גבי רוטר: "קסטרו" הגדילה מכירות בגרמניה
שנתיים אחרי שפעלה רשת האופנה המובילה "קסטרו" לחיזוק קטגוריית הג'ינס, בפעילות אסטרטגית שיווקית ופרסומית, ולאחר עבודת מחקר ופיתוח ועבודת לימוד מעמיקה של התחום, יוצאת החברה בבשורה חדשה תחת המסר: YOUR PERFECT FIT.
בראיון ל-Bizportal, מדבר גבי רוטר, מנכ"ל משותף ומבעלי המניות, על רצונו להגדיל את ערך המותג "קסטרו" ולהוביל גם בשוק הבינלאומי תוך התמקדות בקטגוריית הג'ינס.
"הג'ינס כיום נחשב לאחד המוצרים בעלי החשיבות הגבוהה ביותר באופנת הקז'ואל וחלק אינטגרלי מהמראה האופנתי המלא של כל אחד. ההשקעה בחיזוק קטגוריית הג'ינס בפרסום ושיווק בעיקר בשנה האחרונה באה כתוצאה מכך שמכנסי הג'ינס של קסטרו הגיעו לרמה הגבוהה בעולם. גדלנו בלמעלה מ-50% בקטגוריית הג'ינס והקמפיין לסקיני ג'ינס היה הצלחה", אומר רוטר.
ומוסיף: "לאחר עבודת מחקר ופיתוח מעמיקה של מעצבי האופנה בסטודיו לעיצוב של קסטרו ובשיתוף עם מחלקת השיווק, יצרנו התמחות ומקצועיות בקטגוריית הג'ינס. למדנו את הצרכנים והרצונות של לקוחותינו ושמנו לנו לדגש 3 פרמטרים מרכזיים: הג'ינס צריך להחמיא ולחטב, לגזרת הג'ינס חשיבות עליונה, והג'ינס חייב להיות אופנתי ועדכני".
ג'ינס תנ"כי
על מנת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, פותחו גזרות נוספות והמגוון גדל עם צבעוניות ייחודית, שטיפות של הבד והוספת דיטיילים כמו אבני חן. לצד זאת, מציגה "קסטרו" שפה חדשנית בעולם הג'ינס באמצעות יצירת שם קבוע לכל גזרה, כך שלקוח שאהב גזרה מסויימת יוכל לזהותה גם בעיצוב אחר. השמות שניתנו לגזרות מבוססים על שמות תנ"כיים כמו: דוד, משה, יונתן, רחל, שרה ומיכל.
רוטר מספר גם על ההצלחה של חשיפת המותג "קסטרו" בשוק הגרמני, שם ממוקמות החנויות בערים ברלין, קלן ושטוטגארט, בצמתים הומי אדם אשר נחשפים למותג מדי יום כמעט ללא עזרה פרסומית. "בגרמניה קיים גידול משמעותי במכירות כתוצאה מהחשיפה של עוברי אורח לחנויות הראווה של קסטרו שמשמשות תחליף לבילבורדס", מסביר רוטר.
בארץ, חוזרת "קסטרו" לפרסם על קיר ההלכה בתל-אביב, באמצעותו החלה לפרסם ביוני 2005, ומוותרת על קמפיין טלוויזיוני ייעודי לג'ינס, אך לא על קמפיין אינטרנט, שילוט חוצות ופרסום בעיתונות יומית ומגזינית. לדברי רוטר, "השילוט ממחיש את האווירה והנראות של הג'ינס יותר טוב מסרטון טלוויזיה".
היקף ההשקעה הפרסומית מוערך ב-2 מיליון שקל, ועולה באמצעות משרד הפרסום ראובני פרידן, כאשר המוטיב הפרסומי מתרכז באווירה של "חלל" (SPACE) ובעיצובים של DARK JEANS - ג'ינס כהה.
על הכוונה להתרחב למדינות נוספות בחו"ל, אומר רוטר, כי אין תכנון כזה בעתיד הקרוב והמאמץ העיקרי של "קסטרו" בחו"ל הוא בהשקת מרכז לוגיסטי ראשון באירופה, בהולנד. "עיקר המאמץ כרגע הוא לייצב תשתיות. היציאה לשווקים בינלאומיים גוזלת משאבים ניהוליים ניכרים והוצאות ובשנה זו נשפר את המכירות בשווקים בהם אנחנו פועלים. בשנת 2008 נחזור לתוכניות פיתוח ונחשוב כיצד להתפשט בארצות בהן אנחנו פועלים כיום ואולי גם בארצות נוספות", מסכם רוטר.
צמיחה של 71% בשורת הרווח הנקי
הבוקר (א') דיווחה קסטרו על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2007, כשהיא מציגה גידול בהכנסות, קיטון בהוצאות וצמיחה מרשימה של כ-71% בשורת הרווח הנקי.
בשורת ההכנסות רשמה החברה גידול של כ-3% לסך של 133.7 מיליון שקל, לעומת 129.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלות המכר קטנה בכ-3% לכ-52.7 מיליון שקל.
בעוד שברבעון השני של שנת 2006 היו לחברה הוצאות מימון של כ-4.5 מיליון שקל, הרי שברבעון האחרון נהנתה החברה מהכנסות מימון של כ-6 מיליון שקל, סכום שתרם לא מעט לצמיחה בשורת הרווח הנקי.
כאמור, בשורה התחתונה רשמה החברה צימחה של כ-71% לכ-14.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
