שאלה: ------ חברה ישראלית פרטית מחזיקה במניות חברה-בת שלה, שגם היא חברה ישראלית פרטית. למימון רכישות המניות (חלק מהן נרכשו מצד ג', וחלק מהן הוקצו לחברה) קיבלה החברה הלוואות מבנקים, וכן קיבלה הלוואות מחברות-קשורות שלה (חברות זרות). חלק מן ההלוואות צמודות לשער הדולר. ובאותו הנושא, ובהיפוך: החברה הלוותה הלוואה צמודת דולר לחברה-הבת. במהלך השנים נוצרו לחברה עודף "הוצאות ריבית" על "הכנסות ריבית"; ונוסף על זאת - נוצרו הפרשי שער. השאלות: 1. האם אפשר להכיר בסכום הוצאות הריבית נטו בתוספת סכום הפרשי השער - כהפסד מהיבט המס [?]; או, יש להוון את כל ההוצאות נטו על ההשקעה במניות ? 2. מה לעשות, אם בשנה מסוימת - סכום הפרשי השער, דהיינו: הכנסה מירידת שער הדולר על הלוואות שנתקבלו, עולה על סכום הוצאות הריבית נטו [?]; האם נוצרת הכנסה חייבת ? תשובה: ------- על "הוצאות המימון" על פי המתואר בשאלה - הוצאות המימון הוצאו בשל רכישת המניות ולא בשל מתן ההלוואה לחברה-הבת. בנסיבות האלה - יש, לכאורה, להוון את הוצאות המימון לעלות המניות; וזאת, בהיעדר הכנסה מהמניות שנרכשו. הואיל ו"לכסף אין ריח" - אפשר לטעון, כי יש להעמיד את הוצאות המימון אל מול הכנסות המימון מההלוואה שניתנה לחברה-הבת; זו העמדה שתוצאתה היא הפסד. על רקע המובא לעיל - הרי, בענייננו, תוצאות המס ייגזרו משאלת סיווגו של ההפסד כעסקי או כפסיבי. תשומת הלב מוסבת להוראות סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 - אשר עשויות לחול במקרה זה. על "הפרשי שער" שאלת סיווגם של הפרשי שער שליליים על הלוואה, שקיבל הנישום - טרם נבחנה עד כה בפסיקה. בעניין "ההכנסה החייבת" יש שני מבטים: ● מחד - אפשר לטעון, שאין מדובר כלל בהכנסה, החייבת במס; וזאת, בהיעדר מקור סטטוטורי. לפי גישה זו: הפרשי השער החיוביים לא יקטינו את הריבית. ● מאידך - למיטב ידיעתי, ולגישת רשויות המס, מדובר בהכנסה, החייבת במס, או, למצער, הוא מקטינה את הריבית. מכל מקום - בחיי המעשה גובשו, עד היום, הסדרים מגוונים בעניין זה. המשיב - בעל משרד עורכי-דין, אשר מומחיותו היא בתחומי המיסוי השונים; מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006), ומקים ועורך אתר האינטרנט מיסוי שוק ההון (www.capitax.co.il). התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.