תכלית: אלביט הדמיה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25%
אלביט הדמיה נמצאת כיום במומנטום עסקי מצוין. לחברה שרשרת ארוכה של הצלחות עסקיות בכל תחומי פעילותה ובתחום הקניונים בפרט. חברת הבת Plaza Centers הנסחרת בלונדון, נמצאת בשלבי בניית המרכז המסחרי ה-41 מאז בנתה את הקניון הראשון במזרח אירופה לפני כ-12 שנה. רבים הרימו גבה כשאלביט החלה בפעילות במזרח אירופה, אולם אסטרטגיית החברה – כניסה למדינות העתידות להצטרף לגוש האירו, בהן צמיחת תוצר שנתית של 4%-6% התבררה כהצלחה מסחררת. קניונים הינם מדד טוב, מאחר ומותגים שונים נכנסו בעוצמה למדינות אלו ולקניונים זורם הכסף כשהתוצר המקומי בצמיחה.
עם השנים, עלתה החברה על הרדאר של מספר גופי השקעה גדולים (דוגמת קלפייר הצרפתית) וכיום מקימה החברה קניונים, אשר את רובם היא מוכרת כבר בשלב התכנון, על פי תשואה מוסכמת מראש, עם מנגנון התאמה בהתאם לשכר הדירה הנובע מהמרכז המסחרי בתום השנה הראשונה להפעלתו.
בזכות מוניטין רב שנים במזרח אירופה, לחברה מספר לא מבוטל של דיירי עוגן, אשר הולכים אחריה מקניון לקניון ומאפשרים לה להשיג אחוזי תפוסה מלאים בקניונים אותם היא מקימה.
עד היום, מכרה החברה כ-25 קניונים. במזרח אירופה כ-400 מיליון איש ויחס קניונים לנפש נמוך, כך שפוטנציאל הצמיחה רחוק ממיצוי. אלביט אינה חוששת להיכנס גם לערי השדה ובכך משיגה יתרון ניכר על פני מתחרותיה, אשר מרוכזות בעיקר בערי הבירה. לחברה ניסיון רב בבניית מרכזים מסחריים, המאפשר לה ביצוע פרויקטים בזמן בזק של מתחת לשנתיים.
בנוסף, נמצאת החברה כיום בשלבי הקמה של שלושה מגה-פרויקטים:
ההיפודרום בבודפשט - מרכז הבידור והסחר הגדול בהונגריה ואחד הגדולים באירופה (גודלו כפי-7 ממרכז עזריאלי). השבוע הודיעה החברה על מכירת ההיפודרום לקבוצת השקעות בריטית תמורת כ-550 מיליון דולר. רווח ההון הצפוי לחברה הינו כמיליארד שקל.
קאסה רדיו בבוקרשט - אחד המרכזים המסחריים הגדולים במזרח אירופה, אשר יכלול כ-400 אלף מ"ר מסחרי, מלונות ומשרדים ויקום בבניין לשימור מתקופת צ'אוצ'סקו.
האי אובודה - פרויקט עצום מימדים בהונגריה להקמת שבעה מלונות, שישה בתי מלון-דירות, קזינו, בתי קונגרס, תיאטראות, בתי קולנוע ועוד. עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ- 1.5-2 מיליארד אירו, כשלחברה שותפים נכבדים בפרויקט ובכוונתה לצרף רשת קזינו עולמית ורשת מלונות בינ"ל, על מנת שלא לסכן סכומי כסף גדולים. פרויקט זה צפוי להבנות על פני 6-7 שנים.
לאור הצלחתה האדירה של החברה במזרח אירופה, החליטה החברה להיכנס לשוק ההודי מאחר וזיהתה בו הזדמנות עסקית משמעותית לאור היווצרות מעמד ביניים אדיר של כ-300 מיליון איש וצפי לירידת תשואות משמעותית בטווח של כחמש שנים. החברה השקיעה שנתיים בלימוד השוק ההודי, ביססה תשתית ארגונית, הקימה צוות מיומן ונכנסה למספר פרויקטים באמצעות שותפים מקומיים. החברה מרכזת פעילותה בדרום מזרח הודו, בו ריכוז הולך וגובר של מעמד ביניים, מזג אוויר נח לאורך מרבית ימות השנה והיותו לב עמק הסיליקון ההודי. החברה דיווחה לאחרונה על מספר פרויקטים גדולים אליהם נכנסה, לרבות פרויקט מגורים יוקרתי ומלונאות ענק בבנגלור בהיקף של כ- 3 מיליארד דולר.
אני מאמין, כי בפעילות החדשה אליה נכנסה החברה, פוטנציאל אדיר להשבחת ערך בעתיד, אשר נכון להיום אינו מתומחר במחיר המניה.
בתחום המלונאות לחברה שמונה מלונות במרכז ומזרח אירופה, מהם חמישה בשותפות עם מלונות ים-סוף (אשר בשליטת אלי פפושדו) תחת המותג Park Plaza ושלושה בבעלות חברת הבת אלסינט המנוהלים תחת המותג Radisson במזרח אירופה. פפושדו הנפיק לאחרונה בבורסה של לונדון את רשת מלונות Park Plaza ומהערכות השמאות שצורפו לתשקיף, נגזר שווי עודף רב לאלביט בגין חלקה בחמשת המלונות.
בתחום הציוד והמכשור הרפואי לאלביט שתי החזקות בולטות בדמות חברות אינסייטק (52%) וגמידה סל (25%), להן פוטנציאל אדיר להצפת ערך, לאור האינדיקציות המתקבלות מהשוק.
לסיכום, אלביט הדמיה הינה יצרנית ערך עם קבלות. עסקיה של החברה משגשגים, כשהצפת ערך אפשרית ממספר רב של פעילויות. לחברה פיזור נאה של עסקים הן מבחינה ג"ג והן מבחינת תחומי פעילות. לחברה מדיניות חלוקת דיבידנד של 50% מהרווח התזרימי, כך שלכל הצפת ערך השפעה ישירה על בעלי המניות ולאור העסקאות האחרונות תתכן תשואת דיבידנד דו ספרתית השנה.
אני לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום למציאות. אלביט הדמיה מוכיחה כי לפעמים חלומות מתגשמים. החברה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25% במודל אחזקות שמרני וגבוה בהרבה אם מפעילים מעט את הדמיון.
*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
