פעילי מט"ח: בטווח הקצר תמשך התנודתיות בדולר
לאחר חודש של רגיעה בזירת המטבעות המקומית, שב הדולר האמריקני למרכז העניניים בשוק המקומי. לאחר שהגיע לשיאו במחצית השנייה של חודש נובמבר 2004, החל הדולר לאבד גובה זאת במקביל לעליות שנרשמו בשוק ההון המקומי. למרות העלאות הריבית בארה"ב, שמר בתקופה זו השקל הישראלי על עוצמה למול הדולר, כשהוא שורד גם אשפוזו של ראש הממשלה אריאל שרון.
אך, מאז ניצחון תנועת החמאס בבחירות לראשות הרשות הפלשתינית, החל לטפס המטבע האמריקני והתחזק במשך ששה ימי מסחר למול השקל המקומי. במהלך תקופה זו התחזק הדולר ב-2% למול השקל.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת על רקע העלייה ברמת אי הוודאות הביטחונית, בעקבות נצחונו של החמאס בבחירות לרשות הפלשתינאית. בשוק ממתינים גם להתפתחויות בזירה הפוליטית בישראל, לקראת הבחירות ההולכות וקרבות. העלאת הריבית הדולרית השבוע החזירה את פער הריביות לרמה של רבע אחוז בלבד, והגדילה את הרגישות של המסחר בשקל לגורמי השפעה מקומיים ובינלאומיים.
באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי קטנו הסיכויים למגמה של פיחות. השקל צפוי לקבל תמיכה משילוב של מספר גורמים: זרימת הון לישראל על ידי משקיעים זרים על רקע המדדים הכלכליים החזקים בישראל, שמצליחה לקזז את העלייה המתמשכת שנרשמה בהשקעות של ישראלים בחו"ל, ותחזיות של בתי השקעות ובנקים גדולים ברחבי העולם, כי בשנת 2006 צפויה מגמה של היחלשות בשער הדולר מול האירו בשוק הבינלאומי, שצפויה ללחוץ כלפי מטה גם את שער הדולר מול השקל.
לדברי כלכלני ענף מחקר שוק ההון של בנק לאומי, בזירה המקומית, לאחר העלאת ריבית ה- Fed השבוע, הצטמצם פער הריביות המוניטריות ישראל-ארה"ב ל-25 נקודות בסיס בלבד. בדו"ח האינפלציה למחצית השנייה של 2005, שפורסם השבוע, ציין בנק ישראל כי בשנת 2006 צפוייה ירידה בהיקף ייבוא ההון לישראל לעומת 2005 על רקע שינוי טעמי המשקיעים הזרים ביחס לשווקים מתעוררים ומיצוי ההפרטות במשק. לעומת זאת, המשקיעים הישראליים, ובפרט אלו המוסדיים, צפויים להאיץ את קצב השקעותיהם בחו"ל השנה.
שילוב זה של ירידה בזרם ההון הנכנס למשק המקומי למול עלייה בזרם ההון היוצא צפוי להגביר את התנודתיות בשוק המט"ח, בפרט בטווח הקצר, כאשר לכך מתווספים גם האירועים הגיאופוליטיים האחרונים, ובהם תוצאות הבחירות ברשות הפלסטינאית.
בטווח הארוך יותר, הרי שעל רקע מדיניותו האסרטיבית של בנק ישראל לשמירת פער ריביות חיובי, והמשך איתנות הכלכלה המקומית, הרי שלמרות רמתו הנמוכה של פער הריביות, לא צפוי פיחות מהותי והשקל צפוי להמשיך ולהיתמך בסנטימנט העולמי החיובי כלפי השווקים המתעוררים וממגמות המסחר בדולר בעולם.
במבט לעתיד, מעריכים בלאומי כי בעוד שבטווח הקצר יתכן מסחר תנודתי בהשפעת אירועים גיאו-פוליטיים, השקל צפוי לשמור על חוזקה יחסית לנוכח המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל, מדיניותו האקטיבית של בנק ישראל ומגמות המסחר במט"ח בעולם.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
