הדולר האוסטרלי נראה זוהר אל מול הקנדי
עוצמתה של הכלכלה האוסטרלית על אף הדישדוש במרבית כלכלות המערב נובעת בעיקר מקשרי המסחר הנירחבים בין אסיה ליבשת האוסטרלית. כמו כן, המשך נסיקתו של הזהב, אשר על אף רמות השיא בהן שוהה, מותיר סוחרים רבים בשוק בפוזיציות קניה. יצוא מתכות מהווה את אחד מהענפים המרכזיים של אוסטרליה ומחיריו הגבוהים של הזהב תומכים בשטר המקומי. מנגד הירידה במחירי הנפט ותלותה של הכלכלה הקנדית בכלכלת ארה"ב מכבידים משמעותית על הלוני. הצפי להמשך הורדות הריבית בקנדה בשבוע הקרוב עשוי להגדיל את פער הריביות בין שתי המטבעות לכדי 3% ולתמוך משמעותית בהמשך התחזקותו של הדולר האוסטרלי על חשבונו של הדולר הקנדי החבוט.
איתותי קניה:
קניה בפריצה של רמת ההתנגדות 0.9185
קניה בפריצה של רמת ההתנגדות 0.9090
קניה בכישלון פריצה של רמת התמיכה 0.8990
איתותי מכירה:
מכירה בכישלון פריצה של רמת התמיכה ב 0.9090
מכירה בפריצה של רמת התמיכה ב 0.8990
מכירה בפריצה של רמת התמיכה ב 0.8880
לאחר ששהה הזוג זמן רב בין הרמות של 0.8450-0.8880 נפרץ הטווח לכיוון מעלה. כעט נראה כי המגמה הראשית של הזוג חזרה להיות שורית וכך גם המגמה המשנית. ניתן לראות חציה של קו הממוצע הנע ל 50 יום כלפי מעלה על ידי קו הממוצע הנע ל 20 יום, כשגם הממוצעים הנעים לטווח הקצר 20 ו-10 יום נמצאים לאחר הצטלבות שורית ומצביעים מעלה. ה-RSI חזר מרמות של קניות יתר מטה ונמצא במגמה שורית המאותת על המשכות הקניות על הזוג.
ה-RSI מקבל תמיכה סביב רמות ה-60% ויש לשים לב לפריצה של רמה זו מטה אשר עשויה לאשר תיקון. אוסילטור המומנטום מצביע מטה בחדות ומאותת על אפשרות של תיקון בתחילת השבוע אל עבר רמת ה 0.8990.
רצועות בולינגר עדיין רחבות ומאותת על המשך מהלכו של הזוג מעלה. ה-MACD נמצא מעל קו האפס וממשיך מעלה. במגמה המינורית נראה כי קו המגמה השורית לא ניפרץ.
הפסגות עליהן עשוי הזוג לקרוא תיגר הן 0.9180-0.9230 בטווח הקצר ו-0.95 בטווח הבינוני ארוך.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את המטבעות או השוק להלן. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
מאת, שגיב פרץ
פינוטק מחלקת אנאליזה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה.
היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.
לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית.
בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב
השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק
הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא
עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע
וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".
