וול סטריט בפתחו של רבעון חדש: צפי לעליות קלות
החוזים העתידיים על המדדים המובילים מאותתים - פתיחה חיובית, אם כי מהוססת נכונה לוול סטריט ביום המסחר הראשון ברבעון הרביעי של השנה (כמו גם בחודש אוקטובר).
הרבעון שלישי בוול סטריט נחתם בליל שישי בתחושה מעורבת. מחד - עלו המניות במהלך חלקו הארי של הרבעון אך מאידך - מחירי הנפט המשיכו גם הם במסע העליות ושני הוריקנים פגעו בתעשייה הפורחת במפרץ מקסיקו ובערים השוכנות בו.
והנה היום מתחילה לה עונת הספקולציות בבורסות התפוח הגדול והמשקיעים ימתינו לתחילתו מבול הדיווחים הכספיים בימים הקרובים.
מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר ברמה של 2,151 נקודות. מדד הדאו יחל להחסר בשער של 10,568 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית, יפורסמו היום, כמחצית השעה לאחר הפתיחה, הוצאות הבניה עבור חודש אוגוסט, עם צפי לעליה של 0.5% לאחר שנותרו ביולי ללא כל שינוי ובאותה העת יפורסם גם אינדקס ה-ISM בסקטור היצרני. האינדקס צפוי להציג בספטמבר ירידה ל-52 נקודות, לאחר ירידה של 3 נקודות בחודש אוגוסט לגובה 53.6 נקודות.
ובכלל, יהיה זה שבוע עמוס בנתונים כלכליים והללו יזכו למעקב צמוד במיוחד, בכדי לאמוד את השפעת ההוריקנים - קתרינה וריטה על הכלכלה הגדולה בעולם.
מחר - יפורסמו ההזמנות ממפעלים בחודש אוגוסט, ביום רביעי - יתפרסם דו"ח מלאי הנפט השבועי, דו"ח צ'לנג'ר על המשרות שקוצצו בחודש החולף ומדד ה-ISM עבור הסקטור הלא יצרני. ביום חמישי יפורסמו הג'ובלס קליימס השבועיים ובשישי: הנתון החושב מכולם בשוק העבודה - דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר, עם צפי לירידה של 150 אלף משרות (לא כולל המשרות החקלאיות), בעקבות השפעת הסופות.
גם ברבעון הקרוב, יש לשער, ימשיכו מחירי הנפט להכתיב את הטון עבור המדדים המובילים. בשעה זו נסחרים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש נובמבר בעליה של 0.36% סביב מחיר של 66.48 דולר.
ואם כבר אנרגיה, מניות הסקטור תמשוכנה היום את תשומת לב המשקיעים ביבשת, לאחר שסיכומי הרבעון החולף הראו כי הן שהיו הכוכבות הגדולות של הרבעון בוול סטריט (מקרב ענפי ה-S&P) עם זינוק של 18.9%. מנגד, אחת התעשיות שאכזבה את המשקיעים היתה תעשיית הטלקום עם תשואה שלילית של 2.5%. האם בפתח הרבעון החדש תתהפך המגמה?
ובישראליות. מניית ליפמן תמשיך לרכז עניין, לאחר שקרסה בשבוע שעבר בעקבות הנמכת תחזית ההכנסות והרווח למניה. את שבוע המסחר בת"א חתמה ליפמן בהתאוששות מה, אך עדיין יש לה לחברה הרבה מה לתקן - מתחילת השנה איבדה המנייה כ-21% מערכה.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע הודיעה אתמול, על קביעת מועד לשימוע בעניין צו מניעה זמני לשיווק גרסה גנרית לטבליות האנטי אלרגיות מסוג אלגרה של אוונטיס. התרופה מיועדת לטיפול בנזלת אלרגית ובמחלת עור כרונית. השימוע נערך בעקבות הערעור על אישור השיווק של הגירסה הגנרית שהגישה אוונטיס בשבוע שעבר. המכירות של התרופה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר. המניה עשויה להגיב להתפתחויות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
