תכלית: אלביט הדמיה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25%

אורי כהן לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום, למציאות
אורי כהן |

אלביט הדמיה נמצאת כיום במומנטום עסקי מצוין. לחברה שרשרת ארוכה של הצלחות עסקיות בכל תחומי פעילותה ובתחום הקניונים בפרט. חברת הבת Plaza Centers הנסחרת בלונדון, נמצאת בשלבי בניית המרכז המסחרי ה-41 מאז בנתה את הקניון הראשון במזרח אירופה לפני כ-12 שנה. רבים הרימו גבה כשאלביט החלה בפעילות במזרח אירופה, אולם אסטרטגיית החברה – כניסה למדינות העתידות להצטרף לגוש האירו, בהן צמיחת תוצר שנתית של 4%-6% התבררה כהצלחה מסחררת. קניונים הינם מדד טוב, מאחר ומותגים שונים נכנסו בעוצמה למדינות אלו ולקניונים זורם הכסף כשהתוצר המקומי בצמיחה.

עם השנים, עלתה החברה על הרדאר של מספר גופי השקעה גדולים (דוגמת קלפייר הצרפתית) וכיום מקימה החברה קניונים, אשר את רובם היא מוכרת כבר בשלב התכנון, על פי תשואה מוסכמת מראש, עם מנגנון התאמה בהתאם לשכר הדירה הנובע מהמרכז המסחרי בתום השנה הראשונה להפעלתו.

בזכות מוניטין רב שנים במזרח אירופה, לחברה מספר לא מבוטל של דיירי עוגן, אשר הולכים אחריה מקניון לקניון ומאפשרים לה להשיג אחוזי תפוסה מלאים בקניונים אותם היא מקימה.

עד היום, מכרה החברה כ-25 קניונים. במזרח אירופה כ-400 מיליון איש ויחס קניונים לנפש נמוך, כך שפוטנציאל הצמיחה רחוק ממיצוי. אלביט אינה חוששת להיכנס גם לערי השדה ובכך משיגה יתרון ניכר על פני מתחרותיה, אשר מרוכזות בעיקר בערי הבירה. לחברה ניסיון רב בבניית מרכזים מסחריים, המאפשר לה ביצוע פרויקטים בזמן בזק של מתחת לשנתיים.

בנוסף, נמצאת החברה כיום בשלבי הקמה של שלושה מגה-פרויקטים:

ההיפודרום בבודפשט - מרכז הבידור והסחר הגדול בהונגריה ואחד הגדולים באירופה (גודלו כפי-7 ממרכז עזריאלי). השבוע הודיעה החברה על מכירת ההיפודרום לקבוצת השקעות בריטית תמורת כ-550 מיליון דולר. רווח ההון הצפוי לחברה הינו כמיליארד שקל.

קאסה רדיו בבוקרשט - אחד המרכזים המסחריים הגדולים במזרח אירופה, אשר יכלול כ-400 אלף מ"ר מסחרי, מלונות ומשרדים ויקום בבניין לשימור מתקופת צ'אוצ'סקו.

האי אובודה - פרויקט עצום מימדים בהונגריה להקמת שבעה מלונות, שישה בתי מלון-דירות, קזינו, בתי קונגרס, תיאטראות, בתי קולנוע ועוד. עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ- 1.5-2 מיליארד אירו, כשלחברה שותפים נכבדים בפרויקט ובכוונתה לצרף רשת קזינו עולמית ורשת מלונות בינ"ל, על מנת שלא לסכן סכומי כסף גדולים. פרויקט זה צפוי להבנות על פני 6-7 שנים.

לאור הצלחתה האדירה של החברה במזרח אירופה, החליטה החברה להיכנס לשוק ההודי מאחר וזיהתה בו הזדמנות עסקית משמעותית לאור היווצרות מעמד ביניים אדיר של כ-300 מיליון איש וצפי לירידת תשואות משמעותית בטווח של כחמש שנים. החברה השקיעה שנתיים בלימוד השוק ההודי, ביססה תשתית ארגונית, הקימה צוות מיומן ונכנסה למספר פרויקטים באמצעות שותפים מקומיים. החברה מרכזת פעילותה בדרום מזרח הודו, בו ריכוז הולך וגובר של מעמד ביניים, מזג אוויר נח לאורך מרבית ימות השנה והיותו לב עמק הסיליקון ההודי. החברה דיווחה לאחרונה על מספר פרויקטים גדולים אליהם נכנסה, לרבות פרויקט מגורים יוקרתי ומלונאות ענק בבנגלור בהיקף של כ- 3 מיליארד דולר.

אני מאמין, כי בפעילות החדשה אליה נכנסה החברה, פוטנציאל אדיר להשבחת ערך בעתיד, אשר נכון להיום אינו מתומחר במחיר המניה.

בתחום המלונאות לחברה שמונה מלונות במרכז ומזרח אירופה, מהם חמישה בשותפות עם מלונות ים-סוף (אשר בשליטת אלי פפושדו) תחת המותג Park Plaza ושלושה בבעלות חברת הבת אלסינט המנוהלים תחת המותג Radisson במזרח אירופה. פפושדו הנפיק לאחרונה בבורסה של לונדון את רשת מלונות Park Plaza ומהערכות השמאות שצורפו לתשקיף, נגזר שווי עודף רב לאלביט בגין חלקה בחמשת המלונות.

בתחום הציוד והמכשור הרפואי לאלביט שתי החזקות בולטות בדמות חברות אינסייטק (52%) וגמידה סל (25%), להן פוטנציאל אדיר להצפת ערך, לאור האינדיקציות המתקבלות מהשוק.

לסיכום, אלביט הדמיה הינה יצרנית ערך עם קבלות. עסקיה של החברה משגשגים, כשהצפת ערך אפשרית ממספר רב של פעילויות. לחברה פיזור נאה של עסקים הן מבחינה ג"ג והן מבחינת תחומי פעילות. לחברה מדיניות חלוקת דיבידנד של 50% מהרווח התזרימי, כך שלכל הצפת ערך השפעה ישירה על בעלי המניות ולאור העסקאות האחרונות תתכן תשואת דיבידנד דו ספרתית השנה.

אני לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום למציאות. אלביט הדמיה מוכיחה כי לפעמים חלומות מתגשמים. החברה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25% במודל אחזקות שמרני וגבוה בהרבה אם מפעילים מעט את הדמיון.

*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חרדים
צילום: לעמ עמוס בן גרשום

יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך

חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים


הדס ברטל |

נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.

הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.

לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.

בנק ישראל
בנק ישראל - קרדיט: בנק ישראל

לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.