מליאת הכנסת אישרה בסוף השבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 11 לחוק קרנות הנאמנות שיזמה רשות ניירות ערך. התיקון החדש מעודד תחרות בין חברי בורסה באמצעות מתן אפשרות לחבר בורסה להחזיר ללקוחות את עמלת ההפצה שהוא גובה ממנהלי הקרנות, במסגרת עסקה בה רוכשים ממנו הלקוחות יחידות של קרנות נאמנות. תחרות זו צפויה להתבטא בהפחתת עמלות (או אף בהחזר מלא שלהן), מערכיכים ברשות, ולכן תוזיל באופן משמעותי את עלויות ההשקעה בקרנות על ידי ציבור המשקיעים. כמו כן הוא מתיר בקרנות תגמול בעל רישיון משווק על שיווק יחידות הקרן, גם אם אינו חבר בורסה.

במסגרת התיקון אושרה גם הצעת הרשות להגביל רכישה של יחידות קרן בידי המקורבים למנהל הקרן. במצב שבו חלק גדול מיחידותיה של קרן מוחזקות בידי מקורבים למנהלה, קיים תמריץ למנהל הקרן להעדיף קרן זו על פני קרנות אחרות שבניהולו. תמריץ זה יוצר למנהל הקרן ניגוד עניינים עם יתר הקרנות שבניהולו. כדי למנוע ניגוד עניינים זה, הציעה הרשות להגביל את רכישת היחידות בידי המקורבים למנהל הקרן ללא יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסך כל יחידות הקרן.

תיקון חשוב אחר שהוכנס בחוק מגביל את האפשרות לשנות את מדיניות ההשקעות של הקרן לפעם אחת בתקופה של 12 חודשים בלבד. בשנים האחרונות נעשו שינויים תכופים במדיניות ההשקעות של קרנות. לא פעם מדובר היה בשינויים בעלי משמעות גדולה לגבי רמת הסיכון שבה הקרנות מנוהלות. עמדת הרשות היא כי שינויים תכופים במדיניות ההשקעות של קרן אינם משרתים במקרים רבים את טובתו של המשקיע. הוא אינו יכול להיות בטוח בדבר טווח הזמן של השקעתו, הוא נדרש לקבל החלטות השקעה לעתים קרובות, לפדות את השקעתו בקרן, לחפש אפיק השקעה אחר, או למצוא את עצמו מושקע בהשקעה שלא אליה התכוון. לפיכך, הציעה הרשות להגביל את האפשרות לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן לפעם אחת בשנה בלבד – וגם הצעה זו אושרה.

כמו כן, מניח התיקון תשתית להסדרת נושא סיווג הקרנות. בעיתונות היומית מתפרסם מדי יום מידע שוטף על קרנות הנאמנות המוצעות לציבור המשקיעים בישראל. בפרסומים מסווגות הקרנות בקבוצות לפי סוגי הקרנות, כאשר כותרת הקבוצה מאפיינת את הקרנות הכלולות בה. הסיווג לקבוצות מסייע בידי המשקיע לאתר את הקרן שבה הוא מתעניין, ומאפשר לו להשוות את תשואתה לתשואות של קרנות אחרות, ובעיקר לתשואות של קרנות דומות, הכלולות בקבוצת הקרנות שבה כלולה הקרן שבה הוא מתעניין. הסיווג והפרסום מתבצעים על ידי גופים פרטיים.

מאחר ופרסומים אלה מהווים מקור חשוב למידע על הקרנות, יש חשיבות לכך שהמידע שהמשקיע יקבל באמצעותם יהיה המידע החיוני לו לקבלת החלטת השקעה, מדויק ואמין ככל האפשר. לפיכך, הציעה הרשות להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות לאופן סיווגן בקבוצות של הקרנות הכלולות בפרסום והוראות לציון תנודתיות מחירי היחידה והפדיון של קרן. לפי ההצעה שאושרה, מנהל הקרן הוא שיחליט מהי הקבוצה שעל פיה תסווג כל קרן שבניהולו.

חוק הקרנות מחייב מנהל קרן להשתתף באסיפה כללית של חברה שהקרן מחזיקה בניירות הערך שלה, אם יש בהצעת החלטה המובאת לאישור האסיפה הכללית משום פגיעה אפשרית בעניינם של המשקיעים או יש בה כדי לקדם את עניינם. מנהלי קרנות רבים סברו כי הם ממלאים את חובתם זו כאשר הם נוכחים באסיפה אך נמנעים מהצבעה. בכך הוחמצה המטרה של הטלת חובת ההצבעה. בהתאם ליוזמת הרשות, הוכנס תיקון בחוק הקובע כי על מנהל קרן המשתתף באסיפה כללית להביע עמדה ברורה, כלומר להצביע בעד ההחלטה או נגדה.