התשובה של שלמה נחמה לפרויקט של אגסי: מכונית מימן קלה הנוסעת לטווח של 600 ק"מ למיכל
בעוד שי אגסי ועידן עופר עומלים על מיזם התשתית למכונית החשמלית שתנוע, לטענתם, בתוך שנים ספורות בכבישי ישראל, הודיעה היום חברת C.En על פריצת דרך מדעית בקנה מידה עולמי הקשורה למכוניות המונעות על ידי מימן.
פריצת הדרך של המיזם הישראלי-גרמני-רוסי, בראשותו של המדען פרופ' דן אליעזר, מסירה מכשול משמעותי בדרך לייצור המוני של מכוניות שיפעלו באמצעות מימן. הודעתה של C.En מגיעה עם סיומה המוצלח של סידרת ניסויים המחזקת את הערכות קבוצת המדענים כי בידיהם פיתרון לייצור מיכל מימן בטוח וקל למכוניות.
המיזם, נציין, מובל על ידי משה שטרן ופרופ' דן אליעזר ובו שותפים יו"ר בנק הפועלים לשעבר שלמה נחמה, ד"ר יעקב שיינין, חברות השקעה מיפן, קוריאה ורוסיה. בסבב הגיוס האחרון הוערך המיזם ב-50 מיליון דולר.
אחד האתגרים הטכנולוגיים והכלכליים העיקריים המעכבים את פיתוחן של מכוניות הפועלות במימן הוא בעיית אחסון המימן במיכל בטוח וקל בגוף הרכב. הטכנולוגיה הייחודית של C.En נותנת מענה אולטימטיבי ל-3 הבעיות העיקריות של אחסון המימן: משקל, נפח ובטיחות.
על פי תוצאות של למעלה מ-120 ניסויים במשך כ-3 שנים, הוכח כי הטכנולוגיה של C.En מאפשרת אחסון כמות מימן גדולה פי 2 לעומת הפתרונות הקיימים כיום, ותאפשר להגיע לטווח נסיעה של כ-600 ק"מ במכונית בעלת מיכל בנפח של 60 ליטר ובמשקל של 50 ק"ג.
על פי הערכות מומחים מטעם ממשלת קליפורניה, אין כיום טכנולוגיה שצפויה לעמוד ביעדים של משרד האנרגיה האמריקאי לשנתיים הקרובות. עם זאת, מדעני C.En., מציינים כי הטכנולוגיה שבידיהם עומדת כבר היום ביעדים שקבע משרד האנרגיה האמריקני לשנת 2015.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
