גבי רוטר: "קסטרו" הגדילה מכירות בגרמניה

ראיון מצולם עם מנכ"ל משותף של חברת האופנה "קסטרו" שמדבר על התמקדות בקטגוריית הג'ינס ושדרוגה עם שמות מהתנ"ך לדגמים; על החזרה לפרסום על קיר ההלכה וההתמקדות בפתיחת מרכז לוגיסטי ראשון באירופה; וגם - פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני

שנתיים אחרי שפעלה רשת האופנה המובילה "קסטרו" לחיזוק קטגוריית הג'ינס, בפעילות אסטרטגית שיווקית ופרסומית, ולאחר עבודת מחקר ופיתוח ועבודת לימוד מעמיקה של התחום, יוצאת החברה בבשורה חדשה תחת המסר: YOUR PERFECT FIT.

בראיון ל-Bizportal, מדבר גבי רוטר, מנכ"ל משותף ומבעלי המניות, על רצונו להגדיל את ערך המותג "קסטרו" ולהוביל גם בשוק הבינלאומי תוך התמקדות בקטגוריית הג'ינס.

"הג'ינס כיום נחשב לאחד המוצרים בעלי החשיבות הגבוהה ביותר באופנת הקז'ואל וחלק אינטגרלי מהמראה האופנתי המלא של כל אחד. ההשקעה בחיזוק קטגוריית הג'ינס בפרסום ושיווק בעיקר בשנה האחרונה באה כתוצאה מכך שמכנסי הג'ינס של קסטרו הגיעו לרמה הגבוהה בעולם. גדלנו בלמעלה מ-50% בקטגוריית הג'ינס והקמפיין לסקיני ג'ינס היה הצלחה", אומר רוטר.

ומוסיף: "לאחר עבודת מחקר ופיתוח מעמיקה של מעצבי האופנה בסטודיו לעיצוב של קסטרו ובשיתוף עם מחלקת השיווק, יצרנו התמחות ומקצועיות בקטגוריית הג'ינס. למדנו את הצרכנים והרצונות של לקוחותינו ושמנו לנו לדגש 3 פרמטרים מרכזיים: הג'ינס צריך להחמיא ולחטב, לגזרת הג'ינס חשיבות עליונה, והג'ינס חייב להיות אופנתי ועדכני".

ג'ינס תנ"כי

על מנת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, פותחו גזרות נוספות והמגוון גדל עם צבעוניות ייחודית, שטיפות של הבד והוספת דיטיילים כמו אבני חן. לצד זאת, מציגה "קסטרו" שפה חדשנית בעולם הג'ינס באמצעות יצירת שם קבוע לכל גזרה, כך שלקוח שאהב גזרה מסויימת יוכל לזהותה גם בעיצוב אחר. השמות שניתנו לגזרות מבוססים על שמות תנ"כיים כמו: דוד, משה, יונתן, רחל, שרה ומיכל.

רוטר מספר גם על ההצלחה של חשיפת המותג "קסטרו" בשוק הגרמני, שם ממוקמות החנויות בערים ברלין, קלן ושטוטגארט, בצמתים הומי אדם אשר נחשפים למותג מדי יום כמעט ללא עזרה פרסומית. "בגרמניה קיים גידול משמעותי במכירות כתוצאה מהחשיפה של עוברי אורח לחנויות הראווה של קסטרו שמשמשות תחליף לבילבורדס", מסביר רוטר.

בארץ, חוזרת "קסטרו" לפרסם על קיר ההלכה בתל-אביב, באמצעותו החלה לפרסם ביוני 2005, ומוותרת על קמפיין טלוויזיוני ייעודי לג'ינס, אך לא על קמפיין אינטרנט, שילוט חוצות ופרסום בעיתונות יומית ומגזינית. לדברי רוטר, "השילוט ממחיש את האווירה והנראות של הג'ינס יותר טוב מסרטון טלוויזיה".

היקף ההשקעה הפרסומית מוערך ב-2 מיליון שקל, ועולה באמצעות משרד הפרסום ראובני פרידן, כאשר המוטיב הפרסומי מתרכז באווירה של "חלל" (SPACE) ובעיצובים של DARK JEANS - ג'ינס כהה.

על הכוונה להתרחב למדינות נוספות בחו"ל, אומר רוטר, כי אין תכנון כזה בעתיד הקרוב והמאמץ העיקרי של "קסטרו" בחו"ל הוא בהשקת מרכז לוגיסטי ראשון באירופה, בהולנד. "עיקר המאמץ כרגע הוא לייצב תשתיות. היציאה לשווקים בינלאומיים גוזלת משאבים ניהוליים ניכרים והוצאות ובשנה זו נשפר את המכירות בשווקים בהם אנחנו פועלים. בשנת 2008 נחזור לתוכניות פיתוח ונחשוב כיצד להתפשט בארצות בהן אנחנו פועלים כיום ואולי גם בארצות נוספות", מסכם רוטר.

צמיחה של 71% בשורת הרווח הנקי

הבוקר (א') דיווחה קסטרו על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2007, כשהיא מציגה גידול בהכנסות, קיטון בהוצאות וצמיחה מרשימה של כ-71% בשורת הרווח הנקי.

בשורת ההכנסות רשמה החברה גידול של כ-3% לסך של 133.7 מיליון שקל, לעומת 129.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלות המכר קטנה בכ-3% לכ-52.7 מיליון שקל.

בעוד שברבעון השני של שנת 2006 היו לחברה הוצאות מימון של כ-4.5 מיליון שקל, הרי שברבעון האחרון נהנתה החברה מהכנסות מימון של כ-6 מיליון שקל, סכום שתרם לא מעט לצמיחה בשורת הרווח הנקי.

כאמור, בשורה התחתונה רשמה החברה צימחה של כ-71% לכ-14.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.