שוקי הסחורות: הפעם - פלטינה למקום הראשון
בניגוד לתפיסה העממית הרווחת, הזהב אינו המתכת האצילה היקרה מכולן: פלטינה יקרה יותר מזהב, למעשה מחיר הפלטינה כפול כמעט ממחיר הזהב. יש לציין שגם כמושג הפלטינה נחשבת יותר: כרטיס אשראי פלטינה יוקרתי יותר מכרטיס זהב, חשבון בנק פלטינה מכובד יותר מחשבון זהב, וגם אלבום שירים פלטינה הוא אלבום שנמכר יותר מאלבום זהב. הסיבה לכך היא שהפלטינה נדירה פי עשרים מהזהב, יש לה תכונות מיוחדות ושימושים מיוחדים והביקוש לפלטינה גדול יותר מההיצע.
פלטינה הייתה בשימוש בצורתה הטבעית בקרב אמנים במצרים העתיקה: הם השתמשו בה באופן לא מודע במקום בכסף. גם האינדיאנים באקוודור הכינו תכשיטים מפלטינה עוד לפני הכיבוש הספרדי. אף על פי שאינדיאנים אלו עיבדו פלטינה כבר לפני אלף שנה, הגיעה לאירופה הידיעה על המתכת החדשה הלבנה בעלת התכונות הבלתי רגילות רק לאחר הכיבוש הספרדי של העולם החדש במאות החמש-עשרה והשש-עשרה.
האזכור הראשון בכתב של אירופאי לפלטינה הופיע בשנת 1557, כשתיאר ההומניסט האיטלקי יוליוס סז'אר סקאליג'ר מתכת חדשה שאין כל אפשרות להתיך (נקודת ההתכה של פלטינה גבוהה מאוד, 1772 מעלות צלזיוס, לעומת 1064 מעלות של זהב), המופקת במכרות בין מקסיקו לפנמה. בסוף המאה השבע-עשרה פשטו כובשים ספרדים על אזור צ'וקו (היום קולומביה) בחיפוש אחר זהב ולהפתעתם גילו לאורך הנהר פינטו גרגרי מתכת אפורים הצמודים לזהב. הספרדים כינו את הגרגרים האלו "פלטינה", שם שמשמעותו כסף קטן (בספרדית מתכת כסף היא plata). בעיני כורי הזהב הייתה הפלטינה פסולת לא רצויה: הם נהגו להשליך את המתכת בחזרה אל הנהר.
דגימות מהמתכת המסתורית הגיעו לאנגליה במאה השמונה-עשרה, והכימאים המקומיים המובילים פרסמו דוחות מחקר על אודותיה. בשנת 1803 גילה וו"ה וולסטון תהליך המאפשר לעצב את המתכת, וכך החל השימוש המסחרי בה לכלי מעבדה ועוד.
פלטינה היא מתכת נדירה ביותר: היא מופיעה בטבע גם בצורה טהורה אבל בעיקר בסגסוגות עם מתכות אחרות במרבצים שנוצרו מזרימת נהרות ברוסיה, דרום אפריקה, קולומביה ואלסקה. באופן מסחרי מפיקים פלטינה כמוצר לוואי ממכרות ניקל בסאדברי שבמדינת אונטריו בקנדה; ממכרות זהב בדרום אפריקה וממרבצים של נהרות ברוסיה. יש לכרות בממוצע עשרה טון עפרה כדי להפיק אונקיה אחת (31.1 גרם) של פלטינה טהורה. אין שיטה אחת ויחידה להפרדת הפלטינה ממתכות אחרות: ההפרדה נעשית לרוב בתהליכים כימיים מורכבים.
הפלטינה היא מתכת לבנה בעלת ברק כסוף ומשקל סגולי גבוה ביותר – 21.45 (בשל הנדירות של הפלטינה והמשקל הסגולי הגבוה שלה הייתה יכולה להיכנס כל כמות הפלטינה שהופקה עד היום בעולם לקובייה שאורך הצלע שלה 7.5 מטר). הפלטינה עמידה מאוד בפני קורוזיה ובפני חומרים כימיים ואינה מתחמצנת אפילו בטמפרטורות גבוהות. הפלטינה היא גם מוליכת חשמל מעולה. כל זאת והיכולת הקטליטית יוצאת הדופן שלה הביאו לשימושים תעשייתיים רבים, נוסף על ייצור התכשיטים.
