תכלית: אלביט הדמיה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25%

אורי כהן לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום, למציאות
אורי כהן |

אלביט הדמיה נמצאת כיום במומנטום עסקי מצוין. לחברה שרשרת ארוכה של הצלחות עסקיות בכל תחומי פעילותה ובתחום הקניונים בפרט. חברת הבת Plaza Centers הנסחרת בלונדון, נמצאת בשלבי בניית המרכז המסחרי ה-41 מאז בנתה את הקניון הראשון במזרח אירופה לפני כ-12 שנה. רבים הרימו גבה כשאלביט החלה בפעילות במזרח אירופה, אולם אסטרטגיית החברה – כניסה למדינות העתידות להצטרף לגוש האירו, בהן צמיחת תוצר שנתית של 4%-6% התבררה כהצלחה מסחררת. קניונים הינם מדד טוב, מאחר ומותגים שונים נכנסו בעוצמה למדינות אלו ולקניונים זורם הכסף כשהתוצר המקומי בצמיחה.

עם השנים, עלתה החברה על הרדאר של מספר גופי השקעה גדולים (דוגמת קלפייר הצרפתית) וכיום מקימה החברה קניונים, אשר את רובם היא מוכרת כבר בשלב התכנון, על פי תשואה מוסכמת מראש, עם מנגנון התאמה בהתאם לשכר הדירה הנובע מהמרכז המסחרי בתום השנה הראשונה להפעלתו.

בזכות מוניטין רב שנים במזרח אירופה, לחברה מספר לא מבוטל של דיירי עוגן, אשר הולכים אחריה מקניון לקניון ומאפשרים לה להשיג אחוזי תפוסה מלאים בקניונים אותם היא מקימה.

עד היום, מכרה החברה כ-25 קניונים. במזרח אירופה כ-400 מיליון איש ויחס קניונים לנפש נמוך, כך שפוטנציאל הצמיחה רחוק ממיצוי. אלביט אינה חוששת להיכנס גם לערי השדה ובכך משיגה יתרון ניכר על פני מתחרותיה, אשר מרוכזות בעיקר בערי הבירה. לחברה ניסיון רב בבניית מרכזים מסחריים, המאפשר לה ביצוע פרויקטים בזמן בזק של מתחת לשנתיים.

בנוסף, נמצאת החברה כיום בשלבי הקמה של שלושה מגה-פרויקטים:

ההיפודרום בבודפשט - מרכז הבידור והסחר הגדול בהונגריה ואחד הגדולים באירופה (גודלו כפי-7 ממרכז עזריאלי). השבוע הודיעה החברה על מכירת ההיפודרום לקבוצת השקעות בריטית תמורת כ-550 מיליון דולר. רווח ההון הצפוי לחברה הינו כמיליארד שקל.

קאסה רדיו בבוקרשט - אחד המרכזים המסחריים הגדולים במזרח אירופה, אשר יכלול כ-400 אלף מ"ר מסחרי, מלונות ומשרדים ויקום בבניין לשימור מתקופת צ'אוצ'סקו.

האי אובודה - פרויקט עצום מימדים בהונגריה להקמת שבעה מלונות, שישה בתי מלון-דירות, קזינו, בתי קונגרס, תיאטראות, בתי קולנוע ועוד. עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ- 1.5-2 מיליארד אירו, כשלחברה שותפים נכבדים בפרויקט ובכוונתה לצרף רשת קזינו עולמית ורשת מלונות בינ"ל, על מנת שלא לסכן סכומי כסף גדולים. פרויקט זה צפוי להבנות על פני 6-7 שנים.

לאור הצלחתה האדירה של החברה במזרח אירופה, החליטה החברה להיכנס לשוק ההודי מאחר וזיהתה בו הזדמנות עסקית משמעותית לאור היווצרות מעמד ביניים אדיר של כ-300 מיליון איש וצפי לירידת תשואות משמעותית בטווח של כחמש שנים. החברה השקיעה שנתיים בלימוד השוק ההודי, ביססה תשתית ארגונית, הקימה צוות מיומן ונכנסה למספר פרויקטים באמצעות שותפים מקומיים. החברה מרכזת פעילותה בדרום מזרח הודו, בו ריכוז הולך וגובר של מעמד ביניים, מזג אוויר נח לאורך מרבית ימות השנה והיותו לב עמק הסיליקון ההודי. החברה דיווחה לאחרונה על מספר פרויקטים גדולים אליהם נכנסה, לרבות פרויקט מגורים יוקרתי ומלונאות ענק בבנגלור בהיקף של כ- 3 מיליארד דולר.

אני מאמין, כי בפעילות החדשה אליה נכנסה החברה, פוטנציאל אדיר להשבחת ערך בעתיד, אשר נכון להיום אינו מתומחר במחיר המניה.

בתחום המלונאות לחברה שמונה מלונות במרכז ומזרח אירופה, מהם חמישה בשותפות עם מלונות ים-סוף (אשר בשליטת אלי פפושדו) תחת המותג Park Plaza ושלושה בבעלות חברת הבת אלסינט המנוהלים תחת המותג Radisson במזרח אירופה. פפושדו הנפיק לאחרונה בבורסה של לונדון את רשת מלונות Park Plaza ומהערכות השמאות שצורפו לתשקיף, נגזר שווי עודף רב לאלביט בגין חלקה בחמשת המלונות.

בתחום הציוד והמכשור הרפואי לאלביט שתי החזקות בולטות בדמות חברות אינסייטק (52%) וגמידה סל (25%), להן פוטנציאל אדיר להצפת ערך, לאור האינדיקציות המתקבלות מהשוק.

לסיכום, אלביט הדמיה הינה יצרנית ערך עם קבלות. עסקיה של החברה משגשגים, כשהצפת ערך אפשרית ממספר רב של פעילויות. לחברה פיזור נאה של עסקים הן מבחינה ג"ג והן מבחינת תחומי פעילות. לחברה מדיניות חלוקת דיבידנד של 50% מהרווח התזרימי, כך שלכל הצפת ערך השפעה ישירה על בעלי המניות ולאור העסקאות האחרונות תתכן תשואת דיבידנד דו ספרתית השנה.

אני לא מכיר הרבה חברות ישראליות שמסוגלות לייצר רווח של מיליארד שקל מעסקה בודדת ולהפוך את מה שנראה תחילה כחלום למציאות. אלביט הדמיה מוכיחה כי לפעמים חלומות מתגשמים. החברה נסחרת בדיסקאונט של לפחות 25% במודל אחזקות שמרני וגבוה בהרבה אם מפעילים מעט את הדמיון.

*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.