לאחר הרכישה ע"י דסק"ש: סבב מינויים בגלובקול
סבב של חילופי בכירים מבוצע בימים אלה בחברת גלובקול, זמן קצר יחסית לאחר שנרכשה על ידי קונצרן אי.די.בי באמצעות חברת דסק"ש. החברה המתמחה בהקמה וניהול מערכות תקשורת במרכזי עסקים, הודיעה על מינוים של שלושה סמנכ"לים חדשים לתפקידי מפתח בהנהלתה, זאת לאחר ששניים מהסמנכ"לים הנוכחיים שלה החליטו לפרוש מן החברה ולפנות לפעילויות אחרות.
לפני כחודש, לאחר השלמת הרכישה, מינה נוחי דנקנר את אמנון שקד לתפקיד מנכ"ל החברה החדש. שקד מבצע בהמשך לכניסתו סבב מינויים נוסף. שלמה אסייג (47) ימונה לתפקיד סמנכ"ל לקוחות ושרות במקומו של ניסים הררי הפורש מתפקידו אחרי כהונה בת חמש שנים.
אסייג שימש בתפקידים קודמים כמנהל מחוז מרכז בחברת בזקכל וכסגן מנהל חטיבה עסקית בחברת פלאפון, ששתיהן חברות בנות בקבוצת בזק. בתפקידו החדש, יהיה אחראי על כל מערך הלקוחות הכולל את ההתקנות, השרות הטכני והקשר עם הלקוחות אחרי התקנת מערכות התקשורת במתקניהם.
בגלובקול ציינו כי תחת ניהולו יעמוד מערך השרות הגדול בחברה הכולל אנשי מקצוע ותמיכה טכנית אשר משרתים אלפי לקוחות עסקיים, ביותר מ-100 מרכזי עסקים ברחבי הארץ.
אופיר גמליאל (40) מונה לתפקיד סמנכ"ל מכירות במקומו של ארז אהרוני הפורש מתפקידו אחרי כשנתיים וחצי. אופיר גמליאל כיהן עד למינויו זה כמנהל בכיר בחברת סיסקו ישראל האחראי על המיגזר הפיננסי. בתפקידים קודמים כיהן גמליאל כמנהל מכירות בכיר בחברות ענק בתחום התקשורת בארה"ב - נורטל ספרינט וסיסקו.
מנכ"ל גלובקול, אמנון שקד, אמר כי השינויים בצמרת החברה מבטיחים את יציבותה והמשך דרכה העסקית לתחומים חדשים וחדשניים בתחומי פעילותה. "הסמנכ"לים החדשים, שלמה אסייג ואופיר גמליאל, יאפשרו לנו להפנות את החברה לתחומי פעילות חדשים המבוססים על טכנולוגיות חדשות העומדות בפתח עולם התקשורת הקולית ותקשורת הנתונים".
"ניסיונם של השניים בפעילות בארגונים גדולים תאפשר לנו להצעיד את החברה ליעדים חדשים וככל הנראה להשתלב בקבוצת התקשורת החזקה המתהווה בקונצרן אי.די.בי. לפני עשור יזמה את התחרות בשוק הנס"ר בישראל והיא תמשיך להוביל אותו לכיוונים מאתגרים בעתיד" אמר אמנון שקד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
