנו מתכוונים ללמוד מההיסטוריה".

עם זאת, אומר פישר: "אנחנו גם לא נחכה לירידה באינפלציה לשיעור של 2% בכדי לבצע הורדת ריבית, במידה ונראה סימנים לכך שהאינפלציה מתמתנת, יכול להיות שנוריד את הריבית."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".