שטייניץ: "לפי הערכות חדשות, עלות ההקמה של צינור גז ליוון הופחתה ל-7 מיליארד דולר בלבד"

בראיון לעיתון יומי ביוון אמר שטייניץ: "אם הדברים ישתפרו עם טורקיה... ניתן יהיה למכור גז לטורקיה וגם ליוון דרך טורקיה"
גיא בן סימון | (23)
נושאים בכתבה גז

מתקרבים להסכמות עם טורקיה? שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר כי מדינת ישראל בוחנת הקמת שני צינורות הולכת גז לטורקיה ויוון. "אם הדברים ישתפרו עם טורקיה... ניתן יהיה למכור גז לטורקיה וגם ליוון דרך טורקיה", כך אמר אתמול שטייניץ לעיתון היווני היומי  "Kathimerini".

"אם עתודות חשובות של גז מתגלות בישראל ובמצרים, הדבר יכול להצדיק את הקמת צינור גז ליוון", הוסיף שטייניץ. "תחילה הערכנו כי מדובר בעלות של 15 מיליארד דולר, מה שמהווה גורם מרתיע. עכשיו לפי הערכות חדשות העלות הופחתה לסביבות 7 מיליארד דולר. על החיבור של ישראל וקפריסין עד 2019 כבר הוחלט. כעת יש חשיבות להתחבר ליוון".

נזכיר כי במפגש פסגה שנערך בחודש שעבר בניקוסיה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר דברים דומים לפיהם תוקם ועדה משותפת של ישראל, יוון וקפריסין על מנת לבחון הקמת צינור בין ישראל לקפריסין. כעת שטייניץ מדבר על צינור גם לטורקיה.

לפני כשנתיים, ככל הנראה ברקע ליחסים העגומים עם טורקיה, בביקור של ראש הממשלה של יוון בזמנו אנתוניס סמארס בישראל, השר סילבן שלום הביעה את העדפתה של ישראל להביא את הגז לאירופה דרך יוון במקום דרך טורקיה. האמרה היום של שטייניץ בציבור יכולה להתפרש כצעד נוסף להתחממות היחסים עם טורקיה.

