וול סטריט בפתחו של רבעון חדש: צפי לעליות קלות
החוזים העתידיים על המדדים המובילים מאותתים - פתיחה חיובית, אם כי מהוססת נכונה לוול סטריט ביום המסחר הראשון ברבעון הרביעי של השנה (כמו גם בחודש אוקטובר).
הרבעון שלישי בוול סטריט נחתם בליל שישי בתחושה מעורבת. מחד - עלו המניות במהלך חלקו הארי של הרבעון אך מאידך - מחירי הנפט המשיכו גם הם במסע העליות ושני הוריקנים פגעו בתעשייה הפורחת במפרץ מקסיקו ובערים השוכנות בו.
והנה היום מתחילה לה עונת הספקולציות בבורסות התפוח הגדול והמשקיעים ימתינו לתחילתו מבול הדיווחים הכספיים בימים הקרובים.
מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר ברמה של 2,151 נקודות. מדד הדאו יחל להחסר בשער של 10,568 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית, יפורסמו היום, כמחצית השעה לאחר הפתיחה, הוצאות הבניה עבור חודש אוגוסט, עם צפי לעליה של 0.5% לאחר שנותרו ביולי ללא כל שינוי ובאותה העת יפורסם גם אינדקס ה-ISM בסקטור היצרני. האינדקס צפוי להציג בספטמבר ירידה ל-52 נקודות, לאחר ירידה של 3 נקודות בחודש אוגוסט לגובה 53.6 נקודות.
ובכלל, יהיה זה שבוע עמוס בנתונים כלכליים והללו יזכו למעקב צמוד במיוחד, בכדי לאמוד את השפעת ההוריקנים - קתרינה וריטה על הכלכלה הגדולה בעולם.
מחר - יפורסמו ההזמנות ממפעלים בחודש אוגוסט, ביום רביעי - יתפרסם דו"ח מלאי הנפט השבועי, דו"ח צ'לנג'ר על המשרות שקוצצו בחודש החולף ומדד ה-ISM עבור הסקטור הלא יצרני. ביום חמישי יפורסמו הג'ובלס קליימס השבועיים ובשישי: הנתון החושב מכולם בשוק העבודה - דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר, עם צפי לירידה של 150 אלף משרות (לא כולל המשרות החקלאיות), בעקבות השפעת הסופות.
גם ברבעון הקרוב, יש לשער, ימשיכו מחירי הנפט להכתיב את הטון עבור המדדים המובילים. בשעה זו נסחרים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש נובמבר בעליה של 0.36% סביב מחיר של 66.48 דולר.
ואם כבר אנרגיה, מניות הסקטור תמשוכנה היום את תשומת לב המשקיעים ביבשת, לאחר שסיכומי הרבעון החולף הראו כי הן שהיו הכוכבות הגדולות של הרבעון בוול סטריט (מקרב ענפי ה-S&P) עם זינוק של 18.9%. מנגד, אחת התעשיות שאכזבה את המשקיעים היתה תעשיית הטלקום עם תשואה שלילית של 2.5%. האם בפתח הרבעון החדש תתהפך המגמה?
ובישראליות. מניית ליפמן תמשיך לרכז עניין, לאחר שקרסה בשבוע שעבר בעקבות הנמכת תחזית ההכנסות והרווח למניה. את שבוע המסחר בת"א חתמה ליפמן בהתאוששות מה, אך עדיין יש לה לחברה הרבה מה לתקן - מתחילת השנה איבדה המנייה כ-21% מערכה.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע הודיעה אתמול, על קביעת מועד לשימוע בעניין צו מניעה זמני לשיווק גרסה גנרית לטבליות האנטי אלרגיות מסוג אלגרה של אוונטיס. התרופה מיועדת לטיפול בנזלת אלרגית ובמחלת עור כרונית. השימוע נערך בעקבות הערעור על אישור השיווק של הגירסה הגנרית שהגישה אוונטיס בשבוע שעבר. המכירות של התרופה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר. המניה עשויה להגיב להתפתחויות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.