איך לחזות את כיוון התשואות של אגרות החוב בארה"ב ?
ההתפתחויות בשוק זה משפיעות על שווקים פיננסים רבים, בניהם גם שוק ההון הישראלי. על אף התחכום הרב המאפיין את המשקיעים בשוק זה, נראה כי ניתן לחזות את ההתפתחויות בשוק, לפחות בטווח הקצר, ע"י מעקב צמוד אחר נתוני המקרו של ארה"ב. כזכור, הבנק הפדראלי בארה"ב העלה את הריבית 17 פעמים רצופות מרמה של 1% במאי 2004 ל-5.25% ביולי 2006. המטרה הייתה למתן את הלחצים האינפלציוניים הקיימים במשק האמריקאי.
לאלו מאיתנו שאינם מבינים את הקשר שבין העלאת ריבית לאינפלציה, אציין בקצרה כי כאשר הריבית עולה קצב הפעילות הכלכלית מאט וכתוצאה מכך המחירים יורדים. הבעיה היחידה היא "בעיית העיכוב".
למה אני מתכוון ?
העלאות הריבית פועלות להתמתנות הפעילות הכלכלית, אך בעיכוב של כחצי שנה והאטת הפעילות משפיעה על האינפלציה בעיכוב נוסף של כחצי שנה. בחישוב פשוט, העלאת הריבית משפיעה בעיכוב של כשנה על המחירים. הבנק הפדראלי, שמודע "לבעיית העיכוב", בחר כאמור, לאחר 17 העלאות ריבית, להשאיר את הריבית ללא שינוי ולעקוב אחר ההתפתחויות הן של הפעילות הכלכלית והן של המחירים על מנת לבדוק שהעלאות הריבית אכן ישיגו את מטרתן.
עם הפסקת העלאות הריבית, ובשל חוסר הוודאות הנגרמת מ"בעיית העיכוב", התפתחו בשוק האג"ח שתי אסכולות מנוגדות. המשקיעים באסכולה הראשונה סבורים כי הבנק לא העלה את הריבית לרמה שתוביל לירידת מחירים, ולכן סביר כי הבנק יחזור ויעלה את הריבית. מנגד, המשקיעים מהאסכולה השנייה סבורים כי הבנק העלה את הריבית יותר מידי ולכן סביר שבעתיד הריבית תרד.
בשל השונות הגבוהה בין האסכולות, כמעט כל נתוני המקרו שהתפרסמו בשמונה החודשים האחרונים גררו שינוי בתשואות של אגרות החוב האמריקאיות. הלוגיקה פשוטה - כאשר מתפרסמים נתונים המצביעים על האטה חדה מהצפוי, או מדדי מחירים נמוכים מהצפוי, מתגברות ההערכות כי הבנק המרכזי יבצע הפחתת ריבית - הערכות שבאות לידי ביטוי בירידת התשואות של האג"ח. מנגד, כאשר מתפרסמים נתוני מקרו המעידים על צמיחה חזקה, או מדדי אינפלציה גבוהים, מתגברות ההערכות כי הבנק עשוי לדחות את הורדת הריבית, או אף לעלות את הריבית, מה שבא לידי ביטוי בעליית תשואות. לדוגמא, שבוע שעבר מדד המחירים לצרכן יצא גבוה מהציפיות, בעקבות כך התגברו הערכות להעלאת ריבית והתשואות עלו מרמה של 4.67% ל-4.73%. מאוחר יותר, כאשר התפרסם פרוטוקול החלטת הריבית, שרמז שלא צפויה העלאת ריבית, התשואות חזרו לרמתן הקודמת.
למעשה, בהסתכלות על נתוני העבר, ניתן לזהות כי מאמצע חודש ספטמבר התשואות של אגרות החוב האמריקאיות (ל-10 שנים) נעות בטווח הצר שבין 4.4% ל-4.9%, כאשר התנודתיות בתוך הטווח מושפעת בעיקר מנתוני המקרו כפי שהוסבר לעיל.
כעת, לאחר שהבנו מה עומד בבסיס השינויים בשוק האג"ח האמריקאי, כל שנותר הוא לעקוב מידי יום אחר נתוני המקרו ומהם לדלות בקלות יחסית מה יהיה כיוונן של התשואות, לפחות עד הפרסום של הנתון הבא...
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
