מי מפחד מכרטיסי אשראי?
אם אתם חוששים מרכישות בכרטיס אשראי - הרי שהשורה התחתונה היא, כי יש הגנה בפני שימוש לרעה בכל כרטיס חיוב. במסגרת עלויות החזקת הכרטיס, משולם גם תשלום בגין "ביטוח", ועסקאות שתבוצענה תוך שימוש לרעה בכרטיסכם (למשל על ידי גנב של הכרטיס) מכוסות בביטוח זה והן אינן בגדר סיכונו של בעל הכרטיס – במירב המקרים. בכל מקרה, רצוי להחזיק את הכרטיס במקום בטוח, ומייד עם גילוי הגניבה לדאוג לביטולו בחברת כרטיסי החיוב, וכן לשמור את השוברים לצורך מעקב.
על פי החוק, רכישה בעסקה טלפונית באמצעות כרטיס חיוב, עומדת בתנאים מחמירים לעומת עסקה שנחתם בה על ידיכם שובר כרטיס חיוב. אם אתם נאלצים לעשות עסקה טלפונית (כמו בהזמנת מזון מהיר), תגלו שהספקים לא מסתפקים כיום בפרטים שנמסרו בטלפון, והשליח מגיע עם שובר לחתימה. מקום שלא חתמתם על שובר כזה ולא הזמנתם את ההזמנה הטלפונית, יצטרך הספק להוכיח שמסר לכם את המוצר, כתנאי לחיובכם. אם חויבתם, אתם זכאים לבטל את החיוב בהודעה לחברת כרטיסי החיוב והספק לא יקבל את הכסף לפני שיוכיח שאתם אלו שביצעו את ההזמנה. גם אם לא קיבלתם שוברי עסקה - אל תוותרו. אם אתם מסודרים ומבצעים מעקב על ההזמנות הטלפוניות שלכם, וגיליתם שלפי דף המעקב "אכלתם" יותר פיצות ממה שאכלתם באמת, פנו לחברת כרטיס החיוב ודרשו ביטול החיוב ובירור בעניין הרכישה.
ככלל רכישה ברשת האינטרנט מסוכנת מרכישה טלפונית, משום שבדרך כלל אתם נדרשים לתת פרטים מזהים רבים, שמועברים לאתר הספק וכמובן קיים סיכון שייעשה בהם שימוש לרעה על ידי מי שמורשה באתר הספק, וגם על ידי מי שיכול לפרוץ לאתר. הסיכון הוא לכן, לא רק לגבי עסקה מסוימת, אלא לגבי העובדה שמסרתם למעשה, את פרטיכם ולא תמיד באופן מאובטח. אפשר להיות "פטליסט" ו"לקוות לטוב" אבל אפשר גם להקטין סיכונים. ראשית, אין לבצע רכישה באתרים של גופים לא מוכרים, שאינם מוגנים.
אם צריך, בררו קודם פרטים לגבי הנהלת האתר ולגבי האבטחה ורק אז תבצעו רכישה. לפעמים כדאי להיכנס לאתר לברר פרטים ולבצע את העסקה טלפונית בנוהל של עסקה טלפונית, מול הספק הרלוונטי או מול חנות האתר אם זה אפשרי.
בעיית פער הזמנים בין מועד החיוב למועד האספקה אם בחרתם לבצע רכישות בטלפון, או באינטרנט ואתם לא מוטרדים מבעיית חשיפת המידע, עדיין עליכם לבצע את העסקה הספציפית בצורה זהירה. בעיקר - לבצע את העסקה במועד כזה שתאריך האספקה המובטח יהיה קודם לתאריך שבו צפוי חיובכם על פי ההתקשרות ביניכם לבין חברת החיוב שלכם.
כך, אם לא תקבלו את המוצר, תוכלו לבטל את העסקה ולהימנע מהתשלום. כשאתם מבצעים רכישה באינטרנט, הוציאו תדפיס של המסך מהאתר שבו תנאי ההתקשרות. אל תסתפקו באישור בדואר אלקטרוני שצפוי להישלח אליכם. אישור כזה לא מכיל בדרך כלל את מועד האספקה המובטח.
רכישה בתשלומים כאמצעי להקטנת הסיכון אצל רוב הרוכשים, רכישה באמצעות כרטיס חיוב בתשלומים, מהווה דרך של קבלת אשראי. יש כאלו שנמנעים מכך, מסיבות "פסיכולוגיות" שונות: קושי במעקב, "אני לא צריך תשלומים" וכו'.
יש לזכור, שעל פי החוק, עסקה בתשלומים בכרטיס חיוב זוכה להגנה מיוחדת. אם לא הצלחתם ליצור מצב שמועד האספקה המובטח קודם לתשלום הראשון, והתשלום הראשון כבר שולם, והמוצר לא יסופק במועד, לפחות תוכלו לעצור את התשלומים הבאים. גם אם חברת כרטיסי החיוב תעביר את הכסף לספק, אתם לא אמורים להיות מחויבים כלפי חברת כרטיסי החיוב לגבי התשלומים שטרם בוצעו. אמנם, אין בכך פתרון מלא לבעיה – אך רכישה במספר תשלומים רב – בוודאי תקטין סיכונים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
