דולר
צילום: Istock

בנק ישראל רכש בדצמבר 2.3 מיליארד דולר - השקל ימשיך להתחזק

לדברי קובי לוי מלאומי שוקי הון, רכישות הדולרים האחרונות של בנק ישראל וקצבן משקפות שינוי מדיניות לגבי ההתמודדות עם השקל החזק, כחלק מפעולותיו להשגת יעד האינפלציה

בנק ישראל רכש בדצמבר כ-2.3 מליארד דולר, ובכך השלים רכישה של 3.8 מיליארד דולר בשלושת החודשים האחרונים. בתגובה למהלך של בנק ישראל, מעריך קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי שוקי הון כי, התרחיש המרכזי לשקל הוא המשך התחזקות הדרגתית ומתונה השנה.

התפתחות שער הדולר בשנה האחרונה - השקל התחזק בכ-6%

להערכתו, "מעורבותו הניכרת של בנק ישראל במסחר תורמת ליציבות השקל מול הדולר, בסביבה בה מטבעות דומים לו מתחזקים. לשם השוואה, השקל נחלש בשיעור של כ-1.5% מול מטבעות השווקים המתעוררים ומטבעות הכלכלות העיקריות שאינן דולר או יין יפני. השקל שמר החודש על יציבות מול הדולר, בעוד מטבעות הדומים לו התחזקו. מגמה זו מעידה על השינוי בכוחות שפועלים על השקל, ובראשם מידת מעורבותו של בנק ישראל במסחר".

לדברי לוי ידו של בנק ישראל עוד נטויה והרכישות ימשכו אל תוך שנת 2020: "תומכים בכך התבטאויות חד משמעויות של מר אנדרו אביר, ראש חטיבת השווקים הפיננסים בבנק ישראל, שהעיד שכלי רכישות המט"ח יהיה הכלי העיקרי להשגת יעד האינפלציה. בנק ישראל מחזיק כרגע יתרות מט"ח בשווי של כ-126 מיליארד דולר דולר, שהן כ-32.8% ביחס לתוצר המקומי. בתקופת הכהונה של הפרופ' פלוג, הרמה הנאותה של יחס יתרות לתוצר עמד על 21%-34%. לפיכך, בנק ישראל יוכל לרכוש עוד לפחות 4 מיליארד דולר עד שיגיע לרמה זו. אם וכאשר רף זה יחצה, להערכתנו, במידה והתחזקות השקל תימשך בנק ישראל יעדכן רמה זו ויאפשר לעצמו המשך פעילות בשוק". 

מקור: לאומי שוקי הון

להערכתו, השימוש בכלי הרכישות יהיה בשימוש בלעדי לפחות עד מועד הבחירות בחודש מרץ. "לאחר קיום הבחירות בנק ישראל עשוי להידרש לשלב במדיניותו גם הפחתות ריבית כדי להתמודד עם התחזקות השקל. התבטאויות מקדימות בנושא ציפיות להפחתת ריבית לאפס עשויות להיות כלי רטורי שבנק ישראל ישתמש בו כדי לדחות את ההפחתה בפועל וכדי לתמוך ברכישות ולהקשות על התחזקות השקל. להערכתנו, הסבירות להפחתת הריבית לטריטוריה שלילית נמוכה מאד", הוסיף לוי.

"אחת מארבעת הרכישות הגדולות ביותר של בנק ישראל"

