טיימינג איז אבריפינג: הירשזון אימץ את ועדת הרמלך
שר האוצר, אברהם הירשזון, אימץ את עבודת המטה של מנכ"ל המשרד, ירום אריאב, ומנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, להטמעת המלצות ועדת הרמלך לשינוי שיטת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות ובתאגידים ציבוריים, והורה להביא את הרפורמה להצעת החלטה בפני הממשלה במסגרת ישיבתה הקרובה.
הירשזון אמר, כי "מטרת הרפורמה בשינוי שיטת מינוי הדירקטורים הינה לייעל ולהיטיב את הניהול והפיקוח על החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים. הצעה זו מסמנת את קץ עידן המינויים הפוליטיים והסחבת במינויים בשל מחלוקות בלתי ענייניות ותבטיח כי המדינה תנהל את נכסיה במקצועיות וענייניות".
מנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, אמר כי מדובר במהפכה אמיתית בהתנהלות החברות הממשלתיות והפיקוח עליהן. המעבר למינוי באמצעות ועדה ציבורית מקצועית, שתמנה את הדירקטורים הטובים והמתאימים ביותר מתוך מאגר מועמדים רחב, הפתוח להשתתפות הציבור, הינו צו השעה ודרך המינוי הראויה והטובה ביותר.
באוצר אומרים, כי שיטת מינוי הדירקטורים כיום, לפיה דירקטורים מתמנים על ידי שני השרים (שר האוצר והשר האחראי על ענייני החברה), לוקה בחסר, מטעמים שונים. בין היתר, גורמת השיטה לתת איוש של דירקטוריונים לעיתים עד כדי מצב לפיו, אין מנין חוקי בדירקטוריונים או שהם מתנהלים ללא יו"ר תקופות ממושכות.
לאור בעיות אלו בשנת 2003 מינו רשות החברות הממשלתיות והועדה המייעצת לרשות ועדה לבחינת דרכי הפיקוח על החברות הממשלתיות, בראשות יחזקאל הרמלך ("ועדת הרמלך"), שהגישה את המלצותיה באוגוסט 2004 לשר האוצר. עיקר ההמלצות מתייחסות להעלאת הרמה והאיכות של הדירקטורים ושכלול מנגנון מינוי הדירקטורים.
ברוח המלצות ועדת הרמלך נעשתה עבודת מטה מקיפה במשרד האוצר לגיבוש הצעת החלטה לתיקון חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בכל הנוגע למינוי דירקטורים, יושבי ראש דירקטוריונים ומנכ"לים.
להלן עיקרי ההסדר המוצע:
1 . סמכות השרים לענין מינוי דירקטורים מטעם המדינה תבוטל, ובמקומה תינתן סמכות המינוי לועדה ציבורית שהממשלה תמנה, לפי הצעת שר האוצר.
2 . הועדה הציבורית תמנה 5 חברים והרכבה:
- יושב ראש הועדה שיהיה נציג שיקבע היועץ המשפטי לממשלה הכשיר לכהן כשופט בבית משפט מחוזי, שיבוא מקרב עובדי המדינה או מקרב עובדי השירות הציבורי, ויכול שיהיה מי שכיהן כשופט או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי.
- 3 אנשי ציבור מתוך רשימה של אנשי ציבור שתקבע הממשלה לפי הצעת שר האוצר, שמתקיימים בהם תנאי הכשירות הקבועים בחוק ליושב ראש דירקטוריון ושאין להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה.
- נציג רשות החברות הממשלתיות.
3 . רשות החברות הממשלתיות תקים מאגר מועמדים לתפקיד דירקטורים בחברות ממשלתיות, אשר יהיה מאגר ציבורי רחב של מועמדים אשר לכאורה מתקיימים בהם תנאי הכשירות לכהונה על פי החוק.
4 . הועדה הציבורית תמנה את הדירקטורים בחברות הממשלתיות מתוך המאגר.
5 . שליש מהדירקטורים בכל דירקטוריון יהיו עובדי מדינה. מחצית הדירקטורים עובדי המדינה בדירקטוריון יתמנו בידי שר האוצר ומחציתם יתמנו בידי השר האחראי על ענייני החברה הממשלתית.
6 . הוועדה הציבורית תהיה אחראית גם על בדיקת כשירותם והתאמתם של דירקטורים, לרבות דירקטורים עובדי מדינה, יושבי ראש דירקטוריונים ומנכ"לים בחברות הממשלתיות, בהתאם לחוק.
7 . יוחמרו דרישות הכשירות מדירקטור, למעט עובד מדינה, ובין השאר ייקבע כי לכל מועמד יידרש בנוסף לדרישת ההשכלה הקבועה כיום בחוק גם ניסיון תעסוקתי של לא פחות מ- 3 שנים. תקופת הניסיון הניהולי הנדרשת בחוק מדירקטור, כחלופה להשכלה הנדרשת, תוארך מ-5 שנים ל-6 שנים.
8 . תבוטל סמכות השרים לאשר את מינוי יו"ר הדירקטוריון. יו"ר ימונה על ידי הדירקטוריון מתוך חברי הדירקטוריון, אלא אם תוך 60 יום התנגדו השרים למינוי מטעמים שינומקו.
9 . הדירקטוריון של חברה ממשלתית ימנה את המנהל הכללי, בכפוף לבדיקת המינוי בידי הוועדה הציבורית ולא יידרש עוד אישור השרים למינוי. מינוי מנכ"ל ייקצב לתקופת כהונה של 5 שנים, והדירקטוריון יהיה רשאי להאריך את תקופת כהונת מנכ"ל לתקופות כהונה נוספות של 3 שנים כל אחת.
10 . עם ביטול כל סמכויות השרים בנוגע למינוי דירקטורים מקרב הציבור, יושבי ראש הדירקטוריונים והמנכ"לים, מתייתרות ההוראות בחוק בדבר כישורים מיוחדים הנדרשים ממועמד בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה והן תבוטלנה.
הסדר זה יחול, בשינויים המחויבים, על מינויים בתאגידים ובגופים אחרים שהוקמו בחוק.

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.