מחפשים את גוגל הבאה: פייסבוק זה הכיוון?

לנוכח הצעת הרכש של מיקרוסופט למניות yahoo, תהיתי על הפוטנציאל של פייסבוק
חזי שטרנליכט |

בהתחלה הייתי אדיש, אחר כך הצטרפתי, בשלב מסוים הגעתי לאטרף הטוטלי, ועכשיו הכל בדעיכה. זוהי התמצית האישית שלי מההתנסות בפייסבוק. למען האמת, די דומה לאתר חבר'ה הישראלי, שהגיע לשיאו לפני מספר שנים, ומאז איבד מהתאוצה. פייסבוק היא פשוט טרנד עולמי אם יותר אביזרי משחקים וירטואליים. זה הכל, אבל אחרי כמה חודשים של חברות, ומציאה של רשימה מפוארת של חברים ומכרים, נותרתי עם התחושה שזה עוד טרנד שיעבור מן העולם. בניגוד לגוגל.

בסוף השבוע האחרון נחשפו גם המספרים. 150 מיליון דולר הכנסות ב-2007 וצפי להכנסה של 350 מיליון דולר ב-2008. הרווחיות מאוד יפה, כנהוג בעולם התוכנה, כ-33% ב-2007. שיעור מדהים שכל מפעל למוצרי פלסטיקה היה מכנה אותו "מדע בדיוני". אבל אלה הם עסקי התוכנה, כשהם מצליחים הם מאוד מאוד רווחיים. עם זאת, ההשקעה לפי שווי של 15 מיליארד דולר שהוענק בה לפייסבוק לא נשמעת משהו ריאלי במיוחד, לנוכח המספרים האלה. לכך מתווספת השאלה: לאן עוד צפויה לגדול פייסבוק? האם החדשנות שלה יכולה להיות כמו זו של גוגל? האם היא תהפוך לאתר דומיננטי כמו יאהו! שמיקרוסופט החליטה שהיא יעד חדש לרכישה? (כל זאת אחרי ששפכה עשרות מיליוני דולרים על מנוע חיפוש שלא הצליח להדביק את הפופלריות של גוגל).

גוגל מאוד רווחית, בין היתר מפרסום, אבל גם בזכות החדשנות שלה. פרוייקטים כמו גוגל ארת', ואחרים מציבים אותה בקדמת החדשנות המתמדת. בתור עוד אדם, אחד ממיליונים – אני משער, שהשתמש בשירותי הפרסום בגוגל, וניסה גם לפרסם בפייסבוק, התרשמתי שבשני המקרים מדובר בשירותים ידידותיים וקלים לתפעול. אמנם על פרסום באמצעות גוגל כבר יש מספר לא קטן של ספרים בחנות אמזון, ואפשר להתעמק ולהתפלפל שם במנגנונים מורכבים ומסובכים בכדי לעדן ולדייק בקהל היעד, אבל בסופו של דבר השירות הוא ידידותי. גם בפייסבוק. אלא ששם אני לא בטוח במיקוד הרב שמציע החיפוש. הוא לא מדויק כל כך כמו החיפוש של גוגל. ניסיתי לפרסם שם מוצר פשוט לפרסום יחסית, ולא אהבתי את התוצאות. נשארתי עם גוגל.

פייסבוק היא אוסף של פונקציות חברתיות שבדרך כלל אחוזים ספורים מהרשת החברתית שהקמת, נוהגים להתמכר אליהם. הם מפיצים אותם בצורה ויראלית (בין אם הם נדרשים לעשות כך על ידי מפתחי האפליקציות, ובין אם הם רוצים), ואז הם משחקים איתם קצת עד שהם זורקים אותן. כל המנגנונים הנלווים חוסכים אתרים אחרים. יש שם מנגנון סביר למיילים, אלבומי תמונות מקוונים, ועוד כהנה וכהנה. אבל השפע של האפליקציות מטעה. יש גבול לכמות המשחקים מבזבזי הזמן שאפשר לשחק עם עצמך. כבר גיליתי איזה דמות מסיינפלד אני (לא מגלה לכם), איזה דמות מחברים אני, ועוד מיני שטויות שדומות במהותן לקריאת מדור האסטרולוגיה.