תעשיית התכשיטים צורכת 51% מכמות הפלטינה העולמית, וכ-48% מתכשיטי הפלטינה המיוצרים בעולם רוכשים היפנים. תעשיית המכוניות צורכת 29% מכמות הפלטינה, המשמשת כחומר מספח בממיר הקטליטי במערכת פליטת הגזים ולאלקטרודות המייצרות ניצוץ חשמלי במצתי הרכב. 13% מהפלטינה משמשים כקטליזטור בתעשייה הכימית ובתעשיית הנפט. שאר שבעת האחוזים מופנים לתעשיית האלקטרוניקה ולציוד מעבדה. יותר מ-20% ממוצרי הצריכה בעולם מכילים פלטינה או דורשים פלטינה בתהליך ייצורם.
כמות הפלטינה שהופקה בעולם בשנת 2005 הייתה 217 טון, מתוכם 77.8% מדרום אפריקה, 13.8% מרוסיה, 2.9% מקנדה, 2.2% מזימבאבואה, 1.8% מארצות הברית ו-0.5% מקולומביה.
בגלל הביקוש הרב לפלטינה לייצור תכשיטים, החשיבות הגדולה שלה לתעשייה, הכמות הקטנה יחסית המופקת בעולם וריכוז ההספקה בידי ספקים מעטים מחיר הפלטינה תנודתי מאוד. לכן ההשקעה בפלטינה נתפסת אטרקטיבית בעיני משקיעים.
מחיר הפלטינה נע בתחום שבין 50 ל-110 דולר לאונקיית טרוי (31.1 גרם) בשנים 1957-1967. המחיר עלה לתחום שבין 100 ל-300 דולר לאונקיה בשנים 1967-1978. בשנת 1980 עלה מחיר הפלטינה באופן תלול עם עליית מחיר הזהב ומחיר הכסף והגיע למחיר של 920 דולר לאונקיה, מחיר המקביל ל-2,350 דולר לאונקיה בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. מחיר הפלטינה שב וירד לאחר מכן ל-300 דולר לאונקיה בשנת 1982, ועד סוף שנת 2002 נע המחיר בתחום שבין 300 ל-600 דולר לאונקיה. בתחילת שנת 2003 החל מחיר הפלטינה לטפס והגיע ל-1,350 דולר במאי 2006. כיום נסחרת הפלטינה במחיר של כ-1,250 דולר לאונקיה, הזהב לעומת זאת נסחר כיום במחיר של כ-680 דולר לאונקיה.
ובשבוע הבא: למי שמאמין שמחיר הפלטינה יוסיף לעלות ומחפש דרך להשקיע בה – אסביר כיצד עושים זאת.
*מאת: אריה גורן - אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל, של כלל פיננסים בטוחה

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

התחרות חוזרת? ארקיע משיקה את יעדי הסתיו והחורף
חברת ארקיע פרסמה את לוח הטיסות לעונת הסתיו והחורף הקרובה, עם למעלה מ-250 טיסות שבועיות ל-25 יעדים בינלאומיים
חברת ארקיע פרסמה את לוח הטיסות לעונת הסתיו והחורף הקרובה, עם למעלה מ־250 טיסות שבועיות ל־25 יעדים בינלאומיים. מפת היעדים כוללת מגוון רחב של ערים מובילות באירופה, יעדים במזרח הרחוק ובצפון אמריקה, וכן טיסות ליעדים חורפיים עבור חופשות סקי. העונה הקרובה
משלבת בין יעדים חדשים שהושקו לאחרונה, בהם בנגקוק, ויאטנם, מינכן וליסבון, לבין יעדים ותיקים ואהובים על הקהל הישראלי. החברה מציינת כי מושם דגש על שעות טיסה נוחות, במטרה להתאים עצמה לצרכי הנוסעים. בין היתר, ארקיע תפעיל חמש טיסות שבועיות לפריז וחמש טיסות שבועיות
ללונדון (סטנסטד), כולן בשעות שנחשבות לאטרקטיביות במיוחד בשוק.
