וול סטריט בפתחו של רבעון חדש: צפי לעליות קלות
החוזים העתידיים על המדדים המובילים מאותתים - פתיחה חיובית, אם כי מהוססת נכונה לוול סטריט ביום המסחר הראשון ברבעון הרביעי של השנה (כמו גם בחודש אוקטובר).
הרבעון שלישי בוול סטריט נחתם בליל שישי בתחושה מעורבת. מחד - עלו המניות במהלך חלקו הארי של הרבעון אך מאידך - מחירי הנפט המשיכו גם הם במסע העליות ושני הוריקנים פגעו בתעשייה הפורחת במפרץ מקסיקו ובערים השוכנות בו.
והנה היום מתחילה לה עונת הספקולציות בבורסות התפוח הגדול והמשקיעים ימתינו לתחילתו מבול הדיווחים הכספיים בימים הקרובים.
מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר ברמה של 2,151 נקודות. מדד הדאו יחל להחסר בשער של 10,568 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית, יפורסמו היום, כמחצית השעה לאחר הפתיחה, הוצאות הבניה עבור חודש אוגוסט, עם צפי לעליה של 0.5% לאחר שנותרו ביולי ללא כל שינוי ובאותה העת יפורסם גם אינדקס ה-ISM בסקטור היצרני. האינדקס צפוי להציג בספטמבר ירידה ל-52 נקודות, לאחר ירידה של 3 נקודות בחודש אוגוסט לגובה 53.6 נקודות.
ובכלל, יהיה זה שבוע עמוס בנתונים כלכליים והללו יזכו למעקב צמוד במיוחד, בכדי לאמוד את השפעת ההוריקנים - קתרינה וריטה על הכלכלה הגדולה בעולם.
מחר - יפורסמו ההזמנות ממפעלים בחודש אוגוסט, ביום רביעי - יתפרסם דו"ח מלאי הנפט השבועי, דו"ח צ'לנג'ר על המשרות שקוצצו בחודש החולף ומדד ה-ISM עבור הסקטור הלא יצרני. ביום חמישי יפורסמו הג'ובלס קליימס השבועיים ובשישי: הנתון החושב מכולם בשוק העבודה - דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר, עם צפי לירידה של 150 אלף משרות (לא כולל המשרות החקלאיות), בעקבות השפעת הסופות.
גם ברבעון הקרוב, יש לשער, ימשיכו מחירי הנפט להכתיב את הטון עבור המדדים המובילים. בשעה זו נסחרים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש נובמבר בעליה של 0.36% סביב מחיר של 66.48 דולר.
ואם כבר אנרגיה, מניות הסקטור תמשוכנה היום את תשומת לב המשקיעים ביבשת, לאחר שסיכומי הרבעון החולף הראו כי הן שהיו הכוכבות הגדולות של הרבעון בוול סטריט (מקרב ענפי ה-S&P) עם זינוק של 18.9%. מנגד, אחת התעשיות שאכזבה את המשקיעים היתה תעשיית הטלקום עם תשואה שלילית של 2.5%. האם בפתח הרבעון החדש תתהפך המגמה?
ובישראליות. מניית ליפמן תמשיך לרכז עניין, לאחר שקרסה בשבוע שעבר בעקבות הנמכת תחזית ההכנסות והרווח למניה. את שבוע המסחר בת"א חתמה ליפמן בהתאוששות מה, אך עדיין יש לה לחברה הרבה מה לתקן - מתחילת השנה איבדה המנייה כ-21% מערכה.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע הודיעה אתמול, על קביעת מועד לשימוע בעניין צו מניעה זמני לשיווק גרסה גנרית לטבליות האנטי אלרגיות מסוג אלגרה של אוונטיס. התרופה מיועדת לטיפול בנזלת אלרגית ובמחלת עור כרונית. השימוע נערך בעקבות הערעור על אישור השיווק של הגירסה הגנרית שהגישה אוונטיס בשבוע שעבר. המכירות של התרופה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר. המניה עשויה להגיב להתפתחויות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
