ווול-סטריט קפצה לקראת הסיום: ווקלטק נפלה ב-10.5%

יוזמת מהלך פיטורים נרחב על רקע קשיי מימון. מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.47%, ומדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.55% על רקע ספר הבז'. אמזון זינקה ב-15% בעקבות הדוחות. פרטנר עלתה ב-4.3%
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם המסחר בעליות שערים נאות, זאת למרות שבמרבית שעות המסחר התנהלו המדדים ללא שינוי משמעותי. כשעתיים לקראת תום המסחר פרסם הפ"ד את ספר הבז', אשרהעיד בנתוניו על חוסנה של הכלכלה האמריקנית והביא לעליות.

מדד הנאסד"ק עלה ב-0.47% לשער של 2,196 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.55% ל-10,637 נקודות.

מאקרו

כשעתיים לפני תום המסחר פרסם הפדרל-ריזרב את ספר הבז'. הדוח אשר סוקר את ההתפתחויות הכלכליות האחרונות בקרב 12 האיזורים המשמעותיים ביותר של השוק האמריקני הציג נתונים לפיהם במהלך התקופה שבין תחילת חודש יוני לאמצע החודש הנוכחי המשיכה הכלכלה האמריקנית לצמוח בקצב משביע רצון, תוך שהיא שומרת על סביבת אינפלציה רגועה. הנתון תורגם באופן מיידי לעליות שערים, בעיקר על רקע ההערכות הנוכחיות שנתוני הצמחיה לרבעון השני, אשר יפורסמו ביום שישי הקרוב יהיו טובים.

הזמנות מוצרים ברי קיימה גדלו ביוני ב-1.4%. הנתון היה טוב מתחזיות השוק לעליה של 1%. כמו כן עודכנו נתוני מאי כלפי מעלה מעליה של 5.5% ל-6.4%. מה שעניין יותר את השוק הן ההזמנות למוצרי הון, אשר מהוות אינדיקטור למצב הסקטור העסקי. אלו עלו ביוני ב-3.8% לאחר ירידה של 0.6% במאי. הנתון עשוי לסייע לכלכלנים להעריך טוב יותר את נתוני הצמיחה לרבעון השני אשר צפויים להתפרסם ביום שישי הקרוב.

למרות העליות האחרונות ברמת הריבית בשוק האמריקני בועת הנדל"ן מסרבת להתפוצץ. היום פרסם איגוד הנדל"ן האמריקני את הדוח החודשי שהציג גידול של 4% בבמכירות החודש החולף לקצב שנתי של 1.374 מיליון מקצב שנתי של 1.32 מיליון בחודש יוני ובעוד האנליסטים מצפים לירידה קלה עד ל-1.3 מיליון יחידות דיור.

במרכז

חנות הספרים המקוונת אמזון (AMZN) דווחה לאחר נעילת המסחר אמש על תוצאות שעקפו את צפי האנליסטים. הנהלת החברה גם העניקה תחזית לשנה הקרובה ששומרת על הצפי בהתאם להערכות של האנליסטים. מניות אמזון נסחרו בזינוק של 15.4%.

חברת התעופה בואינג (BA) החמיצה את תחזיות הרווח לרבעון, אולם העלתה את תחזיות הרווח וההכנסה לשנה כולה. מניות החברה עלו ב-0.6%.

בישראליות

טבע נסחרה בירידה קלה של 0.06%. הבוקר פורסם, כי חברת דירוג האשראי S&P הכניסה את המניה לרשימת מעקב לאחר רכישת חברת איווקס. ב-S&P מציינים כי לעסקה עלולות להיות השלכות שליליות על המניה. דירוג ההשקעה של טבע עומד כיום על BBB.

מניות צורן עלו ב-0.48%. החברה דיווחה היום על תוצאות הרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-95.1 מיליון דולר - זינוק של קרוב ל-29% אל מול הכנסות של 73.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה וירידה של כ-8.3% בהשוואה לרבעון המקביל, שנה קודם לכן. על אף הירידה בהשוואה שנתית, הצליחה צורן לעקוף את תחזיות האנליסטים שדיברו על הכנסות של 88 מיליון דולר בלבד. החברה הציגה רווח פרופורמה של 4.5 מיליון דולר או 10 סנט למניה, בעוד בשווקים חזו לה הפסד של 3 סנט למניה על בסיס זה.

ווקלטק נפלה ב-10.53% לאחר שהודיעה על פוטרים נרחבים כחלק מהמאמץ לחסוך בהוצאות התפעוליות על רקע מצוקת המזומנים של החברה אשר מאיימת על המשך חייה. הנהלת החברה דווחה, כי היא נמצאת בשיחות עם מספר גורמים, והיא אינה פוסלת מיזוג. עוד פרסמה ווקלטק את דוחות הרבעון השני של השנה שהציגו החמרה בכל האספקטים, בין אם בירידה במכירות ובין אם התרחבות ההפסד.

מטאלינק דווחה לפני המסחר, כי ברבעון החולף הפסידה 4.5 מיליון דולר, או 23 סנט למניה - צמצום ביחס לרבעון הקודם בו הפסידה 5.3 מיליון דולר והרחבה אם מתייחסים לרבעון המקביל, בו הפסידה 2.9 מיליון דולר. ברקע לתוצאות: האטה במכירות ה-VDSL. בנוסף הנמיכה ההנהלה את התחזיות להכנסות של 15-23 מיליון דולא ב-2005 ולא 30 מיליון דולר. מניות החברה ירדו ב-1.96%.

ליפמן נסחרה בעליה של 0.7%. החברה דיווחה אמש את תוצאותיה לרבעון השני, הכנסותיה הסתכמו ב-58.3 מיליון דולר, עליה של 52% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של 7.4 מיליון דולר או 27 סנט למניה, לעומת רווח של 6.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מידד דבש מהבנק הבינלאומי המותיר את המלצתו למניית ליפמן ב-"קניה חזקה" עם מחיר יעד של 170 שקל, מחיר הגבוה בכ-22.5% ממחירה בבורסה של ת"א.

חברת הסלולר הישראלית, פרטנר דווחה היום על ירידה של 13% בשורת הרווחים. למרות זאת מדובר ברווח שהיה גובה מן התחזיות של האנליסטים. מנעוד נתון מעודד הוא כי רווח ה-EBITDA שעלה ב-4.8% והסתכם בכ-420.8 מיליון שקל. מניות החברה עלו בבורסת הנאסד"ק ב-4.3%.

סאפיינס דווחה היום על הזמנת המשך מקמעונאית בריטית ב-5.5 מיליון שקל. על פי הודעת החברה מדובר באחת מהרשתות הקמעונאיות הגדולות בבריטניה. הרשת האריכה עד לשנת 2007 חוזה שחתמה עם סאפיינס בריטניה, לפיו תספק לה האחרונה תמיכה למערכת יומן קניית הסחורות של הרשת בשנה הקרובה. מניות החברה עלו ב-2.78%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה, תקשורת ומזון, ועולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.

דיור
דיור - קרדיט: FREEPIK

אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה

הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.