ווול-סטריט קפצה לקראת הסיום: ווקלטק נפלה ב-10.5%

יוזמת מהלך פיטורים נרחב על רקע קשיי מימון. מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.47%, ומדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.55% על רקע ספר הבז'. אמזון זינקה ב-15% בעקבות הדוחות. פרטנר עלתה ב-4.3%
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם המסחר בעליות שערים נאות, זאת למרות שבמרבית שעות המסחר התנהלו המדדים ללא שינוי משמעותי. כשעתיים לקראת תום המסחר פרסם הפ"ד את ספר הבז', אשרהעיד בנתוניו על חוסנה של הכלכלה האמריקנית והביא לעליות.

מדד הנאסד"ק עלה ב-0.47% לשער של 2,196 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.55% ל-10,637 נקודות.

מאקרו

כשעתיים לפני תום המסחר פרסם הפדרל-ריזרב את ספר הבז'. הדוח אשר סוקר את ההתפתחויות הכלכליות האחרונות בקרב 12 האיזורים המשמעותיים ביותר של השוק האמריקני הציג נתונים לפיהם במהלך התקופה שבין תחילת חודש יוני לאמצע החודש הנוכחי המשיכה הכלכלה האמריקנית לצמוח בקצב משביע רצון, תוך שהיא שומרת על סביבת אינפלציה רגועה. הנתון תורגם באופן מיידי לעליות שערים, בעיקר על רקע ההערכות הנוכחיות שנתוני הצמחיה לרבעון השני, אשר יפורסמו ביום שישי הקרוב יהיו טובים.

הזמנות מוצרים ברי קיימה גדלו ביוני ב-1.4%. הנתון היה טוב מתחזיות השוק לעליה של 1%. כמו כן עודכנו נתוני מאי כלפי מעלה מעליה של 5.5% ל-6.4%. מה שעניין יותר את השוק הן ההזמנות למוצרי הון, אשר מהוות אינדיקטור למצב הסקטור העסקי. אלו עלו ביוני ב-3.8% לאחר ירידה של 0.6% במאי. הנתון עשוי לסייע לכלכלנים להעריך טוב יותר את נתוני הצמיחה לרבעון השני אשר צפויים להתפרסם ביום שישי הקרוב.

למרות העליות האחרונות ברמת הריבית בשוק האמריקני בועת הנדל"ן מסרבת להתפוצץ. היום פרסם איגוד הנדל"ן האמריקני את הדוח החודשי שהציג גידול של 4% בבמכירות החודש החולף לקצב שנתי של 1.374 מיליון מקצב שנתי של 1.32 מיליון בחודש יוני ובעוד האנליסטים מצפים לירידה קלה עד ל-1.3 מיליון יחידות דיור.

במרכז

חנות הספרים המקוונת אמזון (AMZN) דווחה לאחר נעילת המסחר אמש על תוצאות שעקפו את צפי האנליסטים. הנהלת החברה גם העניקה תחזית לשנה הקרובה ששומרת על הצפי בהתאם להערכות של האנליסטים. מניות אמזון נסחרו בזינוק של 15.4%.

חברת התעופה בואינג (BA) החמיצה את תחזיות הרווח לרבעון, אולם העלתה את תחזיות הרווח וההכנסה לשנה כולה. מניות החברה עלו ב-0.6%.

בישראליות

טבע נסחרה בירידה קלה של 0.06%. הבוקר פורסם, כי חברת דירוג האשראי S&P הכניסה את המניה לרשימת מעקב לאחר רכישת חברת איווקס. ב-S&P מציינים כי לעסקה עלולות להיות השלכות שליליות על המניה. דירוג ההשקעה של טבע עומד כיום על BBB.

מניות צורן עלו ב-0.48%. החברה דיווחה היום על תוצאות הרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-95.1 מיליון דולר - זינוק של קרוב ל-29% אל מול הכנסות של 73.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה וירידה של כ-8.3% בהשוואה לרבעון המקביל, שנה קודם לכן. על אף הירידה בהשוואה שנתית, הצליחה צורן לעקוף את תחזיות האנליסטים שדיברו על הכנסות של 88 מיליון דולר בלבד. החברה הציגה רווח פרופורמה של 4.5 מיליון דולר או 10 סנט למניה, בעוד בשווקים חזו לה הפסד של 3 סנט למניה על בסיס זה.

ווקלטק נפלה ב-10.53% לאחר שהודיעה על פוטרים נרחבים כחלק מהמאמץ לחסוך בהוצאות התפעוליות על רקע מצוקת המזומנים של החברה אשר מאיימת על המשך חייה. הנהלת החברה דווחה, כי היא נמצאת בשיחות עם מספר גורמים, והיא אינה פוסלת מיזוג. עוד פרסמה ווקלטק את דוחות הרבעון השני של השנה שהציגו החמרה בכל האספקטים, בין אם בירידה במכירות ובין אם התרחבות ההפסד.

מטאלינק דווחה לפני המסחר, כי ברבעון החולף הפסידה 4.5 מיליון דולר, או 23 סנט למניה - צמצום ביחס לרבעון הקודם בו הפסידה 5.3 מיליון דולר והרחבה אם מתייחסים לרבעון המקביל, בו הפסידה 2.9 מיליון דולר. ברקע לתוצאות: האטה במכירות ה-VDSL. בנוסף הנמיכה ההנהלה את התחזיות להכנסות של 15-23 מיליון דולא ב-2005 ולא 30 מיליון דולר. מניות החברה ירדו ב-1.96%.

ליפמן נסחרה בעליה של 0.7%. החברה דיווחה אמש את תוצאותיה לרבעון השני, הכנסותיה הסתכמו ב-58.3 מיליון דולר, עליה של 52% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של 7.4 מיליון דולר או 27 סנט למניה, לעומת רווח של 6.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מידד דבש מהבנק הבינלאומי המותיר את המלצתו למניית ליפמן ב-"קניה חזקה" עם מחיר יעד של 170 שקל, מחיר הגבוה בכ-22.5% ממחירה בבורסה של ת"א.

חברת הסלולר הישראלית, פרטנר דווחה היום על ירידה של 13% בשורת הרווחים. למרות זאת מדובר ברווח שהיה גובה מן התחזיות של האנליסטים. מנעוד נתון מעודד הוא כי רווח ה-EBITDA שעלה ב-4.8% והסתכם בכ-420.8 מיליון שקל. מניות החברה עלו בבורסת הנאסד"ק ב-4.3%.

סאפיינס דווחה היום על הזמנת המשך מקמעונאית בריטית ב-5.5 מיליון שקל. על פי הודעת החברה מדובר באחת מהרשתות הקמעונאיות הגדולות בבריטניה. הרשת האריכה עד לשנת 2007 חוזה שחתמה עם סאפיינס בריטניה, לפיו תספק לה האחרונה תמיכה למערכת יומן קניית הסחורות של הרשת בשנה הקרובה. מניות החברה עלו ב-2.78%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.