עוז ברלוביץ', מנכ"ל 'ארקיע ', מסר : "אנחנו גאים להציג ללקוחותינו לוח טיסות עשיר לעונת הסתיו והחורף, הכולל שילוב של יעדים קלאסיים לצד יעדים חדשים
ואטרקטיביים בדגש מיוחד על שעות טיסה נוחות והטובות ביותר. 'ארקיע' ממשיכה כל העת להתרחב ותמשיך להציע לקהל הישראלי מפת יעדים רחבה ומגוונת עם דגש על שיפור השירות בחברת התעופה הצומחת ביותר בישראל“.
לפני כחודש, הודיעה חברת התעופה ארקיע על הרחבת פעילותה במזרח הרחוק עם שני יעדים חדשים: טיסות ישירות לבירת וייטנאם האנוי, וחידוש הקו לבנגקוק שבתאילנד. שני הקווים יופעלו במטוסי Airbus A330 רחבי גוף, הכוללים שלוש מחלקות ישיבה: תיירים, תיירים פלוס ומחלקת עסקים עם מושבים שנפתחים למיטה מלאה עד לשני מטרים. הקו להאנוי, צפוי להפוך את ארקיע לחברת התעופה הישראלית היחידה עם טיסות ישירות ליעד הזה, יחל לפעול ב־5 בינואר 2026 במתכונת שבועית בימי שני, עם תוספת טיסה שבועית נוספת מתוכננת לחודש מרץ. זמן הטיסה להאנוי יעמוד על כ־11 שעות ו־35 דקות, והחזרה על כ־12 שעות ו־30 דקות. מחירי הכרטיסים יתחילו מ־699 דולר לכיוון במחלקת תיירים, ו־1,499 דולר במחלקת עסקים. הקו לבנגקוק יחודש ב־25 בנובמבר 2025, עם שתי טיסות שבועיות בימי שני ורביעי (שיעברו לימי שני ושישי החל מינואר 2026). משך הטיסה לבנגקוק יעמוד על כ־10 שעות ו־45 דקות, ובחזור כ־11 שעות ו־25 דקות. מחירי הכרטיסים יחלו מ־499 דולר לכיוון במחלקת תיירים, ו־1,499 דולר במחלקת עסקים.
בנוסף, בימים האחרונים, התבשרנו על חזרתם לפעולה של רוב החברות הבינלאומיות, וכולנו מצפים לבשורה גדולה, שתחזיר את השוק לתחרותיות שראינו בעבר, ושנחזה בירידת מחירים דרמטית וגם הרבה יותר אופציות וגמישות בטיסות. זה מגיע אחרי תקופה ארוכה של תלות כמעט מוחלטת בחברות ישראליות, ובעיקר באל על שניצלה את המצב והקפיצה את מחירי הכרטיסים בעשרות אחוזים. בקצב הזה טיסות לניו יורק ב-700 דולר, או לונדון סביב 100 דולר יכולים להיות אולי משהו שנראה כאן כבר בחורף הקרוב.
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- בעקבות הלחץ הציבורי: אל על תאפשר החזר בכרטיס, ארקיע וישראייר עדיין לא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהצד השני, לאחר סיום מבצע "עם כלביא", ענף התעופה כולו עמד בפני משבר ובאחד הדיונים בוועדת הכלכלה בכנסת דרש מנכ"ל ארקיע הכרה בחשיבות האסטרטגית של חברות התעופה הישראליות, וטען כי אם לא יועברו מענקי קיום מיידיים, החברות לא ישרדו את השנה הקרובה. "הנזקים נאמדים במיליוני דולרים. בלי תמיכה, לא תהיה כאן תעופה ישראלית ביום שאחרי. מדינה בלי תעופה לאומית היא מדינה מנותקת", הוסיף.