ירושלים ברוקראז' על מניות הגז - "הסיכונים אינם מתומחרים"

"שווי השוק של שותפויות הגז מגלמות תרחיש של חזרה מלאה לפעילות אך הסיכונים עדיין ברקע"
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה גז נפט

בנק ירושלים הוציא היום התייחסות ראשונה למתווה שגיבשה הממשלה מול החברות דלק ונובל אנרג'י, ולשאלה האם נמצא פיתרון כולל שיאפשר חזרה לפעילות - האנליסטית גל רייטר, לשעבר מחברת מודיעין אנרגיה, סבורה שכן.

"שווי השוק של שותפויות הגז מגלמות תרחיש של חזרה מלאה לפעילות אך הסיכונים עדיין ברקע ולהערכתנו אינם מתומחרים במלואם. המתווה מסדיר את משק הגז אך אינו פותר את בעיית המונופול - הביקורת הציבורית עוד לפנינו".

"להערכתנו, יחידות ההשתתפות בשותפויות הגז מגלמות תרחיש של חזרה לפעילות, תוך חתימה על חוזי ייצוא מורכבים על פי לוחות הזמנים שהוגדרו. לאחר ההסכמה בקבינט היום, צפוי חודש סוער, בו יתקיים שימוע ציבורי, והביקורת תתחזק. העבר לימד אותנו שישנה השפעה לביקורת, אבל בניגוד לפעמים הקודמות, ביבי נחוש מתמיד להשלים את המתווה. ובצדק", כתבה רייטר. "אנחנו מעריכים כי אם עד סוף 2015 - תחילת 2016 תתקבל החלטת השקעה בלוויתן (FID), ההפקה תחל בתחילת 2020", הוסיפה רייטר.

היום בצהריים צפוי להתכנס הקבינט המדיני-בטחוני לאישור המתווה שגובש. אישור המתווה יסלול את הדרך חזרה לפיתוח לווייתן באיחור של שנתיים. להערכת הברוקראז', הביקורת הציבורית עוד לפנינו והיא עשויה לשנות את המתווה הסופי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מי זה הירושלים ברוקאז' עכשיו התעוררת לטחון לנו במוח (ל"ת)
    יש מספיק נדניקים בגז 25/06/2015 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הביקורת הציבורית 25/06/2015 13:55
    הגב לתגובה זו
    לעני ברחוב . במקרה הטוב יתרמו שנקל ויבקשו עודף . חכמים בכספם של אחרים. הם בעד הלאמת אוצרות הטבע שהם לא כל כך אוצרות מסתבר שפה יש בשפע רק רקטות חופשי. לאספני הברזל. שילאימו הכל בתנאי שכל הבולשביקים יוותרו על משכורות העתק שלהם. לא יתכן שלאחרים אסור להרויח ולהם מותר. ויש גם לקצץ את חברי הכנסת ל 60. יותר מידי חברי כנסת זה יותר מידי בלגן ובעיות וחוקים והצעות כי הם רוצים להראות שהם לא סתם מחממים כסא אלא הציבור ממש מעניין אותם והם לא ישנים בלילה מרוב דאגה לכספי הציבור אבל בבוקר הם קמים וגוזרים עוד גזירה. וכחלון בושה למי שבחר בו.
  • 2.
    מנחם הורוביץ 25/06/2015 13:55
    הגב לתגובה זו
    סומכים עליך שתישה את הטוב למדינה ולאזרחיה
  • 1.
    הכיוון חיובי (ל"ת)
    שלי לכי לעזה 25/06/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.