העופרת היא בין העתיקות שבמתכות הידועות לאדם. בימי הביניים אף נחשבה לעתיקה שבמתכות, ואלכימאים חיפשו דרך להפוך אותה לזהב.

בספר במדבר (פרק ל"א, פסוק כ"ב) היא נזכרת כאחת משש מתכות נוסף על הזהב, הכסף, הנחושת, הברזל והבדיל. ואכן, העופרת נמצאת בשימוש האדם כבר יותר מ-7000 שנה, מכיוון שהיא נפוצה ביותר וקל להפיק אותה. מדובר במתכת רכה, הניתכת בטמפרטורה נמוכה (327 מעלות צלזיוס) וקלה לעיבוד; דבר המסביר את השימושים הרבים שנעשו בה במרוצת השנים.

ברומא העתיקה השתמשו בעופרת להתקנת צינורות מים, שימוש שהחזיק מעמד עד לאחרונה. רבים מאתנו אולי עדין זוכרים את הסיפון מתחת לכיורים שהיה מעופרת ורק בשנים האחרונות הוחלף בצינורות פלסטיק. משום כך, מקורה של המילה שרברב באנגלית, plumber, ובספרדית, plomero, בשם הלטיני של העופרת plumbum.

העופרת היא מתכת אפורה, כבדה (משקלה הסגולי 11.3), בעלת מוליכות חשמלית ותרמית נמוכה. העופרת יוצרת שכבת תחמוצת במגע עם האוויר, דבר המסביר את העמידות הרבה שלה בפני קורוזיה. העופרת ותרכובותיה הן רעילות ביותר, ולכן מרבית השימושים שנעשו בעבר בעופרת אסורים כיום. ברומא העתיקה למשל השתמשו בכלי עופרת להכנה, לאחסון ולשתיית יין, ויש היסטוריונים המשערים שהאימפריה הרומית קרסה מפני שהאוכלוסייה סבלה מהרעלת עופרת עקב הספקת מים בצינורות עופרת ושתיית יין מכלי עופרת. זו השערה שאין לפסול, אף על פי שקיימות עדויות בכתב לכך שרעילות העופרת הייתה ידועה עוד בימי רומא העתיקה, ומשקע הגיר בצינורות שם לא אפשר מגע ישיר בין המים לעופרת.

לעופרת ולתרכובותיה שימושים רבים, שרובם נאסרו בשנים האחרונות. שימוש רב נעשה בעופרת פחמתית כמרכיב בצבעים, שבהם גם ציירו הציירים בתקופות השונות. קיימת סברה שהצייר הספרדי פרנסיסקו גויה לקה בחירשות עקב הרעלת עופרת. כיום משתמשים בעופרת רק לצבעים לצביעה חיצונית, למשל של כבישים וקירות חיצוניים. עד לא מזמן השתמשו בתוספת אתיל עופרת כתוסף לבנזין לשיפור ביצועי המנוע, שימוש זה נפסק כמעט לחלוטין מלבד במכוניות ישנות שעדיין זקוקות לדלק עם עופרת בגלל תכונות הסיכה שיש לעופרת, וכמעט כולנו משמשים כיום בדלק נטול עופרת.

השימוש העיקרי כיום בעופרת והמסביר את הביקוש הרב אליה הוא ייצור הלוחות במצברי המכוניות וסוללות מסוימות, למעשה התעשייה הזו מהווה כ-75% מצריכת העופרת בעולם. שימושים נוספים הם ייצור לוחות מיגון מפני קרינה בציוד רנטגן ובכורים גרעיניים וכן במכשירי טלוויזיה ובמסכי מחשב המבוססים על שפופרת קטודית (במסכים דקים אין צורך בלוחות הגנה מפני קרינה). בין השאר, העופרת משמשת גם להכנת קליעי תחמושת, לציפוי כבלי חשמל, לייצור זכוכית בדולח, לגלזורות מסוימות בקרמיקה ולמשקולות לדיג ולצלילה.

