ירושלים ברוקראז' על מניות הגז - "הסיכונים אינם מתומחרים"

"שווי השוק של שותפויות הגז מגלמות תרחיש של חזרה מלאה לפעילות אך הסיכונים עדיין ברקע"
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה גז נפט

בנק ירושלים הוציא היום התייחסות ראשונה למתווה שגיבשה הממשלה מול החברות דלק ונובל אנרג'י, ולשאלה האם נמצא פיתרון כולל שיאפשר חזרה לפעילות - האנליסטית גל רייטר, לשעבר מחברת מודיעין אנרגיה, סבורה שכן.

"שווי השוק של שותפויות הגז מגלמות תרחיש של חזרה מלאה לפעילות אך הסיכונים עדיין ברקע ולהערכתנו אינם מתומחרים במלואם. המתווה מסדיר את משק הגז אך אינו פותר את בעיית המונופול - הביקורת הציבורית עוד לפנינו".

"להערכתנו, יחידות ההשתתפות בשותפויות הגז מגלמות תרחיש של חזרה לפעילות, תוך חתימה על חוזי ייצוא מורכבים על פי לוחות הזמנים שהוגדרו. לאחר ההסכמה בקבינט היום, צפוי חודש סוער, בו יתקיים שימוע ציבורי, והביקורת תתחזק. העבר לימד אותנו שישנה השפעה לביקורת, אבל בניגוד לפעמים הקודמות, ביבי נחוש מתמיד להשלים את המתווה. ובצדק", כתבה רייטר. "אנחנו מעריכים כי אם עד סוף 2015 - תחילת 2016 תתקבל החלטת השקעה בלוויתן (FID), ההפקה תחל בתחילת 2020", הוסיפה רייטר.

היום בצהריים צפוי להתכנס הקבינט המדיני-בטחוני לאישור המתווה שגובש. אישור המתווה יסלול את הדרך חזרה לפיתוח לווייתן באיחור של שנתיים. להערכת הברוקראז', הביקורת הציבורית עוד לפנינו והיא עשויה לשנות את המתווה הסופי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מי זה הירושלים ברוקאז' עכשיו התעוררת לטחון לנו במוח (ל"ת)
    יש מספיק נדניקים בגז 25/06/2015 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הביקורת הציבורית 25/06/2015 13:55
    הגב לתגובה זו
    לעני ברחוב . במקרה הטוב יתרמו שנקל ויבקשו עודף . חכמים בכספם של אחרים. הם בעד הלאמת אוצרות הטבע שהם לא כל כך אוצרות מסתבר שפה יש בשפע רק רקטות חופשי. לאספני הברזל. שילאימו הכל בתנאי שכל הבולשביקים יוותרו על משכורות העתק שלהם. לא יתכן שלאחרים אסור להרויח ולהם מותר. ויש גם לקצץ את חברי הכנסת ל 60. יותר מידי חברי כנסת זה יותר מידי בלגן ובעיות וחוקים והצעות כי הם רוצים להראות שהם לא סתם מחממים כסא אלא הציבור ממש מעניין אותם והם לא ישנים בלילה מרוב דאגה לכספי הציבור אבל בבוקר הם קמים וגוזרים עוד גזירה. וכחלון בושה למי שבחר בו.
  • 2.
    מנחם הורוביץ 25/06/2015 13:55
    הגב לתגובה זו
    סומכים עליך שתישה את הטוב למדינה ולאזרחיה
  • 1.
    הכיוון חיובי (ל"ת)
    שלי לכי לעזה 25/06/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.