הבורסה ממשיכה להתעלם מההתנתקות: טבע עולה ב-1.7%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר החותם של השבוע בעליות שערים. ברקע, רוח גבית חיובית הגיעה מכיוונן של מניות הדואליות מוול סטריט שהביאו עמן פערי ארביטראז' חיובים למדי. היום התמקד הפינוי בעיקר בכפר דרום ונווה דקלים, עד כה הכל עובר כמו שמכנים בתקשורת "בשליטה". נראה כי פעילי שוק ההון לא מתרגשים והם מתפנים לפרש את תוצאות הבנק הגדול במדינה.
מדד ת"א 25 פתח בעליה של 0.34% לרמה של 715.72 נקודות. מדד ת"א 100 מוסיף 0.57% לרמת 723.73 נקודות. מדד התל טק 15 קופץ ב-1.29% לרמת 403.31 נקודות.
פועלים - הרווח ממשיך לעלות
הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים דיווח הבוקר על גידול של 12.6% ברווח הנקי שלו ברבעון השני - הוא הסתכם ב-601 מיליון שקל. במחצית הראשונה זינקו רווחי הבנק ב-45.9% ביחס לתקופה המקבילה ב-2004 לרמה של 1.527 מיליארד שקל - סכום עתק לכל הדיעות. מניות פועלים יורדות ב-0.18% תוך מחזור של 10.3 מיליון שקל.
ענקית הפרמצבטיקה הודיעה הבוקר על קבלת אישור טנטטיבי מרשות התרופות והמזון האמריקנית ה-FDA לתרופת לזריקת הגרניסטרון. מדובר בגרסה הגנרית לזריקת הקיטריל שנועדה לטפל בסחרחורות ובתסמיני אנמיה של חברת הופמן-לה-רוש. התרופה תפוג בדצמבר 2007 והשוק שלה מוערך בכ-140 מיליון דולר. מניית טבע פתחו את המסחר בעליות של 1.71% ובכך סגרו את פער הארביטראז' של 1.75% מאמש.
מניות שופרסל עולות ב-1.6% זאת לאחר שאתמול לקראת סוף יום המסחר שלחו המשקיעים את מניות החברה לירידות של כ-1%. רשת שופרסל היא הזוכה במכרז על רכישת רשת קלאבמרקט. הנאמנים מסרו, כי ימליצו לבית המשפט לבחור בהצעת שופרסל ובמידה וזו תתקבל ותאושר סופית, ישתנה מבנה רשתות המזון בישראל בלא היכר. מניות הרבוע הכחול המתחרה בה, פתחו בעליות שערים קלות. מנגד, מניות קבוצת אי.די.בי בעלת עניין בשופרסל, פתחו בירידות שערים קלות.
עוד מהדואליות, בצד החיובי פתחו: פרטנר 2.14%, נייס 3.67%, רדוור 3%, אודיוקודס 3.3%, ליפמן 1.34%, גיוון 1.4%, ואורכית 3.3%, כור 0.44%, ואלביט מערכות עולות קל.
מנגד, בצד האדום נסחרות: פריגו 0.45%, אלווריון 0.35%.
בידיעות אחרונות דווח הבוקר, כי איש העסקים אילן בן דב, מי שנכווה בדוחות סאני שפורסמו בימים האחרונים עקב השקעתו בקונצרן אי.די.בי, מתעניין להמשיך ולהשקיע בחברת ההשקעות של נוחי. לפי העיתון הוא מעוניין לרכוש כ-5% ממניות סלקום. לאחר שהשלים דנקנר את רכישת סלקום, הוערך בתקשורת כי הוא יבקש להכניס משקיעים נוספים להשקעתו החדשה. מניות סאני פתחו בעליות קלות, ומניות דסק"ש מגיבות גם הן בחיוך ועולות בכ-1%.
עוד מדווח הבוקר בידיעות אחרונות, כי בעקבות התייקרות הדלק שוקלת ישראייר להגדיל את עלות כרטיסי הטיסה לניו יורק, נזכיר כי אל על העלתה את מחירי הטיסות השבוע. מניות אל על מגיבות בירידות של 0.36%, ומנגד, מניות כנפיים עולות ב-3%.
דן פרופר, מתבטא היום ב"ידיעות אחרונות" ודורש מהבנקים להשתתף בסילוק החובות של רשת קלאבמרקט, לרגל מציעת הרוכש הפוטנציאלי. לדברי מנכ"ל אסם, על הבנקים להיות שותפים במחיקת החובות ולא לגלגל את כולם על ספקי הרשת. מניות אסם עולות בכ-1%.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")