תכלית: אלביט הדמיה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25%

אורי כהן לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום, למציאות
אורי כהן |

אלביט הדמיה נמצאת כיום במומנטום עסקי מצוין. לחברה שרשרת ארוכה של הצלחות עסקיות בכל תחומי פעילותה ובתחום הקניונים בפרט. חברת הבת Plaza Centers הנסחרת בלונדון, נמצאת בשלבי בניית המרכז המסחרי ה-41 מאז בנתה את הקניון הראשון במזרח אירופה לפני כ-12 שנה. רבים הרימו גבה כשאלביט החלה בפעילות במזרח אירופה, אולם אסטרטגיית החברה – כניסה למדינות העתידות להצטרף לגוש האירו, בהן צמיחת תוצר שנתית של 4%-6% התבררה כהצלחה מסחררת. קניונים הינם מדד טוב, מאחר ומותגים שונים נכנסו בעוצמה למדינות אלו ולקניונים זורם הכסף כשהתוצר המקומי בצמיחה.

עם השנים, עלתה החברה על הרדאר של מספר גופי השקעה גדולים (דוגמת קלפייר הצרפתית) וכיום מקימה החברה קניונים, אשר את רובם היא מוכרת כבר בשלב התכנון, על פי תשואה מוסכמת מראש, עם מנגנון התאמה בהתאם לשכר הדירה הנובע מהמרכז המסחרי בתום השנה הראשונה להפעלתו.

בזכות מוניטין רב שנים במזרח אירופה, לחברה מספר לא מבוטל של דיירי עוגן, אשר הולכים אחריה מקניון לקניון ומאפשרים לה להשיג אחוזי תפוסה מלאים בקניונים אותם היא מקימה.

עד היום, מכרה החברה כ-25 קניונים. במזרח אירופה כ-400 מיליון איש ויחס קניונים לנפש נמוך, כך שפוטנציאל הצמיחה רחוק ממיצוי. אלביט אינה חוששת להיכנס גם לערי השדה ובכך משיגה יתרון ניכר על פני מתחרותיה, אשר מרוכזות בעיקר בערי הבירה. לחברה ניסיון רב בבניית מרכזים מסחריים, המאפשר לה ביצוע פרויקטים בזמן בזק של מתחת לשנתיים.

בנוסף, נמצאת החברה כיום בשלבי הקמה של שלושה מגה-פרויקטים:

ההיפודרום בבודפשט - מרכז הבידור והסחר הגדול בהונגריה ואחד הגדולים באירופה (גודלו כפי-7 ממרכז עזריאלי). השבוע הודיעה החברה על מכירת ההיפודרום לקבוצת השקעות בריטית תמורת כ-550 מיליון דולר. רווח ההון הצפוי לחברה הינו כמיליארד שקל.

קאסה רדיו בבוקרשט - אחד המרכזים המסחריים הגדולים במזרח אירופה, אשר יכלול כ-400 אלף מ"ר מסחרי, מלונות ומשרדים ויקום בבניין לשימור מתקופת צ'אוצ'סקו.

האי אובודה - פרויקט עצום מימדים בהונגריה להקמת שבעה מלונות, שישה בתי מלון-דירות, קזינו, בתי קונגרס, תיאטראות, בתי קולנוע ועוד. עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ- 1.5-2 מיליארד אירו, כשלחברה שותפים נכבדים בפרויקט ובכוונתה לצרף רשת קזינו עולמית ורשת מלונות בינ"ל, על מנת שלא לסכן סכומי כסף גדולים. פרויקט זה צפוי להבנות על פני 6-7 שנים.

לאור הצלחתה האדירה של החברה במזרח אירופה, החליטה החברה להיכנס לשוק ההודי מאחר וזיהתה בו הזדמנות עסקית משמעותית לאור היווצרות מעמד ביניים אדיר של כ-300 מיליון איש וצפי לירידת תשואות משמעותית בטווח של כחמש שנים. החברה השקיעה שנתיים בלימוד השוק ההודי, ביססה תשתית ארגונית, הקימה צוות מיומן ונכנסה למספר פרויקטים באמצעות שותפים מקומיים. החברה מרכזת פעילותה בדרום מזרח הודו, בו ריכוז הולך וגובר של מעמד ביניים, מזג אוויר נח לאורך מרבית ימות השנה והיותו לב עמק הסיליקון ההודי. החברה דיווחה לאחרונה על מספר פרויקטים גדולים אליהם נכנסה, לרבות פרויקט מגורים יוקרתי ומלונאות ענק בבנגלור בהיקף של כ- 3 מיליארד דולר.

אני מאמין, כי בפעילות החדשה אליה נכנסה החברה, פוטנציאל אדיר להשבחת ערך בעתיד, אשר נכון להיום אינו מתומחר במחיר המניה.

בתחום המלונאות לחברה שמונה מלונות במרכז ומזרח אירופה, מהם חמישה בשותפות עם מלונות ים-סוף (אשר בשליטת אלי פפושדו) תחת המותג Park Plaza ושלושה בבעלות חברת הבת אלסינט המנוהלים תחת המותג Radisson במזרח אירופה. פפושדו הנפיק לאחרונה בבורסה של לונדון את רשת מלונות Park Plaza ומהערכות השמאות שצורפו לתשקיף, נגזר שווי עודף רב לאלביט בגין חלקה בחמשת המלונות.

בתחום הציוד והמכשור הרפואי לאלביט שתי החזקות בולטות בדמות חברות אינסייטק (52%) וגמידה סל (25%), להן פוטנציאל אדיר להצפת ערך, לאור האינדיקציות המתקבלות מהשוק.

לסיכום, אלביט הדמיה הינה יצרנית ערך עם קבלות. עסקיה של החברה משגשגים, כשהצפת ערך אפשרית ממספר רב של פעילויות. לחברה פיזור נאה של עסקים הן מבחינה ג"ג והן מבחינת תחומי פעילות. לחברה מדיניות חלוקת דיבידנד של 50% מהרווח התזרימי, כך שלכל הצפת ערך השפעה ישירה על בעלי המניות ולאור העסקאות האחרונות תתכן תשואת דיבידנד דו ספרתית השנה.

אני לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום למציאות. אלביט הדמיה מוכיחה כי לפעמים חלומות מתגשמים. החברה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25% במודל אחזקות שמרני וגבוה בהרבה אם מפעילים מעט את הדמיון.

*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.