על מה שוקד יותר הפד, הצלת המשקיעים או הכלכלה?
חלק לא קטן מהעליות שנרשמו בשווקים בימים האחרונים, מיוחסות גם לציפיות מצד הגורמים בשוק לעוד הפחתות ריבית מצד ה'פד', אך מספר כלכלנים סבורים כי מאחר והשוק ביצע תיקון כלפי מעלה אין צורך בעוד זריקות עידוד. מאז שהפדרל ריזרב הפחית את הריבית המוניטרית לפני שבועיים מדד הדאו ג'ונס השלים עלייה של כ-5%. אתמול הגיע המדד לשיא של כל הזמנים ברקע להערכות כי השפעות משבר האשראי נמוגו.
ה'פד' כנראה קיבל את מה שרצה. תגובת השווקים כנראה תגרום למספר התחבטויות מצד הגורמים ב'פד' בפגישה הבאה שתיערך בין התאריכים 30 עד ה-31 לאוקטובר.
מצד אחד, זה יהיה אולי קל לפדרל ריזרב להצהיר כי הורדות הריבית סייעו להשבת הביטחון בשווקים הפיננסים ובכך להחליט על הותרת הריבית ללא שינוי ב-4.75%, וריבית הדיסקאונט ברמה של 5.25%. ריבית ה'פד' היא הריבית בה הבנקים מעניקים הלוואות בין לילה אחד לשני, ומשפיעה באופו ישיר על ההלוואות שנוטלים הצרכנים, בעוד ריבית הדיסקאונט מיועדת להלוואות שנוטלים הבנקים ישירות מה'פד'.
כזכור, ה'פד' החליט במהלך מפתיע גם על הורדת ריבית הדיסקאונט ב-17 לאוגוסט, מאז הדאו ג'ונס גמע לא פחות מ-10%. באופן ברור ה'פד' שלח מסר מאוד ברור: אנחנו כאן ומוכנים לסייע למשקיעים בזמן של משבר או בחולשה של הכלכלה הרחבה. האם תמיד יהיו בידי הפדרל ריזרב דרגות חופש מוניטריות גדולות כל כך?
בכלל לא בטוח, אם מסתכלים על מחירי הסחורות שיחזרו כמו בומרנג בהתפרצות אינפלציוניות. הכל כמובן בתקווה ששיעור האבטלה לא יעבור בתקופה הקרובה את ה-5%. נזכור כי ביום שישי יפורסמו נתוני התעסוקה של המשק האמריקני לחודש ספטמבר וקונצנוס התחזיות רואה עלייה בשיעור האבטלה ל-4.7%. אם אכן יתממשו התחזיות מדובר בעלייה של 0.2% תוך שלושה חודשים. דבר אשר יסמן כי המשק האמריקני מתרחק מאוד ממה שנקרא בעגה הכלכלית "תעסוקה מלאה".
אנליסטים לעומת זאת מאמינים שהמהלך של הפד הוא יותר פסיכולוגי מאשר כלכלי פונדמנטליסטי, כך אומר Jeff Cummer, נשיא ומנכ"ל של Capital Advisors חברת ניהול נכסים בטקסס.
על ידי כך שביצע מהלך כה מהיר לשיכוך דאגות המשקיעים, ה'פד' גרם גם לאמונה כי הוא ימשיך להוריד את הריבית. ואולי זאת הסיבה לציפיות הנוכחיות להפחתת הריבית, עצם הציפייה להורדות ריבית נוספות הן אלו שהביאו לעליות בשוק. האם באמת יש צורך אמיתי בלהפחית את הריבית שוב, והאם יש בכך הגיון כלכלי גרידא, או שמא המהלך נועד כדי לדאוג לחברים של ה'פד' שמנהלים את הכספים של שאר העולם?
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?