עופרת טהורה מופיעה אומנם בטבע אבל היא נדירה למדי; לרוב תימצא העופרת בתרכובות של מינרלים שונים, הנפוץ בהם הוא גלניט, גופרת הנחושת, המכיל 86.5% עופרת. לרוב מפיקים את העופרת מהמינרל בקלייה בטמפרטורה גבוהה בנוכחות פחם אבן.

כיום יותר מ-50% מצריכת העופרת העולמית נוצרת ממחזור עופרת ממצברים ישנים ומגרוטאות עופרת.

התפוקה העולמית של עופרת ממכרות בשנת 2005 הייתה 3.3 מיליון טון, סין הפיקה 30.8% מהכמות, אוסטרליה - 21.6%, ארצות הברית - 13.3%, פרו - 9.7%, מקסיקו - 4.8%, וקנדה - 2.4%.

הצריכה העולמית של עופרת בשנת 2005 הייתה 7.6 מיליון טון, סין צרכה 25.0% מהכמות, ארצות הברית - 20.3%, גרמניה - 5.2%, קוריאה - 4.9%, יפן - 3.8%, בריטניה, ספרד, איטליה, ומקסיקו - 3.5% כל אחת וצרפת 2.8%.

יצואנית העופרת הגדולה בעולם בשנת 2005 הייתה סין ואחריה אוסטרליה, קנדה, פרו וגרמניה. יבואנית העופרת העיקרית באותה שנה הייתה ארצות הברית ואחריה ספרד, קוריאה, צרפת וטייוואן.

קיימות רזרבות מוכרות גדולות של עופרת ברחבי העולם, העיקריות שבהן (על פי סדר חשיבותן) נמצאות באוסטרליה, סין, ארצות הברית, קזחסטאן, פרו, קנדה ומקסיקו. החברות מפיקות העופרת המובילות בעולם בשנת 2005 לפי סדר כמות ההפקה היו BHP Billiton, Doe Run, Xstrata, State of China, Tack Cominco ו-Anglo American.

מחיר העופרת נע בתחום שבין 200 ל-500 דולר לטון בשנים 1947-1976, לאחר מכן החל המחיר לעלות והגיע למחיר ממוצע של 1,160 דולר לטון בשנת 1979, מחיר המקביל ל-3,500 דולר לטון, בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. בשנים שלאחר מכן שב מחיר העופרת לרדת עד שהגיע למחיר ממוצע של 420 דולר לטון בשנת 1985. בסוף שנת 2003 החל מחיר העופרת לעלות ונע בסביבות 1,000 דולר לטון מתחילת שנת 2004 לתחילת 2006. ממאי 2006 עלה מחיר העופרת באופן תלול והגיע למחיר של כ-2,000 דולר לטון בחודשיים האחרונים.

המסחר בעופרת מתנהל בבורסת המתכות של לונדון (LME) החל משנת 1903. חוזה סטנדרטי מתייחס ל-25 טון עופרת, ובמחיר של 2,074 דולר לטון היה ערכו ב-16 במאי 51,850 דולר. מי שמעריך שמחיר העופרת ירד בקרוב יכול גם "למכור שורט" חוזה על עופרת.

עסקות בחוזים עתידיים ובייחוד באופציות על החוזים האלו הן ממונפות וכרוכות בסיכון רב, אך גם בפוטנציאל לרווחים גדולים מאוד כשמצליחים לצפות את מגמת מחירי העופרת. עסקות מסוג זה אינן מומלצות למי שאינו מקצוען.

מכיוון שכל מצברי המכוניות בעולם צורכים עופרת (אם כי המצברים המודרניים מחזיקים שנים רבות יותר), יגדיל הגידול בייצור המכוניות בעולם כולו ובעיקר בסין, הודו ואמריקה הלטינית, את הביקוש לעופרת. גם הגידול בציי המשאיות וכלי הרכב הגדולים בעולם, הנזקקים למצברים גדולים יותר, יוסיף למגמה. אולם הגידול בהספקת העופרת הוא בעייתי בגלל התנגדות התושבים וארגוני איכות הסביבה לפתיחת מכרות ומפעלי התכה חדשים. כל הגורמים האלה יכולים להביא למחסור בעופרת ולעלייה במחירה.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.