מי מפחד מכרטיסי אשראי?
אם אתם חוששים מרכישות בכרטיס אשראי - הרי שהשורה התחתונה היא, כי יש הגנה בפני שימוש לרעה בכל כרטיס חיוב. במסגרת עלויות החזקת הכרטיס, משולם גם תשלום בגין "ביטוח", ועסקאות שתבוצענה תוך שימוש לרעה בכרטיסכם (למשל על ידי גנב של הכרטיס) מכוסות בביטוח זה והן אינן בגדר סיכונו של בעל הכרטיס – במירב המקרים. בכל מקרה, רצוי להחזיק את הכרטיס במקום בטוח, ומייד עם גילוי הגניבה לדאוג לביטולו בחברת כרטיסי החיוב, וכן לשמור את השוברים לצורך מעקב.
על פי החוק, רכישה בעסקה טלפונית באמצעות כרטיס חיוב, עומדת בתנאים מחמירים לעומת עסקה שנחתם בה על ידיכם שובר כרטיס חיוב. אם אתם נאלצים לעשות עסקה טלפונית (כמו בהזמנת מזון מהיר), תגלו שהספקים לא מסתפקים כיום בפרטים שנמסרו בטלפון, והשליח מגיע עם שובר לחתימה. מקום שלא חתמתם על שובר כזה ולא הזמנתם את ההזמנה הטלפונית, יצטרך הספק להוכיח שמסר לכם את המוצר, כתנאי לחיובכם. אם חויבתם, אתם זכאים לבטל את החיוב בהודעה לחברת כרטיסי החיוב והספק לא יקבל את הכסף לפני שיוכיח שאתם אלו שביצעו את ההזמנה. גם אם לא קיבלתם שוברי עסקה - אל תוותרו. אם אתם מסודרים ומבצעים מעקב על ההזמנות הטלפוניות שלכם, וגיליתם שלפי דף המעקב "אכלתם" יותר פיצות ממה שאכלתם באמת, פנו לחברת כרטיס החיוב ודרשו ביטול החיוב ובירור בעניין הרכישה.
ככלל רכישה ברשת האינטרנט מסוכנת מרכישה טלפונית, משום שבדרך כלל אתם נדרשים לתת פרטים מזהים רבים, שמועברים לאתר הספק וכמובן קיים סיכון שייעשה בהם שימוש לרעה על ידי מי שמורשה באתר הספק, וגם על ידי מי שיכול לפרוץ לאתר. הסיכון הוא לכן, לא רק לגבי עסקה מסוימת, אלא לגבי העובדה שמסרתם למעשה, את פרטיכם ולא תמיד באופן מאובטח. אפשר להיות "פטליסט" ו"לקוות לטוב" אבל אפשר גם להקטין סיכונים. ראשית, אין לבצע רכישה באתרים של גופים לא מוכרים, שאינם מוגנים.
אם צריך, בררו קודם פרטים לגבי הנהלת האתר ולגבי האבטחה ורק אז תבצעו רכישה. לפעמים כדאי להיכנס לאתר לברר פרטים ולבצע את העסקה טלפונית בנוהל של עסקה טלפונית, מול הספק הרלוונטי או מול חנות האתר אם זה אפשרי.
בעיית פער הזמנים בין מועד החיוב למועד האספקה אם בחרתם לבצע רכישות בטלפון, או באינטרנט ואתם לא מוטרדים מבעיית חשיפת המידע, עדיין עליכם לבצע את העסקה הספציפית בצורה זהירה. בעיקר - לבצע את העסקה במועד כזה שתאריך האספקה המובטח יהיה קודם לתאריך שבו צפוי חיובכם על פי ההתקשרות ביניכם לבין חברת החיוב שלכם.
כך, אם לא תקבלו את המוצר, תוכלו לבטל את העסקה ולהימנע מהתשלום. כשאתם מבצעים רכישה באינטרנט, הוציאו תדפיס של המסך מהאתר שבו תנאי ההתקשרות. אל תסתפקו באישור בדואר אלקטרוני שצפוי להישלח אליכם. אישור כזה לא מכיל בדרך כלל את מועד האספקה המובטח.
רכישה בתשלומים כאמצעי להקטנת הסיכון אצל רוב הרוכשים, רכישה באמצעות כרטיס חיוב בתשלומים, מהווה דרך של קבלת אשראי. יש כאלו שנמנעים מכך, מסיבות "פסיכולוגיות" שונות: קושי במעקב, "אני לא צריך תשלומים" וכו'.
יש לזכור, שעל פי החוק, עסקה בתשלומים בכרטיס חיוב זוכה להגנה מיוחדת. אם לא הצלחתם ליצור מצב שמועד האספקה המובטח קודם לתשלום הראשון, והתשלום הראשון כבר שולם, והמוצר לא יסופק במועד, לפחות תוכלו לעצור את התשלומים הבאים. גם אם חברת כרטיסי החיוב תעביר את הכסף לספק, אתם לא אמורים להיות מחויבים כלפי חברת כרטיסי החיוב לגבי התשלומים שטרם בוצעו. אמנם, אין בכך פתרון מלא לבעיה – אך רכישה במספר תשלומים רב – בוודאי תקטין סיכונים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
