גל אביב בלנדר
צילום: סיון פרג'

בלנדר השלימה גיוס של 22 מיליון דולר; מתכננת להתרחב

פלטפורמת ההלוואות החברתיות גייסה את הכספים בהון וחוב בהובלת קרן אייפל הצרפתית ואסיה פלוס. במקביל, מיטב דש הודיעה על סגירת הפעילות
מורן ישעיהו |

פלטפורמת ההלוואות החברתיות, בלנדר, מדווחת על גיוס של 22 מיליון דולר בהון וחוב ממשקיעים אסטרטגיים באיחוד האירופי ובדרום מזרח אסיה. בלנדר מתכננת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת פעילות החברה בישראל תוך התרחבות לפולין ומדינות נוספות במרכז אירופה. 

גיוס החוב נערך בהובלת קרן אייפל הצרפתית (Eiffel Investment Group) וכלל משקיעים בינלאומיים נוספים. גיוס ההון נערך בהובלת אסיה פלוס, גוף מוסדי מוביל מדרום מזרח אסיה, בהשתתפות משקיעים חדשים וקיימים כמו קרן בלומברג קפיטל מסן פרנסיסקו וקבוצת אביב.

במהלך השנה השיקה בלנדר מוצר חיסכון עם ביטוח נוסף להשקעה, עבור המלווים בפלטפורמת ההלוואות הישראלית, המכונה "חיסכון מבוטח". מטרתו לספק שכבת הגנה נוספת ללקוחות במקרה של אירועי קיצון. מאז מעדכנת החברה על גידול משמעותי בהיקפה עם כחצי מיליארד הלוואות שהעמידה וכ-250 אלף לקוחות רשומים לצד כ-25 אלף לקוחות משלמים. 

ד"ר גל אביב, מנכ"ל ומייסד משותף, מסר כי "בלנדר נמצאת בתנופת צמיחה משמעותית בישראל ובאירופה. בישראל. אנו מזהים שיפור מתמיד בכל הפרמטרים החשובים ומאוד מרוצים מהתוצאות. במקביל, בשנה האחרונה גדלה מאד גם הפעילות האשראי של הקבוצה במדינות היעד באירופה. אנו צופים שנה מרגשת שבה נפרוץ לשווקים חדשים וגדולים".

 

מיטב דש סוגרת פעילות

מיטב דש, שהייתה שחקנית מרכזית בפלטפורמת ההשקעות האלטרנטיביות, הודיעה לאחרונה על סגירת פעילות ההלוואות החברתיות באופן סופי. לפיכך, החל מה-30 ביולי 2019 לא ניתן להשקיע כספים חדשים בפלטפורמת ההלוואות החברתיות (P2P) וכן לא יהיה ניתן להלוות מהפלטפורמה.

במיטב דש הסבירו את המהלך בכוונתם להעמיק ולהרחיב את פעילות האשראי הצרכני. על רקע טיוטא של הרגולטור כי לא ניתן יהיה לפעול במקביל בשוק ההלוואות החברתיות לצד הלוואות לאשראי צרכני, בחרו במיטב דש באשראי הצרכני (לכתבה המלאה).

מה הרעיון מאחורי הלוואות חברתיות?

הלוואות המונים מחברות בין אנשים המסוגלים להעניק הלוואה ומעוניינים להשקיע מכספם לבין מי שזקוקים לה באמצעות מערכת המקשרת ביניהם ללא תיווך של בנקים או חברות אשראי. על כל בקשת הלוואה שנכנסת, המערכת, החתמים, והמנוע מדרגים את רמת הסיכון ומחליטים האם לתת ללווה הלוואה או לא, באיזו ריבית ובאיזה סיכון. הפלטפורמות מאפשרות הלוואה לאנשים פרטיים, תאגידים ובעלי עסקים.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

הרעיון הוא שבמקום גוף אחד, בין אם בנק או גוף מוסדי כלשהוא המממן את ההלוואה, המשקיעים בפלטפורמה, באמצעות מערכת שלוקחת את הסכום הרלוונטי, מספקים את השירות ללקוח. כלומר, מדובר במימון של מספר משקיעים/ מלווים לכל לווה. זאת במטרה להפחית את רמת הסיכון של המשקיעים במצב שבו הלווה לא עומד בהחזר.

מבחינת המלווים, קיימת האפשרות להשקעה עם תשואה שעשויה להיות משמעותית על פני פיקדונות בנקים. זאת בהתאם לרמת הסיכון, כלומר, סכום ההשקעה פר הלוואה - התשואה מתחלקת בין הפלטפורמה למשקיעים/ המלווים (קראו כאן להרחבה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.