גבי רוטר: "קסטרו" הגדילה מכירות בגרמניה

ראיון מצולם עם מנכ"ל משותף של חברת האופנה "קסטרו" שמדבר על התמקדות בקטגוריית הג'ינס ושדרוגה עם שמות מהתנ"ך לדגמים; על החזרה לפרסום על קיר ההלכה וההתמקדות בפתיחת מרכז לוגיסטי ראשון באירופה; וגם - פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני

שנתיים אחרי שפעלה רשת האופנה המובילה "קסטרו" לחיזוק קטגוריית הג'ינס, בפעילות אסטרטגית שיווקית ופרסומית, ולאחר עבודת מחקר ופיתוח ועבודת לימוד מעמיקה של התחום, יוצאת החברה בבשורה חדשה תחת המסר: YOUR PERFECT FIT.

בראיון ל-Bizportal, מדבר גבי רוטר, מנכ"ל משותף ומבעלי המניות, על רצונו להגדיל את ערך המותג "קסטרו" ולהוביל גם בשוק הבינלאומי תוך התמקדות בקטגוריית הג'ינס.

"הג'ינס כיום נחשב לאחד המוצרים בעלי החשיבות הגבוהה ביותר באופנת הקז'ואל וחלק אינטגרלי מהמראה האופנתי המלא של כל אחד. ההשקעה בחיזוק קטגוריית הג'ינס בפרסום ושיווק בעיקר בשנה האחרונה באה כתוצאה מכך שמכנסי הג'ינס של קסטרו הגיעו לרמה הגבוהה בעולם. גדלנו בלמעלה מ-50% בקטגוריית הג'ינס והקמפיין לסקיני ג'ינס היה הצלחה", אומר רוטר.

ומוסיף: "לאחר עבודת מחקר ופיתוח מעמיקה של מעצבי האופנה בסטודיו לעיצוב של קסטרו ובשיתוף עם מחלקת השיווק, יצרנו התמחות ומקצועיות בקטגוריית הג'ינס. למדנו את הצרכנים והרצונות של לקוחותינו ושמנו לנו לדגש 3 פרמטרים מרכזיים: הג'ינס צריך להחמיא ולחטב, לגזרת הג'ינס חשיבות עליונה, והג'ינס חייב להיות אופנתי ועדכני".

ג'ינס תנ"כי

על מנת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, פותחו גזרות נוספות והמגוון גדל עם צבעוניות ייחודית, שטיפות של הבד והוספת דיטיילים כמו אבני חן. לצד זאת, מציגה "קסטרו" שפה חדשנית בעולם הג'ינס באמצעות יצירת שם קבוע לכל גזרה, כך שלקוח שאהב גזרה מסויימת יוכל לזהותה גם בעיצוב אחר. השמות שניתנו לגזרות מבוססים על שמות תנ"כיים כמו: דוד, משה, יונתן, רחל, שרה ומיכל.

רוטר מספר גם על ההצלחה של חשיפת המותג "קסטרו" בשוק הגרמני, שם ממוקמות החנויות בערים ברלין, קלן ושטוטגארט, בצמתים הומי אדם אשר נחשפים למותג מדי יום כמעט ללא עזרה פרסומית. "בגרמניה קיים גידול משמעותי במכירות כתוצאה מהחשיפה של עוברי אורח לחנויות הראווה של קסטרו שמשמשות תחליף לבילבורדס", מסביר רוטר.

בארץ, חוזרת "קסטרו" לפרסם על קיר ההלכה בתל-אביב, באמצעותו החלה לפרסם ביוני 2005, ומוותרת על קמפיין טלוויזיוני ייעודי לג'ינס, אך לא על קמפיין אינטרנט, שילוט חוצות ופרסום בעיתונות יומית ומגזינית. לדברי רוטר, "השילוט ממחיש את האווירה והנראות של הג'ינס יותר טוב מסרטון טלוויזיה".

היקף ההשקעה הפרסומית מוערך ב-2 מיליון שקל, ועולה באמצעות משרד הפרסום ראובני פרידן, כאשר המוטיב הפרסומי מתרכז באווירה של "חלל" (SPACE) ובעיצובים של DARK JEANS - ג'ינס כהה.

על הכוונה להתרחב למדינות נוספות בחו"ל, אומר רוטר, כי אין תכנון כזה בעתיד הקרוב והמאמץ העיקרי של "קסטרו" בחו"ל הוא בהשקת מרכז לוגיסטי ראשון באירופה, בהולנד. "עיקר המאמץ כרגע הוא לייצב תשתיות. היציאה לשווקים בינלאומיים גוזלת משאבים ניהוליים ניכרים והוצאות ובשנה זו נשפר את המכירות בשווקים בהם אנחנו פועלים. בשנת 2008 נחזור לתוכניות פיתוח ונחשוב כיצד להתפשט בארצות בהן אנחנו פועלים כיום ואולי גם בארצות נוספות", מסכם רוטר.

צמיחה של 71% בשורת הרווח הנקי

הבוקר (א') דיווחה קסטרו על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2007, כשהיא מציגה גידול בהכנסות, קיטון בהוצאות וצמיחה מרשימה של כ-71% בשורת הרווח הנקי.

בשורת ההכנסות רשמה החברה גידול של כ-3% לסך של 133.7 מיליון שקל, לעומת 129.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלות המכר קטנה בכ-3% לכ-52.7 מיליון שקל.

בעוד שברבעון השני של שנת 2006 היו לחברה הוצאות מימון של כ-4.5 מיליון שקל, הרי שברבעון האחרון נהנתה החברה מהכנסות מימון של כ-6 מיליון שקל, סכום שתרם לא מעט לצמיחה בשורת הרווח הנקי.

כאמור, בשורה התחתונה רשמה החברה צימחה של כ-71% לכ-14.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.