פקיד השומה האוטומטי

רו"ח רמי אריה מסביר, מה עומד מאחורי החובה החדשה לפירוט ממוחשב על מצב ופעילות העסק, שלרוב סוגי העסקים חברות או עצמאים, שמחזור הכנסותיהם כולל מע"מ עולה על 300 אלף שקל לשנה
רמי אהרון |

שלום לך נישום יקר. דע לך, כי בעקבות הדו"ח השנתי האחרון שהגשת, הנך נדרש לתת הסברים מדוע הרווח בעסקך בשנת המס האחרונה היה נמוך מהממוצע בענף. כמו כן, מצאנו כי סעיף הכיבודים בעסק שלך עלה באופן משמעותי לעומת שנת המס הקודמת - נא הסבר מדוע?

אלו סוגי ההודעות שיקבלו חברות ועצמאים, בעקבות הפעלת החובה להגיש למס הכנסה פירוט ממוחשב של כל הנתונים העסקיים לרבות מאזן ודו"ח רווח והפסד, החל מהדוחות שיוגשו למס הכנסה מספטמבר 2006.

בטופס חדש (שמספרו 6111) שיצורף, החל משנת המס 2005, מחויבים חברות ועצמאים למסור נתונים מפורטים על המצב הכספי שלהם לתום שנת המס ועל ההכנסות וההוצאות שלהם לשנת הפעילות, באופן מקודד. כך שנתונים אלו יקלטו אחד לאחד במחשבי רשות המיסים.

החובה החדשה לפיה, רוב סוגי העסקים, חברות או עצמאים, שמחזור הכנסותיהם כולל מע"מ עולה על 300,000 שקל לשנה, חייבים בהגשת פירוט ממוחשב על מצבם ופעילותם העסקיים מידי שנה למס הכנסה, תביא ליצירת מאגר נתונים סטטיסטי ענק על המצב הכספי ועל הפעילות של העסקים החייבים בהגשת דו"ח בישראל. נתונים אלו אומנם הוגשו גם בעבר למס הכנסה יחד עם הגשת הדו"ח על ההכנסות על הפעילות העסקית מידי שנה. אך החובה החדשה דורשת כי הם יוגשו גם כשהם מקודדים ישירות למחשב מס הכנסה.

מעת שתתחיל חובת הגשת הפירוט הממוחשב למס הכנסה בספטמבר 2006, לגבי דוחות המס של שנת 2005 ואילך, יוכלו במס הכנסה לפקח ולבקר תיקי מס של חברות ועצמאים באופן אוטומטי. שהרי, יהיו להם הנתונים על כל המצב הכספי של כל עסק בישראל, כולל מצב יתרות הבנק שלו, מצב חובות הלקוחות, ספקים, הלוואות שנטל מבנקים, השקעות, הון עצמי, וכן נתונים על הפעילות העסקית ברמה של סוגי הכנסות, סוגי קניות, סכומי הקניות, המשכורות, הוצאות החזקת העסק, החזקת משרד, נסיעות, כיבודים ועוד ועוד. פירוטים מדוקדקים על מצב הכספי של העסק ועל כל סוגי ההכנסות וההוצאות שלו בכל שנת מס.

פקיד השומה האוטומטי יוכל להוציא זימונים לדיוני שומות ללא מגע יד אדם, לכל העסקים שבהם שיעור הרווח הגולמי נמוך משיעור הרווח הגולמי המקובל בעסקים דומים באותו אזור שגם נתוניהם דווחו לו. אתראות ובקשות להשלמה ייצאו באופן ממוחשב לכל עסק שלפי הנתונים במאגר המחשב קיימות בפעילותו סטיות משמעותיות לרעה לעומת עסקים אחרים דומים.

למעשה, מאגר המידע שייווצר במשרדי מס הכנסה לגבי מצב ופעילות העסקים בישראל יעלה עשרות מונים על כל מאגר סטטיסטי אחר של עסקים בישראל. למס הכנסה יהיו אפשרויות הפקת שאילתות על מצב ופעילות עסקית ברמת כל העסקים בישראל, רמה ענפית, רמה אזורית לפי מען העסק ועד הרמה הפרטנית לכל עסק ועסק. הצלבות נתונים בין עסקים שונים ייעשו באופן אוטומטי לחלוטין, הן באותה שנה והן לעומת שנים קודמות. אין ספק שיהיו לכך השלכות עצומות לגבי יכולתה של רשות המיסים לאתר ולזהות חריגות בדיווח העסקי של כל עסק ועסק, חברות או עצמאים, החייבים בדיווח למס. לפקיד השומה האוטומטי יהיה הכוח לפקח ולבקר על כל דיווח עסקי, כוח רב שיאפשר איתור העלמות מס ודיווחים חריגים למס הכנסה.

יש לקוות, כי במקביל לכוח השומה שניתן לפקיד השומה שיופעל, יש להניח, בעוצמה ובמיקוד רב על דיווחים בעיתיים, הרי יינתן קרדיט משמעותי לחברות ולעצמאים שהדיווחים שלהם ישקפו דיווח אמת מעל המקובל בענף בו הם פועלים. בכך תינתן גושפנקא ותמיכה הולמים למדווחים אמת לרשויות המס. מחד, שומות לתשלום מס לחשודים בהעלמות מס, מאידך, הפקה מיידית של שומות סופיות מאושרות לחברות ולעסקים המדווחים ומשלמים מס אמת.

לעובדים שכירים, יכול כבר כיום, פקיד השומה האוטומטי, להפיק שומות החזרי מס או שומות לתשלום מס בשל תאום הכנסות של שכירים העובדים במקומות שונים, על בסיס הנתונים המסופקים לו באופן ממוחשב, הן על ידי המעבידים והן על ידי המוסד לביטוח לאומי.

שימוש מושכל במידע זה יביא גם הוא לתשלום מס הכנסה של שכירים העובדים כמה מקומות ולא עשו תאום מס או להחזר מס לשכירים הזכאים לכך.

מובן שפקיד השומה האוטומטי לא יחליף את מפקחי מס הכנסה בשיקול הדעת שיופעל לגבי כל נישום ונישום, חברה, עצמאי או שכיר. עם זאת, הוא יאפשר מיקוד פעולות הבדיקה והגבייה בנישומים הבעייתיים. גביית מס אמת מכלל הנישומים במשק יביא, יש לקוות להמשך הפחתת שיעורי המס בעתיד.

*מאת: רמי אריה, עו"ד ורו"ח

הכתבה פורסמה לראשונה באתר Netopro של חברת HPS מבית קו מנחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.