מי מפחד מכרטיסי אשראי?

עו"ד שי רווה מציג כללי זהירות בסיסיים לביצוע רכישות בכרטיסי החיוב בכלל, ובטלפון ובאינטרנט בפרט
עורך דין שי רוה |

אם אתם חוששים מרכישות בכרטיס אשראי - הרי שהשורה התחתונה היא, כי יש הגנה בפני שימוש לרעה בכל כרטיס חיוב. במסגרת עלויות החזקת הכרטיס, משולם גם תשלום בגין "ביטוח", ועסקאות שתבוצענה תוך שימוש לרעה בכרטיסכם (למשל על ידי גנב של הכרטיס) מכוסות בביטוח זה והן אינן בגדר סיכונו של בעל הכרטיס – במירב המקרים. בכל מקרה, רצוי להחזיק את הכרטיס במקום בטוח, ומייד עם גילוי הגניבה לדאוג לביטולו בחברת כרטיסי החיוב, וכן לשמור את השוברים לצורך מעקב.

על פי החוק, רכישה בעסקה טלפונית באמצעות כרטיס חיוב, עומדת בתנאים מחמירים לעומת עסקה שנחתם בה על ידיכם שובר כרטיס חיוב. אם אתם נאלצים לעשות עסקה טלפונית (כמו בהזמנת מזון מהיר), תגלו שהספקים לא מסתפקים כיום בפרטים שנמסרו בטלפון, והשליח מגיע עם שובר לחתימה. מקום שלא חתמתם על שובר כזה ולא הזמנתם את ההזמנה הטלפונית, יצטרך הספק להוכיח שמסר לכם את המוצר, כתנאי לחיובכם. אם חויבתם, אתם זכאים לבטל את החיוב בהודעה לחברת כרטיסי החיוב והספק לא יקבל את הכסף לפני שיוכיח שאתם אלו שביצעו את ההזמנה. גם אם לא קיבלתם שוברי עסקה - אל תוותרו. אם אתם מסודרים ומבצעים מעקב על ההזמנות הטלפוניות שלכם, וגיליתם שלפי דף המעקב "אכלתם" יותר פיצות ממה שאכלתם באמת, פנו לחברת כרטיס החיוב ודרשו ביטול החיוב ובירור בעניין הרכישה.

ככלל רכישה ברשת האינטרנט מסוכנת מרכישה טלפונית, משום שבדרך כלל אתם נדרשים לתת פרטים מזהים רבים, שמועברים לאתר הספק וכמובן קיים סיכון שייעשה בהם שימוש לרעה על ידי מי שמורשה באתר הספק, וגם על ידי מי שיכול לפרוץ לאתר. הסיכון הוא לכן, לא רק לגבי עסקה מסוימת, אלא לגבי העובדה שמסרתם למעשה, את פרטיכם ולא תמיד באופן מאובטח. אפשר להיות "פטליסט" ו"לקוות לטוב" אבל אפשר גם להקטין סיכונים. ראשית, אין לבצע רכישה באתרים של גופים לא מוכרים, שאינם מוגנים.

אם צריך, בררו קודם פרטים לגבי הנהלת האתר ולגבי האבטחה ורק אז תבצעו רכישה. לפעמים כדאי להיכנס לאתר לברר פרטים ולבצע את העסקה טלפונית בנוהל של עסקה טלפונית, מול הספק הרלוונטי או מול חנות האתר אם זה אפשרי.

בעיית פער הזמנים בין מועד החיוב למועד האספקה אם בחרתם לבצע רכישות בטלפון, או באינטרנט ואתם לא מוטרדים מבעיית חשיפת המידע, עדיין עליכם לבצע את העסקה הספציפית בצורה זהירה. בעיקר - לבצע את העסקה במועד כזה שתאריך האספקה המובטח יהיה קודם לתאריך שבו צפוי חיובכם על פי ההתקשרות ביניכם לבין חברת החיוב שלכם.

כך, אם לא תקבלו את המוצר, תוכלו לבטל את העסקה ולהימנע מהתשלום. כשאתם מבצעים רכישה באינטרנט, הוציאו תדפיס של המסך מהאתר שבו תנאי ההתקשרות. אל תסתפקו באישור בדואר אלקטרוני שצפוי להישלח אליכם. אישור כזה לא מכיל בדרך כלל את מועד האספקה המובטח.

רכישה בתשלומים כאמצעי להקטנת הסיכון אצל רוב הרוכשים, רכישה באמצעות כרטיס חיוב בתשלומים, מהווה דרך של קבלת אשראי. יש כאלו שנמנעים מכך, מסיבות "פסיכולוגיות" שונות: קושי במעקב, "אני לא צריך תשלומים" וכו'.

יש לזכור, שעל פי החוק, עסקה בתשלומים בכרטיס חיוב זוכה להגנה מיוחדת. אם לא הצלחתם ליצור מצב שמועד האספקה המובטח קודם לתשלום הראשון, והתשלום הראשון כבר שולם, והמוצר לא יסופק במועד, לפחות תוכלו לעצור את התשלומים הבאים. גם אם חברת כרטיסי החיוב תעביר את הכסף לספק, אתם לא אמורים להיות מחויבים כלפי חברת כרטיסי החיוב לגבי התשלומים שטרם בוצעו. אמנם, אין בכך פתרון מלא לבעיה – אך רכישה במספר תשלומים רב – בוודאי תקטין סיכונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.