לאחר הרכישה ע"י דסק"ש: סבב מינויים בגלובקול
סבב של חילופי בכירים מבוצע בימים אלה בחברת גלובקול, זמן קצר יחסית לאחר שנרכשה על ידי קונצרן אי.די.בי באמצעות חברת דסק"ש. החברה המתמחה בהקמה וניהול מערכות תקשורת במרכזי עסקים, הודיעה על מינוים של שלושה סמנכ"לים חדשים לתפקידי מפתח בהנהלתה, זאת לאחר ששניים מהסמנכ"לים הנוכחיים שלה החליטו לפרוש מן החברה ולפנות לפעילויות אחרות.
לפני כחודש, לאחר השלמת הרכישה, מינה נוחי דנקנר את אמנון שקד לתפקיד מנכ"ל החברה החדש. שקד מבצע בהמשך לכניסתו סבב מינויים נוסף. שלמה אסייג (47) ימונה לתפקיד סמנכ"ל לקוחות ושרות במקומו של ניסים הררי הפורש מתפקידו אחרי כהונה בת חמש שנים.
אסייג שימש בתפקידים קודמים כמנהל מחוז מרכז בחברת בזקכל וכסגן מנהל חטיבה עסקית בחברת פלאפון, ששתיהן חברות בנות בקבוצת בזק. בתפקידו החדש, יהיה אחראי על כל מערך הלקוחות הכולל את ההתקנות, השרות הטכני והקשר עם הלקוחות אחרי התקנת מערכות התקשורת במתקניהם.
בגלובקול ציינו כי תחת ניהולו יעמוד מערך השרות הגדול בחברה הכולל אנשי מקצוע ותמיכה טכנית אשר משרתים אלפי לקוחות עסקיים, ביותר מ-100 מרכזי עסקים ברחבי הארץ.
אופיר גמליאל (40) מונה לתפקיד סמנכ"ל מכירות במקומו של ארז אהרוני הפורש מתפקידו אחרי כשנתיים וחצי. אופיר גמליאל כיהן עד למינויו זה כמנהל בכיר בחברת סיסקו ישראל האחראי על המיגזר הפיננסי. בתפקידים קודמים כיהן גמליאל כמנהל מכירות בכיר בחברות ענק בתחום התקשורת בארה"ב - נורטל ספרינט וסיסקו.
מנכ"ל גלובקול, אמנון שקד, אמר כי השינויים בצמרת החברה מבטיחים את יציבותה והמשך דרכה העסקית לתחומים חדשים וחדשניים בתחומי פעילותה. "הסמנכ"לים החדשים, שלמה אסייג ואופיר גמליאל, יאפשרו לנו להפנות את החברה לתחומי פעילות חדשים המבוססים על טכנולוגיות חדשות העומדות בפתח עולם התקשורת הקולית ותקשורת הנתונים".
"ניסיונם של השניים בפעילות בארגונים גדולים תאפשר לנו להצעיד את החברה ליעדים חדשים וככל הנראה להשתלב בקבוצת התקשורת החזקה המתהווה בקונצרן אי.די.בי. לפני עשור יזמה את התחרות בשוק הנס"ר בישראל והיא תמשיך להוביל אותו לכיוונים מאתגרים בעתיד" אמר אמנון שקד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
