וול סטריט בפתחו של רבעון חדש: צפי לעליות קלות
החוזים העתידיים על המדדים המובילים מאותתים - פתיחה חיובית, אם כי מהוססת נכונה לוול סטריט ביום המסחר הראשון ברבעון הרביעי של השנה (כמו גם בחודש אוקטובר).
הרבעון שלישי בוול סטריט נחתם בליל שישי בתחושה מעורבת. מחד - עלו המניות במהלך חלקו הארי של הרבעון אך מאידך - מחירי הנפט המשיכו גם הם במסע העליות ושני הוריקנים פגעו בתעשייה הפורחת במפרץ מקסיקו ובערים השוכנות בו.
והנה היום מתחילה לה עונת הספקולציות בבורסות התפוח הגדול והמשקיעים ימתינו לתחילתו מבול הדיווחים הכספיים בימים הקרובים.
מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר ברמה של 2,151 נקודות. מדד הדאו יחל להחסר בשער של 10,568 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית, יפורסמו היום, כמחצית השעה לאחר הפתיחה, הוצאות הבניה עבור חודש אוגוסט, עם צפי לעליה של 0.5% לאחר שנותרו ביולי ללא כל שינוי ובאותה העת יפורסם גם אינדקס ה-ISM בסקטור היצרני. האינדקס צפוי להציג בספטמבר ירידה ל-52 נקודות, לאחר ירידה של 3 נקודות בחודש אוגוסט לגובה 53.6 נקודות.
ובכלל, יהיה זה שבוע עמוס בנתונים כלכליים והללו יזכו למעקב צמוד במיוחד, בכדי לאמוד את השפעת ההוריקנים - קתרינה וריטה על הכלכלה הגדולה בעולם.
מחר - יפורסמו ההזמנות ממפעלים בחודש אוגוסט, ביום רביעי - יתפרסם דו"ח מלאי הנפט השבועי, דו"ח צ'לנג'ר על המשרות שקוצצו בחודש החולף ומדד ה-ISM עבור הסקטור הלא יצרני. ביום חמישי יפורסמו הג'ובלס קליימס השבועיים ובשישי: הנתון החושב מכולם בשוק העבודה - דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר, עם צפי לירידה של 150 אלף משרות (לא כולל המשרות החקלאיות), בעקבות השפעת הסופות.
גם ברבעון הקרוב, יש לשער, ימשיכו מחירי הנפט להכתיב את הטון עבור המדדים המובילים. בשעה זו נסחרים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש נובמבר בעליה של 0.36% סביב מחיר של 66.48 דולר.
ואם כבר אנרגיה, מניות הסקטור תמשוכנה היום את תשומת לב המשקיעים ביבשת, לאחר שסיכומי הרבעון החולף הראו כי הן שהיו הכוכבות הגדולות של הרבעון בוול סטריט (מקרב ענפי ה-S&P) עם זינוק של 18.9%. מנגד, אחת התעשיות שאכזבה את המשקיעים היתה תעשיית הטלקום עם תשואה שלילית של 2.5%. האם בפתח הרבעון החדש תתהפך המגמה?
ובישראליות. מניית ליפמן תמשיך לרכז עניין, לאחר שקרסה בשבוע שעבר בעקבות הנמכת תחזית ההכנסות והרווח למניה. את שבוע המסחר בת"א חתמה ליפמן בהתאוששות מה, אך עדיין יש לה לחברה הרבה מה לתקן - מתחילת השנה איבדה המנייה כ-21% מערכה.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע הודיעה אתמול, על קביעת מועד לשימוע בעניין צו מניעה זמני לשיווק גרסה גנרית לטבליות האנטי אלרגיות מסוג אלגרה של אוונטיס. התרופה מיועדת לטיפול בנזלת אלרגית ובמחלת עור כרונית. השימוע נערך בעקבות הערעור על אישור השיווק של הגירסה הגנרית שהגישה אוונטיס בשבוע שעבר. המכירות של התרופה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר. המניה עשויה להגיב להתפתחויות.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
