המאניטרי חושף: ירידות בהיקפי ההשקעות בהון סיכון

הירידות הן מקיפות וכוללות בכל תעשיית ה-VC בסך הכל גייסו חברות ההון סיכון 1.1 מיליארד דולר ב-2005, קיטון של 9%. אך בתת סקטורים רבים חלו ירידות בהיקפים גדולים יותר
חזי שטרנליכט |

בשנת 2005 הושקעו בחברות המגובות הון סיכון כ-1.1 מיליארד דולר, ירידה של כ-9% לעומת שנת 2004 בו גויסו כ-1.2 מיליארד דולר וגידול של 42% משנת 2003 בו גויסו כ- 770 מיליון דולר, כך עולה מסקר המאניטרי של משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן פרייס-וואטרהאוס-קופרס (PwC).

סקר רבעוני זה מבוצע כבר תשע שנים ובוחן את היקפי ההשקעות בתעשיית ההון סיכון. עוד עולה מהסקר כי הממוצע להשקעה אחת בשנת 2005 ירד ועמד על 3.4 מליון דולר לעומת 4 מיליון דולר בשנת 2004 ו- 3.2 מיליון דולר בשנת 2003.

ירידות בהיקפי הגיוסים

מניתוח ממצאי הסקר לרבעון האחרון של שנת 2005 עולה כי 73 חברות (אשר להן פעילות בישראל) גייסו הון בהיקף של לפחות 221 מיליון דולר, ירידה של 29% מהרבעון הקודם, בו הושקעו כ-311 מליון דולר שזרמו ל-85 חברות, וירידה של 24% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו גייסו 78 חברות כ-292 מיליון דולר.

ממוצע ההשקעה בחברה אף הוא רשם ירידה ועמד על רמה של 3 מיליון דולר בהשוואה ל-3.7 מיליון דולר ברבעון הקודם וברבעון המקביל אשתקד.

פילוס: הירידה בהשקעות - כוללת ומקיפה

לדברי יוסי פילוס, שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC, הירידה בהיקף ההשקעות במהלך הרבעון הרביעי, כוללת ומקיפה את כל מגזרי הפעילות וסבבי ההשקעה, ונובעת בין היתר מממוצעי השקעה נמוכים ומירידה בולטת במגזר התוכנה.

בשנת 2005 נצפתה הרמה הגבוהה ביותר בארבע שנים האחרונות של השקעות הקרנות המקומיות בהיי-טק המקומי, עם סכום שיא של כ-618 מיליון דולר המהווים 56% מסך ההשקעות, לעומת כ- 559 מיליון דולר שהיוו 46% מכלל ההשקעות בשנת 2004 וכ- 348 מיליון דולר שהיוו 45% מכלל ההשקעות בשנת 2003.

ירידה בהשקעות בקרנות המקומיות

הירידה ברמת ההשקעות ברבעון האחרון של שנת 2005 באה לידי ביטוי גם בהשקעות הקרנות המקומיות, שהסתכמו בכ-128 מיליון דולר לעומת כ-178 מיליון דולר ברבעון הקודם. יש לציין, כי למרות הירידה ברמת ההשקעות, משקלן של הקרנות המקומיות נשמר, ועמד על 58% לעומת 57% ברבעון הקודם.

עוד עולה מהסקר, כי בנוסף להשקעה בחברות המקיימות פעילות בישראל, קרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו כ-14 מיליון דולר בלבד ב-10 חברות בחו"ל, לעומת כ-19 מיליון דולר ב-14 חברות זרות ברבעון הקודם.

קיטון של 21% בהשקעות בתקשורת

ברבעון הנוכחי חל קיטון של 21% בהיקף ההשקעות במגזר התקשורת והרשתות במונחים כספיים, כאשר 23 חברות גייסו כ- 76 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, בהשוואה ל- 30 חברות וכ- 97 מיליון דולר ברבעון הקודם. יש לציין כי זהו רבעון שלישי ברציפות בו ההשקעות במגזר זה יורדות.

בנוסף, ההשקעה הממוצעת נותרה ברמתה הנמוכה ועמדה על 3.3 מיליון דולר לעומת 3.2 מיליון דולר ברבעון הקודם. מתוצאות הסקר לשנת 2005 עולה, כי למרות הירידה בסך ההשקעות במגזר זה, משקלו היחסי נשמר. כ-377 מיליון דולר המהווים 34% מסך ההשקעות הושקעו במגזר זה בשנת 2005, לעומת כ-406 מיליון דולר בשנת 2004 המהווים 34% מסך ההשקעות בשנת 2004.

ההשקעות במדעי החיים נחתכו בחצי בתוך רבעון

מגזר מדעי החיים ריכז ברבעון הנוכחי כ-29 מיליון דולר לעומת כ-60 מיליון דולר ברבעון הקודם וכ-130 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תחום הביוטכנולוגיה חזר לרמתו הנמוכה, וריכז כ-8 מיליון דולר שגויסו ע"י 6 חברות לעומת כ-41 מיליון דולר שגויסו ע"י 7 חברות ברבעון הקודם.

מתוצאות הסקר עולה, כי בשנת 2005 חלה ירידה משמעותית בהשקעות בחברות הביוטכנולוגיה לעומת 2004, אשר באה לידי ביטוי הן בסך ההשקעות והן במספר החברות המגייסות. כ-60 מיליון הדולר שגויסו ע"י 18 חברות (ב-21 עסקאות) במגזר זה במהלך שנת 2005, מצביעים על ירידה של 47% (במונחים כספיים) לעומת שנת 2004, בו גייסו 25 חברות ביוטכנולוגיה (ב-31 עסקאות) כ-114 מיליון דולר.

המכשור הרפואי - שומר על רמתו

תחום המכשור הרפואי שמר על רמתו ברבעון הנוכחי: 13 חברות גייסו כ-22 מיליון דולר לעומת 19 מיליון דולר שזרמו ל-9 חברות ברבעון הקודם ו-89 מיליון דולר שזרמו ל-17 חברות ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.