מחפשים את גוגל הבאה: פייסבוק זה הכיוון?

לנוכח הצעת הרכש של מיקרוסופט למניות yahoo, תהיתי על הפוטנציאל של פייסבוק
חזי שטרנליכט |

בהתחלה הייתי אדיש, אחר כך הצטרפתי, בשלב מסוים הגעתי לאטרף הטוטלי, ועכשיו הכל בדעיכה. זוהי התמצית האישית שלי מההתנסות בפייסבוק. למען האמת, די דומה לאתר חבר'ה הישראלי, שהגיע לשיאו לפני מספר שנים, ומאז איבד מהתאוצה. פייסבוק היא פשוט טרנד עולמי אם יותר אביזרי משחקים וירטואליים. זה הכל, אבל אחרי כמה חודשים של חברות, ומציאה של רשימה מפוארת של חברים ומכרים, נותרתי עם התחושה שזה עוד טרנד שיעבור מן העולם. בניגוד לגוגל.

בסוף השבוע האחרון נחשפו גם המספרים. 150 מיליון דולר הכנסות ב-2007 וצפי להכנסה של 350 מיליון דולר ב-2008. הרווחיות מאוד יפה, כנהוג בעולם התוכנה, כ-33% ב-2007. שיעור מדהים שכל מפעל למוצרי פלסטיקה היה מכנה אותו "מדע בדיוני". אבל אלה הם עסקי התוכנה, כשהם מצליחים הם מאוד מאוד רווחיים. עם זאת, ההשקעה לפי שווי של 15 מיליארד דולר שהוענק בה לפייסבוק לא נשמעת משהו ריאלי במיוחד, לנוכח המספרים האלה. לכך מתווספת השאלה: לאן עוד צפויה לגדול פייסבוק? האם החדשנות שלה יכולה להיות כמו זו של גוגל? האם היא תהפוך לאתר דומיננטי כמו יאהו! שמיקרוסופט החליטה שהיא יעד חדש לרכישה? (כל זאת אחרי ששפכה עשרות מיליוני דולרים על מנוע חיפוש שלא הצליח להדביק את הפופלריות של גוגל).

גוגל מאוד רווחית, בין היתר מפרסום, אבל גם בזכות החדשנות שלה. פרוייקטים כמו גוגל ארת', ואחרים מציבים אותה בקדמת החדשנות המתמדת. בתור עוד אדם, אחד ממיליונים – אני משער, שהשתמש בשירותי הפרסום בגוגל, וניסה גם לפרסם בפייסבוק, התרשמתי שבשני המקרים מדובר בשירותים ידידותיים וקלים לתפעול. אמנם על פרסום באמצעות גוגל כבר יש מספר לא קטן של ספרים בחנות אמזון, ואפשר להתעמק ולהתפלפל שם במנגנונים מורכבים ומסובכים בכדי לעדן ולדייק בקהל היעד, אבל בסופו של דבר השירות הוא ידידותי. גם בפייסבוק. אלא ששם אני לא בטוח במיקוד הרב שמציע החיפוש. הוא לא מדויק כל כך כמו החיפוש של גוגל. ניסיתי לפרסם שם מוצר פשוט לפרסום יחסית, ולא אהבתי את התוצאות. נשארתי עם גוגל.

פייסבוק היא אוסף של פונקציות חברתיות שבדרך כלל אחוזים ספורים מהרשת החברתית שהקמת, נוהגים להתמכר אליהם. הם מפיצים אותם בצורה ויראלית (בין אם הם נדרשים לעשות כך על ידי מפתחי האפליקציות, ובין אם הם רוצים), ואז הם משחקים איתם קצת עד שהם זורקים אותן. כל המנגנונים הנלווים חוסכים אתרים אחרים. יש שם מנגנון סביר למיילים, אלבומי תמונות מקוונים, ועוד כהנה וכהנה. אבל השפע של האפליקציות מטעה. יש גבול לכמות המשחקים מבזבזי הזמן שאפשר לשחק עם עצמך. כבר גיליתי איזה דמות מסיינפלד אני (לא מגלה לכם), איזה דמות מחברים אני, ועוד מיני שטויות שדומות במהותן לקריאת מדור האסטרולוגיה.