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    עוד אשליה מבית מדרשו של שטייניץ (ל"ת)
    יוסף 09/02/2016 21:29
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ג'מפינג ג'ק 08/02/2016 12:23
    הגב לתגובה זו
    האיש דמגוג מדבר בלי קבלות מהגיגי נפשו לא מוכן להוציא שקל ממשלתי בנידון רק מילים חלולות.
  • 12.
    ערן 08/02/2016 12:07
    הגב לתגובה זו
    העיקר שכבר שנה מנסים להסביר לנו כמה יקר ומיותר לבנות עוד צינור לחופי ישראל, ושאפשר לסמוך על צינור אחד, אבל לקפריסין וטורקיה.... ייאללה בוא נבנה צינור במיליארדים. גם ככה זה על חשבון המטומטמים מישראל. יש לי כל כך הרבה תאורי פורנו קשה, כדי לתאר את מה שביבי ותשובה עושים לנו.....
  • 11.
    עבד המונופול 08/02/2016 11:45
    הגב לתגובה זו
    ביבי מרחיק את הגז מישראל התעשיה בישראל לא מעניינת את ביבי - מיקסום רווחי המונופול
  • 10.
    קק 08/02/2016 10:30
    הגב לתגובה זו
    אתם תשלמו על הצינור כי אף אחד לא שואל אותכם ומדינת ישראל על תשלום של צינור של 6 מילארד דולאר תקבל חזרה 500.
  • ranr 08/02/2016 12:33
    הגב לתגובה זו
    מאיפה אתה מסיק שמדינת ישראל תרוויח 500 מיליארד דולר מיצוא הגז ? סך הרווחים מלוייתן צפוי להגיע לכדי כ 70 עד 80 מיליארד דולר מהם תנוכה ההשקעה בקידוח, בציוד ההפקה ובצינור ורק לאחר כ 10 שנות הפקה, המדינה תזכה לראות מס. לא מדובר בהון שיעשה כאן מהפכה, תודה לאל, מסיבות רציניות מאד.
  • ערן 08/02/2016 12:09
    הגב לתגובה זו
    אנחנו רואים כל יום לאן הקפיטליזם החזירי שלל ושל דומיך הביא את המדינה.
  • 9.
    ranr 08/02/2016 10:09
    הגב לתגובה זו
    הרבה יותר חשוב לישראל הצינור השני. מכירת גז לחו"ל זה בעיקר אינטרס של החברות המשקיעות, נובל והחברות של תשובה. גם הריקוד הזה בין יוון לטורקיה איננו מעיד על תבונת יתר. טורקיה בראשות ארדואן, איננה מפגינה יציבות ביחסיה עם ישראל ולמחרת התקנת הצינור הם עלולים שוב להתהפך ולהעלות מול ישראל דרישות מדיניות בהקשר לעזה או לפלסטינים, בתמורה להמשך הפעלת הצינור. עדיף לנו לעבוד מול קפריסין ויוון. בכלל עולה השאלה לביבי ולשטייניץ, מה ההתלהבות הזו שלכם בנושא הגז ? הרווחים הצפויים למדינה לא יוצרים שום מפנה דרמטי וטוב שכך. התלות בהכנסות ממשאבי הטבע, לא עשתה ממש טוב לשום מדינה. חשיבה כלכלית ישראלית נכונה היא להמשיך ולטפח את המשאב המרכזי שלנו, המוח, החשיבה היצירתית ויכולת המימוש של רעיונות טכנולוגיים פורצי דרך וזאת ע"י טיפוח ילדינו בחינוך והשכלה איכותיים במיוחד, מה שלא כל כך קורה שעשרות השנים האחרונות.
  • בטחון אנרגיה ללא שדה נוסף לתמר, אינו בטחון. (ל"ת)
    גד 08/02/2016 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 55 08/02/2016 10:28
    הגב לתגובה זו
    יש לך כסף על הריצפה ואתה אומר שאין צורך. אתה טיפש כמו נעל
  • 8.
    בידי 08/02/2016 09:44
    הגב לתגובה זו
    הכנת התשתית לרכבת לירושלים עלתה הרבה יותר, מאיפה ההערכה האופטימית הזו?
  • 7.
    שר האנרגיה מפריח בלונים כל שני וחמישי (ל"ת)
    אורן 08/02/2016 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה ראשל"צ 08/02/2016 09:30
    הגב לתגובה זו
    בזיון הדמוקרטיה יחי הדיקטטורה של בג"צ איפה הפרדת הרשויות ?????
  • ערן 08/02/2016 12:13
    הגב לתגובה זו
    אחד התפקידים העיקריים של הרשויות הוא לפקח על 2 הרשויות האחרות כדי שלא יבוא דיקטטור ויעשה מה בראש שלו בזמן שרובוטים כמוך צועקים היידה ביבי. הצוררים הכי גדולים בהיסטוריה נבחרו בצורה דמוקרטית...
  • 5.
    כמו שאמרתי ארדואן מלקק לביבי בשביל בגז (ל"ת)
    סוחר 08/02/2016 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ליוויתן 2016 תחזיקו חזק ולא למכור (ל"ת)
    אליקו 08/02/2016 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ל 40 (ל"ת)
    רוצי רציו רוצי 08/02/2016 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מי ישלם על הקווים להובלת גז? (ל"ת)
    קוים 08/02/2016 09:19
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 08/02/2016 10:17
    הגב לתגובה זו
    ביבי הוא קלקלן צמרת שחושב את עצמו לכלכלן צמרת. ביבי יהרוס את משק המדינה במיסים ששיזרמו לכיסי הטייקונים בלי שום תמורה.
  • אני (ל"ת)
    גד 08/02/2016 09:54
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 08/02/2016 09:48
    הגב לתגובה זו
    אם ביבי חושב שהוא יחלוב את אזרחי ישראל למימון ההרפתקאות של תשובה הוא יעוף מייד מהשלטון. תשובה יקח את הכסף ולן כלום בתמורה. עשירים לא משלמים בכלל מס, הם מצפצפים על חוקי המיסים ועוקפים אותם. כך לגבי כל החברות הגדולות וכך לגבי חברות הגז.
  • ערן 08/02/2016 12:04
    גם תשובה ישלם, אז זה יהיה במקום לשלם למדינה מיסים
  • 1.
    שנדו 08/02/2016 09:15
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא יכול לעצור את מתווה הגז
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.