תכלית: אלביט הדמיה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25%

אורי כהן לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום, למציאות
אורי כהן |

אלביט הדמיה נמצאת כיום במומנטום עסקי מצוין. לחברה שרשרת ארוכה של הצלחות עסקיות בכל תחומי פעילותה ובתחום הקניונים בפרט. חברת הבת Plaza Centers הנסחרת בלונדון, נמצאת בשלבי בניית המרכז המסחרי ה-41 מאז בנתה את הקניון הראשון במזרח אירופה לפני כ-12 שנה. רבים הרימו גבה כשאלביט החלה בפעילות במזרח אירופה, אולם אסטרטגיית החברה – כניסה למדינות העתידות להצטרף לגוש האירו, בהן צמיחת תוצר שנתית של 4%-6% התבררה כהצלחה מסחררת. קניונים הינם מדד טוב, מאחר ומותגים שונים נכנסו בעוצמה למדינות אלו ולקניונים זורם הכסף כשהתוצר המקומי בצמיחה.

עם השנים, עלתה החברה על הרדאר של מספר גופי השקעה גדולים (דוגמת קלפייר הצרפתית) וכיום מקימה החברה קניונים, אשר את רובם היא מוכרת כבר בשלב התכנון, על פי תשואה מוסכמת מראש, עם מנגנון התאמה בהתאם לשכר הדירה הנובע מהמרכז המסחרי בתום השנה הראשונה להפעלתו.

בזכות מוניטין רב שנים במזרח אירופה, לחברה מספר לא מבוטל של דיירי עוגן, אשר הולכים אחריה מקניון לקניון ומאפשרים לה להשיג אחוזי תפוסה מלאים בקניונים אותם היא מקימה.

עד היום, מכרה החברה כ-25 קניונים. במזרח אירופה כ-400 מיליון איש ויחס קניונים לנפש נמוך, כך שפוטנציאל הצמיחה רחוק ממיצוי. אלביט אינה חוששת להיכנס גם לערי השדה ובכך משיגה יתרון ניכר על פני מתחרותיה, אשר מרוכזות בעיקר בערי הבירה. לחברה ניסיון רב בבניית מרכזים מסחריים, המאפשר לה ביצוע פרויקטים בזמן בזק של מתחת לשנתיים.

בנוסף, נמצאת החברה כיום בשלבי הקמה של שלושה מגה-פרויקטים:

ההיפודרום בבודפשט - מרכז הבידור והסחר הגדול בהונגריה ואחד הגדולים באירופה (גודלו כפי-7 ממרכז עזריאלי). השבוע הודיעה החברה על מכירת ההיפודרום לקבוצת השקעות בריטית תמורת כ-550 מיליון דולר. רווח ההון הצפוי לחברה הינו כמיליארד שקל.

קאסה רדיו בבוקרשט - אחד המרכזים המסחריים הגדולים במזרח אירופה, אשר יכלול כ-400 אלף מ"ר מסחרי, מלונות ומשרדים ויקום בבניין לשימור מתקופת צ'אוצ'סקו.

האי אובודה - פרויקט עצום מימדים בהונגריה להקמת שבעה מלונות, שישה בתי מלון-דירות, קזינו, בתי קונגרס, תיאטראות, בתי קולנוע ועוד. עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ- 1.5-2 מיליארד אירו, כשלחברה שותפים נכבדים בפרויקט ובכוונתה לצרף רשת קזינו עולמית ורשת מלונות בינ"ל, על מנת שלא לסכן סכומי כסף גדולים. פרויקט זה צפוי להבנות על פני 6-7 שנים.

לאור הצלחתה האדירה של החברה במזרח אירופה, החליטה החברה להיכנס לשוק ההודי מאחר וזיהתה בו הזדמנות עסקית משמעותית לאור היווצרות מעמד ביניים אדיר של כ-300 מיליון איש וצפי לירידת תשואות משמעותית בטווח של כחמש שנים. החברה השקיעה שנתיים בלימוד השוק ההודי, ביססה תשתית ארגונית, הקימה צוות מיומן ונכנסה למספר פרויקטים באמצעות שותפים מקומיים. החברה מרכזת פעילותה בדרום מזרח הודו, בו ריכוז הולך וגובר של מעמד ביניים, מזג אוויר נח לאורך מרבית ימות השנה והיותו לב עמק הסיליקון ההודי. החברה דיווחה לאחרונה על מספר פרויקטים גדולים אליהם נכנסה, לרבות פרויקט מגורים יוקרתי ומלונאות ענק בבנגלור בהיקף של כ- 3 מיליארד דולר.

אני מאמין, כי בפעילות החדשה אליה נכנסה החברה, פוטנציאל אדיר להשבחת ערך בעתיד, אשר נכון להיום אינו מתומחר במחיר המניה.

בתחום המלונאות לחברה שמונה מלונות במרכז ומזרח אירופה, מהם חמישה בשותפות עם מלונות ים-סוף (אשר בשליטת אלי פפושדו) תחת המותג Park Plaza ושלושה בבעלות חברת הבת אלסינט המנוהלים תחת המותג Radisson במזרח אירופה. פפושדו הנפיק לאחרונה בבורסה של לונדון את רשת מלונות Park Plaza ומהערכות השמאות שצורפו לתשקיף, נגזר שווי עודף רב לאלביט בגין חלקה בחמשת המלונות.

בתחום הציוד והמכשור הרפואי לאלביט שתי החזקות בולטות בדמות חברות אינסייטק (52%) וגמידה סל (25%), להן פוטנציאל אדיר להצפת ערך, לאור האינדיקציות המתקבלות מהשוק.

לסיכום, אלביט הדמיה הינה יצרנית ערך עם קבלות. עסקיה של החברה משגשגים, כשהצפת ערך אפשרית ממספר רב של פעילויות. לחברה פיזור נאה של עסקים הן מבחינה ג"ג והן מבחינת תחומי פעילות. לחברה מדיניות חלוקת דיבידנד של 50% מהרווח התזרימי, כך שלכל הצפת ערך השפעה ישירה על בעלי המניות ולאור העסקאות האחרונות תתכן תשואת דיבידנד דו ספרתית השנה.

אני לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום למציאות. אלביט הדמיה מוכיחה כי לפעמים חלומות מתגשמים. החברה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25% במודל אחזקות שמרני וגבוה בהרבה אם מפעילים מעט את הדמיון.

*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: