המאניטרי חושף: ירידות בהיקפי ההשקעות בהון סיכון

הירידות הן מקיפות וכוללות בכל תעשיית ה-VC בסך הכל גייסו חברות ההון סיכון 1.1 מיליארד דולר ב-2005, קיטון של 9%. אך בתת סקטורים רבים חלו ירידות בהיקפים גדולים יותר
חזי שטרנליכט |

בשנת 2005 הושקעו בחברות המגובות הון סיכון כ-1.1 מיליארד דולר, ירידה של כ-9% לעומת שנת 2004 בו גויסו כ-1.2 מיליארד דולר וגידול של 42% משנת 2003 בו גויסו כ- 770 מיליון דולר, כך עולה מסקר המאניטרי של משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן פרייס-וואטרהאוס-קופרס (PwC).

סקר רבעוני זה מבוצע כבר תשע שנים ובוחן את היקפי ההשקעות בתעשיית ההון סיכון. עוד עולה מהסקר כי הממוצע להשקעה אחת בשנת 2005 ירד ועמד על 3.4 מליון דולר לעומת 4 מיליון דולר בשנת 2004 ו- 3.2 מיליון דולר בשנת 2003.

ירידות בהיקפי הגיוסים

מניתוח ממצאי הסקר לרבעון האחרון של שנת 2005 עולה כי 73 חברות (אשר להן פעילות בישראל) גייסו הון בהיקף של לפחות 221 מיליון דולר, ירידה של 29% מהרבעון הקודם, בו הושקעו כ-311 מליון דולר שזרמו ל-85 חברות, וירידה של 24% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו גייסו 78 חברות כ-292 מיליון דולר.

ממוצע ההשקעה בחברה אף הוא רשם ירידה ועמד על רמה של 3 מיליון דולר בהשוואה ל-3.7 מיליון דולר ברבעון הקודם וברבעון המקביל אשתקד.

פילוס: הירידה בהשקעות - כוללת ומקיפה

לדברי יוסי פילוס, שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC, הירידה בהיקף ההשקעות במהלך הרבעון הרביעי, כוללת ומקיפה את כל מגזרי הפעילות וסבבי ההשקעה, ונובעת בין היתר מממוצעי השקעה נמוכים ומירידה בולטת במגזר התוכנה.

בשנת 2005 נצפתה הרמה הגבוהה ביותר בארבע שנים האחרונות של השקעות הקרנות המקומיות בהיי-טק המקומי, עם סכום שיא של כ-618 מיליון דולר המהווים 56% מסך ההשקעות, לעומת כ- 559 מיליון דולר שהיוו 46% מכלל ההשקעות בשנת 2004 וכ- 348 מיליון דולר שהיוו 45% מכלל ההשקעות בשנת 2003.

ירידה בהשקעות בקרנות המקומיות

הירידה ברמת ההשקעות ברבעון האחרון של שנת 2005 באה לידי ביטוי גם בהשקעות הקרנות המקומיות, שהסתכמו בכ-128 מיליון דולר לעומת כ-178 מיליון דולר ברבעון הקודם. יש לציין, כי למרות הירידה ברמת ההשקעות, משקלן של הקרנות המקומיות נשמר, ועמד על 58% לעומת 57% ברבעון הקודם.

עוד עולה מהסקר, כי בנוסף להשקעה בחברות המקיימות פעילות בישראל, קרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו כ-14 מיליון דולר בלבד ב-10 חברות בחו"ל, לעומת כ-19 מיליון דולר ב-14 חברות זרות ברבעון הקודם.

קיטון של 21% בהשקעות בתקשורת

ברבעון הנוכחי חל קיטון של 21% בהיקף ההשקעות במגזר התקשורת והרשתות במונחים כספיים, כאשר 23 חברות גייסו כ- 76 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, בהשוואה ל- 30 חברות וכ- 97 מיליון דולר ברבעון הקודם. יש לציין כי זהו רבעון שלישי ברציפות בו ההשקעות במגזר זה יורדות.

בנוסף, ההשקעה הממוצעת נותרה ברמתה הנמוכה ועמדה על 3.3 מיליון דולר לעומת 3.2 מיליון דולר ברבעון הקודם. מתוצאות הסקר לשנת 2005 עולה, כי למרות הירידה בסך ההשקעות במגזר זה, משקלו היחסי נשמר. כ-377 מיליון דולר המהווים 34% מסך ההשקעות הושקעו במגזר זה בשנת 2005, לעומת כ-406 מיליון דולר בשנת 2004 המהווים 34% מסך ההשקעות בשנת 2004.

ההשקעות במדעי החיים נחתכו בחצי בתוך רבעון

מגזר מדעי החיים ריכז ברבעון הנוכחי כ-29 מיליון דולר לעומת כ-60 מיליון דולר ברבעון הקודם וכ-130 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תחום הביוטכנולוגיה חזר לרמתו הנמוכה, וריכז כ-8 מיליון דולר שגויסו ע"י 6 חברות לעומת כ-41 מיליון דולר שגויסו ע"י 7 חברות ברבעון הקודם.

מתוצאות הסקר עולה, כי בשנת 2005 חלה ירידה משמעותית בהשקעות בחברות הביוטכנולוגיה לעומת 2004, אשר באה לידי ביטוי הן בסך ההשקעות והן במספר החברות המגייסות. כ-60 מיליון הדולר שגויסו ע"י 18 חברות (ב-21 עסקאות) במגזר זה במהלך שנת 2005, מצביעים על ירידה של 47% (במונחים כספיים) לעומת שנת 2004, בו גייסו 25 חברות ביוטכנולוגיה (ב-31 עסקאות) כ-114 מיליון דולר.

המכשור הרפואי - שומר על רמתו

תחום המכשור הרפואי שמר על רמתו ברבעון הנוכחי: 13 חברות גייסו כ-22 מיליון דולר לעומת 19 מיליון דולר שזרמו ל-9 חברות ברבעון הקודם ו-89 מיליון דולר שזרמו ל-17 חברות ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.