לאחר הרכישה ע"י דסק"ש: סבב מינויים בגלובקול

המנכ"ל החדש אמנון שקד ממנה תחתיו שני סמנכ"ל חדשים: שלמה אסייג שיחליף את ניסים הררי בתפקיד סמנכ"ל הלקוחות, ואופיר גמליאל שיכהן במקום ארז אהרוני כסמנכ"ל מכירות
חזי שטרנליכט |

סבב של חילופי בכירים מבוצע בימים אלה בחברת גלובקול, זמן קצר יחסית לאחר שנרכשה על ידי קונצרן אי.די.בי באמצעות חברת דסק"ש. החברה המתמחה בהקמה וניהול מערכות תקשורת במרכזי עסקים, הודיעה על מינוים של שלושה סמנכ"לים חדשים לתפקידי מפתח בהנהלתה, זאת לאחר ששניים מהסמנכ"לים הנוכחיים שלה החליטו לפרוש מן החברה ולפנות לפעילויות אחרות.

לפני כחודש, לאחר השלמת הרכישה, מינה נוחי דנקנר את אמנון שקד לתפקיד מנכ"ל החברה החדש. שקד מבצע בהמשך לכניסתו סבב מינויים נוסף. שלמה אסייג (47) ימונה לתפקיד סמנכ"ל לקוחות ושרות במקומו של ניסים הררי הפורש מתפקידו אחרי כהונה בת חמש שנים.

אסייג שימש בתפקידים קודמים כמנהל מחוז מרכז בחברת בזקכל וכסגן מנהל חטיבה עסקית בחברת פלאפון, ששתיהן חברות בנות בקבוצת בזק. בתפקידו החדש, יהיה אחראי על כל מערך הלקוחות הכולל את ההתקנות, השרות הטכני והקשר עם הלקוחות אחרי התקנת מערכות התקשורת במתקניהם.

בגלובקול ציינו כי תחת ניהולו יעמוד מערך השרות הגדול בחברה הכולל אנשי מקצוע ותמיכה טכנית אשר משרתים אלפי לקוחות עסקיים, ביותר מ-100 מרכזי עסקים ברחבי הארץ.

אופיר גמליאל (40) מונה לתפקיד סמנכ"ל מכירות במקומו של ארז אהרוני הפורש מתפקידו אחרי כשנתיים וחצי. אופיר גמליאל כיהן עד למינויו זה כמנהל בכיר בחברת סיסקו ישראל האחראי על המיגזר הפיננסי. בתפקידים קודמים כיהן גמליאל כמנהל מכירות בכיר בחברות ענק בתחום התקשורת בארה"ב - נורטל ספרינט וסיסקו.

מנכ"ל גלובקול, אמנון שקד, אמר כי השינויים בצמרת החברה מבטיחים את יציבותה והמשך דרכה העסקית לתחומים חדשים וחדשניים בתחומי פעילותה. "הסמנכ"לים החדשים, שלמה אסייג ואופיר גמליאל, יאפשרו לנו להפנות את החברה לתחומי פעילות חדשים המבוססים על טכנולוגיות חדשות העומדות בפתח עולם התקשורת הקולית ותקשורת הנתונים".

"ניסיונם של השניים בפעילות בארגונים גדולים תאפשר לנו להצעיד את החברה ליעדים חדשים וככל הנראה להשתלב בקבוצת התקשורת החזקה המתהווה בקונצרן אי.די.בי. לפני עשור יזמה את התחרות בשוק הנס"ר בישראל והיא תמשיך להוביל אותו לכיוונים מאתגרים בעתיד" אמר אמנון שקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.