הדין של האפליקציות האלה להיזנח ולשעמם בסופו של דבר. בעיקר משום שהן משמשות כתחביב או סתם עניין קוטל זמן. כמו לצפות במשחק כדורסל. גוגל כבר משמשת ככלי עזר לחיים. התפיסה שהשתרשה בי היא ש"אי אפשר לחפש מידע בדרך אחרת כיום", גם אם ישנם מנועי חיפוש יעילים יותר. אני אישית לא מחפש מידע במנועי החיפוש של פורטלים כמו יאהו! ואחרים. את אלטה-ויסטה שכחתי מזה יובלות. חיפוש המידע הפך לעניין כל כך שגרתי ומתבקש ביומיום, והוא לא "מטריד". בפייסבוק חלק מהביקורים והאפליקציות הם מעט טורדניות. הן משלבות אלמנט של הזמנה חברית עם טרחה. לכן לדעתי פייסבוק היא עוד טרנד שלא יהפוך למשהו חסר תחליף.

לכן, גם בפילוסופיית ההשקעה שלי, אני מחפש את הגוגל הבאות, או את גוגל עצמה. אני גם מתגמל את אלה שמשקיעים במי שדומה לגוגל. לדעתי ההשקעה של מיקרוסופט בפייסבוק, בעבר באפל, בהווה ביאהו! ובעתיד בעוד דברים שחולפים מהעולם היא קרב מאסף של החברה. יכול להיות שהיא תמשיך להיות ענקית כמו IBM או ג'נרל אלקטריק, אבל אני מחפש חברות טכנולוגיות שדומות לג'ילט. הזיפים ממשיכים לגדול על פני הגברים ברחבי העולם כל העת והם יצטרכו סכיני גילוח. גם החיפושים אחרי מידע ימשיכו כל הזמן, כי מידע הוא עניין מהותי עבור חיינו לא פחות מגילוח.

מאת: חזי שטרנליכט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

עדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסףעדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"

עדי נוב, מנכ"לית בססח בוועידה הכלכלית של ביזפורטל מדברת על תנאי התשלום במשק אבל אופטימית על העתיד: המחצית השנייה של 2026 תהיה תקופה של פריצה קדימה וצמיחה, וכעת זה הזמן לניהול סיכונים נכון על מנת להגיע אליה מוכנים ולנצל אותה

זיו וולף |
נושאים בכתבה ביטוח

חברת הביטוח בססח מתמקדת באחד הנושאים שהפכו להיות מורכבים ומעניינים מאוד בשנים האחרונות: ביטוחי סחר חוץ. עדי נוב, מנכ"לית בססח, מסבירה מדוע ניהול נכון של אשראי מסחרי הוא אחד המנועים הקריטיים לצמיחת החברות בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית וכלכלית.

"בססח הוקמה על ידי המדינה בשנות החמישים במטרה ברורה לתמוך ביצוא הישראלי, וממשיכה לשאת ייעוד זה עד היום. למרות שחלפו כמה עשורים מאז, המודל הבסיסי לא השתנה. החברה מבטחת את האשראי שחברות מעניקות ללקוחות שלהן, בארץ ובעיקר בחו"ל. מחצית מפעילותה מתמקדת ביצואנים ישראלים שפועלים מול רוכשים מעבר לים" מספרת נוב.

לדבריה, החוב של הלקוחות הוא אחד הנכסים הפחות מובנים אך המשמעותיים ביותר במאזני החברות. "כאשר עסקה מתבצעת בתנאי תשלום שוטף פלוס, הלקוח למעשה מקבל אשראי מהספק בלי משכנתא, בלי חתימה ובלי ריבית. במילים אחרות, כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה. בססח נכנסת לתמונה ומספקת רשת ביטחון: אם לקוח פושט רגל, נקלע לקשיים או שמתחולל אירוע מדיני שמונע ממנו להעביר את התשלום, החברה משלמת במקום החייב".

"בעשור האחרון יש חמש מדינות בעולם שבהן פשוט לא נשאר מטבע חוץ, ולכן היצואנים הישראלים לא קיבלו תשלום, למרות רצון טוב של החייבים. במקרה כזה הביטוח של בססח הוא ההבדל בין הפסד מוחלט לבין קבלת רוב הכסף. מעבר להגנה עצמה, המנגנון מאפשר לחברות לחדד את הפוקוס העסקי שלהן. כשלקוח חדש מגיע, לא תמיד ברור אם הוא באמת זקוק למוצר או לחילופין פשוט מחפש אשראי. לבססח יש היכולת לזהות זאת".

ספרי על השינויים באקלים העסקי בשנים האחרונות

"העולם העסקי נמצא בתקופה מורכבת: אי וודאות ביטחונית, ריבית שנותרה גבוהה יותר מהציפיות והאטה בצריכה הפרטית. כל אלה מקשים על מנהלים להחליט האם לגייס הון, להגדיל מלאים או להשקיע בציוד חדש. מצד שני, דווקא תקופת חוסר הוודאות מייצרת הזדמנויות. מי שמבצע היום החלטות אמיצות יכול להגיע מוכן לצמיחה שצפויה במחצית השנייה של 2026".