לאחר הרכישה ע"י דסק"ש: סבב מינויים בגלובקול
סבב של חילופי בכירים מבוצע בימים אלה בחברת גלובקול, זמן קצר יחסית לאחר שנרכשה על ידי קונצרן אי.די.בי באמצעות חברת דסק"ש. החברה המתמחה בהקמה וניהול מערכות תקשורת במרכזי עסקים, הודיעה על מינוים של שלושה סמנכ"לים חדשים לתפקידי מפתח בהנהלתה, זאת לאחר ששניים מהסמנכ"לים הנוכחיים שלה החליטו לפרוש מן החברה ולפנות לפעילויות אחרות.
לפני כחודש, לאחר השלמת הרכישה, מינה נוחי דנקנר את אמנון שקד לתפקיד מנכ"ל החברה החדש. שקד מבצע בהמשך לכניסתו סבב מינויים נוסף. שלמה אסייג (47) ימונה לתפקיד סמנכ"ל לקוחות ושרות במקומו של ניסים הררי הפורש מתפקידו אחרי כהונה בת חמש שנים.
אסייג שימש בתפקידים קודמים כמנהל מחוז מרכז בחברת בזקכל וכסגן מנהל חטיבה עסקית בחברת פלאפון, ששתיהן חברות בנות בקבוצת בזק. בתפקידו החדש, יהיה אחראי על כל מערך הלקוחות הכולל את ההתקנות, השרות הטכני והקשר עם הלקוחות אחרי התקנת מערכות התקשורת במתקניהם.
בגלובקול ציינו כי תחת ניהולו יעמוד מערך השרות הגדול בחברה הכולל אנשי מקצוע ותמיכה טכנית אשר משרתים אלפי לקוחות עסקיים, ביותר מ-100 מרכזי עסקים ברחבי הארץ.
אופיר גמליאל (40) מונה לתפקיד סמנכ"ל מכירות במקומו של ארז אהרוני הפורש מתפקידו אחרי כשנתיים וחצי. אופיר גמליאל כיהן עד למינויו זה כמנהל בכיר בחברת סיסקו ישראל האחראי על המיגזר הפיננסי. בתפקידים קודמים כיהן גמליאל כמנהל מכירות בכיר בחברות ענק בתחום התקשורת בארה"ב - נורטל ספרינט וסיסקו.
מנכ"ל גלובקול, אמנון שקד, אמר כי השינויים בצמרת החברה מבטיחים את יציבותה והמשך דרכה העסקית לתחומים חדשים וחדשניים בתחומי פעילותה. "הסמנכ"לים החדשים, שלמה אסייג ואופיר גמליאל, יאפשרו לנו להפנות את החברה לתחומי פעילות חדשים המבוססים על טכנולוגיות חדשות העומדות בפתח עולם התקשורת הקולית ותקשורת הנתונים".
"ניסיונם של השניים בפעילות בארגונים גדולים תאפשר לנו להצעיד את החברה ליעדים חדשים וככל הנראה להשתלב בקבוצת התקשורת החזקה המתהווה בקונצרן אי.די.בי. לפני עשור יזמה את התחרות בשוק הנס"ר בישראל והיא תמשיך להוביל אותו לכיוונים מאתגרים בעתיד" אמר אמנון שקד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
