הדולר האוסטרלי נראה זוהר אל מול הקנדי

עוצמתה של הכלכלה האוסטרלית על אף הדישדוש במרבית כלכלות המערב נובעת בעיקר מקשרי המסחר הנירחבים בין אסיה ליבשת האוסטרלית

עוצמתה של הכלכלה האוסטרלית על אף הדישדוש במרבית כלכלות המערב נובעת בעיקר מקשרי המסחר הנירחבים בין אסיה ליבשת האוסטרלית. כמו כן, המשך נסיקתו של הזהב, אשר על אף רמות השיא בהן שוהה, מותיר סוחרים רבים בשוק בפוזיציות קניה. יצוא מתכות מהווה את אחד מהענפים המרכזיים של אוסטרליה ומחיריו הגבוהים של הזהב תומכים בשטר המקומי. מנגד הירידה במחירי הנפט ותלותה של הכלכלה הקנדית בכלכלת ארה"ב מכבידים משמעותית על הלוני. הצפי להמשך הורדות הריבית בקנדה בשבוע הקרוב עשוי להגדיל את פער הריביות בין שתי המטבעות לכדי 3% ולתמוך משמעותית בהמשך התחזקותו של הדולר האוסטרלי על חשבונו של הדולר הקנדי החבוט.

איתותי קניה:

קניה בפריצה של רמת ההתנגדות 0.9185

קניה בפריצה של רמת ההתנגדות 0.9090

קניה בכישלון פריצה של רמת התמיכה 0.8990

איתותי מכירה:

מכירה בכישלון פריצה של רמת התמיכה ב 0.9090

מכירה בפריצה של רמת התמיכה ב 0.8990

מכירה בפריצה של רמת התמיכה ב 0.8880

לאחר ששהה הזוג זמן רב בין הרמות של 0.8450-0.8880 נפרץ הטווח לכיוון מעלה. כעט נראה כי המגמה הראשית של הזוג חזרה להיות שורית וכך גם המגמה המשנית. ניתן לראות חציה של קו הממוצע הנע ל 50 יום כלפי מעלה על ידי קו הממוצע הנע ל 20 יום, כשגם הממוצעים הנעים לטווח הקצר 20 ו-10 יום נמצאים לאחר הצטלבות שורית ומצביעים מעלה. ה-RSI חזר מרמות של קניות יתר מטה ונמצא במגמה שורית המאותת על המשכות הקניות על הזוג.

ה-RSI מקבל תמיכה סביב רמות ה-60% ויש לשים לב לפריצה של רמה זו מטה אשר עשויה לאשר תיקון. אוסילטור המומנטום מצביע מטה בחדות ומאותת על אפשרות של תיקון בתחילת השבוע אל עבר רמת ה 0.8990.

רצועות בולינגר עדיין רחבות ומאותת על המשך מהלכו של הזוג מעלה. ה-MACD נמצא מעל קו האפס וממשיך מעלה. במגמה המינורית נראה כי קו המגמה השורית לא ניפרץ.

הפסגות עליהן עשוי הזוג לקרוא תיגר הן 0.9180-0.9230 בטווח הקצר ו-0.95 בטווח הבינוני ארוך.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את המטבעות או השוק להלן. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

מאת, שגיב פרץ

פינוטק מחלקת אנאליזה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.