מחפשים את גוגל הבאה: פייסבוק זה הכיוון?
בהתחלה הייתי אדיש, אחר כך הצטרפתי, בשלב מסוים הגעתי לאטרף הטוטלי, ועכשיו הכל בדעיכה. זוהי התמצית האישית שלי מההתנסות בפייסבוק. למען האמת, די דומה לאתר חבר'ה הישראלי, שהגיע לשיאו לפני מספר שנים, ומאז איבד מהתאוצה. פייסבוק היא פשוט טרנד עולמי אם יותר אביזרי משחקים וירטואליים. זה הכל, אבל אחרי כמה חודשים של חברות, ומציאה של רשימה מפוארת של חברים ומכרים, נותרתי עם התחושה שזה עוד טרנד שיעבור מן העולם. בניגוד לגוגל.
בסוף השבוע האחרון נחשפו גם המספרים. 150 מיליון דולר הכנסות ב-2007 וצפי להכנסה של 350 מיליון דולר ב-2008. הרווחיות מאוד יפה, כנהוג בעולם התוכנה, כ-33% ב-2007. שיעור מדהים שכל מפעל למוצרי פלסטיקה היה מכנה אותו "מדע בדיוני". אבל אלה הם עסקי התוכנה, כשהם מצליחים הם מאוד מאוד רווחיים. עם זאת, ההשקעה לפי שווי של 15 מיליארד דולר שהוענק בה לפייסבוק לא נשמעת משהו ריאלי במיוחד, לנוכח המספרים האלה. לכך מתווספת השאלה: לאן עוד צפויה לגדול פייסבוק? האם החדשנות שלה יכולה להיות כמו זו של גוגל? האם היא תהפוך לאתר דומיננטי כמו יאהו! שמיקרוסופט החליטה שהיא יעד חדש לרכישה? (כל זאת אחרי ששפכה עשרות מיליוני דולרים על מנוע חיפוש שלא הצליח להדביק את הפופלריות של גוגל).
גוגל מאוד רווחית, בין היתר מפרסום, אבל גם בזכות החדשנות שלה. פרוייקטים כמו גוגל ארת', ואחרים מציבים אותה בקדמת החדשנות המתמדת. בתור עוד אדם, אחד ממיליונים – אני משער, שהשתמש בשירותי הפרסום בגוגל, וניסה גם לפרסם בפייסבוק, התרשמתי שבשני המקרים מדובר בשירותים ידידותיים וקלים לתפעול. אמנם על פרסום באמצעות גוגל כבר יש מספר לא קטן של ספרים בחנות אמזון, ואפשר להתעמק ולהתפלפל שם במנגנונים מורכבים ומסובכים בכדי לעדן ולדייק בקהל היעד, אבל בסופו של דבר השירות הוא ידידותי. גם בפייסבוק. אלא ששם אני לא בטוח במיקוד הרב שמציע החיפוש. הוא לא מדויק כל כך כמו החיפוש של גוגל. ניסיתי לפרסם שם מוצר פשוט לפרסום יחסית, ולא אהבתי את התוצאות. נשארתי עם גוגל.
פייסבוק היא אוסף של פונקציות חברתיות שבדרך כלל אחוזים ספורים מהרשת החברתית שהקמת, נוהגים להתמכר אליהם. הם מפיצים אותם בצורה ויראלית (בין אם הם נדרשים לעשות כך על ידי מפתחי האפליקציות, ובין אם הם רוצים), ואז הם משחקים איתם קצת עד שהם זורקים אותן. כל המנגנונים הנלווים חוסכים אתרים אחרים. יש שם מנגנון סביר למיילים, אלבומי תמונות מקוונים, ועוד כהנה וכהנה. אבל השפע של האפליקציות מטעה. יש גבול לכמות המשחקים מבזבזי הזמן שאפשר לשחק עם עצמך. כבר גיליתי איזה דמות מסיינפלד אני (לא מגלה לכם), איזה דמות מחברים אני, ועוד מיני שטויות שדומות במהותן לקריאת מדור האסטרולוגיה.
הדין של האפליקציות האלה להיזנח ולשעמם בסופו של דבר. בעיקר משום שהן משמשות כתחביב או סתם עניין קוטל זמן. כמו לצפות במשחק כדורסל. גוגל כבר משמשת ככלי עזר לחיים. התפיסה שהשתרשה בי היא ש"אי אפשר לחפש מידע בדרך אחרת כיום", גם אם ישנם מנועי חיפוש יעילים יותר. אני אישית לא מחפש מידע במנועי החיפוש של פורטלים כמו יאהו! ואחרים. את אלטה-ויסטה שכחתי מזה יובלות. חיפוש המידע הפך לעניין כל כך שגרתי ומתבקש ביומיום, והוא לא "מטריד". בפייסבוק חלק מהביקורים והאפליקציות הם מעט טורדניות. הן משלבות אלמנט של הזמנה חברית עם טרחה. לכן לדעתי פייסבוק היא עוד טרנד שלא יהפוך למשהו חסר תחליף.
לכן, גם בפילוסופיית ההשקעה שלי, אני מחפש את הגוגל הבאות, או את גוגל עצמה. אני גם מתגמל את אלה שמשקיעים במי שדומה לגוגל. לדעתי ההשקעה של מיקרוסופט בפייסבוק, בעבר באפל, בהווה ביאהו! ובעתיד בעוד דברים שחולפים מהעולם היא קרב מאסף של החברה. יכול להיות שהיא תמשיך להיות ענקית כמו IBM או ג'נרל אלקטריק, אבל אני מחפש חברות טכנולוגיות שדומות לג'ילט. הזיפים ממשיכים לגדול על פני הגברים ברחבי העולם כל העת והם יצטרכו סכיני גילוח. גם החיפושים אחרי מידע ימשיכו כל הזמן, כי מידע הוא עניין מהותי עבור חיינו לא פחות מגילוח.
מאת: חזי שטרנליכט
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
