ווול-סטריט קפצה לקראת הסיום: ווקלטק נפלה ב-10.5%

יוזמת מהלך פיטורים נרחב על רקע קשיי מימון. מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.47%, ומדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.55% על רקע ספר הבז'. אמזון זינקה ב-15% בעקבות הדוחות. פרטנר עלתה ב-4.3%
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם המסחר בעליות שערים נאות, זאת למרות שבמרבית שעות המסחר התנהלו המדדים ללא שינוי משמעותי. כשעתיים לקראת תום המסחר פרסם הפ"ד את ספר הבז', אשרהעיד בנתוניו על חוסנה של הכלכלה האמריקנית והביא לעליות.

מדד הנאסד"ק עלה ב-0.47% לשער של 2,196 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.55% ל-10,637 נקודות.

מאקרו

כשעתיים לפני תום המסחר פרסם הפדרל-ריזרב את ספר הבז'. הדוח אשר סוקר את ההתפתחויות הכלכליות האחרונות בקרב 12 האיזורים המשמעותיים ביותר של השוק האמריקני הציג נתונים לפיהם במהלך התקופה שבין תחילת חודש יוני לאמצע החודש הנוכחי המשיכה הכלכלה האמריקנית לצמוח בקצב משביע רצון, תוך שהיא שומרת על סביבת אינפלציה רגועה. הנתון תורגם באופן מיידי לעליות שערים, בעיקר על רקע ההערכות הנוכחיות שנתוני הצמחיה לרבעון השני, אשר יפורסמו ביום שישי הקרוב יהיו טובים.

הזמנות מוצרים ברי קיימה גדלו ביוני ב-1.4%. הנתון היה טוב מתחזיות השוק לעליה של 1%. כמו כן עודכנו נתוני מאי כלפי מעלה מעליה של 5.5% ל-6.4%. מה שעניין יותר את השוק הן ההזמנות למוצרי הון, אשר מהוות אינדיקטור למצב הסקטור העסקי. אלו עלו ביוני ב-3.8% לאחר ירידה של 0.6% במאי. הנתון עשוי לסייע לכלכלנים להעריך טוב יותר את נתוני הצמיחה לרבעון השני אשר צפויים להתפרסם ביום שישי הקרוב.

למרות העליות האחרונות ברמת הריבית בשוק האמריקני בועת הנדל"ן מסרבת להתפוצץ. היום פרסם איגוד הנדל"ן האמריקני את הדוח החודשי שהציג גידול של 4% בבמכירות החודש החולף לקצב שנתי של 1.374 מיליון מקצב שנתי של 1.32 מיליון בחודש יוני ובעוד האנליסטים מצפים לירידה קלה עד ל-1.3 מיליון יחידות דיור.

במרכז

חנות הספרים המקוונת אמזון (AMZN) דווחה לאחר נעילת המסחר אמש על תוצאות שעקפו את צפי האנליסטים. הנהלת החברה גם העניקה תחזית לשנה הקרובה ששומרת על הצפי בהתאם להערכות של האנליסטים. מניות אמזון נסחרו בזינוק של 15.4%.

חברת התעופה בואינג (BA) החמיצה את תחזיות הרווח לרבעון, אולם העלתה את תחזיות הרווח וההכנסה לשנה כולה. מניות החברה עלו ב-0.6%.

בישראליות

טבע נסחרה בירידה קלה של 0.06%. הבוקר פורסם, כי חברת דירוג האשראי S&P הכניסה את המניה לרשימת מעקב לאחר רכישת חברת איווקס. ב-S&P מציינים כי לעסקה עלולות להיות השלכות שליליות על המניה. דירוג ההשקעה של טבע עומד כיום על BBB.

מניות צורן עלו ב-0.48%. החברה דיווחה היום על תוצאות הרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-95.1 מיליון דולר - זינוק של קרוב ל-29% אל מול הכנסות של 73.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה וירידה של כ-8.3% בהשוואה לרבעון המקביל, שנה קודם לכן. על אף הירידה בהשוואה שנתית, הצליחה צורן לעקוף את תחזיות האנליסטים שדיברו על הכנסות של 88 מיליון דולר בלבד. החברה הציגה רווח פרופורמה של 4.5 מיליון דולר או 10 סנט למניה, בעוד בשווקים חזו לה הפסד של 3 סנט למניה על בסיס זה.

ווקלטק נפלה ב-10.53% לאחר שהודיעה על פוטרים נרחבים כחלק מהמאמץ לחסוך בהוצאות התפעוליות על רקע מצוקת המזומנים של החברה אשר מאיימת על המשך חייה. הנהלת החברה דווחה, כי היא נמצאת בשיחות עם מספר גורמים, והיא אינה פוסלת מיזוג. עוד פרסמה ווקלטק את דוחות הרבעון השני של השנה שהציגו החמרה בכל האספקטים, בין אם בירידה במכירות ובין אם התרחבות ההפסד.

מטאלינק דווחה לפני המסחר, כי ברבעון החולף הפסידה 4.5 מיליון דולר, או 23 סנט למניה - צמצום ביחס לרבעון הקודם בו הפסידה 5.3 מיליון דולר והרחבה אם מתייחסים לרבעון המקביל, בו הפסידה 2.9 מיליון דולר. ברקע לתוצאות: האטה במכירות ה-VDSL. בנוסף הנמיכה ההנהלה את התחזיות להכנסות של 15-23 מיליון דולא ב-2005 ולא 30 מיליון דולר. מניות החברה ירדו ב-1.96%.

ליפמן נסחרה בעליה של 0.7%. החברה דיווחה אמש את תוצאותיה לרבעון השני, הכנסותיה הסתכמו ב-58.3 מיליון דולר, עליה של 52% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של 7.4 מיליון דולר או 27 סנט למניה, לעומת רווח של 6.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מידד דבש מהבנק הבינלאומי המותיר את המלצתו למניית ליפמן ב-"קניה חזקה" עם מחיר יעד של 170 שקל, מחיר הגבוה בכ-22.5% ממחירה בבורסה של ת"א.

חברת הסלולר הישראלית, פרטנר דווחה היום על ירידה של 13% בשורת הרווחים. למרות זאת מדובר ברווח שהיה גובה מן התחזיות של האנליסטים. מנעוד נתון מעודד הוא כי רווח ה-EBITDA שעלה ב-4.8% והסתכם בכ-420.8 מיליון שקל. מניות החברה עלו בבורסת הנאסד"ק ב-4.3%.

סאפיינס דווחה היום על הזמנת המשך מקמעונאית בריטית ב-5.5 מיליון שקל. על פי הודעת החברה מדובר באחת מהרשתות הקמעונאיות הגדולות בבריטניה. הרשת האריכה עד לשנת 2007 חוזה שחתמה עם סאפיינס בריטניה, לפיו תספק לה האחרונה תמיכה למערכת יומן קניית הסחורות של הרשת בשנה הקרובה. מניות החברה עלו ב-2.78%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".