אתמול פורסם כי בנק ישראל רכש במהלך חודש דצמבר סכום חריג בהיקפו של כ-2.3 מליארד דולר. מבדיקה שערכו בלאומי שוקי הון, עלה כי ממוצע הרכישות החודשיות עומד על כ-500 מיליון דולר. בתוך כך, הרכישה הנוכחית הייתה לאחת מארבעת הרכישות הגדולות ביותר בהיסטוריה של תכנית הרכישות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עתיד 28/04/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
    למה לא נותן לדולר לעלות כמו בכל העולם? הספקולנטים כבר למדו את השיטה וצוחקים עליו...עדיף הורדת ריביתהייצואנים שלנו וההייטק נופל כל יום בגלל נגיד כזה...השער חייב להגיע ל-4 כדי שהמדינה תרוויח... כרגע הישראלים קונים דולרים בגרושים ואיתם קונים דירות בחו"ל... במקום להשקיע בישראל
  • 7.
    ראובן גרפיט 08/01/2020 22:31
    הגב לתגובה זו
    להעביר חלק מנצטח לפידיון חובות בינלאומיים וכך לצמצם את תשלומי הריבית.הבנק ועובדיו כפופים לחוקי המדינה ומטרתם לשרת אותנוולהיטיב עימנו.אך משום מה רמת שכרם ותנאי תעסוקתם מנותקים מהמתחולל במשק.צמצום החוב והריביות יעלו לנו,הם לא זקוקים לזה, את רמת חיינו.
  • 6.
    הדולר יעלה ל 3.8 08/01/2020 17:07
    הגב לתגובה זו
    בקרוב הדולר האמריקאי 3.8
  • 5.
    אנונימי 08/01/2020 15:06
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל רוכש מיליארדי דולרים בלי לחזק את הדולר אפילו באגורה.עד עכשו אף אחד לא הצליח להגיע לתוצאה כזאת.מקצוענים.....
  • 4.
    דולר יטוס 08/01/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
    לפי ההערכות כנראה מדובר בין 2 ל 3 מיליארד שח. הדולרים כאמור יומרו לשקלים. ההשפעה של סכום כזה על השקל הינה מהותית ביותר
  • מה יש לך?,אמור להיות הפוך לא?.הכנסה מטח מחלישה את הדולר (ל"ת)
    מה יש לך ? 08/01/2020 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 08/01/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי ? האם בנוסף ל-2.3 מיליארד שהבנק קנה בדצמבר הוא קנה 2.3 מיליארד אתמול ? איך הדולר לא התחזק ? בטוח ?
  • רמי 28/04/2020 15:25
    הגב לתגובה זו
    ומבריח את הישראלים מהשקעה בישראל לכיוון חו"למדינות זרות נהנות מזהוישראל שוקעתהדולר אמור להיות 4
  • 2.
    הרכישה של 1.3 מיליארד $ אתמול או בכל חודש דצמבר?? (ל"ת)
    אולי תעשו הגהה!!!! 08/01/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בנק ישראל רכש בדצמבר 2.3 מיליארד דולר- לא אתמול (ל"ת)
    XXX 08/01/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?

התחזקות המטבע המקומי נמשכת, ברקע ירידה בפרמיית הסיכון ואמון גובר בכלכלה המקומית למרות התחזיות לריבית נמוכה יותר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דולר שער הדולר

השקל ממשיך להתחזק גם היום ונסחר הבוקר מתחת ל-3.22 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. בכך נמשך רצף העליות המרשים של המטבע המקומי, שצבר תאוצה מאז תחילת המלחמה, אז חצה הדולר את רף ה-4 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2015.

ככל והתמונה התבהרה, היציבות החלה לחזור לאיטה. פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהתמדה, בזכות רגיעה ביטחונית יחסית, חזרת החטופים והמשך הפסקת האש שמחזיקה מעמד למרות הפרות בצפון ובדרום, לצד החלטות חברות הדירוג להחזיר את תחזית ישראל מ"שלילית" ל"יציבה". גורמים אלה מחזקים את אמון המשקיעים ומחזירים את ההון הזר לשוק המקומי.

גם הנתונים הכלכליים המקומיים תומכים במגמה: הכלכלה מפגינה עמידות, עם צמיחה חיובית, שוק עבודה חזק והמשך ירידה באינפלציה. בוול סטריט נרשמת רגיעה אחרי התנודתיות של השבועות האחרונים, והמוסדיים בישראל ממשיכים למכור דולרים כדי לגדר את ההשקעות, מה שמוסיף ללחץ כלפי מטה על המטבע האמריקאי.

בנוסף, נתוני האוצר לחודש אוקטובר מצביעים על הפתעה חיובית: גביית המיסים השנה צפויה לשבור שיא של כ-520 מיליארד שקלים, הרבה מעל היעד התקציבי של 493 מיליארד. על פי ההערכות, הגירעון לשנת 2025 יעמוד סביב 5% בלבד, נמוך מהתחזית הרשמית של 5.2%. הגבייה הגבוהה מגיעה משילוב של שוק עבודה חזק, צמיחה בצריכה הפרטית, עלייה חדה בהכנסות משוק ההון, והמשך המאבק בהון השחור. הנתונים הללו מצביעים על חוסן כלכלי מובהק, שאף מאפשר לממשלה לממן את הוצאות הביטחון מבלי לפגוע ביציבות הפיסקלית. הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

מה חושבים הכלכלנים?

בסקירות האחרונות של בתי ההשקעות ציינו כלכלנים כי רמת השער הנוכחית, קרי סביב 3.20-3.30 שקלים לדולר, משקפת מצב מאוזן יחסית. במזרחי טפחות ציינו שהייסוף הנוכחי חריג בכך שהוא התרחש במקביל לירידות בוול סטריט, מה שמעיד על השפעה מקומית מובהקת, בראש ובראשונה העלאת תחזית הדירוג. בלידר הוסיפו כי המוסדיים מכרו מט"ח בהיקפים גבוהים גם ברבעון הרביעי, לאחר מכירות של כמעט 15 מיליארד דולר ברבעונים הקודמים, מה שתומך בהתחזקות השקל. בבנק הפועלים הדגישו כי השקל החזק כבר מסייע למתן לחצי האינפלציה, ובמיטב מעריכים כי הוא אינו מהווה כיום מגבלה על יצואנים, בניגוד לעבר.