מי מפחד מכרטיסי אשראי?

עו"ד שי רווה מציג כללי זהירות בסיסיים לביצוע רכישות בכרטיסי החיוב בכלל, ובטלפון ובאינטרנט בפרט
עורך דין שי רוה |

אם אתם חוששים מרכישות בכרטיס אשראי - הרי שהשורה התחתונה היא, כי יש הגנה בפני שימוש לרעה בכל כרטיס חיוב. במסגרת עלויות החזקת הכרטיס, משולם גם תשלום בגין "ביטוח", ועסקאות שתבוצענה תוך שימוש לרעה בכרטיסכם (למשל על ידי גנב של הכרטיס) מכוסות בביטוח זה והן אינן בגדר סיכונו של בעל הכרטיס – במירב המקרים. בכל מקרה, רצוי להחזיק את הכרטיס במקום בטוח, ומייד עם גילוי הגניבה לדאוג לביטולו בחברת כרטיסי החיוב, וכן לשמור את השוברים לצורך מעקב.

על פי החוק, רכישה בעסקה טלפונית באמצעות כרטיס חיוב, עומדת בתנאים מחמירים לעומת עסקה שנחתם בה על ידיכם שובר כרטיס חיוב. אם אתם נאלצים לעשות עסקה טלפונית (כמו בהזמנת מזון מהיר), תגלו שהספקים לא מסתפקים כיום בפרטים שנמסרו בטלפון, והשליח מגיע עם שובר לחתימה. מקום שלא חתמתם על שובר כזה ולא הזמנתם את ההזמנה הטלפונית, יצטרך הספק להוכיח שמסר לכם את המוצר, כתנאי לחיובכם. אם חויבתם, אתם זכאים לבטל את החיוב בהודעה לחברת כרטיסי החיוב והספק לא יקבל את הכסף לפני שיוכיח שאתם אלו שביצעו את ההזמנה. גם אם לא קיבלתם שוברי עסקה - אל תוותרו. אם אתם מסודרים ומבצעים מעקב על ההזמנות הטלפוניות שלכם, וגיליתם שלפי דף המעקב "אכלתם" יותר פיצות ממה שאכלתם באמת, פנו לחברת כרטיס החיוב ודרשו ביטול החיוב ובירור בעניין הרכישה.

ככלל רכישה ברשת האינטרנט מסוכנת מרכישה טלפונית, משום שבדרך כלל אתם נדרשים לתת פרטים מזהים רבים, שמועברים לאתר הספק וכמובן קיים סיכון שייעשה בהם שימוש לרעה על ידי מי שמורשה באתר הספק, וגם על ידי מי שיכול לפרוץ לאתר. הסיכון הוא לכן, לא רק לגבי עסקה מסוימת, אלא לגבי העובדה שמסרתם למעשה, את פרטיכם ולא תמיד באופן מאובטח. אפשר להיות "פטליסט" ו"לקוות לטוב" אבל אפשר גם להקטין סיכונים. ראשית, אין לבצע רכישה באתרים של גופים לא מוכרים, שאינם מוגנים.

אם צריך, בררו קודם פרטים לגבי הנהלת האתר ולגבי האבטחה ורק אז תבצעו רכישה. לפעמים כדאי להיכנס לאתר לברר פרטים ולבצע את העסקה טלפונית בנוהל של עסקה טלפונית, מול הספק הרלוונטי או מול חנות האתר אם זה אפשרי.

בעיית פער הזמנים בין מועד החיוב למועד האספקה אם בחרתם לבצע רכישות בטלפון, או באינטרנט ואתם לא מוטרדים מבעיית חשיפת המידע, עדיין עליכם לבצע את העסקה הספציפית בצורה זהירה. בעיקר - לבצע את העסקה במועד כזה שתאריך האספקה המובטח יהיה קודם לתאריך שבו צפוי חיובכם על פי ההתקשרות ביניכם לבין חברת החיוב שלכם.

כך, אם לא תקבלו את המוצר, תוכלו לבטל את העסקה ולהימנע מהתשלום. כשאתם מבצעים רכישה באינטרנט, הוציאו תדפיס של המסך מהאתר שבו תנאי ההתקשרות. אל תסתפקו באישור בדואר אלקטרוני שצפוי להישלח אליכם. אישור כזה לא מכיל בדרך כלל את מועד האספקה המובטח.

רכישה בתשלומים כאמצעי להקטנת הסיכון אצל רוב הרוכשים, רכישה באמצעות כרטיס חיוב בתשלומים, מהווה דרך של קבלת אשראי. יש כאלו שנמנעים מכך, מסיבות "פסיכולוגיות" שונות: קושי במעקב, "אני לא צריך תשלומים" וכו'.

יש לזכור, שעל פי החוק, עסקה בתשלומים בכרטיס חיוב זוכה להגנה מיוחדת. אם לא הצלחתם ליצור מצב שמועד האספקה המובטח קודם לתשלום הראשון, והתשלום הראשון כבר שולם, והמוצר לא יסופק במועד, לפחות תוכלו לעצור את התשלומים הבאים. גם אם חברת כרטיסי החיוב תעביר את הכסף לספק, אתם לא אמורים להיות מחויבים כלפי חברת כרטיסי החיוב לגבי התשלומים שטרם בוצעו. אמנם, אין בכך פתרון מלא לבעיה – אך רכישה במספר תשלומים רב – בוודאי תקטין סיכונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".