הדין של האפליקציות האלה להיזנח ולשעמם בסופו של דבר. בעיקר משום שהן משמשות כתחביב או סתם עניין קוטל זמן. כמו לצפות במשחק כדורסל. גוגל כבר משמשת ככלי עזר לחיים. התפיסה שהשתרשה בי היא ש"אי אפשר לחפש מידע בדרך אחרת כיום", גם אם ישנם מנועי חיפוש יעילים יותר. אני אישית לא מחפש מידע במנועי החיפוש של פורטלים כמו יאהו! ואחרים. את אלטה-ויסטה שכחתי מזה יובלות. חיפוש המידע הפך לעניין כל כך שגרתי ומתבקש ביומיום, והוא לא "מטריד". בפייסבוק חלק מהביקורים והאפליקציות הם מעט טורדניות. הן משלבות אלמנט של הזמנה חברית עם טרחה. לכן לדעתי פייסבוק היא עוד טרנד שלא יהפוך למשהו חסר תחליף.

לכן, גם בפילוסופיית ההשקעה שלי, אני מחפש את הגוגל הבאות, או את גוגל עצמה. אני גם מתגמל את אלה שמשקיעים במי שדומה לגוגל. לדעתי ההשקעה של מיקרוסופט בפייסבוק, בעבר באפל, בהווה ביאהו! ובעתיד בעוד דברים שחולפים מהעולם היא קרב מאסף של החברה. יכול להיות שהיא תמשיך להיות ענקית כמו IBM או ג'נרל אלקטריק, אבל אני מחפש חברות טכנולוגיות שדומות לג'ילט. הזיפים ממשיכים לגדול על פני הגברים ברחבי העולם כל העת והם יצטרכו סכיני גילוח. גם החיפושים אחרי מידע ימשיכו כל הזמן, כי מידע הוא עניין מהותי עבור חיינו לא פחות מגילוח.

מאת: חזי שטרנליכט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

שוק המניות מתומחר כבר גבוה - מה בכל זאת מעניין?

ניתוח רוחבי של מדד ת"א 125 מראה שכ-90% מהחברות במדד הציגו תשואה חיובית ב-2025, עם תשואה ממוצעת של כ-70% בקרב החברות שעלו. מנגד, כ-10% מהחברות הציגו ירידות, אך גם לאחר שקלול הירידות, התמונה הכוללת מצביעה על שוק שבו העליות היו רחבות מאוד. שינוי זה הוביל גם לשינוי בהרכב המדד. סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והגיע לכ-10%, בעוד סקטור הנדל"ן המניב ירד לכ-8%, לעומת כ-12% בעבר, תוצאה ישירה של פערי ביצועים בין הסקטורים.

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

"סיום הלחימה והחזרה לשגרה צפויים להוביל להאצה בצמיחה במשק הישראלי. תחזית דיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל הינה לצמיחה של כ-4.5%-5.5%, עם אפשרות אף למספר גבוה יותר. גם תהליך הורדות הריבית צפוי להיות מואץ, כאשר בדיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל, חוזים 3 הפחתות ריבית לפחות במהלך 2026, עד לרמה של כ-3%-3.5% בסוף 2026. 

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

"לאור הצפי החיובי בכלכלה הריאלית, אנו מעריכים כי השוק יניב תשואות חיוביות, אם כי מתונות מאוד ביחס ל-2025. סביר להניח שיהיה קשה לשחזר שנה כה חזקה, בייחוד שזו מגיעה על רקע שנה חזקה גם טרם לכן, ב-2024. במקביל - גם תמחור מרבית הסקטורים הינו גבוה ביחס לעבר.