גבי רוטר: "קסטרו" הגדילה מכירות בגרמניה
שנתיים אחרי שפעלה רשת האופנה המובילה "קסטרו" לחיזוק קטגוריית הג'ינס, בפעילות אסטרטגית שיווקית ופרסומית, ולאחר עבודת מחקר ופיתוח ועבודת לימוד מעמיקה של התחום, יוצאת החברה בבשורה חדשה תחת המסר: YOUR PERFECT FIT.
בראיון ל-Bizportal, מדבר גבי רוטר, מנכ"ל משותף ומבעלי המניות, על רצונו להגדיל את ערך המותג "קסטרו" ולהוביל גם בשוק הבינלאומי תוך התמקדות בקטגוריית הג'ינס.
"הג'ינס כיום נחשב לאחד המוצרים בעלי החשיבות הגבוהה ביותר באופנת הקז'ואל וחלק אינטגרלי מהמראה האופנתי המלא של כל אחד. ההשקעה בחיזוק קטגוריית הג'ינס בפרסום ושיווק בעיקר בשנה האחרונה באה כתוצאה מכך שמכנסי הג'ינס של קסטרו הגיעו לרמה הגבוהה בעולם. גדלנו בלמעלה מ-50% בקטגוריית הג'ינס והקמפיין לסקיני ג'ינס היה הצלחה", אומר רוטר.
ומוסיף: "לאחר עבודת מחקר ופיתוח מעמיקה של מעצבי האופנה בסטודיו לעיצוב של קסטרו ובשיתוף עם מחלקת השיווק, יצרנו התמחות ומקצועיות בקטגוריית הג'ינס. למדנו את הצרכנים והרצונות של לקוחותינו ושמנו לנו לדגש 3 פרמטרים מרכזיים: הג'ינס צריך להחמיא ולחטב, לגזרת הג'ינס חשיבות עליונה, והג'ינס חייב להיות אופנתי ועדכני".
ג'ינס תנ"כי
על מנת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, פותחו גזרות נוספות והמגוון גדל עם צבעוניות ייחודית, שטיפות של הבד והוספת דיטיילים כמו אבני חן. לצד זאת, מציגה "קסטרו" שפה חדשנית בעולם הג'ינס באמצעות יצירת שם קבוע לכל גזרה, כך שלקוח שאהב גזרה מסויימת יוכל לזהותה גם בעיצוב אחר. השמות שניתנו לגזרות מבוססים על שמות תנ"כיים כמו: דוד, משה, יונתן, רחל, שרה ומיכל.
רוטר מספר גם על ההצלחה של חשיפת המותג "קסטרו" בשוק הגרמני, שם ממוקמות החנויות בערים ברלין, קלן ושטוטגארט, בצמתים הומי אדם אשר נחשפים למותג מדי יום כמעט ללא עזרה פרסומית. "בגרמניה קיים גידול משמעותי במכירות כתוצאה מהחשיפה של עוברי אורח לחנויות הראווה של קסטרו שמשמשות תחליף לבילבורדס", מסביר רוטר.
בארץ, חוזרת "קסטרו" לפרסם על קיר ההלכה בתל-אביב, באמצעותו החלה לפרסם ביוני 2005, ומוותרת על קמפיין טלוויזיוני ייעודי לג'ינס, אך לא על קמפיין אינטרנט, שילוט חוצות ופרסום בעיתונות יומית ומגזינית. לדברי רוטר, "השילוט ממחיש את האווירה והנראות של הג'ינס יותר טוב מסרטון טלוויזיה".
היקף ההשקעה הפרסומית מוערך ב-2 מיליון שקל, ועולה באמצעות משרד הפרסום ראובני פרידן, כאשר המוטיב הפרסומי מתרכז באווירה של "חלל" (SPACE) ובעיצובים של DARK JEANS - ג'ינס כהה.
על הכוונה להתרחב למדינות נוספות בחו"ל, אומר רוטר, כי אין תכנון כזה בעתיד הקרוב והמאמץ העיקרי של "קסטרו" בחו"ל הוא בהשקת מרכז לוגיסטי ראשון באירופה, בהולנד. "עיקר המאמץ כרגע הוא לייצב תשתיות. היציאה לשווקים בינלאומיים גוזלת משאבים ניהוליים ניכרים והוצאות ובשנה זו נשפר את המכירות בשווקים בהם אנחנו פועלים. בשנת 2008 נחזור לתוכניות פיתוח ונחשוב כיצד להתפשט בארצות בהן אנחנו פועלים כיום ואולי גם בארצות נוספות", מסכם רוטר.
צמיחה של 71% בשורת הרווח הנקי
הבוקר (א') דיווחה קסטרו על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2007, כשהיא מציגה גידול בהכנסות, קיטון בהוצאות וצמיחה מרשימה של כ-71% בשורת הרווח הנקי.
בשורת ההכנסות רשמה החברה גידול של כ-3% לסך של 133.7 מיליון שקל, לעומת 129.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלות המכר קטנה בכ-3% לכ-52.7 מיליון שקל.
בעוד שברבעון השני של שנת 2006 היו לחברה הוצאות מימון של כ-4.5 מיליון שקל, הרי שברבעון האחרון נהנתה החברה מהכנסות מימון של כ-6 מיליון שקל, סכום שתרם לא מעט לצמיחה בשורת הרווח הנקי.
כאמור, בשורה התחתונה רשמה החברה צימחה של כ-71% לכ-14.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
