חמש ודקה: השר נתניהו משבח את דוקטור לואיס
אני מאוד אוהבת גולף, במיוחד אם היא כסופה יחד עם גג נפתח. השבוע ליחששו לי שסוכנות הביטוח דוידוף, המתמחה בשוק שירותי הביטוח למגזר העסקי, הזמינה מספר לקוחות נבחרים למפגש חברים לא רשמי, אשר נערך במועדון הגולף של קיסריה.
כוחות הבלונד שלי כמעט אזלו אחרי ארוחת בוקר עשירה וחגיגית. הלכתי לטעום קצת דשא, מייד אחרי הטעימות. הועברתי יחד עם עוד 25 אורחים שיעור בסיסי ברזי משחק הגולף והתנסו בחבטות למרחק. בסיום נערכה תחרות לבחירת החובט הטוב ביותר.
על הדשא נצפו: דוד כהן ורמי פטאל מג'ימני הון סיכון, נאון גרין מאדקו טכנולוגיות. אריה גנות ממיינד CTI, מוטי זפרני מעמית בע"מ, ואייל הנדלר - ברייטמן אלמגור ועוד.
הקשבתי למנכ"ל דוידוף, אלון טאקו, שאמר לאורחים ש"מטרת המפגשים היא להדק את הקשר הבלתי רשמי בין לקוחות דוידוף לבין אנשי החברה וכן ליצור פלטפורמה בלתי רשמית בין מנהלים במגזר העסקי בישראל להכרות אישית ואפשרות לביצוע עסקים משותפים". קדימה טייגר.
אחרי סלקום, ואחרי שהפך ליו"ר בנק המזרחי וליפמן, לדמות מפתח בתוכנית "השגריר", החליט יעקב פרי לחזור לטלוויזיה. הפעם הוא מקדם מטרות חינוכיות. המכללה האקדמית תל אביב יפו עולה בקמפיין טלוויזיה, וראש השב"כ לשעבר, פרי, שמשמש גם כיו"ר חבר הנאמנים של המכללה, יהיה הכוכב. בקמפיין מציג פרי את המכללה ואת מסלולי הלימוד ומזמין את המועמדים ליום הפתוח. יעקב, בשבילי הכוכב זה אתה.
אחרי שיסתיים (אם יסתיים..) המסע המפרך בוועדות הכנסת בכל הנוגע לועדת בכר, ייצא יו"ר בנק לאומי, איתן רף ובכירים נוספים מהבנק ל... מסע אלונקות. נראה שזה הולך להיות קיץ לא קל לבנקאים המובילים במשק, אך חשוב לציין שהם נרתמים למטרה נעלה. יו"ר לאומי יצטרף אל 1,500 תלמידי כיתות ט'-י"ב מכל רחבי הארץ המשתייכים לתנועת "אחרי!". יחד הם יחתמו שנת עשייה ופעילות למען הקהילה, במגוון פעילויות שיתחילו בביקור בירושלים ויסתיימו בטקס חגיגי בהר הרצל לאחר מסע אלונקות, בתאריכים 7-8 ביולי.
ממה שאני שומעת יש אווירת בית ספר באוויר. בסיכום השנה יטיילו החניכים בהר הזיתים ובעיר דויד וימשיכו בחלוקת ממתקים למחלקות ילדים בבתי חולים בעיר ובהשתתפות ביום ספורט במרכז ציפורי. למחרת כאמור יערכו החניכים מסע אלונקות מפרך שיסתיים בטכס חגיגי בהר הרצל, בהשתתפות איתן רף.
אחת מהישראליות הכי מצליחות בעולם היא צפרא כץ. אישה מדהימה שזכיתי לראות אותה בביקורה הקודם בארץ. כץ הגיעה לתפקיד נשיאת Oracle העולמית והיא יד ימינו של לארי אליסון. לחשו לי השבוע שהיא מגיעה החודש לביקור שני בישראל (ביום ה' 28 ליולי). במסגרת הביקור תחשוף פעילות צפרא כץ פעילות ייחודית של החברה שהיא נשיאה שלה בישראל, תיפגש עם שרים בכירים ותחתום את ביקורה בקבלת פנים לבכירי המשק הישראלי שתערך לכבודה בבית השגריר האמריקאי.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
