בהתחלה הייתי אדיש, אחר כך הצטרפתי, בשלב מסוים הגעתי לאטרף הטוטלי, ועכשיו הכל בדעיכה. זוהי התמצית האישית שלי מההתנסות בפייסבוק. למען האמת, די דומה לאתר חבר'ה הישראלי, שהגיע לשיאו לפני מספר שנים, ומאז איבד מהתאוצה. פייסבוק היא פשוט טרנד עולמי אם יותר אביזרי משחקים וירטואליים. זה הכל, אבל אחרי כמה חודשים של חברות, ומציאה של רשימה מפוארת של חברים ומכרים, נותרתי עם התחושה שזה עוד טרנד שיעבור מן העולם. בניגוד לגוגל. בסוף השבוע האחרון נחשפו גם המספרים. 150 מיליון דולר הכנסות ב-2007 וצפי להכנסה של 350 מיליון דולר ב-2008. הרווחיות מאוד יפה, כנהוג בעולם התוכנה, כ-33% ב-2007. שיעור מדהים שכל מפעל למוצרי פלסטיקה היה מכנה אותו "מדע בדיוני". אבל אלה הם עסקי התוכנה, כשהם מצליחים הם מאוד מאוד רווחיים. עם זאת, ההשקעה לפי שווי של 15 מיליארד דולר שהוענק בה לפייסבוק לא נשמעת משהו ריאלי במיוחד, לנוכח המספרים האלה. לכך מתווספת השאלה: לאן עוד צפויה לגדול פייסבוק? האם החדשנות שלה יכולה להיות כמו זו של גוגל? האם היא תהפוך לאתר דומיננטי כמו יאהו! שמיקרוסופט החליטה שהיא יעד חדש לרכישה? (כל זאת אחרי ששפכה עשרות מיליוני דולרים על מנוע חיפוש שלא הצליח להדביק את הפופלריות של גוגל). גוגל מאוד רווחית, בין היתר מפרסום, אבל גם בזכות החדשנות שלה. פרוייקטים כמו גוגל ארת', ואחרים מציבים אותה בקדמת החדשנות המתמדת. בתור עוד אדם, אחד ממיליונים – אני משער, שהשתמש בשירותי הפרסום בגוגל, וניסה גם לפרסם בפייסבוק, התרשמתי שבשני המקרים מדובר בשירותים ידידותיים וקלים לתפעול. אמנם על פרסום באמצעות גוגל כבר יש מספר לא קטן של ספרים בחנות אמזון, ואפשר להתעמק ולהתפלפל שם במנגנונים מורכבים ומסובכים בכדי לעדן ולדייק בקהל היעד, אבל בסופו של דבר השירות הוא ידידותי. גם בפייסבוק. אלא ששם אני לא בטוח במיקוד הרב שמציע החיפוש. הוא לא מדויק כל כך כמו החיפוש של גוגל. ניסיתי לפרסם שם מוצר פשוט לפרסום יחסית, ולא אהבתי את התוצאות. נשארתי עם גוגל. פייסבוק היא אוסף של פונקציות חברתיות שבדרך כלל אחוזים ספורים מהרשת החברתית שהקמת, נוהגים להתמכר אליהם. הם מפיצים אותם בצורה ויראלית (בין אם הם נדרשים לעשות כך על ידי מפתחי האפליקציות, ובין אם הם רוצים), ואז הם משחקים איתם קצת עד שהם זורקים אותן. כל המנגנונים הנלווים חוסכים אתרים אחרים. יש שם מנגנון סביר למיילים, אלבומי תמונות מקוונים, ועוד כהנה וכהנה. אבל השפע של האפליקציות מטעה. יש גבול לכמות המשחקים מבזבזי הזמן שאפשר לשחק עם עצמך. כבר גיליתי איזה דמות מסיינפלד אני (לא מגלה לכם), איזה דמות מחברים אני, ועוד מיני שטויות שדומות במהותן לקריאת מדור האסטרולוגיה. הדין של האפליקציות האלה להיזנח ולשעמם בסופו של דבר. בעיקר משום שהן משמשות כתחביב או סתם עניין קוטל זמן. כמו לצפות במשחק כדורסל. גוגל כבר משמשת ככלי עזר לחיים. התפיסה שהשתרשה בי היא ש"אי אפשר לחפש מידע בדרך אחרת כיום", גם אם ישנם מנועי חיפוש יעילים יותר. אני אישית לא מחפש מידע במנועי החיפוש של פורטלים כמו יאהו! ואחרים. את אלטה-ויסטה שכחתי מזה יובלות. חיפוש המידע הפך לעניין כל כך שגרתי ומתבקש ביומיום, והוא לא "מטריד". בפייסבוק חלק מהביקורים והאפליקציות הם מעט טורדניות. הן משלבות אלמנט של הזמנה חברית עם טרחה. לכן לדעתי פייסבוק היא עוד טרנד שלא יהפוך למשהו חסר תחליף. לכן, גם בפילוסופיית ההשקעה שלי, אני מחפש את הגוגל הבאות, או את גוגל עצמה. אני גם מתגמל את אלה שמשקיעים במי שדומה לגוגל. לדעתי ההשקעה של מיקרוסופט בפייסבוק, בעבר באפל, בהווה ביאהו! ובעתיד בעוד דברים שחולפים מהעולם היא קרב מאסף של החברה. יכול להיות שהיא תמשיך להיות ענקית כמו IBM או ג'נרל אלקטריק, אבל אני מחפש חברות טכנולוגיות שדומות לג'ילט. הזיפים ממשיכים לגדול על פני הגברים ברחבי העולם כל העת והם יצטרכו סכיני גילוח. גם החיפושים אחרי מידע ימשיכו כל הזמן, כי מידע הוא עניין מהותי עבור חיינו לא פחות מגילוח. מאת: חזי שטרנליכט הכותב הינו יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. לאחרונה יצא לחנויות הספרים ספרו: "המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי" בהוצאת מודן.