מחפשים את גוגל הבאה: פייסבוק זה הכיוון?
בהתחלה הייתי אדיש, אחר כך הצטרפתי, בשלב מסוים הגעתי לאטרף הטוטלי, ועכשיו הכל בדעיכה. זוהי התמצית האישית שלי מההתנסות בפייסבוק. למען האמת, די דומה לאתר חבר'ה הישראלי, שהגיע לשיאו לפני מספר שנים, ומאז איבד מהתאוצה. פייסבוק היא פשוט טרנד עולמי אם יותר אביזרי משחקים וירטואליים. זה הכל, אבל אחרי כמה חודשים של חברות, ומציאה של רשימה מפוארת של חברים ומכרים, נותרתי עם התחושה שזה עוד טרנד שיעבור מן העולם. בניגוד לגוגל.
בסוף השבוע האחרון נחשפו גם המספרים. 150 מיליון דולר הכנסות ב-2007 וצפי להכנסה של 350 מיליון דולר ב-2008. הרווחיות מאוד יפה, כנהוג בעולם התוכנה, כ-33% ב-2007. שיעור מדהים שכל מפעל למוצרי פלסטיקה היה מכנה אותו "מדע בדיוני". אבל אלה הם עסקי התוכנה, כשהם מצליחים הם מאוד מאוד רווחיים. עם זאת, ההשקעה לפי שווי של 15 מיליארד דולר שהוענק בה לפייסבוק לא נשמעת משהו ריאלי במיוחד, לנוכח המספרים האלה. לכך מתווספת השאלה: לאן עוד צפויה לגדול פייסבוק? האם החדשנות שלה יכולה להיות כמו זו של גוגל? האם היא תהפוך לאתר דומיננטי כמו יאהו! שמיקרוסופט החליטה שהיא יעד חדש לרכישה? (כל זאת אחרי ששפכה עשרות מיליוני דולרים על מנוע חיפוש שלא הצליח להדביק את הפופלריות של גוגל).
גוגל מאוד רווחית, בין היתר מפרסום, אבל גם בזכות החדשנות שלה. פרוייקטים כמו גוגל ארת', ואחרים מציבים אותה בקדמת החדשנות המתמדת. בתור עוד אדם, אחד ממיליונים – אני משער, שהשתמש בשירותי הפרסום בגוגל, וניסה גם לפרסם בפייסבוק, התרשמתי שבשני המקרים מדובר בשירותים ידידותיים וקלים לתפעול. אמנם על פרסום באמצעות גוגל כבר יש מספר לא קטן של ספרים בחנות אמזון, ואפשר להתעמק ולהתפלפל שם במנגנונים מורכבים ומסובכים בכדי לעדן ולדייק בקהל היעד, אבל בסופו של דבר השירות הוא ידידותי. גם בפייסבוק. אלא ששם אני לא בטוח במיקוד הרב שמציע החיפוש. הוא לא מדויק כל כך כמו החיפוש של גוגל. ניסיתי לפרסם שם מוצר פשוט לפרסום יחסית, ולא אהבתי את התוצאות. נשארתי עם גוגל.
פייסבוק היא אוסף של פונקציות חברתיות שבדרך כלל אחוזים ספורים מהרשת החברתית שהקמת, נוהגים להתמכר אליהם. הם מפיצים אותם בצורה ויראלית (בין אם הם נדרשים לעשות כך על ידי מפתחי האפליקציות, ובין אם הם רוצים), ואז הם משחקים איתם קצת עד שהם זורקים אותן. כל המנגנונים הנלווים חוסכים אתרים אחרים. יש שם מנגנון סביר למיילים, אלבומי תמונות מקוונים, ועוד כהנה וכהנה. אבל השפע של האפליקציות מטעה. יש גבול לכמות המשחקים מבזבזי הזמן שאפשר לשחק עם עצמך. כבר גיליתי איזה דמות מסיינפלד אני (לא מגלה לכם), איזה דמות מחברים אני, ועוד מיני שטויות שדומות במהותן לקריאת מדור האסטרולוגיה.
הדין של האפליקציות האלה להיזנח ולשעמם בסופו של דבר. בעיקר משום שהן משמשות כתחביב או סתם עניין קוטל זמן. כמו לצפות במשחק כדורסל. גוגל כבר משמשת ככלי עזר לחיים. התפיסה שהשתרשה בי היא ש"אי אפשר לחפש מידע בדרך אחרת כיום", גם אם ישנם מנועי חיפוש יעילים יותר. אני אישית לא מחפש מידע במנועי החיפוש של פורטלים כמו יאהו! ואחרים. את אלטה-ויסטה שכחתי מזה יובלות. חיפוש המידע הפך לעניין כל כך שגרתי ומתבקש ביומיום, והוא לא "מטריד". בפייסבוק חלק מהביקורים והאפליקציות הם מעט טורדניות. הן משלבות אלמנט של הזמנה חברית עם טרחה. לכן לדעתי פייסבוק היא עוד טרנד שלא יהפוך למשהו חסר תחליף.
לכן, גם בפילוסופיית ההשקעה שלי, אני מחפש את הגוגל הבאות, או את גוגל עצמה. אני גם מתגמל את אלה שמשקיעים במי שדומה לגוגל. לדעתי ההשקעה של מיקרוסופט בפייסבוק, בעבר באפל, בהווה ביאהו! ובעתיד בעוד דברים שחולפים מהעולם היא קרב מאסף של החברה. יכול להיות שהיא תמשיך להיות ענקית כמו IBM או ג'נרל אלקטריק, אבל אני מחפש חברות טכנולוגיות שדומות לג'ילט. הזיפים ממשיכים לגדול על פני הגברים ברחבי העולם כל העת והם יצטרכו סכיני גילוח. גם החיפושים אחרי מידע ימשיכו כל הזמן, כי מידע הוא עניין מהותי עבור חיינו לא פחות מגילוח.
מאת: חזי שטרנליכט
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
