הכנסת אישרה תיקון לחוק הקרנות שיוזיל ההשקעה
מליאת הכנסת אישרה בסוף השבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 11 לחוק קרנות הנאמנות שיזמה רשות ניירות ערך. התיקון החדש מעודד תחרות בין חברי בורסה באמצעות מתן אפשרות לחבר בורסה להחזיר ללקוחות את עמלת ההפצה שהוא גובה ממנהלי הקרנות, במסגרת עסקה בה רוכשים ממנו הלקוחות יחידות של קרנות נאמנות. תחרות זו צפויה להתבטא בהפחתת עמלות (או אף בהחזר מלא שלהן), מערכיכים ברשות, ולכן תוזיל באופן משמעותי את עלויות ההשקעה בקרנות על ידי ציבור המשקיעים. כמו כן הוא מתיר בקרנות תגמול בעל רישיון משווק על שיווק יחידות הקרן, גם אם אינו חבר בורסה.
במסגרת התיקון אושרה גם הצעת הרשות להגביל רכישה של יחידות קרן בידי המקורבים למנהל הקרן. במצב שבו חלק גדול מיחידותיה של קרן מוחזקות בידי מקורבים למנהלה, קיים תמריץ למנהל הקרן להעדיף קרן זו על פני קרנות אחרות שבניהולו. תמריץ זה יוצר למנהל הקרן ניגוד עניינים עם יתר הקרנות שבניהולו. כדי למנוע ניגוד עניינים זה, הציעה הרשות להגביל את רכישת היחידות בידי המקורבים למנהל הקרן ללא יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסך כל יחידות הקרן.
תיקון חשוב אחר שהוכנס בחוק מגביל את האפשרות לשנות את מדיניות ההשקעות של הקרן לפעם אחת בתקופה של 12 חודשים בלבד. בשנים האחרונות נעשו שינויים תכופים במדיניות ההשקעות של קרנות. לא פעם מדובר היה בשינויים בעלי משמעות גדולה לגבי רמת הסיכון שבה הקרנות מנוהלות. עמדת הרשות היא כי שינויים תכופים במדיניות ההשקעות של קרן אינם משרתים במקרים רבים את טובתו של המשקיע. הוא אינו יכול להיות בטוח בדבר טווח הזמן של השקעתו, הוא נדרש לקבל החלטות השקעה לעתים קרובות, לפדות את השקעתו בקרן, לחפש אפיק השקעה אחר, או למצוא את עצמו מושקע בהשקעה שלא אליה התכוון. לפיכך, הציעה הרשות להגביל את האפשרות לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן לפעם אחת בשנה בלבד – וגם הצעה זו אושרה.
כמו כן, מניח התיקון תשתית להסדרת נושא סיווג הקרנות. בעיתונות היומית מתפרסם מדי יום מידע שוטף על קרנות הנאמנות המוצעות לציבור המשקיעים בישראל. בפרסומים מסווגות הקרנות בקבוצות לפי סוגי הקרנות, כאשר כותרת הקבוצה מאפיינת את הקרנות הכלולות בה. הסיווג לקבוצות מסייע בידי המשקיע לאתר את הקרן שבה הוא מתעניין, ומאפשר לו להשוות את תשואתה לתשואות של קרנות אחרות, ובעיקר לתשואות של קרנות דומות, הכלולות בקבוצת הקרנות שבה כלולה הקרן שבה הוא מתעניין. הסיווג והפרסום מתבצעים על ידי גופים פרטיים.
מאחר ופרסומים אלה מהווים מקור חשוב למידע על הקרנות, יש חשיבות לכך שהמידע שהמשקיע יקבל באמצעותם יהיה המידע החיוני לו לקבלת החלטת השקעה, מדויק ואמין ככל האפשר. לפיכך, הציעה הרשות להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות לאופן סיווגן בקבוצות של הקרנות הכלולות בפרסום והוראות לציון תנודתיות מחירי היחידה והפדיון של קרן. לפי ההצעה שאושרה, מנהל הקרן הוא שיחליט מהי הקבוצה שעל פיה תסווג כל קרן שבניהולו.
חוק הקרנות מחייב מנהל קרן להשתתף באסיפה כללית של חברה שהקרן מחזיקה בניירות הערך שלה, אם יש בהצעת החלטה המובאת לאישור האסיפה הכללית משום פגיעה אפשרית בעניינם של המשקיעים או יש בה כדי לקדם את עניינם. מנהלי קרנות רבים סברו כי הם ממלאים את חובתם זו כאשר הם נוכחים באסיפה אך נמנעים מהצבעה. בכך הוחמצה המטרה של הטלת חובת ההצבעה. בהתאם ליוזמת הרשות, הוכנס תיקון בחוק הקובע כי על מנהל קרן המשתתף באסיפה כללית להביע עמדה ברורה, כלומר להצביע בעד ההחלטה או נגדה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
